ראשי > אקטואליה > "סבתי תהלה – גיבורת ש"י עגנון" / סיפרה של נורית וודיסלבסקי לבית רף

"סבתי תהלה – גיבורת ש"י עגנון" / סיפרה של נורית וודיסלבסקי לבית רף


המשפט "הידעת נורית שסבתא שושה היא תהלה של ש"י עגנון?" מופיע בעמודים הראשונים בספרה של נורית.  ומשפט שני הכרוך בראשון: "תוכיחי לי שסבתך תהלה".  שני משפטי מפתח אלה נוטלים את הקורא הסקרן למסע מרתק שתולדות הישוב העברי בארץ ישראל וסיפורה של "תהלה", מהידועות ביצירותיו  של חתן פרס נובל, הסופר ש"י עגנון, שלובים בו ואין להפרידם.

"תהלה" של ש"י עגנון (על פי מקורות שונים):

תהלה צדקת ירושלמית זקנה בת 104 שנים, עיניה הזוהרות, ופניה המאירות אינן מעידות על גילה. והיא זריזה וחרוצה כעלמה צעירה, למרות מסכת חיים טרגית ורווית אסונות. המספר פגש בתהלה בהזדמנויות שונות, ובכל פגישה, נחשף לפן אחר באישיותה. בצעירותה הייתה תהלה מאורסת לשרגא, כשנודע לאביה שנמנה על המתנגדים, כי משפחתו של שרגא מן החסידים, קרע את התנאים, ביטל האירוסין, והתנגד לבקש סליחה מהארוס המנודה.
תהלה נישאה לאחר, ילדה שני בנים ובת, אך לא זכתה להביאם לחופה. הבנים נפטרו, והבת המירה דתה, ונכנסה לבית הכומריות (מנזר). תהלה רואה בגורלם הטראגי של ילדיה עונש על ביטול האירוסין. היא מרבה לעסוק בצדקה בממונה ובגופה, לנזקקים, יהודים וערבים כאחד. קוראת בתהילים, מרבה בתפילה, ופוקדת את הכותל לעיתים קרובות. כולם מכירים אותה ורוחשים לה כבוד. אפילו פקידי השלטון הבריטי לא עומדים בפני מבט עיניה ונחישותה, ונענים לבקשותיה.
לקראת פרידתה מן העולם, ביקשה מהמספר, שיכתוב עבורה מכתב מחילה לשרגא (הארוס המנודה). לאחר בקשת המחילה, ובהרגשה שחובה שולם, נפרדה מן העולם.

בספרה "סבתי תהלה גיבורת ש"י עגנון" פורשת נורית את קורות משפחתה הענפה, ומספרת גם על אמה רחל (נכדתה של שושה/תהלה) ואביה מרדכי.
להיות נצר למשפחה שקורותיה שלובות בתולדות ארץ ישראל עניין מכובד הוא. על אחת כמה וכמה אם מדובר בדמויות אשר שמשו השראה ליצירה ספרותי בעלת משמעות.
"אם לא נספר לא נדע" נאמר בספר, אבל גם ו"אולי לא היו הדברים מעולם". כי הרי בעולמה של ספרות הכול יכול או לא יכול להיות.

ארבעת החלקים בספר:

* בחלק הראשון נפרש סיפורה האמיתי של הסבתא רבא, שושה, מימי ילדותה בפולין, נישואיה, לידת 16ילדים,מתוכם 12 שרדו, אהבתה לארץ ישראל ארץ הקודש, הגשמת חלום העלייה  וההשתלבות בבניין הארץ ותקומתה.

* בחלק השני מנסה נורית להוכיח שאכן סבתא שושה הייתה ההשראה לסיפור תהלה של ש"י עגנון.

* בחלק השלישי  מדגישה המחברת את קווי הדמיון בין "תהלה", סבתא שושה ורחל נכדת שושה, אמא של נורית, וכל זאת, באמצעות מכתבי הניחומים שהתקבלו בשנת 1997, לאחר מות האם, ומשפטי מפתח מיצירתו של ש"י עגנון. וכך באמצעות השלוב בין המתואר ביצירתו של ש"י עגנון וקורות המשפחה לענפיה, מובל הקורא לשילוב ייחודי בין תולדות המשפחה  והשתקפות קטעים מהם ביצירתו של ש"י עגנון  וזווית הראיה המיוחדת שלו.
על "תהלה" של עגנון נכתב הרבה. הנובלה שמשה השראה לניתוחים ספרותיים ולהתייחסויות בתחום המיסטי פילוסופי. תקצר היריעה מלפרט או להתייחס. מה שברור כי  מנתחי יצירתו של עגנון והכותבים עליו לא הכירו את סיפורה של סבתא רבא שושה והשתקפותה ביצירת עגנון.

ביום ה-18/07/07, נערך כנס לכבודו של ש"י עגנון, מטעם "יד בן צבי", ובו השמיע פרופ' דן לאור הקלטה נדירה משנת 1958, שהתגלתה רק לאחרונה. בהקלטה מספר עגנון על פגישתו עם תהלה ליד הכותל המערבי, בערב תשעה באב, בשנת 1938.
לדברי נורית, עגנון הכיר את שושה-תהלה, כבר בשנת 1908, כשגר בבית הדירות להשכרה שניהלה.בשנת1938 השתדלה שושה להציל את שלמה בן-יוסף, עולה הגרדום, מידי הבריטים. היא התפללה בכותל, ושלחה מכתבים לממשל הבריטי, אך כחודש לפני ערב תשעה באב, באותה שנה, הוצא שלמה בן-יוסף להורג.
ההקלטה שנמצאה, הוכיחה לכל חוקר, שהסיפור תהלה נכתב על גיבורה אמיתית שחיה בירושלים, ולא על דמות ספרותית דמיונית.

*החלק הרביעי נושא כותרת כפולה: "ושושה המשקיפה ממרומים גאה במפעל חייה", "ואולי לא היו הדברים מעולם", סיפורים מימי ילדותה של נורית.
***********
רשימה זו  אינה מתיימרת לקבוע עמדה בשאלה האם סבתא שושה היא אכן "תהלה" של עגנון או  שרק חלק  מתולדות חייה וקווי אפיון נוספים שמשו השראה לסופר.

סבתי תהלה גיבורת ש"י עגנון ספרה של נורית וודיסלבסקי

אבל, אין ספק – יותר מידי אירועים ומוטיבים מתולדות המשפחה וסבתא שושה,מקבילים לתיאורי המספר בנובלה ואין זה הגיוני לטעון כי יד המקרה בדבר. לכן יש עניין מיוחד  בספר, שהרי לא נפוצות ההזדמנויות לזהות דמות ספרותית ביצירה נודעת כל כך, עם אישיות בשר ודם שמשפחתה חיה אתנו

קווים משותפים לסבתא שושה ולתהלה

הילדים בספרו של עגנון – לגיבורת הנובלה שלשה ילדים בלבד.  גורל רע פקד כל אחד מהם. שני הבנים מתו במחלה ובטביעה בביצה. רוח רעה נכנסה בבת, ונטרפה דעתה ולפי דברי הרבנית שבסיפור, ברחה, נכנסה לבית הכומריות (מנזר), והמירה את דתה.
במציאות לסבתא שושה היו שנים עשר ילדים . חייהם של שלשה ילדים היו שזורים בטרגדיות ובאירועים חריגים. עגנון ממקד את סיפור תהלה בילדים אלה.
הבן הראשון – בספרו של עגנון אין לו שם –  במציאות נקרא שמו שרגא (שפירושו נר – ילד של אור) חלה במחלה קשה בהיותו בן חמש ונפטר. בנובלה "תהלה" – הבן חלה /נפגע לאחר מפגש עם אדם לבוש תכריכים /מטורף ומכאן ואילך "היה דועך כנר נשמה".
הבן השני  -ללא שם בסיפורו של עגנון – ובמציאות נקרא שמו גרשון,  נסע בהיותו בן 16 לאנגליה בלא  ששיתף משפחתו בהחלטה, ושנים רבות נחשב כנעדר. בספרו של עגנון יצא הילד עם חבריו ליער לאסוף ענפים לחג השבועות לא חזר ונעלם. הכול סברו שנחטף, עד שברבות הימים מצאו גופתו בתוך הביצה הגדולה.
הבת- שרה,  התרחקה במציאות מאמונת הוריה החסידים, סירבה לתחנוני ההורים  להינשא לרב ידוע שביקש את ידה. הפכה לציונית, עלתה לארץ ועסקה בעבודות שונות עם החלוצים. בתקופה זו הכירה  את עגנון.
בספרו של עגנון לא זכתה הבת שהוריה יוליכוה לחופה משום שנכנסה בה רוח רעה ונטרפה עליה דעתה ואף המירה דתה. (התרחשות המקבילה לנטישת האמונה, עזיבת בית ההורים והצטרפות לחלוצים של בתה של שושה)

החתן שארוסיו לתהלה בוטלו – אצל עגנון הוא נקרא שרגא. במציאות שם הארוס אשר שושה לא נישאה לו היה אחר. אבל בנה הראשון מנישואיה נקרא שרגא.
גם תהלה גם סבתא שושה  חיו בצל ביטול האירוסין  לחתן, בשל השתייכותו לפלג החסידי (בני המשפחה של השתיים, האמיתית והספרותית היו "מתנגדים") שתי הדמויות התלבטו בשאלה האם הטרגדיות והפגעים שפקדו את שלשת הילדים היו עונש/קללה בגלל ביטול האירוסין.
כך או אחרת – ההשוואה, אשר הובאה ברשימה זו על קצה המזלג ובאופן חלקי בלבד, בין תהלה וסבתא רבא שושה בספר החדש, מעוררת עניין לא רק עבור חוקרי ספרות, אלא גם לחוקרי ארץ ישראל ותולדותיה. מאז פרסמה נורית את ספרה קיבלה לא מעט תגובות מעודדות מאישים בולטים מתחומי חקר הספרות ועגנון . הספר אינו למכירה אך יימצא בקרוב בספריית ההשאלה של בית הספרים הלאומי, ובספריות אקדמאיות ברחבי הארץ.

עדכון:

בספטמבר 2012 הקדישה תחנת הרדיו "אורנים" משדר מיוחד לשאלה מי הייתה "תהילה" בספרו של ש.י. עגנון. לצד סיפורה של נורית מובאת בתכנית גם הקלטה מיוחדת בה נשמע עגנון מדבר , בסגנונו המיוחד, לרגל יום הולדתו ה – 70 . הוא מספר שם גם על "תהילה", על הברכות -"אחד בפה ואחד בלב", שמברכים אנשים – על הפרחים שקיבל, על הטלגרמות ועל יחסיו עם ביאליק… (יש להקליק על הקישור )

מי הייתה תהילה בסיפרו של עגנון? | על מחשבים ומחשבות | iCast.
                                        ============
עוד על "תהלה" ב: ויקיפדיה ; יהושוע ניר, מי היא תילי זו?, רחל מנקין, על בתה של תהלה; תהלה/סיכומונה; למקור יצירתו של ש"י עגנון (ועל תהלה)/מאיר בוסק

     

:קטגוריותאקטואליה
  1. בתיה מרמור
    5 בנובמבר 2007 ב- 18:02

    סבתי – תהילה גיבורת ש"י עגנון….נפלה בחלקי הזכות הגדולה להנות מספר שהוא אלבום משפחתי וסיפור כ"כ אישי …הבא ממחוזות רחוקים וכ"כ קרובים………. למסע מרתק השזור בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל ,חוויה מיוחדת שסחפה אותי ופתחה לי צוהר למקומות וחיבורים מסקרנים, לקיים עם נורית מסע שורשי… נתן לי, טעם וצבע מיוחד לאנשים הזוכרים את עברם .
    נורית מחזקת בסיפורה את הזיקה שלה לארץ דרך אחת מן המשפחות שתרמה לאורך דורות לקשר עמוק ומיוחד לארץ, חשיבותה ותרומתה לא תסולא בפז…בימים ובזמנים שנשאלות שאלות.. על דרך שבה נלך ,מנהיגות וכו.. אולי נצניע לכת? נאמץ לנו דמות אחת מסיפורה של משפחה אחת מתחלת המאה הקודמת שהיא לנו תבנית מולדת .אוליי תתווה לנו איזה דרך למחשבה? בלי יוהרה.. שדרכה במעשים ולא במילים!!

    מנחם,
    ישר כוח על חשיפת הספר והסיפור המיוחד.

    מבתיה מרמור

  2. נורית וודיסלבסקי
    5 בנובמבר 2007 ב- 18:09

    למנחם

    תודה תודה על הכתבה הנפלאה שפרסמת אודות ספרי.

    לכל המעוניין, הספר נמצא כבר בספריות יד בן צבי ובספרייה הלאומית בירושלים (בעתיד יהיה עותק בספריית בית עגנון) , בחיפה – בספריית אוניברסיטת חיפה, בספריית מכללת גורדון, ובטבעון – במכללת אורנים ובספריית ההנצחה.

    בברכה,

    נורית וודיסלבסקי

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    2 ביולי 2009 ב- 1:16

    שלום לך ידידי ושאר-בשרי
    מנחם בן צבי רבוי.
    מאוד התרשמתי מן הבלוג
    גליציה היום היא הרי אוקראינה
    ואוקראינה היא אחת מכורי מחצבתנו.
    המחצבות כנראה עדיין על מקומן מהן נחצבו המצבות
    הציונים על קברי היהודים .
    אך המצבות נעקרו מזמן.
    נחמה פורתא: גם פטלורה נאסף אל עמיו טרם זמנו. שווצברד הגבור גבה את המחיר ברחוב רסין

    פריז.

    בברכה
    שוורצברד יליד העיר "בלטה" שליד העיירה פשצ"נה.

    בברכה
    שרגא בן מנחם בן שרגא ושושה כהן

    9

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    2 ביולי 2009 ב- 1:25

    שרגא כהן
    התרשמתי מאוד מן הבלוג.
    ברכותי הנאמנות
    שרגא בן מנחם בן שרגא ושושה מ"פשצ"נה אוקראינה 1920
    ברכות

  5. 15 במרץ 2012 ב- 21:53

    כל הכבוד לנורית
    התרשמתי מאד
    שמחתי להכיר פן נוסף באישיותך
    ולהווכח בכשרון הכתיבה שלך
    גאה להכירך
    שאפו!!!!
    המשיכי בדרכך
    הצלחה מכל הלב
    שרה קונפורטי

  6. 6 ביוני 2012 ב- 15:40

    לנורית וודיסלבסקי היקרה, בהצלחה רבה, כל הכבוד ויישר כוח!!! תבורכי!
    תודה והערכה רבה למנחם רבוי על הכתבה המרתקת

  7. 9 במרץ 2013 ב- 14:43

    מנחם תודה ענקית על עדכון הכתבה, והוספת המשדר שנערך ב -"רדיו אורנים " על ידי השדר הנפלא – מוטי גרנר. תבורך.

    כל הכבוד לך .

    נורית וודיסלבסקי

  8. 7 בדצמבר 2013 ב- 5:38

    ואני פגשתי את נורית בראשית חורף 2013 וצללתי מיד בסיפור תהילה כף לי-תודה נורית.

    • 7 בדצמבר 2013 ב- 17:32

      תודה אירית . אני שמחה שצללת לסיפור תהלה ונהנית , אין כמו כתיבתו של יקירנו – ש"י עגנון , אני אוהבת את כתיבתו הייחודית ובמיוחד בספור הזה – הנוגע בסבתא רבתא שלי , שהסתבר שהיא , היא הגיבורה עליה כתב עגנון את ספורו . היי ברוכה אירית , ושוב תודה.

  9. 7 בדצמבר 2013 ב- 17:40

    ל חברותי היקרות בתיה מרמור , שרה קונפורטי , ואביבה גולן , אני מודה לכן מאד מאד על המשובים החמים לכתבתו של מנחם רבוי היקר. הודות ספרי – " סבתי תהלה גבורת ש"י עגנון ." סליחה שלא עניתי קודם , תבורכו מפי עליון ואדם בכל הטוב והמייטיב . חיבוק גדול ממני . שבוע טוב ומבורך .

  1. 5 בפברואר 2013 ב- 18:15

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: