הפתעת תוצאות הבחירות עדיין משפיעה על השיח הציבורי, אבל בחסותה צצות תופעות שלפני מהפכת הבחירות ניסו להצניע אותן. עכשיו יונתן גפן חוטף מכות כי הוא “בוגד”, וברשתות החברתיות מודיעים על הסתלקות ממעורבות בעמותות ובמבצעים לגיוס כספים ותמיכה בתושבים בפריפריה ובמשפחות עניות כי הן בחרו בימין ולא כמצופה מהן….
בינתיים אנחנו מוצפים בדיווחים על קשיים במלאכת הרכבת הממשלה העתידית. השותפים הפוטנציאלים מעלים דרישות שונות ומשונות, ובנוסח של אולטימאטום. הם רוצים נתחים גדולים מעוגת השלטון גם אם מספר המנדטים שהם מביאים עימם נמוך ,יחסית, לדרישות. "לא תיתן ,לא נתמוך".
זה לא שהם יקבלו מה שהם מבקשים, כי אי אפשר לתת לכולם את הכל. הם יודעים את זה אבל חושבים שזה מוסיף אם ינהגו כמי שהמפתח בידיו בלבד. בנוסף כבר צצות תכניות הפעולה: “נעשה סדר” בבית המשפט העליון, בתקשורת במערכת החקיקה שלא מאפשרת “משילות”. זו רק ההתחלה.
כל השיח הזה נעשה באווירה של התרסה ושנאה יוקדת כלפי הצד האחר, זה שאינו שותף לדעה.
האם לא ניתן אחרת? התשובה לשאלה, למרבה הצער,היא לא גדול!. לא בישראל, לא בימים אלה.
מה שלא אפשרי כיום אצלנו, מתקיים לפעמים בעולם בעל החיים. הסרטון שלהלן מדגים שאפשר לכלב וחתול להתגורר בכפיפה אחת מבלי שיחשפו כל הזמן שיניים וציפורניים אחד כנגד השני.
מנחם רבוי - הבלוג 