אז מי ינאם בטקס המרכזי בהר הרצל, בפתיחת חגיגות לציון 70 שנה לעצמאות מדנת ישראל. ראש הממשלה רוצה , הרי הנאומים זה התחום שלו, מצד שני יו"ר הכנסת עומד על כך שהוא ישא את הנאום כפי שהיה משך עשרות השנים האחרונות. ואכן,הטקס הזה בהר הרצל ידוע כטקס שבו הכנסת והיו"ר הם הגורם המרכזי בו. היו"ר לא מוכן שנתניהו , ישתלט, באמצעות נאומו, על הטקס. אם כך יהיה, מאיים הייו"ר הוא, ומשמר הכנסת לא יגיעו ו"יחרימו" את האירוע במחאה.
אז יש ויכוח ציבורי לתפארת מדינת ישראל ולכל צד נימוקיו.
ואני אומר תנו את הבמה לנתניהו. לא בגלל שהוא רוצה, לא בגלל שהוא קובע, אלא משום שהוא הנואם הטוב ביותר שיש לישראל להציע (בתחום הנאום). גם מתנגדיו החריפים יודו בכך.
אם יש בעייה, כל שהיא בנושא זה, זהי שאלת התוכן (של הנאום). אפשר הרי לנחש בדייקנות מה יאמר ראש הממשלה ונאומו של יו"ר הכנסת לא יהיה שונה בהרבה.
אז מה משנה מי ינאם? משנה, כי הנאום שישא נתניהו ישמע טוב יותר ומבחינת התוכן יהיה חלול יותר מזה של היו"ר. נאום כזה יציג טווב יותר את עמדות הממשלה ורחשי הלב של רוב הציבור הלאומי.
אז תנו לו לדבר. בינתיים האזינו לדורי בן זאב בשירו של קובי לוריא "בארץ אחת".
,
מנחם רבוי - הבלוג 