כשהחוק מכתיב את ספרי הקריאה (בעד מירי רגב..)

רצוי מאד שהשרה מירי רגב לא "תתרכך" מול ההתנגדות שמשמיעים גורמים שונים לכוונתה לתקן את החקיקה של "חוק הסופרים" ,כך שהמחיר לצרכן גם של ספרים חדשים יוזל, ואפשר יהיה לחזור למבצעי המכירות של ספרים בזול.


הסופרים, המולי"ם, הוצאות הספרים, רשתות השיווק פוליטיקאים ושוחרי תרבות  בעיני עצמם  – כולם נזעקו כדי להבטיח לסופרים קיום בכבוד ומתן תמורה הולמת למאמציהם . בדרך, החברים הנכבדים האלה, כמעט כולם, לא היססו לדרוך על צרכן הספרים . להמשיך לקרוא כשהחוק מכתיב את ספרי הקריאה (בעד מירי רגב..)

מירי רגב נגד מאיר דגן- לא כוחות

מירי רגב מגיבה לדברי מאיר דגן וטוענת שיש לו אינטרסים אישיים. למה? ככה!


מספר המשתתפים הגדול בעצרת "ישראל רוצה שינו", ודבריו של מאיר דגן, ראש המוסד המיתולוגי כנגד הממשלה, במיוחד נגד התנהלות ראש הממשלה , במיוחד בסוגיות ביטחוניות קריטיות, אבל לא רק, הכניסו את הליכוד והעומד בראשו למגננה.

תגובה ישירה על הדברים – זה המהלך המקובל . אבל הבעיה הייתה איך מגיבים. מה אומרים כנגד. האיש מבין בנושא, בעת שרותו זכה לשבחים רבים ומחמאות גם מראש הממשלה על תפקודו הנהגתו את המוסד.הוא כבר אינו בתפקיד וגם אינו מחפש תפקיד, הוא אינו בריא, ואינו משולב במערכת הפוליטית. על פניו הוא נטול אינטרס ועל כן דבריו זוכים לתהודה ולהקשבה.

תגובות הנגד מטעם הליכוד, התנהלו בשני מישורים. היו כאלה שחלקו על עמדת דגן, אך הביעו הערכה לתרומתו למדינה בעבר. אבל עכשיו ,אמרו, הוא כבר לא במערכת ואינו מעודכן.. האיש פשוט טעה – טענו.

אבל היו גם מגיבים אחרים. אלה כנראה אינם מבחינים על מי ועל מה הם מגיבים. להם יש תגובה אוטומטית. משתלחת, מטיחה האשמות, ומעליבה. לא תמיד הם משיגים את האפקט שהם מצפים לו. לפעמים תגובתם פועלת דווקא כנגדם. אבל אלה לא כל כך איכפת להם. העיקר שמיהרו עם התגובה לתקשורת, וזו צוטטה והמנהיג רושם לפניו שהם מגינים עליו."שוכבים על הגדר עבורו" . (אח"כ הם יבקשו תפקיד בכיר…)

כזו הייתה תגובתה של ח"כ הליכוד מירי רגב (כפיים) לדבריו של דגן.. מייד בסיום העצרת אמרה בתגובה:

"העצרת מלאת שנאה. והסתה. כל תכליתה הייתה להפיל את נתניהו.

דגן אינו מתבייש לאחר שרצה פעם שלישת לשמש בראש המוסד , תחת אותה הנהגה שהוא מכנה אותה הנהגה שנכשלה , בא ומתריס מאינטרסים אישיים ,כנגד ראש הממשלה ומסתיר את עמדותיו המדיניות בעד חלוקת ירושלים והחזרת שטחים.

הגיע הזמן שהשמאל הקיצוני יבין כי הליכוד ימשיך בשלטון בראשותו של נתניהו. הציבור לא מטומטם."

צודקת רגב. מטרת העצרת הייתה להביא לסילוק נתניהו מתפקידו. המשתתפים אינם חייבים להריע לראש הממשלה. מותר להם לרצות בהחלפתו. ובדמוקרטיה זה מותר. במיוחד בבחירות.

אז מה נשאר? דגן  ביקש הארכה נוספת בתפקידו ולא קיבל. אז עכשיו הוא תוקף. אבל לאחר שנים בתפקיד לא כל כך הגיוני שמה שיפריע במיוחד לאיש הוא אי מינויו לשנה נוספת. אנשים המכירים היטב את רקע הדברים טוענים בתוקף שדגן לא ביקש שום הערכה. כך או אחרת, סביר יותר שעמדתו התקיפה נגד תקיפה ישראלית באיראן עמדה ברקע ההחלטה לסיים את כהונתו. עוד טוענת רגב:  יש לו " אינטרסים אישיים". איזה אינטרסים? רגב לא פרטה. כנראה שהיא לא יודעת , או לא יכולה להצביע עליהם, אז למה להאשים? ככה !. יש עוד: הוא מסתיר את עמדותיו המדיניות… לא חשוב שהאיש עומד ומפרט בראש חוצות את מחשבותיו וביקורתו. רגב טוענת שהוא מסתיר אותם. למה? ככה!

אם רגב רוצה שיתייחסו לתגובותיה שתגבה אותן בעובדות . אחרת , וזה כנראה המצב היום, ההתייחסות לתגובותיה דומה לתגובות שמקבל טוקבקיסט מתלהם. (כפיים)

"להרוג עברייני מין" – האם זה הפתרון?

בין ההפגנות להצהרות, בין דברי ההסתה של אנשי ציבור, למעשי שוד וביזה של מפגינים זועמים כנגד המהגרים והמסתננים מאפריקה, אנו נחשפים גם להצעות פתרון לבעיה. אחת ההצעות מדברת על כך שהממשלה צריכה להרוג את עברייני המין. האם זה יהיה הפתרון?


בין ההפגנות להצהרות, בין דברי ההסתה של אנשי ציבור, למעשי שוד וביזה של מפגינים זועמים כנגד המהגרים והמסתננים מאפריקה, אנו נחשפים גם להצעות פתרון לבעיה. אחת ההצעות מדברת על כך שהממשלה צריכה להרוג את עברייני המין. האם זה יהיה הפתרון? להמשיך לקרוא "להרוג עברייני מין" – האם זה הפתרון?

הם מ – פ – ח- ד – י – ם, כולם גם ביבי

"מחאת האהלים" נגד יוקר הדיור, פגעה בעצב חשוף ורגיש של הציבור כולו. היא הפכה לסופה בעלת עצמה. בשונה מההתייחסות למחאות חברתיות אחרות, הפוליטיקאים שלנו, כולם , החלו לחשוש. יש יותר מידי תסיסה ויותר ויותר תופעות של מחאה חברתית ציבורית אצלנו .על רקע הידיעות על התסיסה במצרים, סוריה, בתימן, בלוב ובמדינות נוספות מתחילים הפוליטיקאים בישראל לפחד מזעם הציבור. אמנם זה לא אותו הדבר אבל לך תדע מה יהיה מחר.


מחאת הדיור צוברת תאוצה

זה התחיל כשעשוע , אבל תפס תאוצה לפני שנה בערך כשפרצו המחאות נגד ייקור המים והדלק. זה כבר עורר דיון ציבורי די סוער וגם הביא לריכוך מסוים בעצמת ההתייקרות, אבל הבעיה עוד לא הוסדרה. שר התקשורת משה כחלון הבין כבר אז את העצמה הטמונה במחאה חברתית כשזו תופסת תאוצה ומתפרצת והצליח , במידה רבה, לבלום את ההתפרצות נגד חברות הסלולר והממשלה ע"י נקיטת צעדים שבלמו במקצת את השתוללות החברות מול הצרכנים, ופתח בתהליך הגברת התחרות בענף.

 

להמשיך לקרוא הם מ – פ – ח- ד – י – ם, כולם גם ביבי