"נוטל שוחד הוא בבחינת בוגד…" נוסח השופט דוד רוזן

בנימוקים לגזר הדין החמור יחסית במשפט הולילנד בהתייחסות לנוטל השוחד קבע השופט המחוזי דוד רוזן כי "נוטל שוחד הוא בבחינת בוגד…" האם השימוש במונח הטעון "בוגד" היה חיוני? האם יעלה על הדעת שדברי אולמרט ,לשופט, בשלב הטיעונים לעונש, שמשמעותם הברורה היא כי הוא השופט אינו מבין כלל את שלפניו ועל כן אין טעם לטעון בפניו , עברו אצל רוזן סתם כך? האם דברים אלה לא תרמו להחרפת ניסוחיו בגזר הדין?


בגזר הדין שניתן בפרשיות השוחד במשפט הולילנד הורשע אהוד אולמרט בנטילת שוחד ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר, שש בפועל ושתיים על תנאי. בנימוקים לגזר הדין החמור יחסית קבע השופט המחוזי דוד רוזן כי "נוטל שוחד הוא בבחינת בוגד…"

הקביעה הזאת הספיקה לכלי התקשורת כדי לשבצה בכותרות הראשיות :"השופט קבע כי אולמרט הוא בוגד.."  כיוון שלא הותר שידור חי מהקראת גזר הדין והדיווח התבסס על מסרונים שהעבירו העיתונאים מאולם בית המשפט למערכותיהם, מה שתפס את הכותרות הייתה אמירת השופט "בוגד" כלפי הנאשם. להמשיך לקרוא "נוטל שוחד הוא בבחינת בוגד…" נוסח השופט דוד רוזן

ראש העירייה האחרון

"ראש העיר" מול "ראש העירייה"- התואר עבר שינוי כי הנבחרים רצו שידרוג. הם נטלו לעצמם את התואר "ראש העיר", שמעולם לא אושר בהוראת חוק כלשהי. השינוי התחולל לראשונה בירושלים. טדי קולק התעקש ונשאר ראש העירייה האחרון בתואר זה.


טיוטה

לאחר הפסדו של טדי קולק בבחירות לראשות עיריית ירושלים היו מי שחשבו שהתואר "ראש עירייה" אינו מספיק חשוב ואינו משקף נכונה את מעמדו של מי שנבחר לנווט את ההתנהלות בבירת הנצח של עם ישראל . כך נולד השינוי. לא עוד "ראש העירייה" כי אם "ראש העיר ירושלים". קולק נשאר ראש העירייה האחרון בתואר זה. להמשיך לקרוא ראש העירייה האחרון

מלחמתה של "כנופיית שומרי החוק"


שידורי האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה ובתקשורת המקוונת, וגם ומוספי סוף השבוע בעתונות המודפסת, לא הרפו מהתייחסויות רחבות להכרעת הדין במשפטו של אהוד אולמרט ןלהשלכותיה.

מוקד ההתייחסויות, היה הפעם מה שמכונה "המתקפה על הפרקליטות". הפרשנים למיניהם, עורכי דין, משני הצדדים – התביעה וההגנה, פרופסורים, פובליציסטים, פרשנים וכיוב' נחלצו "להגך" על הפרקליטות. בעיקר על פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור – ראש התביעה שהוביל את האסטרטגיה של התביעה בתיק וקיבל את ההחלטות המרכזיות בכל הנוגע לניהולו. אבל בדרך הם תקפו בחריפות את הכרעת הדין בנוסח "נכון יש שופטים בירושלים ויש לכבד ולקבל את הכרעת הדין" אבל אח"כ – תמיהות, "לא יעלה על הדעת", "מחזירים אותנו שנות דור אחורה" ועוד.

בצדק העירה עו"ד נוית נגב מהסנגורים של אךפרופ'לפרופ ' מרדכי קרמניצר שלפתוח במילים "נכון, יש שופטים בירושלים ריך לכבד ולקבל את פסק הדין" ואח"כ לדבר כפי שדיבר זה מס שפתיים ולא כיבוד הכרעת הדין. להמשיך לקרוא מלחמתה של "כנופיית שומרי החוק"

מלחמה ומשט, נאשם וחשוד


בעת כתיבת שורות אלה תמונת המצב אינה ברורה בכל הקשור ל"משט ההומניטרי" של ספינות טורקיות יווניות ועוד בכיוון עזה. אבל ישנן כבר כמה עובדות די ברורות. הפעולה הזו [המשט] אינה כל כך הומניטארית ומשום כך מוצדק לשים את שמה במירכאות. היא מכוונת כנגד ישראל ומדיניותה. המטען על הספינות לא יכול לשנות מהותית את המצב הכלכלי בעזה.

המשתתפים במשט חיפשו עימות מצולם עם כוחות ישראליים , כשהם מניחים  שהם עצמם לא יפגעו. זה משרת את התעמולה- כך בפירוש-  האנטי ישראלית  ומקדם את הפרסום העצמי של המשתתפים.

ברור כי בעימות ההסברתי הזה ישראל אינה יכולה לנצח. מכסימום למזער נזקים. אבל השאלה האם מלכתחילה היה נבון מצד ישראל לנסות ולעצור בכוח את הספינות, ולייצר בכך עימות שתוצאותיו אינן יכולות לשרת אותה בחזית ההסברה.

להמשיך לקרוא מלחמה ומשט, נאשם וחשוד

ניגוד עניינים מייצר "צדיקים"


לשמור על איזון

כפי שצריך להתמיד במאבק נגד השחיתות הציבורית ולא להירתע – כך יש לשמור על איזון ולא להיגרר להיסטריה של הברברנים וה"צדיקים" בעיני עצמם בנושאים אלה

המאבק בשחיתות הציבורית ובקשרים פסולים בין הון ושלטון, קיבל תנופה בחדשים האחרונים. אמנם בינתיים הוא הניב הרשעה אחת [שר האוצר הירשזון] וכתב אישום חמור נגד ראש הממשלה בעבר אהוד אולמרט, אבל אסור להקל ראש בכך. הדברים אינם נמדדים בכמות אלא באיכות התיקים. הרשעת שר אוצר והושבתו בכלא והעמדת ראש ממשלה בפני בית המשפט, לאחר סילוקו מתפקידו – אינם עניינים של מה בכך. לא ספרנו כאן את ההליכים המתנהלים כעת נגד ראש עיריית בת ים כי אין זה ממין העניין לערוך "רשימת מכולת" בנושאים אלה.

המאבק בשחיתות הציבורית ובקשרים פסולים של הון ושלטון, הוא חיוני, חשוב לעין כמותו ודורש מיומנות רבה ושיקול דעת. המשטרה והפרקליטות נחשפות בגינו למבחנים לא פשוטים.

עוד שתי הערות מקדימות :

אחד הסעיפים המרכזיים באמצעותו מתנהל המאבק הוא נושא ניגוד העניינים שדרכו ניתן לבסס האשמות בשחיתות ציבורית ובקשר פסול ביון הון ושלטון. הסיטואציה הקלה להוכחה היא אם מתקיים קשר המתאפיין בניגוד עניינים פסול, בין בעל התפקיד הבכיר ופלוני שעניינו מונח להחלטה בפני אותו בעל תפקיד. בעייתי הרבה יותר הוא מצב של חשש לקיום ניגוד עניינים. כלומר, לא הייתה פעולה הלוקה בניגוד עניינים פסול מצד הנחקר, אבל לדעת החוקר היה חשש להיווצרות ניגוד עניינים כזה. בתקנות ובחקיקה ישנן הגדרות ברורות למדי מהו ניגוד עניינים פסול. ישנן גם הנחיות כיצד לפעול על מנת למנוע מצב מעין זה וגם חשש להיווצרות,לכאורה של ניגוד עניינים פסול.

יחד עם זאת הגדרת החשש מפני היווצרות פסולה של ניגוד עניינים נתון לפרשנויות ויש בו הרבה תחומים אפורים. מה שהיה מקובל בעבר היום נראה לגורמים מסוימים פסול ולאחרים לא. אפשר בקלות להגיע לאבסורדים על ידי הגדרות מחמירות.

העניין הזה מוביל אותנו להערה המקדימה השנייה/האחרונה: המאבק בשחיתות הציבורית והקשרים הפסולים בין הון ושלטון מייצר הרבה "אבק" דיבורים ורטוריקה מתלהמת. זו גם קרקע נוחה לצדקנים למיניהם ו"בני אור" בעיני עצמם, לזרוק לדיון הציבורי אמירות/הצעות/פעילויות / עתירות/ תביעות ודרישות. כובד המאבק הצודק וחיוני אינו קל. הלחצים לסכלו רבים. זה גם הרקע לטענות כנגד גורמי האכיפה "הנעולים" על  בעל תפקיד בכיר כזה או אחר במטרה להוכיח אשם, גם אם לעיתים תוך קיצוניות והגזמה. התבונה לשמור על איזון ושיקול דעת חיונית על מנת "שלא לשפוך את המים עם התינוק".

להלן שלש דוגמאות מפעילויות הצדקנים . [יש עוד תאמינו לי]

  • "כבודו מנוי על עיתון "הארץ"

בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהל משפטו של אליעור חן הנאשם בהתעללות קשה וחמורה בילדים. סנגורו מצא דרך מקורית להגן על לקוחו או להרוויח עבורו זמן. הוא דרש כי השופט המחוזי, יורם נעם,  בפניו מתברר התיק,יפסול את עצמו [העיר כל העיר 8.1.10]למה – חשש כי "נסיבות חיצוניות עלולות לזלוג לתודעתו ולהשפיע על יכולתו לשפוט באובייקטיביות". במילים אחרות,  השופט, עפ"י הסנגור, נקלע למצב של חשש לניגוד עניינים פסול, מהו החשש? השופט מנוי על עיתן "הארץ"  שבו פורסמו ידיעות וכתבות רבות הטון שלילי כלפי הנאשם. השופט דחה את הדרישה. הסנגור המלומד הודיע כי יערער לבית המשפט העליון. עד כדי כך הוא בטוח בצדקת טיעוניו. הפרקליטות התנגדה לדרישת הפסילה בנימוק שהדרישה מבוססת על "השערות והשערי השערות ואבק השערות"… בצדק התנגדה. אבל זה בעצם מה שמאפיין חלק מהטענות,במקרים אחרים על חשש לניגוד עניינים פסול מצד בעל תפקיד ציבורי בכיר.. כאן הסנגור לקח את הדברים צעד אחד קדימה…

  • "לאסור על עובד ציבור לטפל בלקוחות של פרקליטו"

על רקע כתב האישום שהוגש באחרונה נגד עו"ד יעקב ויינרוט יש למתי גולן,עיתונאי ותיק, הצעה כיצד למנוע בעתיד מצב של ניגוד עניינים ואפילו חשש לניגוד עניינים. בעיתונו "גלובס" הוא כותב:

…"לא משנה כמה שכר-טרחה לקח הפרקליט מעובד הציבור, ולא רלוונטי מה עשה עובד הציבור למען לקוחותיו של עורך הדין, ואין חשיבות לשאלה כמה זמן עבר מאז הפרקליט שימש כעורך דינו של עובד הציבור… צריך שייקבע איסור מוחלט וברור: לא יטפל עובד ציבור בלקוחות של מי שהיה אי-פעם עורך דינו. חד וחלק…."

חד כן. חלק לאו דווקא. מה פירוש האיסור המוצע? כיצד ידע עובד הציבור מי הוא לקוחו של עורך דינו בעבר? האם לנושא בו טיפל עורך הדין באותו לקוח יש קשר בכלל לעיסוקו של אותו עובד ציבור? כמה זמן יהיה האיסור בתוקף? שנה, שנתיים, יותר? הרי כיום מדברים על חשש לניגוד עניינים בגלל אירועים שהתרחשו לפני שנים לא מעטות? ואולי אין במקום עבודתו של אותו עובד ציבור שפעם היה לקוחו של עורך הדין. עובד נוסף המטפל בנושא הרלבנטי? מה יעשה הלקוח לשעבר או בהווה של עורך הדין למי יפנה? יעבור "טרטור" נוסף בחיפוש פקיד אחר? למה?

  • אסור לשר האוצר להיפגש עם איש עסקים במשרדו [של איש העסקים]

שר האוצר נפגש באחרונה עם איש עסקים  במשרדו. [של איש העסקים] שם הראו לו מצגת על הפעילות העסקית של החברה וסקרו בפניו את בעיותיה.בתקשורת ובכנסת,סערו הרוחות. מה פתאום הולך השר לאותו איש עסקים למשרד? [אח"כ עוד יבקשו ממנו הקלות] התגוננה לשכת השר: זה היה בטעות. הפגישה הייתה צריכה להיות במסעדה רק ממש ברגע האחרון נודע לשר המיקום המדויק. "במיסעדה?", הזדעקו הטהרנים,, "עוד יותר גרוע. בטח הטייקון היה משלם את החשבון ואז השר היה בעל חוב שלו.פגישות רק במשרד השר" ,פסקו. מקום אחר יוצר ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים.

נכון שמבחינת כבוד תפקידו של השר, רצוי שפגישות העבודה שלו יתקיימו במשרדו, בטריטוריה שלו ולא במשרדיהם של אנשי העסקים… אבל מה לזה ולניגוד עניינים?

השטויות הללו תופסות גובה. איש לא אומר לצדקנים הללו "חברה , מספיק. תרדו מהגג. תיכנסו לפרופורציות" מותר לשר להשתתף בשמחות, במסיבות של אנשי עסקים? למה זה כן ופגישה במשרד של אותו אדם לא? לא מדברים כאלה יצמחו מצבים של פעולה מתוך ניגוד עניינים פסול.

כפי שצריך להתמיד במאבק נגד השחיתות הציבורית ולא להירתע – כך יש לשמור על איזון ולא להיגרר להיסטריה של הברברנים וה"צדיקים" בעיני עצמם בנושאים אלה ..