Archive

Posts Tagged ‘אלימות מילולית’

שובר שתיקה….. בבלוג

26 באוקטובר 2016 כתיבת תגובה

הבלוג הזה שתק מאז חודש אפריל. חידוש הכתיבה בו מצריך הסבר. לפחות מבחינת הנימוס כלפי אלה שנהגו לעקוב אחרי המתפרסם בו מעת לעת. התשובה פשוטה וגם לא . בדרך כלל האתר הזה התאפיין ברשימות שהתייחסו לתחום התקשורתי הפוליטי והצרכני. מעת לעת היו גם חריגות לעניינים אחרים.

אבל באחרונה, ככל שהעניינים במדינתנו הפכו מוזרים, הזויים במידה רבה, צרחניים וכיו' הגדרות – גברה ההרגשה שאין כבר מה לומר. השיח מאבד במהירות ממשמעותו, כבר לא שומעים מה יש לך לומר, אלא מבינים מה שרוצים לשמוע. התופעה מחריפה ומייתרת דיאלוג, או שיח. נותני הטון הם האוחזים בהגה השלטון. הנבחרים. עניינם הוא בהלהטת השיח. כשהלהבות תופסות גובה הם נרתעים במקצת ומנסים לתפוס מרחק… עד לפעם הבאה.

מדוע הם בוחרים בדרך הזו? פשוט מפני שאין להם איזה שהוא הישג של ממש. וגם זו הדרך הקלה להסיט את תשומת הלב מהדברים הממשיים.

התגובה מבחינת אתר זה הייתה להפסיק להתייחס. מפני שכרגע אין טעם. על כן הכתיבה בנושאים שאפיינו את האתר תתמעטו, לא מפני שאין על מה אלא מפני שאין טעם. יתכן שיש מקום להסיט את נושאי הכתיבה לעניינים אחרים. קוראי "רשימות" שהבלוג הזה משתייך אליו , הבחינו בוודאי כי בהשוואה לשנים קודמות התמעטה הכתיבה בנושאי "ענייני היום" והוסטה לעניינים אחרים.

הרשימה הקודמת שהתפרסה כאן "מה בעצם נשאר מכחלון" הייתה אמורה להופיע אחרי רשימה זו. אבל הסדר לא משנה. ההתייחסויות בנושאים המוגדרים כ"ענייני היום" לא כל כך רלבנטיות בימים אלה ,אלא אם כן הן גולשות לתחום האלימות המילולית, ניבול הפה וההסתה. וכאן זה לא המקום.

מתנצל שעייפתי אתכם. זה המצב .

בכל זאת נסיים בחיוך, אפילו מריר במקצת. מצאתי ברשת את הפזמון הבא מאת קובי אשרת ובביצועו, אבל אין קשר ישיר למילות הפזמון ולנאמר ברשימה זו……

 

אלימות מילולית אינה חופש ביטוי


"פעולת מחאה גם אם אין בה שימוש בכוח פיזי אך עולה כדי השפלת האחר וביזויו, התחקות אחר אדם, בילוש אחרי האחר ומעשים שגורמים לחרדה וביוש אינם לגיטימיים. לא השימוש בכוח הזרוע הוא שיוצר לגיטימציה או דה לגיטימציה למעשים. אלימות היא גם אלימות מילולית, ביזוי, הקנטה, העלבה – קל וחומר של מי שלא מלאו לה 18 שנים". (מתוך פסק דין בבית משפט השלום בת"א 18.6.15)

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח  פנתה לבית המשפט וביקשה כי יוציא צו הרחקה כנגד פעילי עמותת "באים לבנקאים" ויאסור עליהם להתקרב לביתה או לבני משפחתה בעיקר לבנותיה.

השופטת  קבעה כי דין הבקשה להתקבל . היא קבעה כי מחלוקת עובדתית כמעט ולא קיימת, וכי עו"ד חיים ברק כהן (אחד הפעילים המרכזיים שנתבעו) אישר כי הפיץ כרוזים בבית ספרה של אחת מבנותיה של עמינח  שלשונם כי הבת "לא אשמה שאמא שלה פושעת", וכן אישר כי כחלק מפעולתו קרא קריאות שונות במגפון בקרבת הבית בו מתגוררות המבקשות ולאוזני שכניהן כדוגמת "רקפת גנבת. הצטרפו למאבק נגד רקפת הגנבת" וקיים שיחה אותה הגדיר "ידידותית" עם איש אבטחה אותו נאלצה רוסק עמינח לשכור כדי להגן על שלום משפחתה..

השופטת דחתה את טענת עו"ד ברק כהן כי הפעולות הללו הן חלק מ"פעולת מחאה אזרחית לגיטימית" וקבעה כי הטענה נעדרת בסיס ו"מצטיינת בפריכותה". לפי השופטת, "אין המדובר במילות קסם, אשר הפרחתן לחלל האוויר תטהר הפעילות ותצבע אותה בצבעי מאבק לגיטימי תמים.

לפי השופטת, המעשים הללו עולים באופן מובהק כדי הטרדה מאיימת כמובנה בחוק. הפגנות אל מול ביתן של הבנות ששתיהן קטינות במועדים הרלוונטיים תוך שימוש במגפון וקריאת קריאות אשר יש בהן מסר פוגעני, חלוקת כרוזים בבית הספר של הבנות, פנייה לציבור להגיע למסיבת הסיום של אחת מהן – יש בהן פוטנציאל מובהק לבייש וללא ספק אף בפועל ביישו את המבקשות, הטרידו מנותן, העכירו את שלוותם ושיבשו לחלוטין את שגרת יומן.

בית המשפט חייב  את פעילי העמותה בהוצאות משפט בסך 6750 ש"ח.

תביעה דומה להוצאת צו הרחקה כנגד פעילי העמותה הוגשה לבבית המשפט ע"י יו"ר בנק בפועלים יאיר סרוסי .

הנושא עלה לכותרות בעקבות פעילותה של עמותה בשם "באים לבנקאים" . הם טוענים כי נפגעו מההתנהלות אגרסיבית חסרת התחשבות, של הבנקים המפעילים אמצעים קשים, כנגד מי שלא עומדים בהתחייבותם לסלק הלוואות ואשראי שקיבלו מהבנק..  הבנקים מעקלים רכוש, פועלים נגד ערבים וצדדים שלישיים, הקשורים בדרך זו או אחרת לבעלי החובות השונים, ופוגעים קשה בכל מי שקשור לכך.

אם הבנקים פועלים כנגד צדדים שלישיים, זכותנו טוענים פעילי העמותה, לפעול גם כנגד צדדים כאלה הקשורים לבנקאים כמו בני משפחתם. איך הם פועלים ? הפעילים עוקבים אחרי קרובי משפחה של הבנקאים, מקיימים הפגנות רעשניות מחוץ לבתיהם , משמיעים כנגדם קריאות גנאי שונות ועוד כהנה. 

פעילי העמותה טוענים כי הם אינם מפירים הוראות חוק, הגם שפעילותם אגרסיבית, וכי פעילותם היא במסגרת חופש הביטוי והמחאה. בין השאר הם מביאים כאסמכתא הם הפגנות המחאה החברתית שקיבלו לגיטימציה ציבורית.

כאמור בית המשפט דחה לחלוטין את טענות פעילי העמותה וקבע כי צורת הפעילות הזו אינה לגיטימית.

הגם שיש בכך פסיקה נקודתית בלבד ויש להמתין להכרעות הדין בתביעות האחרות שהגישו הבנקאים כנגד פעילי העמותה , נפתחה ע"י בית המשפט שאלת גבולות חופש הביטוי והמחאה , חופש "השיימינג" (הביוש) באמצעות טוקבקים ודפי הפייסבוק והטוייטר . 

 לפסק הדין ולנאמר בתביעות התפרסמו תגובות רבות ברשת. רובן תמכו בהתנהלות נגד הבנקאים ובני משפחותיהם. חלקן גם יצאו כנגד מערכת המשפט וכנגד הלגיטימיות שלה.

כך או כך,  תופעות ההקצנה של "השיימינג" ותופעת המשפט "בכיכר העיר" , ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת בעיקר בטלוויזיה, המתפשטות באחרונה בארץ מביאות לתנודה נגדית של המטוטלת . יתכן שבכך נפתחת הדלת להגבלת דפוס פעולה זה .

לקריאה נוספת:

יו"ר בנק הפועלים: "באים לבנקאים" – פעילות אלימה שצריכה להיחתך

ציון קינן העיד בבית המשפט: "איימו לרצוח אותי, האדם שאיים ירה באשתו"

באים ליח"צנים: ברק כהן ופעילי 'באים לבנקאים' קפצו לבקר את יח"צן העל זמיר דחב"ש

 

%d בלוגרים אהבו את זה: