שלי יחימוביץ נגד השופטת הילה גרסטל

שלי יחימוביץ מאשימה את השופטת הלה גרסטל בתרומה שלילית להתחזקות עבריינים והחלשת שלטון החוק. האם הודעת הגיבוי המלטפת (מתלקקת) של שלי לפרקליטי המדינה , מכוונת לכך שהפרקליט המלווה את חקירת המשטרה, של יריבה להנהגת המפלגה הרצוג , יקפיד למצוא סעיפים שיתמכו בהגשת כתב אישום נגדו? האם יש קשר?


זה שפרקליטי המדינה לא אוהבים ביקורת , זה לא דבר חדש. הם אמנם לא מודים בכך וטוענים את ההיפך, אך מה  לעשות כבר התרגלנו ל"מכבסות מילים" מסוגים שונים. ופרקליטי המדינה יודעים לכבס. הם בעד ביקורת, אבל לא בעד גוף ביקורת מיוחד עליהם.

בשביל מה, הם טוענים. ישנם הרבה גורמים המבקרים אותנו: מבקר המדינה , לשכת עורכי הדין, בתי המשפט למה עוד גוף ביקורת? ולמה גוף ביקורת שיחשוף ליקויים אישיים -מקצועיים בפעילות הפרקליטים? ומדוע הדו"חות הללו מתפרסמים ברבים? לא מספיק ישנם הטוענים נגד הפרקליטות, עכשיו תהייה גם ביקורת?

הפרקליטים ניהלו מאבק עיקש כנגד הביקורת תוך שהם טוענים שהם דווקא בעד, אבל לא בצורה שזו מתנהלת. אין להם שום דבר אישי נגד נציבת הביקורת הנוכחית, השופטת המחוזית הלה גרסטל, אבל זו בביקורות שהיא עורכת חורגת מסמכותה. הפרקליטים לא טורחים להשיב עניינית לעובדות הנחשפות. הם פשוט טוענים שאין לנציבה סמכות לבקר אותם כפי שנהגה.

לשופטת גרסטל זה נמאס. בהעדר גיבוי חד משמעי מצד שרת המשפטים , והיועץ המשפטי החדש – שבסמכותם לאכוף את הנהלים על פרקליטי המדינה , גם אם אלה משבשים את עבודת המערכת כאיגוד מקצועי – היא הניחה את המפתחות והתפטרה. תמצאו לכם מישהו אחר שיערוך ביקורות שימצאו חן בעיני גילדה של פרקליטי המדינה – זו המשמעות של הודעת ההתפטרות. פרקליטי המדינה ניצחו. האמנם? האם אמון הציבור בהם עלה? ספק.

בתוך גל התגובות  הציבורי שתמכו במאמצי השופטת גרסטל למלא את תפקיד כנציבת הביקורת על הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי,  בלטה תגובתה המסויגת של ח"כ שלי יחימוביץ' . היא דווקא הפנתה בתגובתה "כתף קרה" לשופטת גרסטל. וטענה שבכלל לא צריך גוף ביקורת מיוחד על הפרקליטות.

בהודעה שפרסמה, אבל משום מה כזו שלא הופיעה בדף הפייסבוק שלה אומרת יחימוביץ' "יש לקוות שהתפטרותה של השופטת גרסטל תביא לשקט ורגיעה במערכת ולהחזרתה של הפרקליטות לעבודתה הסדירה, הקשה והנאמנה, אחרי שעובדיה הפכו שלא בצדק יעד למתקפה אכזרית, מסולפת ובלתי הוגנת. אין גוף נקי מפגמים ושגיאות, אך אין גם גוף מבוקר יותר מהפרקליטות. החל בנציב שירות המדינה, מבקר המדינה, מבקר הפנים, עבור ביועמ"ש וכלה בכפיפותם של הפרקליטים לדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ולשופטים היושבים בדין בהליכים בהם מופיעים…."

יחימוביץ לא הסתפקה בכך והרגישה צורך להטיח האשמות בשופטת גרסטל : " גוף הביקורת הנוסף, בהנהגתה של גרסטל, גם אם לא במזיד, תרם תרומה שלילית להכפשת הפרקליטות כולה, להתחזקותם של עבריינים רבי כוח מכל הסוגים, ולהחלשת שלטון החוק בישראל".

האשמה זו דורשת הסבר, ויחימוביץ הדורשת שקיפות מכל איש ציבור נתבעת להסביר ולפרט מהי התרומה השלילית של גוף הביקורת על הפרקליטות בראשותה של השופטת גרסטל. איך התנהלות גוף זה תרמה להתחזקות עבריינים רבי כח ולהחלשת שלטון החוק בישראל.

יחימוביץ אינה יכולה לצפות שהיא יכולה להטיח האשמות כאלה ולעבור לסדר היום. גרסטל אינה איש פוליטי. ויחימוביץ חייבת הסבר או התנצלות רבתי. במחשבה שניה אולי לא סתם נמנעה יחימוביץ לפרסם את הודעתה זו בדף הפייסבוק שלה, ובכך מנעה מאלה שעוקבים אחרי הדף שלה להגיב….

במחשבה שלישית – האם הודעת הגיבוי  המלטפת (מתלקקת)  של שלי לפרקליטי המדינה , מכוונת לכך שהפרקליט המלווה את חקירת המשטרה, של יריבה להנהגת המפלגה הרצוג , יקפיד למצוא סעיפים שיתמכו בהגשת כתב אישום נגדו? האם יש קשר?

לא יתכן!!

דווקא משום כך יחימוביץ מחויבת בהסבר להודעתה במיוחד להטחת ההאשמות בשופטת…

מחסלי הפרקליטים הפליליים – השאלות שלא קיבלו מענה

מטען הנפץ שפוצץ במכוניתו של תובע פליל בפרקליטות ת"א זעזע רבים. צמרת המשטרה והפרקליטות מדברות על "חציית קו אדום" ע"י ארגוני פשיעה. בשנת 2008 נרצח הסניגור הפלילי עו"ד יורם חכם בפיצוץ במכוניתו. גם אז דיברו על חציית "קו אדום". עו"ד אביגדור פלדמן פרסם ב -2009 "סיפור דמיוני" על רצח סניגור פלילי. הוא העלה שם שאלות ותמיהות קשות. הרצח של חכם לא פוענח עד היום, גם השאלות העולות מסיפורו הדמיוני של פלדמן מחייבות התייחסות.


המטען רב העצמה שהתפוצץ ביום חמישי (7.11.2013) במכוניתו של פרקליט פלילי בכיר בפרקליטות ת"א, העוסק גם בליווי חקירות פליליות גלויות וסמויות שמנהלת המשטרה, גרם לזעזוע בצמרת המשטרה והפרקליטות. בכירי המערכת נזעקו למקום האירוע, בחניית בניין פרקליטות ת"א, הצהירו שכאן נחצה קו אדום ונשבעו שלא ינוחו עד שיחשפו את המבצעים ושולחיהם ויפעלו להענשתם בחומרה.

להמשיך לקרוא מחסלי הפרקליטים הפליליים – השאלות שלא קיבלו מענה

משפט אולמרט: על המשתלחים בבית המשפט (א')

גזר הדין המקל שגזרו שלשת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עורר,כצפוי, שלל תגובות והתייחסויות – חלקן מרחיקות לכת בחומרתן .זו אינה ביקורת לגיטימית. זה לא חופש ביטוי .זו השתלחות פרועה .


גזר הדין המקל שגזרו שלשת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עורר,כצפוי, שלל תגובות והתייחסויות – חלקן מרחיקות לכת בחומרתן .

רוב המגיבים , במיוחד מי שמתחו ביקורת על הפסיקה כיוונו הפעם את חיציהם כלפי בית המשפט והשופטים שכך החליטו. לא עמדו להם לשלשת השופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט מוסיה ארד – שנות ניסיונם הרב כשופטים, ולא העובדה שהקדישו שבועות ארוכים, ובמשך כל יום במהלכם, שעות רבות לשמיעת עדויות, קריאת מסמכים ובחינת ראיות. גם לא עמדה לזכותם הנורמה כי במדינת חוק חובה לכבד את הכרעת בית המשפט, במיוחד אם אינך מסכים לה – כל אלה בטלו בשישים, כפי שאומרים. להמשיך לקרוא משפט אולמרט: על המשתלחים בבית המשפט (א')

מלחמתה של "כנופיית שומרי החוק"


שידורי האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה ובתקשורת המקוונת, וגם ומוספי סוף השבוע בעתונות המודפסת, לא הרפו מהתייחסויות רחבות להכרעת הדין במשפטו של אהוד אולמרט ןלהשלכותיה.

מוקד ההתייחסויות, היה הפעם מה שמכונה "המתקפה על הפרקליטות". הפרשנים למיניהם, עורכי דין, משני הצדדים – התביעה וההגנה, פרופסורים, פובליציסטים, פרשנים וכיוב' נחלצו "להגך" על הפרקליטות. בעיקר על פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור – ראש התביעה שהוביל את האסטרטגיה של התביעה בתיק וקיבל את ההחלטות המרכזיות בכל הנוגע לניהולו. אבל בדרך הם תקפו בחריפות את הכרעת הדין בנוסח "נכון יש שופטים בירושלים ויש לכבד ולקבל את הכרעת הדין" אבל אח"כ – תמיהות, "לא יעלה על הדעת", "מחזירים אותנו שנות דור אחורה" ועוד.

בצדק העירה עו"ד נוית נגב מהסנגורים של אךפרופ'לפרופ ' מרדכי קרמניצר שלפתוח במילים "נכון, יש שופטים בירושלים ריך לכבד ולקבל את פסק הדין" ואח"כ לדבר כפי שדיבר זה מס שפתיים ולא כיבוד הכרעת הדין. להמשיך לקרוא מלחמתה של "כנופיית שומרי החוק"

התשלומים ל"עד המדינה" – תשואה מובטחת או הימור פרוע

הסתמכות והיעזרות בעד מדינה היא טכניקה מוכרת, לעיתים גם נכונה. השאלה היא עד כמה חזקה ההסתמכות הזו, איזה מחיר שולם בתמורה, ובעיקר – האם התוצאה מצדיקה את הצעד.


הסתמכות והיעזרות בעד מדינה היא טכניקה מוכרת, לעיתים גם נכונה. השאלה היא עד כמה חזקה ההסתמכות הזו, איזה מחיר שולם בתמורה, ובעיקר – האם התוצאה מצדיקה את הצעד. להמשיך לקרוא התשלומים ל"עד המדינה" – תשואה מובטחת או הימור פרוע