חויית הטיול החמוצה של חב' "פגסוס" הניבה קבוצת מטיילים מחוברת

איך חוויה חמוצה, לאחר ארגון כושל של חברת נסיעות וטיולים, תרמה לגיבוש קבוצת טיול והחמוץ הפך מתוק


כל מ שעוסק בכתיבה מכיר את התופעה. אני מכנה אותה בשם "מחסום כתיבה". אבהיר: על מנת לכתוב משהו בנושא  מסוים צריך שיהיה עניין מצד הכותב (שלא לצורך פרנסה ) בסוגיה.

זה לא שאצלנו פחתו הנושאים שראוי להתייחס אליהם בבלוג זה העוסק בעיקר נושאי חברה,כלכלה וצרכנות ולעיתים תוך גלישה לתחומים אחרים. ההפך הוא הנכון. יהירות ושרירות לב, שמירה על הוראות החוק היא רק המלצה בלתי מחייבת. תגובה או התייחסות לדברי האחר תיחשב נאותה רק אם היא יהירה, מתנשאת ורצוי אלימה . אז מה כבר אפשר לחדש. מוטב להרגיע ולהמתין. וזה מה שקורה כאן בבלוג זה. בשלב זה – מיעוט בכתיבה. למעט בנושאים החורגים מן האיפיון.

מי שאחראים, במידה רבה, לכתיבת רשימה  זו הם חברינו לקבוצת טיול לדרום אמריקה,גרשון ןלייקה שפתחו השנה את המעגל,  ויוסי ומרים קינן שסגרו אותו נכון לשעה זו,. בברכת שנה טובה ששלחו  האחרונים, לקבוצה בתגובה לחילופי ברכות לשנה החדשה ששיגרו המטיילים אחד לשני , כתבו יוסי ומרים: כמה נחמד להיווכח שאחרי כ -3.5 שנים עדיין לא שכחנו תקופה משותפת וחוויה מאחדת. שנה טובה ובריאה.

הם צודקים. בדרך כלל הקשר בין משתתפי קבוצות הטיול המאורגנות ע"י החברות השונות, אינו נמשך יותר מידי זמן. זאת בשונה מקבוצות מטיילים שיש ביניהם קשרי היכרות וחברות עוד קודם לכן, וכן הם מתארגנים לצאת לטיול משותף.

זה לא המקרה המדובר. לקבוצת הטיול שלנו נקלענו בתיווכה של חברת "פגסוס", העוסקת כידוע בארגון וביצוע של טיולים ליעדים שונים בעולם. אנחנו נרשמנו לטיול לדרום אמריקה שארגנה חברה זו בשנת 2012 למעלה מ20 יום ולא במחיר זול. לא היכרנו קודם לכן, ההיכרות והחיבור נוצרו במהלך ימי הטיול. עד כאן התפתחות שגרתית.

אבל במקרה שלנו היה תמריץ נוסף לגיבוש ולהתחברות. קוראי בלוג זה אולי יזכרו, ומי שלא יוכל להתרענן במה שקרה אם יעיין ברשימה – חוויה דרום אמריקאית בחסות חברת ;"פגסוס". הפוסט הזה החל "מתגלגל " ברשת. משתתפי קבוצת הטיול הגיבו. החברה, החליטה להתייחס לטענות. נתנה גיבוי מוחלט למדריך וניסתה לגלגל אחריות למצב למטיילים. ההתנהלות הרתיחה את הקבוצה וגל של תגובות נזעמות הציף את הבלוג. מונה הצפיות קפץ. נרשמו כ – 5000 תגובות והתייחסויות לרשימה. והדבר נמשך עד הימים האלה.

לאחר שבועות של התדיינות עם החברה על פיצוי מתאים נכוח הכישלון בארגון וביצוע הטיול, ניסיונות התחמקות של המארגנים מנטילת אחריות, שבמסגרתה נעשה ניסיון להאשים את מטיילי הקבוצה בתוצאה -הגענו להסדר . החברה הכירה באחריותה ושילמה פיצוי. על כך סופר ברשימה הזו

טיול חברת "פגסוס" לדרום אמריקה – הסאגה הסתיימה . ברשימה זו סופר על ההסדר שהושג ועל הפיצוי שניתן.  מדד הצפיות ברשימה הגיע לכ -2500 . {בלבד}.

רשימת סיכום זו הסתיימה במילים : "תם הסיפור החברות נשארה"

מסתבר שהאמירה הזו נכונה גם היום בחלוף מספר שנים מאז סוף הטיול וההתדיינות עם החברה. הפרשה החמוצה הזו תרמה לגיבוש קבוצת הטיול ועד היום הקשר נמשך. מספר הברכות לשנה טובה שנשלחו בין המשתתפים ונענו  – מדבר בעד עצמו. מה שעולה מכל הסיפור הוא שגם המר והחמוץ הופך מתוק לעיתים.

שנה טובה ומתוקה, בריאות והצלחה!

שנה טובה ומתוקה

החצוצרה של הפרשן הכלכלי

"אז ..שלא יעבדו עליכם.." – כך נוהג הפרשן הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר לסיים את הפינות הכלכליות שהוא מגיש מעת לעת בערוץ 2. בתוקף הוותק רב השנים שצבר ויכולת הכתיבה זכה שטרסלר למעמד של פרשן על כלכלי אובייקטיבי ובלתי תלוי. לשמור על הדיוק בתיאור העובדות – זו דרישה פשוטה לכאורה, אבל בעצם זו אינה משימה קלה ,במיוחד נוכח אופי הדיון הציבורי במחוזותינו. גם פרשן העל שלנו נפל במלכודת הזו.


"אז ..שלא יעבדו עליכם.." – כך נוהג הפרשן הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר לסיים את הפינות  הכלכליות שהוא מגיש מעת לעת בערוץ 2. על מנת להדגיש את הסיומת הזו נוהג הפרשן הבכיר לנופף באצבעו מול פני הצופים, על מנת שיפנימו את הדברים. יודע לדבר שטרסלר, גם כתיבתו קולחת. אבל הפינה הכלכלית שמעניק לו ערוץ 2 אינה הבימה המרכזית שמעליה הוא משמיע את משנתו. את זאת הוא עושה כבר שנים ב"הארץ". 

בתוקף הוותק רב השנים שצבר ויכולת הכתיבה זכה שטרסלר למעמד של פרשן על כלכלי אובייקטיבי ובלתי תלוי. אמנם הוא אינו מסתיר כי בענייני כלכלה הוא בעל דעות שמרניות , וזו כמובן זכותו, אבל הנחת הבסיס של הקורא היא כי הפרשן הבכיר, הוותיק ובעל המוניטין, מדייק בעובדות. (להבדיל מכותבים המכופפים את העובדות כך שיתאימו לפרשנות שלהם.) 

לשמור על הדיוק בתיאור העובדות – זו דרישה פשוטה לכאורה, אבל בעצם זו אינה משימה קלה ,במיוחד נוכח אופי הדיון הציבורי במחוזותינו. גם פרשן העל שלנו נפל במלכודת הזו. 

שטרסלר אינו אוהב דוברים ונבחרי ציבור מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. בכל כתיבותיו הוא מבקר אותם בחריפות. מי שמרגיזה אותו במיוחד היא שלי יחימוביץ'. (אולי כי זו יודעת להשיב …) ולכן הוא מנצל את המשבר הכלכל ביוון על מנת "להכניס" לאותה קבוצת נבחרים. מה הקשר? אל דאגה – כבר אמרנו שפרשן העל שלנו ניחן ביכולת כתיבה . 

בהתאם לכך הוא מפרסם במקום מרכזי במדור הדעות של "הארץ" (שישי 3.7.2015) רשימה תחת  הכותרת "ציפראס בו אלינו לישראל", בה הוא מדמה עצמו למדריך תיירים, הלוקח לסיור ביוון מספר חברי כנסת מהצד השמאלי של המפה הפוליטית (גם את שלי יחימוביץ), אלה ששיבחו לטענתו את תוצאות הבחירות ביוון, שהביאו לעלייתן של מפלגות שמאל . ואז מדריך התיירים שלנו מפגיש את חברי הכנסת "החברתיים" האלה, עם המציאות הכלכלית העגומה של יוון. הנה  "עכשיו יוון תראה לעולם עד כמה הסוציאליזם עדיף על הקשקוש הארכאי הזה של כלכלת שוק, יזמות פרטית ותחרות.." כותב שטרסלר.

ובהמשך התיאור מעמיס פרשן העל את האחריות למשבר הכלכלי ביוון על כתפיו של ראש ממשלתה ("הסוציאליסט השמאלני") , והרמז כלפי "החברתיים" ועמדתם הביקורתית בכל הקשור למתווה הגז ברור.

האם שטרסלר אינו יודע שהממשלה הנכחית ביוון אינה אחראית למשבר? הוא יודע, לפחות הוא צריך לדעת.. האם הוא אינו יודע שגורם מרכזי בתוצאת הבחירות, שהעלו את השמאל ביוון לשלטון הוא המשבר והקריסה הכלכלית שגרמו לה הממשלות הקודמות ולא "השמאל"?הוא יודע, לפחות הוא צריך לדעת.

אז למה הוא מסלף? 

גם בדיון הציבורי סביב מתווה הגז הועלו טענות כנגד כתיבתו של הפרשן הבכיר . לא בשל עמדתו המצדדת במתווה הממשלתי (שבגללו התפטר הממונה על ההגבלים העסקיים) אלא בשל סילוף עובדות ונתונים . אתר "העיין השביעית" – המוקדש לביקורת התקשורת ולחשיפת מחדליה, אף הכתיר מאמר שלו בנושא בכותרת "השקרים של נחמיה שטרסלר". בין השאר נאמר בו כי:

"אין לדעת מי מזין את שטרסלר במסרים – היחצנים של יצחק תשובה, של נובל-אנרג'י, פקידים אמריקאים, לשכת ראש הממשלה, יובל שטייניץ וכולי וכולי – שני דברים בטוחים: 1. עמדותיהם של מי שהוא מכנה "חברתיים" אינן מדובררות לעיתונאים על-ידי גופים עוצמתיים. 2. שטרסלר לא טרח להתעמק בסוגיית הגז, והמאמר המנוקב והרעוע שלו עושה עוול לא רק לציבור הדומם, אלא גם למי שתומכים במתווה של נובל ונתניהו."

מסקנה: אז …אל תעבוד עלינו …אדון פרשן…

הערה: אין באמור כדי לחלוק על זכותו של שטרסלר להחזיק בעמדותיו. (אבל חובתו לדייק בעובדות.. משלא עשה כך איבד אמינות. ) אין באמור טענה כנגד "הארץ" על הפרסום. ובוודאי יטענו שם כי כותבים אחרים שם, מביעים עמדות הפוכות מאלה של הפרשן בו מדובר, וזה נכון. ( יש לטעון כנגד מערכת העיתון על פרסום בלא בדיקת העובדות המתוארות ברשימה. אם אין בדיקה כזו מה מותר הפרסום מטוקבק?)

כשהחוק מכתיב את ספרי הקריאה (בעד מירי רגב..)

רצוי מאד שהשרה מירי רגב לא "תתרכך" מול ההתנגדות שמשמיעים גורמים שונים לכוונתה לתקן את החקיקה של "חוק הסופרים" ,כך שהמחיר לצרכן גם של ספרים חדשים יוזל, ואפשר יהיה לחזור למבצעי המכירות של ספרים בזול.


הסופרים, המולי"ם, הוצאות הספרים, רשתות השיווק פוליטיקאים ושוחרי תרבות  בעיני עצמם  – כולם נזעקו כדי להבטיח לסופרים קיום בכבוד ומתן תמורה הולמת למאמציהם . בדרך, החברים הנכבדים האלה, כמעט כולם, לא היססו לדרוך על צרכן הספרים . להמשיך לקרוא כשהחוק מכתיב את ספרי הקריאה (בעד מירי רגב..)

כמה תעלה השתתפות החרדים בממשלה וגם קישון או קפקא – סיפור מהרשת

למי שבכל זאת נכנס לפוסט זה שני עניינים: כמה תעלה השתתפות החרדים בממשלה? וגם כמה תעלה השתתפות החרדים בממשלה


המקצוענים טוענים שלא רצוי להעלות לבלוג פוסט כל יום. (ודאי שלא יותר מאחד). זה לא מוסיף ,אומרים,הגולשים שלך יתעייפו בסופו של דבר ויינטשו. רשמתי לפני להשתדל לא להפריז אבל בכל זאת למי שבכל זאת נכנס לפוסט זה שני עניינים:

בחירות 2015 (1) כמה תעלה השתתפות החרדים בממשלה – גירסת הליכוד. גלעד ארדן: השותפות עם החרדים תעלה פחות מהשותפות עם לפיד !

היום (ג' 2.12.2012) התייצב מסביר הליכוד השר גלעד ארדן בחזית המתפלמסים בתכנית הרדיו "הכל דיבורים". הוא ניסה להתחמק מתשובות ברורות על השאלות אם היה עכשיו סיכום עם החרדים לתמיכה בממשלת ליכוד אחרי הבחירות.

השר/המסביר התחמק מתשובות אבל לא חסך במחמאות לרעיון ולשותפות. אפילו טען כי מבחינת הכספים והתקציבים במסגרת  קואליציה עם החרדים , השותפות הזו תעלה הרבה פחות מאשר ההוצאות על השותפות עם יאיר לפיד וסיעתו.

גם אם לפיד לא יכול להצביע על הצלחות גדולות בתפקידו, גם אם הפער בין הבטחותיו לפני הבחירות לבין התוצאות שהשיג עד היום גדול ומביך, הקביעה הזו של ארדן אינה חכמה, על פניו אינה נכונה, ומרימה את הנושא להנחתה של לפיד. הוא כבר עושה את בדרכו.

  • כמה תעלה השתתפות החרדים בממשלה

היה באמת או רק חלום? כנראה שהיה! הטקסט מזכיר מערכון אבל המסמך מזכיר משהו אחר לגמרי. קפקא או קישון?

הקישור מתוך אתר הבלוגים של "הארץ". ((התגובות לסיפור של אלון פוקס מעידות שיש עוד מקרים כאלה….) http://blogs.haaretz.co.il/alonfooks/466/