ארכיון

Posts Tagged ‘התלהמות’

שובר שתיקה….. בבלוג

26 באוקטובר 2016 כתיבת תגובה

הבלוג הזה שתק מאז חודש אפריל. חידוש הכתיבה בו מצריך הסבר. לפחות מבחינת הנימוס כלפי אלה שנהגו לעקוב אחרי המתפרסם בו מעת לעת. התשובה פשוטה וגם לא . בדרך כלל האתר הזה התאפיין ברשימות שהתייחסו לתחום התקשורתי הפוליטי והצרכני. מעת לעת היו גם חריגות לעניינים אחרים.

אבל באחרונה, ככל שהעניינים במדינתנו הפכו מוזרים, הזויים במידה רבה, צרחניים וכיו' הגדרות – גברה ההרגשה שאין כבר מה לומר. השיח מאבד במהירות ממשמעותו, כבר לא שומעים מה יש לך לומר, אלא מבינים מה שרוצים לשמוע. התופעה מחריפה ומייתרת דיאלוג, או שיח. נותני הטון הם האוחזים בהגה השלטון. הנבחרים. עניינם הוא בהלהטת השיח. כשהלהבות תופסות גובה הם נרתעים במקצת ומנסים לתפוס מרחק… עד לפעם הבאה.

מדוע הם בוחרים בדרך הזו? פשוט מפני שאין להם איזה שהוא הישג של ממש. וגם זו הדרך הקלה להסיט את תשומת הלב מהדברים הממשיים.

התגובה מבחינת אתר זה הייתה להפסיק להתייחס. מפני שכרגע אין טעם. על כן הכתיבה בנושאים שאפיינו את האתר תתמעטו, לא מפני שאין על מה אלא מפני שאין טעם. יתכן שיש מקום להסיט את נושאי הכתיבה לעניינים אחרים. קוראי "רשימות" שהבלוג הזה משתייך אליו , הבחינו בוודאי כי בהשוואה לשנים קודמות התמעטה הכתיבה בנושאי "ענייני היום" והוסטה לעניינים אחרים.

הרשימה הקודמת שהתפרסה כאן "מה בעצם נשאר מכחלון" הייתה אמורה להופיע אחרי רשימה זו. אבל הסדר לא משנה. ההתייחסויות בנושאים המוגדרים כ"ענייני היום" לא כל כך רלבנטיות בימים אלה ,אלא אם כן הן גולשות לתחום האלימות המילולית, ניבול הפה וההסתה. וכאן זה לא המקום.

מתנצל שעייפתי אתכם. זה המצב .

בכל זאת נסיים בחיוך, אפילו מריר במקצת. מצאתי ברשת את הפזמון הבא מאת קובי אשרת ובביצועו, אבל אין קשר ישיר למילות הפזמון ולנאמר ברשימה זו……

 

מירי רגב נגד מאיר דגן- לא כוחות


מספר המשתתפים הגדול בעצרת "ישראל רוצה שינו", ודבריו של מאיר דגן, ראש המוסד המיתולוגי כנגד הממשלה, במיוחד נגד התנהלות ראש הממשלה , במיוחד בסוגיות ביטחוניות קריטיות, אבל לא רק, הכניסו את הליכוד והעומד בראשו למגננה.

תגובה ישירה על הדברים – זה המהלך המקובל . אבל הבעיה הייתה איך מגיבים. מה אומרים כנגד. האיש מבין בנושא, בעת שרותו זכה לשבחים רבים ומחמאות גם מראש הממשלה על תפקודו הנהגתו את המוסד.הוא כבר אינו בתפקיד וגם אינו מחפש תפקיד, הוא אינו בריא, ואינו משולב במערכת הפוליטית. על פניו הוא נטול אינטרס ועל כן דבריו זוכים לתהודה ולהקשבה.

תגובות הנגד מטעם הליכוד, התנהלו בשני מישורים. היו כאלה שחלקו על עמדת דגן, אך הביעו הערכה לתרומתו למדינה בעבר. אבל עכשיו ,אמרו, הוא כבר לא במערכת ואינו מעודכן.. האיש פשוט טעה – טענו.

אבל היו גם מגיבים אחרים. אלה כנראה אינם מבחינים על מי ועל מה הם מגיבים. להם יש תגובה אוטומטית. משתלחת, מטיחה האשמות, ומעליבה. לא תמיד הם משיגים את האפקט שהם מצפים לו. לפעמים תגובתם פועלת דווקא כנגדם. אבל אלה לא כל כך איכפת להם. העיקר שמיהרו עם התגובה לתקשורת, וזו צוטטה והמנהיג רושם לפניו שהם מגינים עליו."שוכבים על הגדר עבורו" . (אח"כ הם יבקשו תפקיד בכיר…)

כזו הייתה תגובתה של ח"כ הליכוד מירי רגב (כפיים) לדבריו של דגן.. מייד בסיום העצרת אמרה בתגובה:

"העצרת מלאת שנאה. והסתה. כל תכליתה הייתה להפיל את נתניהו.

דגן אינו מתבייש לאחר שרצה פעם שלישת לשמש בראש המוסד , תחת אותה הנהגה שהוא מכנה אותה הנהגה שנכשלה , בא ומתריס מאינטרסים אישיים ,כנגד ראש הממשלה ומסתיר את עמדותיו המדיניות בעד חלוקת ירושלים והחזרת שטחים.

הגיע הזמן שהשמאל הקיצוני יבין כי הליכוד ימשיך בשלטון בראשותו של נתניהו. הציבור לא מטומטם."

צודקת רגב. מטרת העצרת הייתה להביא לסילוק נתניהו מתפקידו. המשתתפים אינם חייבים להריע לראש הממשלה. מותר להם לרצות בהחלפתו. ובדמוקרטיה זה מותר. במיוחד בבחירות.

אז מה נשאר? דגן  ביקש הארכה נוספת בתפקידו ולא קיבל. אז עכשיו הוא תוקף. אבל לאחר שנים בתפקיד לא כל כך הגיוני שמה שיפריע במיוחד לאיש הוא אי מינויו לשנה נוספת. אנשים המכירים היטב את רקע הדברים טוענים בתוקף שדגן לא ביקש שום הערכה. כך או אחרת, סביר יותר שעמדתו התקיפה נגד תקיפה ישראלית באיראן עמדה ברקע ההחלטה לסיים את כהונתו. עוד טוענת רגב:  יש לו " אינטרסים אישיים". איזה אינטרסים? רגב לא פרטה. כנראה שהיא לא יודעת , או לא יכולה להצביע עליהם, אז למה להאשים? ככה !. יש עוד: הוא מסתיר את עמדותיו המדיניות… לא חשוב שהאיש עומד ומפרט בראש חוצות את מחשבותיו וביקורתו. רגב טוענת שהוא מסתיר אותם. למה? ככה!

אם רגב רוצה שיתייחסו לתגובותיה שתגבה אותן בעובדות . אחרת , וזה כנראה המצב היום, ההתייחסות לתגובותיה דומה לתגובות שמקבל טוקבקיסט מתלהם. (כפיים)

%d בלוגרים אהבו את זה: