קצרים בתקשורת: ניר ברקת צריך לשלם מחיר ציבורי

במהלך ציני מודיע ראש עיריית ירושלים כי יפטר אלפי עובדים ויפגע בשירותי העירייה לתושבים כולל בביטחון העירוני. משום שהאוצר אינו נענה לדרישותיו התקציביות. ניר ברקת צריך לשלם מחיר ציבורי על צעדו הציני הזה. "כיכר השוק" ברשתות החברתיות צריכה להיכנס לפעילות.


ברקת ניר ראש העיר ירושלים [ במקור צריך להיות ראש עיריית ירושלים] חוגג. במחי הודעה לתקשורת ושכפול 170 מכתבים לפועלי הקבלן באגף התברואה של העירייה , הוא "זכה" לתשומת לב תקשורתית. זה חשוב לברקת עכשיו, כי הוא אמור להיות עסוק בהתמודדות על תפקיד בכיר בליכוד: חברות במרכז והתמודדות על משרה בכירה ,אולי לתפקיד רוה"מ. תשומת לב תקשורתית חשובה בהקשר זה.

ברקת אמנם קיבל תשומת לב תקשורתית. אבל לא בדיוק כזו שציפה לה. הוא מודיע שבכוונתו לפטר אלפי עובדים מעבודתם בעירייה כי האוצר לא מעביר לעירייה כספים כפי שהיא דורשת . התוצאה  -"למרבה הצער" כדברי ראש העירייה – אין מנוס מפיטורים נרחבים ובעירייה קיצוץ עמוק בשירותים לציבור בירושלים  [כולל הגברת החשיפה לסיכונים ביטחוניים].

פוליטיקאים ציניים אינם נדירים במחוזותינו. [ובעולם]. אבל ברקת מגיע בהודעותיו לשיאים חדשים. ככל הזכור לא היה בירושלים ראש עירייה שנקט בצעד מסוג זה. נכון , היו פעולות התייעלות ופיטורים במסגרת "תכניות הבראה" , אבל לא בדרך כזו ולא בהיקף המתואר. ואלה לא התמקדו דווקא בעובדים שרמת שכרם נמוכה. אבל את ברקת זה לא מעניין. הוא זקוק לתשומת לב מיידית. ממילא הוא לא מתכוון לקשור את המשך פעילותו בעירייה. כבר קטן עליו.

התגובות לצעדו האחרון של ברקת היו שליליות. הן באו מכל קצות הקשת הציבורית והפוליטית. אבל זה לא מספיק. "כיכר השוק"  ברשתות החברתיות עדיין לא נכנסה לפעילות. היא צריכה להתייחס לצעדו הציני של ראש העיר ולהוקיעו. צריך לגבות מברקת מחיר ציבורי , על מהלכו  הציני. חלפו הימים בהם פטנט אשפוז הזקנים במסדרונות בתי החולים, כאמצעי לחץ על האוצר להגדיל את התקציב היה  נהוג אצלנו. [הפטנט על כך שמור לראש עיריית ת"א בעבר שלמה להט – צ'יץ]

הערה: מאבקי תקציב בין האוצר לעיריית ירושלים אינם חדשים. צרכי המדינה כולל המשמעות המדינית והביטחונית, בבירת ישראל גדולים על תקציבה של העירייה. עוד זכורה אמירתו, בהקשר זה, של ראש העירייה המיתולגי של העיר טדי קולק ז"ל שאמר כי "ירושלים בראש שמחנו אבל מבחינת הממשלה היא לא בראש תקציבנו". לא הוא ולא הבאים אחריו העמידו את העובדים כ"בני ערובה" מול האוצר…..