ראשי > אישי, משפחתי, חברים > חוזרים לחיפה – המפגש

חוזרים לחיפה – המפגש


המפגשים שלנו מתקיימים כבר שנים. בדרך כלל בכל חודש. לפעמים באים יותר, לפעמים פחות. אבל הקשר נמשך. מדובר בקבוצת החברים שהיו יחד בתנועת הנוער, יצאו לשירות הצבאי במסגרת הנח"ל , אח"כ חלקם נשארו בקיבוץ, רובם עזבו העירה. אבל הקשר החברי נשאר ונשמר. הוא מתפרש על פני הרבה שנים. אין הרבה קבוצות כאלה. השנה התכנסנו שוב למפגש המסורתי של ליל הסדר השני. הפעם הוא הוקדש לציון 40 שנה לחבורה. אבל… בעצם המפגשים נפרשים ונמשכים שנים הרבה מעבר לכך.

שוב פעם אנחנו מתכנסים אצל שרהל'ה ויאיר בחיפה למסיבת ליל סדר שני של פסח. זה קורה כל שנה. כבר הרבה שנים. לא ספרתי כמה.

השנה יש למפגש כותרת קצת שונה. לא רק מסיבה לציון ליל סדר שני אלא גם לציון כך וכך שנים לפעילות החבורה. במייל שנשלח לחברים נאמר ל"ציון 40 שנות פעילות". מדויק? תלוי איך סופרים. אבל בטוח שהרבה שנים.

כשאירית, "המפקדת", צלצלה והודיעה כי היא מבקשת שאכתוב כמה מילים לרגל האירוע השבתי כי לא בטוח שאצליח.

– תשתדל, אמרה.

– טוב, שאלתי, אבל על מה אכתוב?

– "הנושא שלך השיבה "המפקדת", הוא "אני חוזר לחיפה". פניתי גם לעוד כמה חברים, חיפאים במקור כמובן, שגם יכתבו או יגידו כמה מילים לכבוד האירוע, וגם הכנו הגדת "סדר שני" בנוסח חדש , מתאים לציון המפגש, אז תמצא משהו ותכתוב, ואם בסופו של דבר לא תצליח אז לא, אבל תשתדל, בסדר?"

הבנתי כבר שהמילה "תשתדל" נאמרת רק לתפארת המליצה. וכש"המפקדת" צלצלה, לפני כמה ימים, לשאול מה יצא והשבתי לה שעוד לא יצא, היא השיבה לי "נתראה בחיפה". כבר אז ידעתי כי לא יעזור – הפור נפל. ובאמת יצא קטע. אבל, מה לעשות, הוא לא כל כך מצחיק.

אתמקד כאן בשני עניינים: דבר ראשון – מי שנתן למפגש הזה את הכותרת ל"ציון 40 שנות פעילות", ידע שהוא לא מדייק. על כן הוסיף את המילים ל"פעילות החבורה". אבל מבחינתי ואני חושב שגם מבחינת רבים מהחברים, השנים הולכות הרבה יותר אחורה.

הרי רק לפני כמה שנים, בעצם כבר לפני כעשור שנים, חגגנו את יובל ה – 60 ל"סערים".

אז זהו ,

המפתח הוא בשם "סערים" , הנגזר משמו של גרעין השומר הצעיר "סער", שבו מוזגו שכבות הגילאים של התנועה מחיפה, ת"א כפר סבא, חדרה ועוד מקומות.

הרבה גלגולים וחוויות עברנו בקבוצה הזו . לחברנו מהשכבה מחיפה יש היסטוריה ארוכה עוד יותר יחד. כמו גם לחברים מיתר המקומות. לאחר הכרזת הגרעין, התלכדו מסלולי הזיכרונות והחוויות. אבל, ברבות השנים השתנה ההרכב. עכשיו כבר הפכנו, על פי גרסא מסוימת, מ"גרעין" ל"חבורה". כלל לא בטוח שיש הסכמה כללית לשינוי השם. נכון, היו שעזבו, נשרו וחזרו אחרי שנים. יש גם חברים חדשים שהצטרפו, לא בטוח שפורמאלית הם קיבלו תעודת חבר לגרעין, עוד אומרים להם, עד היום, שהם בסטאטוס של מועמדים. אבל הם כאן והם איתנו.

אז בסך הכול מדובר במפגש לציון שנות פעילות, חברות והיכרות שמניינם הרבה יותר מ – 40 שנה.

הנה במפגשים האחרונים אנחנו מציינים מלאת 70 שנה לחברים. כל אחד והחודש שלו. אז נא לא להמעיט במניין השנים .

עניין שני – החזרה לחיפה.

אלה מבינינו שלא עזבו את חיפה וממשיכים לגור בה, לא עזבו ולכן גם אינם חוזרים. אלה שעזבו את העיר והקימו את ביתם במקומות אחרים, לא חוזרים כל כך מהר. לפעמים באים לבקר, או לטייל.

לכן, בעצם לא חוזרים לחיפה.

מה כן?

החיפאים, גם אלה שעוד גרים וגם אלה שכבר לא, בכל זאת חוזרים. חוזרים לימים של פעם. לפעולות, לטיולים, מחנות העבודה ולחוויות. יש הרבה זיכרונות משותפים אבל לא כולם זוכרים הכול . ככה זה הזיכרון של אנשים. אני למשל זוכר היטב את משחק החברה "המפקד והחייל" . לא יודע את מקור השם. אולי מפני שאחד המשתתפים קשור עיניים והשני מכוון ומתקיל אותו בכל מיני עצמים. לי הנחיל המשחק חוויה שאני נזכר בה מידי פעם. אני זוכר גם את המערכון "שלמה בן דוד מי היה אביו" שהייתי מבצע יחד עם חביב רקטזון, מישהו יודע אפוא הוא היום? לא שכחתי גם את שם החיבה/או הגנאי שהדביקו לי החברים על שום משקלי הפחות, הכינוי הזה נעלם רק לאחר הכרזת הגרעין וההליכה לצבא. החברים שאינם מחיפה לא קלטו אותו . גם מהאופרטות המפורסמות שהיינו מבצעים, בחריזות שעוזי יצר, יש אצלי זיכרונות, אבל זה נדמה לי כבר מתקופות יותר מאוחרות.

קצת מכל אלה נשמר: בתמונות השחור לבן וגם במחברות הפעולות והבירורים, לקראת קבלת סמלי שכבת הצופים והבוגרים. אבל לא הכול מתועד. לכן, טוב ש"חוזרים לחיפה" אפילו אם זה רק באופן וירטואלי .

מפגשי החבורה שלנו, כפי שעכשיו קוראים לזה, מוקדשים השנה לציון מלאת כך וכך שנים לפעילות המשותפת. בכל פעם מכינה את המפגש קבוצת חברים אחרת. את האחרון הכינה הקבוצה מתל אביב. הפעם הזאת החגיגה היא בניצוח קבוצת החברים מחיפה.

המשותף לכל מפגשים הוא שבכל פעם מרימים כוס לחיים לברכה ובריאות, לכבוד החברים שהגיעו וחוצים את קו גבול גיל השבעים. כבר לא ילדים. כאן צריך להזכיר כי ישנם כאלה שלא הצליחו ,למרבה הצער, להגיע אתנו למפגשים, אצל חלק מאתנו גם הבריאות לא הכי הכי, אבל אנו ממשיכים היום וגם בעתיד.

אז אפשר להרים עוד כוסית בנוסח הקודם של הגדת "סדר שני" שלנו – לחיים בני עמל. לחיים.

המפגשים נערכים בקביעות;צילום: דוד כהן

[דיברו עוד: יעקב נ, עוזי ג, יעקב ט, אליתה הציגה בשירה את החתיכה מרחוב פנורמה, מוטי ונורית הציגו מקבץ תמונות מרצף השנים,ואת תכנית הטיול /סיור שלמחרת, החברים קראו מפרקי ההגדה שלנו שלקטה אירית ושושי כיבדה אותנו בסולו זמר ]

אולי תהיה עוד רשומת המשך.

  1. שמאי שפייזר
    1 במאי 2011 בשעה 11:03

    מרגש לקרוא, חבל שינכם מזמינים גם את אלו שלא היו בגרעין אך היו ב"סער"
    שמאי שפייזר

  1. 29 במאי 2011 בשעה 16:22

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: