קרוב לוודאי שרשימה זו תכעיס כמה אנשים, במיוחד חילונים כמוני שאינם שומרי מצוות בכלל. בכל זאת "אני רק שאלה", כפי שנהגו ונוהגים אלה שאינם רוצים לעמוד בתור ויש להם משהו נורא חשוב לשאול את הפקיד/הרופא וכיוב'. אז גם אני רוצה לשאול משהו ואני אפילו לא מחכה לתשובה. (פורסם לראשונה אשתקד ועכשיו עולה בשנית בתוספת שורת עדכון)
קרוב לוודאי שרשימה זו תכעיס כמה אנשים, במיוחד חילונים כמוני שאינם שומרי מצוות בכלל. בכל זאת "אני רק שאלה", כפי שנהגו ונוהגים אלה שאינם רוצים לעמוד בתור ויש להם משהו נורא חשוב לשאול את הפקיד/הרופא וכיוב'.
אז גם אני רוצה לשאול משהו ואני אפילו לא מחכה לתשובה. וזאת השאלה:
במוצאי יום הכיפורים, במסגרת השיטוט ברשת וחיפוש אחרי "אייטמים" בעלי עניין מבחינתי, ראיתי כי יש גולשים לא מעטים שבחרו להעלות בעיצומו של יום הכיפורים, רשומות/פוסטים לאתרים/בלוגים שלהם. חלקם היו בעלי קשר ליום הכיפורים וחלקם בכלל לא. בין הרשימות היו גם כמה מעניינות, מבחינתי.
בכל זאת התעוררה אצלי שאלה: מה כל כך דחוף, מה כל כך בוער להעלות דווקא ביום הכיפורים רשומה לרשת? אי אפשר להתאפק עד למוצאי החג?
נכון, אני יודע כי צריך להניח לכל אחד לנהוג לפי הבנתו. אין שום הגבלה בנושא, בוודאי שלא בחוק. [רק זה חסר לנו] , אבל בכל זאת.
תגידו, כל אחד חפשי לנהוג בביתו כראות עיניו. נכון. תצום או לא תצום – עניינך בלבד. תלך או לא תלך לבית הכנסת – עניינך בלבד. תראה סרטי די.וי.די בבית או לא – עניינך בלבד. תכתוב או לא תכתוב ביום הכיפורים – עניינך בלבד. מקובל ונכון. אסור להרשות שמישהו ינסה אפילו לשנות מהמצב הזה.
אבל בכל זאת יש הבדל בין כתיבה והכנה של רשומה בבית, לבין העלאתה לרשת ביום הכיפורים. הפעולה האחרונה היא מעשה שבפרהסיה. הרשת פתוחה לכל ויש שוני רב בין מה שאדם עושה בד' אמותיו לבין מעשיו בפומבי. באמת, אין עניין להתערב אם אדם אוכל בביתו ביום הכיפורים או צם. אבל שונה המצב אם יבחר ל"פתוח שולחן" דווקא במרפסת ביתו הנשקפת לרחוב. [אפשר להביא עוד דוגמאות] כאן יש מקום להעיר. לגנות, לא יותר.
ברוב המקומות בארץ לא תראה תנועה סואנת של רכב פרטי ביום הכיפורים , אף שאין איסור על כך. אנשים דתיים בוודאי שאינם נוהגים ביום זה, אבל גם רוב החילונים נוהגים כך. אין תנועה סואנת ברחוב [למעט הילדים רוכבי האופניים – סיפור בפני עצמו] בכלל הפעילות בפומבי, למעט בתי הכנסת נמוכה מאוד. [כן ידוע, יש מעט אנשים ההולכים גם ביום זה לרחוץ בים בת"א…] אפשר לתת הסברים רבים לשקט הזה, המשתרר ביום הכיפורים בישראל. זה לא רק החיוב לסגור עסקים ומקומות עבודה, לא רק השבתת אמצעי התקשורת , השקט מאפיין את התנהגות האנשים, כמעט כולם. אולי העובדה שיום הכיפורים משמש גם כיום זיכרון למלחמת יום הכיפורים , חלליה ונפגעיה תורמת. אולי תחושה פנימית של האנשים. אולי סובלנות כלפי מי שחשוב לו קיום הלכות ומנהגי היום…
אז מה כל כך דחוף להעלות בפרהסיה לרשת רשומות, דווקא ביום הכיפורים. תגידו, מי שלא רוצה שלא יקרא. נכון. אבל האם אין בכך פגיעה או חוסר התחשבות בגולשים שחלקם רואים לפתע שהשכן ברשת "אוכל" ביום הכיפורים במרפסת הוירטואלית שלו?, סוג של התרסת דווקא? מה תעשה לו? כלום. תרים גבה כמוני? כן.
נכתב במוצאי יום כיפור [8.10.11] פורסם אח"כ
שורת עדכון: במחשבה נוספת – הייתי משנה את כותרת הרשומה ומשיב לשאלה המוצגת כך: "דווקא ביום כיפור?" לא. לא דווקא ולא בכוונה. סתם מתוך חוסר מחשבה או רצון להתחשב באחר שמצידו גם לא נוהג כך כלפי. אבל …בכל זאת ואף על פי כן.
התגובות האלה התקבלו עם פרסום רשימה זו לראשונה באוקטובר 2011:
תגובות חדשות ניתן להוסיף במקום המיועד לכך בשולי הרשימה.
אני ביום 10 באוקטובר 2011 בשעה 11:28
מנחם רבוי - הבלוג 
השאלה שלך היא שאלה של מישהו שחושב שהעולם סובב סביבו. יש אנשים שבשבילם יום הכיפורים הוא יום רגיל ככל הימים, ולכן הם מעלים רשומות, כמו שהם מעלים בכל יום רגיל. ואנחנו עושים את זה בלי קשר להתרסה, בלי קשר למשמעות היום, ובלי קשר אליך, או לאנשים, אשר כמוך
מייחסים חשיבות כלשהי ליום הכיפורים. אנחנו עושים את זה כי אנחנו חיים את החיים שלנו איך שאנחנו רוצים, ואלו חיים שלא סובבים סביב יום כיפור, לא סובבים סביב אנשים שמאמינים ביום כיפור, ואין בהם מקום לאיסורים ביום כיפור. מאוד פשוט.
אני נגד אפקט העדר… זה חל גם ליום כיפור
מה דעתך להיות נגד אפקט העדר ביום הזכרון או ביום העצמאות או ביום השואה?
תחשבו על זה
אני יוצא נגד אפקט העדר בכל אחד ואחד מהימים האלו. זה לא קטע אנטי-לאומי: אני מאד בעד מדינת ישראל. אבל נגד זה שיגידו לי מתי לשמוח ומתי להיות עצוב.
האמת היא שאני לא מדייק לגמרי: בהחלט יכול להיות שאעשה מה שהעדר עושה. אבל רק אם אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות. זה לא המקרה ביום כיפור.
התגובה הראשונה עונה לשאלה: "למה דווקא ביום כיפור". התשובה היא: אנחנו נוהגים איך שאנחנו רוצים ולא מעניין אותנו אם ישנם אחרים שלגביהם יש ליום זה משמעות. אם יש מי שאינו מאמין במצוות הדת אבל רוצה לנהוג בהתחשבות במי שמקיימים את מצוות ונהגי יום הכיפורים, לפחות מבחינת ההתנהלות בפומבי – זה עניינו. אותנו זה לא מחייב. מסקנה: התחשבות אינה כלולה במסגרת תגובת המגיב/ה הראשון/ה לרשימה זו.
העלאה של רשומה (פוסט) ביום כיפור היא לא בפרהסיה. ההעלאה מתבצעת בבלוג שלך (כלומר – בבית שלך) ואף גולש לא נחשף לרשומה במהלך יום כיפור אלא אם הוא ייכנס ביוזמתו לרשומה (בין אם זה ע"י RSS, ע"י קישור בהודעת מייל או בכל דרך אחרת).
אם הגולש לא ביצע פעולה מסויימת מיוזמתו הוא לא נחשף לרשומה במהלך יום כיפור (כלומר – אם הוא לא נכנס אליך הביתה, לבלוג שלך, במהלך יום כיפור – הוא לא רואה שאתה אוכל ביום כיפור או מפרסם רשומה בבלוג שלך ביום כיפור).
יש כאלה שלא צמים ומעוניינים לקרוא חדשות או מה קורה בעולם גם במהלך יום כיפור. האם זה אומר שגם אתרי חדשות גדולים, כמו YNet, אמורים לא לפרסם כתבות במהלך יום כיפור? האם ל-YNet מותר לפרסם כתבות חדשותיות במהלך כיפור אבל לבלוגר אסור לפרסם פוסטים במהלך יום כיפור? האם מי שרוצה לפרסם רשומות בבלוג שלו בכיפור כי הוא לא יהודי אז מותר לו וזה לגיטימי, אבל אם אתה יהודי לא מאמין אז אסור לך כי אתה יהודי?
הבלוג שלך (או שלי) הוא לא הרחוב ולכן אין מה להשוות פרסום רשומה בבלוג לנסיעה ברחובות העיר במהלך כיפור. הבלוג שלך הוא הבית שלך ומה שאתה עושה בבית שלך במהלך כיפור זה עניין פרטי שלך. מי שנכנס אליך הביתה צריך לקבל את איך שאתה מתנהג (וזה לא קשור לכיפור, גם בימי חול אם אתה שומר כשרות בבית לא תצפה מאורח להיכנס אליך הביתה עם אוכל לא כשר). מי שנכנס אליך לבלוג במהלך כיפור צריך לקבל את זה שאתה לא צם ושאתה מפרסם רשומות גם במהלך כיפור. אם הוא לא רוצה, הוא לא חייב להיכנס אליך הביתה או לבלוג.
רשימה מוזרה ביותר
לאיילת – מסכים לכל מה שכתבת, אבל יש לך טעות. הרשומות העולות לבלוג ומתפרסמות [לא אלה המאוחסנות כ"טיוטה"] הן פומביות. בדומה למוצרים המוצגים בחלון ראווה של בית עסק. כשם שדבעלי עסקים אינם מסדרים את התצוגה בחלון הראווה ביום כיפור כך לדעתי עומדת דשאלה לגבי רשומות המתפרסמות ברשת ביום זה. בנוסף הן גם מוצגות באותו יום כקישורים באינדקסים השונים ואתרי הבלוגים גם הם נותנים להם קישור כ"רשומות אחרונות". אתרי החדשות ברשת אינם מעדכנים ביום הכיפורים את התוכן, אף כי מציבים שם מבזקן חדשות תורן לזמן חירום, אבל הוא אינו פעיל בדרך כלל.
זו באמת רשימה מוזרה.
ואם הבלוגר כותב ממקום מושבו בניו זילנד? האם הוא צריך לחכות גם את יום הכיפור על פי זמני הארץ בה הוא נמצא וגם על פי שעון ישראל? ואם הוא בכלל לא יהודי? בדקת בציציותיו? מה זה משנה אם ממילא אדם דתי לא נכנס לאינטרנט במהלך החג ולכן לא יראה ממילא את "חילול הקודש" הנ"ל?
זה כמו שאם תישאל ביום העבודה למחרת החג האם צמת ותגיד שלא. זה שמישהו יודע בדיעבד שאכלת בביתך בשעות החג לא הופך את זה ל"מעשה שבפרהסיה" לעיני הציבור – בשביל זה הציבור הזה צריך להיות שם במקום בשעת המעשה.
גם ההשוואה לוויינט ולוואלה תמוהה בעיניי. בלוג הוא אישי, לא עסקי. איננו נציגים של אף אחד מלבד עצמנו, ואין אנו מחויבים לממלכתיות (שמקורה, בין השאר, בגלל הביקורת הציבורית בעניין שאינה טובה לגוף מסחרי – ע"ע מקרה הוט בחג).
חשבתי שנשארתי שפוי אחרון.
מקרה זה די דומה למקרה אשר יצא לי לחוות עם היכרות עם אנשים בצבא (מאחר ואני גר ביישוב אשר ברוב כולל של 100% חוסמים את הכניסה ליישוב, וזהו ישוב אשר 80% חילונים גמורים).
אז ביום כיפור, כולנו מתאחדים, בין אם דתיים ובין אם חילונים, לשקט, פשוט שקט, ולכן גם בבית ספר שלי ששם הכרתי את רוב חבריי, כולם כמוני, חילונים, אך מכבדים לחלוטין את יום כיפור.
כשהגעתי לצבא (אני עומד להשתחרר עוד חודש), הכרתי לא מעט תל אביבים, אשר פשוט מתגאים בעובדה כי הם רואים סרטים ביום כיפור, הם בכוונה מעלים פוסטים לפייסבוק ביום כיפור כדי להתלהב בינם לבין חבריהם שהם "שברו את יום כיפור".
הבעיה היא לא שהם רואים סרטים, ועושים הכל בשביל להראות שהם אינם דתיים (לרוב הם גם שמאלנים), אלא השמחה לאיד על פני חבריהם השומרים את יום כיפור, בלהראות בכוונה שהם אוכלים ביום כיפור.
השמחה לאיד אשר בסך הכל 25 שעות בשנה (אני לא מצפה מהם לשמור שבת כמו שאני אינני שומר שבת), של "אני לא מאמין באלוהים וגם היום אני אוכיח לכולם שאני גיבור שאני מדבר בטלפון ביום כיפור", פשוט מגעילה לטעמי, תעשו זאת בין חבריכם, אני לא חייב לראות את זה, וכן, גם מעט לשנוא אתכם על כך לאחר מכן.
נ.ב, הרגע נזכרתי כי שהיינו ילדים קטנים היו לי חברים ביישוב אשר חשבו שאני כמוהם והתקשרו אליי ביום כיפור, הם ממש לא כמו האנשים שציינתי כאן למעלה, הם עשו זאת בביתם, וממש לא שמחו לאיד על כך, תתפלאו שהם התבגרו כיום הם שומרים את יום כיפור.
עשייה "דווקא" מטופשת בעיניי, ובדרך כלל נגמלים ממנה אחרי גיל השערה. הלא ממילא איש אינו רואה מה קורה בין קירות ביתי, אז במה יועיל לעשות דווקא באכילה ביום כיפור או בשימוש במחשב?
עם זאת, יש הבדל עצום בין להתקשר לאדם ששומר או לאכול בפרהסיה, לבין לפרסם פוסט או לעדכן סטטוס כלשהו כאשר ממילא שומרי החג לא יכנסו במהלכו לאינטרנט. איני חושבת שזה נובע מ"דווקא" או רצון להכעיס או להתריס, אלא פשוט כי אותם גולשים ממשיכים כרגיל בין כתלי ביתם, ולכן אינם רואים בכך עניין גדול, שכן ממילא המצויים באינטרנט בשעות אלו שותפים לאותה גישה.
בוגרי מלחמת אוקטובר
מה לעשות שהמלחמה פרצה ב 1400 ובערב יום כיפור ,ובמוצאי יום כיפור היא לא מעניינת גם את אלה שהשתתפו בה
מתברר שלא טעיתי במשפט הפותח של רשימה זו. רוב התגובות המתפרסמות כאן הן תגובות של כעס על הנכתב. אני מציע למגיבים הכועסים לקרוא שנית מה שכתוב ולא לנהל ויכוח עם מה שלא כתוב. בנוסף אנא עיינו בתגובה של אוריה לוי המופיעה למעלה כאן. היא מבטאת את מה שהרשימה מבקשת להביע אף כי מביאה דוגמאות שאינן מוכרות לי ככותב הרשימה, אבל יש ויש כמותן.
אחרון – תנסו פעם את הסובלנות. זה לא עולה יותר,לא כואב ואין מה להפסיד בזה. הגישה ההפוכה אינה משרתת שום עניין וגם אין בה תועלת. ובסוף – איש באמונתו יחיה…
כולנו יודעים שרוב החילונים אוכלים ביום כיפור. הבעיה היא עם המילה 'בפרהסיה'. זה אומר שיום כיפור הופקע מרשות הפרט והפך למשהו עדרי, נתון תחת חסות קונפורמית. וזו הבעיה כאן. אי פירסום פוסט ביום כיפור כתוצאה מן הפחד: מה יגידו.
לא נוסעים ביום כיפור לא כי מכבדים את אלה ששומרים על קדושת החג, אלא חוששים מדעת הקהל.
לא כבוד מונע פירסום ביום כיפור, אלא פחד מדעת הקהל. שהוא אחד הפחדים המשתקים ביותר.
מנחם ידידי, אתה מפתיע! ומבלי להכנס ל"מיני ויכוח" שמתנהל סביב השגותיך ומסקנותיך [שהרי כמעט הכל כבר נאמר וה"נושא" כוסה מכל עבריו] אתה קובע בבלוגך הנחת יסוד אישית ["איש באמונתו וכו"] רק כדי לטרוף לעצמך את קלפיך בהמשך.. באמונתי, בה אני חי, לא נותר מקום לאלוהים ולפולחנים שנרקמו סביבו, זה אלפי שנה, ע"י רבנים ושאר יצירתיים למיניהם, ומה שהנוהים אחריהם נוהגים לעשות זה ענינם הם ואת אמונתם זו אני מכבד ומצפה להדדיות בענין זה גם מצידם! [מה שלא עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות…]. מבלי להכנם לשלל טיעונים שיש באשפתי, מספיק אם אזכיר את זה של – "ד' אמותי". ביום כיפור: אכלתי בביתי – עיניני, ראיתי מערבון בטלוויזיה – עניני, כתבתי בלוג/פוסט/רשומות – עיניני גם כן, אחרי הכל גם אתה יכול להודות בכך שאין לצפות מאדם דתי, שמקיים באדיקות את הריטואלים של כיפור, שתמצא אותו בעת הזו [כשהוא אמור להתייחד עם בוראו] מתענג על נפלאות האינטרנט וכולו עלבון על מה שכתב איזה חילוני כופר [טפו טפו טפו..] ביום של כפרה וטוהרה שכזה! ואם אמנם כולו רעדה וחיל לנוכח כותבי הרשומות באינטרנט ביום הקדוש הזה, זה רק "לגיטימי" לאלו היהודים שסרו מדרך הישר לשאול ; מה דתי עושה שם בכלל !!,,, פרהסיה – על פי כל דין משפטי או תורני – אין פה !
לזרי – תודה על תגובתך
מסכים עם תוכן דבריך. אין הם סותרים את הנאמר ברשימה. מה שאדם עושה בביתו, בד' אמותיו הוא עניינו בלבד. שונה המצב אם הוא מעלה ביום הכיפורים לרשת, רשומה שכתב, ואין זה מעניינינו מתי כתב אותה. העלאת רשומה לרשת אמנם נראית כפעולה הנעשית בבית ובד' אמות, כפי שרבים, גם אתה סבורים, אבל זאת רק לכאורה. העלאת החומר לרשת היא הוצאתו לפומבי בעיתוי שבו הוא עולה. מבחינה זו הדבר דומה למי שעושה בפומבי פעולה שהוא סבור נעשית בד' אמותיו בלבד, ואם היה יודע שלא כך הוא היה נמנע ממנה. זאת מתוך סובלנות וכיבוד נוהגיו של האחר. אין זה משנה שאנשים מקיימי מצוות, אינם גולשים ברשת ביום הכיפורים. אבל כשהם נכנסים לשם אח"כ הם יכולים לראות שרשומה זו או אחרת הועלתה ביום הכיפורים ומבחינתם יש בכך פגיעה. נכון שכך הוא גם בשבת,למשל, אבל לגבי יום הכיפורים ההתייחסות המקובלת שונה.
מטרת הרשומה הייתה להבהיר כי העלאת חומרים לרשת ביום כיפור אינה משהו הנעשה בצנעת הפרט כפי שרבים טועים לחשוב. זה אינו סותר את האמירה ש"איש באמונתו יחייה"..לא כל דבר חייבים לעשות בפומבי בכל עת…אבל אם ישנו מישהו שאמונתו מחייבת אותו לבצע את פעילותו בפומבי גם בכיפור – שיבושם לו.