ה"פטנט" של עיריית ירושלים לשיפור השירות


הימים האחרונים מספקים דוגמא לכך כיצד הפעלת שירות עירוני חיוני בירושלים עומדת בסתירה מוחלטת להצהרות בדבר שיפור השירות לתושבי העיר.
 

שיפור איכות השירות העירוני לתושב, הוא מטרה ויעד בעדיפות עליונה בעיריית ירושלים. על קביעת הנושא כיעד אסטרטגי של העירייה הכריז  ראש העיר הנוכחי מר אורי לופוליאנסקי בשבועות הראשונים לאחר שנבחר לתפקיד. בנושא זה הוא זכה להסכמה ולתמיכה כללית הן מצד מינהל העירייה והן מצד גורמי ציבור מחוץ לעירייה.

לופוליאנסקי באמת מייחס חשיבות לנושא. הוא גם הנחה מספר פעולות בתוך העירייה שמטרתן לקדם את השירות העירוני לעבר היעד שהוצב לו. לא תמיד הכוונות הטובות מספיקות. גם לא די לקבוע סיסמא ולוגו "פשוט לתת שירות" על ניירות המכתבים של העירייה ובפרסומיה השונים . נכון שלתת שירות איכותי זה חשוב אבל זה בכלל לא פשוט.

 הימים האחרונים מספקים דוגמא לכך כיצד הפעלת שירות עירוני חיוני בירושלים עומדת בסתירה מוחלטת להצהרות בדבר שיפור השירות לתושבי העיר.

 מודעה שפרסמה העירייה בעיתונות המקומית נשאה את הכותרת הגדולה "לשיפור השירות…" וכללה את "הבשורה" הבאה : " המחלקות – רישוי הבנייה, מידע תכנוני , והיטל השבחה בתחום הרישוי יסגרו לקבלת קהל בין התאריכים 6-17.7.08. זאת על מנת לקדם את הטיפול בתיקים הקיימים. בשולי המודעה מופיע כמו בכל פרסומי העירייה הלוגו "פשוט לתת שירות".

 לא צריך לפרט עד כמה חיוני השירות של מתן היתרי בניה , ומידע בתחום , וכן קביעת הצורך בתשלום או פטור מהיטל השבחה, לצורך קבלת היתר בנייה או השלמת עסקת קניה/ מכירת דירה. מההודעה עולה כי הפיגור בטיפול העירייה בפניות הציבור בתחום זה נמשך  זמן רב מאוד. כל כך הרבה זמן עד שגם לעירייה ברור  שכך זה לא יכול להימשך. מבלי להיכנס יתר על המידה לפרטים הרי ברור שאם יש פיגור משמעותי בטיפול, הרי מלבד ההתמרמרות של הנפגעים שהביורוקרטיה העירונית "מטרטרת" אותם, יש במצב גם עידוד לעבריינות בנייה והתחמקות מתשלום היטלי השבחה. וזה רק על קצה המזלג. 

הפיתרון של עיריית ירושלים למצב עגום זה הוא פשוט. משביתים את השירות לחלוטין לתקופה מסוימת. יהיה בכך "רווח"  כפול נוסח עיריית ירושלים. לא יתקבלו לטיפול בתקופה זו, פניות חדשות להוצאת היתרי בנייה ושומות היטל השבחה.כך לא ייווצר פיגור ואי אפשר יהיה להתלונן בתקופה זו על סחבת בטיפול בפניות משום שאי אפשר להגיש אותן.

למה הדבר דומה? להפסקת השירות במשרד הרישוי שהעובדים משביתים אותו בימים אלה.  אם אין שירות אין לחץ עבודה ואין גם תלונות על הפקידים. ההבדל הוא שבמשרד הרישוי ננקט הצעד במסגרת מאבק של העובדים בהנהלה. בעיריית ירושלים משביתים את השירות לציבור במסגרת "החתירה לשיפורו". אבל איך השירות יהיה איכותי יותר אם מבטלים אותו. אגב במודעה על סגירת קבלת הקהל נאמר בכותרת "לשיפור השירות", אך בהמשך הוצבו שלש נקודות . אולי ביקשו לרמוז שלא מדובר באמת בשיפור?

 ומה תגובת עיריית ירושלים ? אין תגובה. לפני השלמת עריכתה של הרשימה הפניתי מספר שאלות לדוברות עיריית ירושלים בתקווה לקבל הבהרות והסברים ענייניים להחלטה. אלה היו השאלות : 

כמה תיקי בקשה ממתינים לתשובה . כמה זמן בממוצע יש להמתין לתשובה כעת. בכמה יקוצר זמן ההמתנה לאחר מבצע "חיסול הפיגור". האם יסתיים הטיפול בכל התיקים הממתינים עתה ביחידה . האם הפסקת קבלת קהל וקליטת פניות חדשות – לא תפגע בציבור הנזקק לשירות. האם לא ניתן היה להיערך אחרת? מה הצפי לסיום טיפול בתיק בקשה בתום מבצע "חיסול הפיגור". אלו צעדים ננקטים על מנת שהתופעה לא תחזור על עצמה בעתיד.

השאלות  נמסרו בראשית החודש. בהיעדר תשובה נשלחו תזכורות. חמש תזכורות בכתב ועוד שתיים בע"פ . בכל אחת מהשיחות שהתנהלו, אגב, ברוח טובה נאמר: "היום תימסר תגובה…" אבל לא תגובה ולא נעליים.

חיפשתי תשובה/ הסבר בפרסומי העירייה האחרים. באתר האינטרנט של העירייה ישנו אמנם משפט  המבשר על הפסקת השירות וקבלת הקהל במסגרת "שיפור השירות" אך לא יותר. שום הסבר נוסף. 

כדאי לציין שלא בטוח כלל שמדובר ב"מבצע חד פעמי לחיסול פיגורים" משום שבשנים האחרונות כבר סגרו את קבלת הקהל בגלל אותה סיבה. האם אי אפשר להיערך מבלי לסגור את קבלת הקהל ולפגוע בציבור הנזקק לשירות? אולי היה אפשר. אך העירייה בחרה אחרת.

לא בשולי דברים אפשר לתמוה על היעדר תגובת דוברות העירייה. הסבר אפשרי? או שאינם יודעים מה להשיב, או שהם חושבים שלא צריך להשיב/ לא חשוב להשיב. סביר שגם זה וגם זה. וככה זה.
 
הערה: אם בכל זאת ירצו להגיב יוכלו לעשות זאת באמצעות מערכת התגובות באתר.
גילוי נאות: הכותב עבד בעבר בעיריית ירושלים
 

עוזבים את ירושלים – רשימה עצובה


בשנים האחרונות אנו שומעים הסברים הרבה לסיבות עזיבת ירושלים על ידי תושבים . אומרים לנו כי התופעה אינה בגלל השתלטות החרדים * מסתבר שהחגיגה, לציון סיום העבודות ב"גשר המיתרים", השאירה אצל ירושלמים רבים רושם הפוך ממה שהמארגנים קיוו לו. * ביטוי בעל עצמה נתן לתחושה זו כותב המכתבים הוותיק למערכת, מר ניסים דבש כשכתב " שלום לך ירושלים…. אני נוטש את אהבתי, כי זרים שולטים בה ואונסים את נפשי…"

                                              =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-                                        

מסתבר שהחגיגה, עתירת הממון [2מליון ₪] , לציון סיום העבודות ב"גשר המיתרים", שנערכה לפני מספר ימים בירושלים השאירה אצל ירושלמים רבים רושם הפוך ממה שהמארגנים קיוו לו. אצל חלק טעם רע, אצל אחרים שריטה של ממש . היו כמובן גם מי שהתפעלו משפע הזיקוקים והאורות המרצדים. אבל לא באלה המתפעלים מהחצוצרות, שהפכו בטכס לשופרות , ולא באלה המתפעלים כל פעם -מצבעוניות הזיקוקים עוסקת רשימה זו..
 

גלימות שק וברדסים על גשר המיתרים ערוץ 1

המראה של בנות להקת המחול "מחולה" שהוצעדו על פני הגשר עטויות גלימות שק, ברדסים על ראשיהן, ומטות דמויות אבוקה בידיהן – החריד רבים מתושבי ירושלים ובאי האירוע. הזעזוע החריף כשהתברר כי הילדות שהיו אמורות להשתלב באירוע במחול, צוו ברגע האחרון להחליף את בגדי הריקוד במצוות עסקנים חרדים מנבחרי מועצת העירייה . כל זאת על מנת למנוע מופע של "פריצות" .
 

בימים שחלפו מאז, כבר נאמרו ונכתבו דברים בגנות מה שאירע . אפילו ראש העירייה החרדי גינה, אמנם באיחור, את התנהגות חבריו ולחציהם. אבל זה היה כבר מאוחר מידי. האירוע נחרת בזיכרון ונצרב בתודעה.
 
בשנים האחרונות אנו שומעים הסברים הרבה לסיבות עזיבת ירושלים על ידי תושבים . אומרים לנו כי התופעה אינה בגלל השתלטות החרדים על מוקדי קבלת ההחלטות. אורח החיים בעיר לא נפגע מסבירים לנו. אין כפייה חרדית. הסיבות לנטישת התושבים את הבירה הן כלכליות. מחסור בדיור ובמקומות עבודה. אולי זה נכון. אבל מופע "גשר המיתרים" [רבים בירושלים כבר הצמידו לו את הכינוי "מופע האימים" או "מופע בנות הטאליבן"] המחיש לרבים מתושבי העיר באופן ויזואלי מה שהם חשים באינטואיציה כבר זמן רב, וטיפין טיפין.
 
ביטוי בעל עצמה נתן לתחושה זו כותב המכתבים הוותיק למערכת, מר ניסים דבש. ירושלמים רבים מכירים את התופעה וכבר התרגלו לחפש במקומונים הירושלמיים את מכתבי התגובה של הכותבים המוכרים. לא פעם הייתה לדבריהם השפעה גדולה יותר מעמדת נבחרים ובעלי תפקידים בכירים יותר או פחות בעיר.
 
בשבוע האחרון הופיע, כרגיל מכתבו של מר ניסים דבש בעיתון המקומי של מעריב בירושלים "כל הזמן". אבל ציון מקום מגוריו של הכותב ליד שמו היה שונה. נאמר בו "ניסים דבש, מעלה אדומים." כותב המכתבים הוותיק שהפך למוסד בפני עצמו משך השנים הכתיר מכתבו בכותרת "צאתי לשלום" והסביר במילים כואבות את סיבות עזיבתו/ נטישתו את הבירה . בין השאר כתב:
 
"שלום שלום לך ירושלים…. אני נוטש את אהבתי, כי זרים שולטים בה ואונסים את נפשי. בן חורין הייתי מעודי, ואהבתי את ירושלים כבבת עיני כאהוב מעוף זמיר בשמיים התכולים, אבל די. נאחזתי בחלום בכל הלב וסירבתי להמריא לעולם אפל ומפחיד של ימי הביניים בנוסח איראן. אבל הנה הוא בא. אז שלום לך ירושלים אהובתי הכבושה וסלחי לי על מנוסתי. מהרי יהודה אשקיף עליך ועל חצרותייך העטופות תמיד באור נגוהות של זהב, ובשקט אזיל דמעה." [למכתב במלואו יש להקליק על הקישור]
 
היו בודאי סיבות נוספות שהביאו את הכותב להחלטה לעזוב ולעבור מירושלים למעלה האדומים.  אבל קשה להתעלם מהתחושה הקשה המלווה אותו ששיאה היה מופע הגשר של להקת "מחולה" במצוות העסקנים החרדים . תחושה זו מלווה רבים מתושבי העיר . הסברים , התנצלויות והתפתלויות לא יעזרו כאן.

ירושלים: אין זהב ואין כסף


חנוכת "גשר המיתרים" בתוואי הרכבת הקלה נערכת ברוב עם והשקעה כספית בכניסה לירושלים * כבר היו מי שראו בכך את פתיחת מערכת הבחירות לעירייה * במקביל ישנה הרעה באיכות השירות של התחבורה הציבורית * האוטובוסים כבר לא יגיעו למרכז העיר* ירושלים, מוציאה מיליוני ש"ח מתקציבה  על הקמת מונומנט ראווה בכניסה לעיר  ואינה מסוגלת לספק שירותי חינוך נאותים גם לא שירותי רווחה הולמים לתושביה והם עוזבים אותה *

 

היום  [יום רביעי 25.6.08]  יערך  בתרועה וברוב עם והשקעה כספית של שני מליון ש"ח "אירוע חנוכת גשר המיתרים" בכניסה לירושלים. למי שתהה מה משמעותו של תורן הענק המתנשא  מעל לגשר כאצבע זקורה כלפי מעלה,  משיבה עיריית ירושלים כי הגשר מהווה " סמל אדריכלי בעל משמעות באזור הכניסה לירושלים."
 

גשר המיתרים

גשר המיתרים משמש כפתרון הנדסי בתכנון תוואי הרכבת הקלה של ירושלים . הרכבת תעבור עליו בדרכה מאזור התחנה המרכזית , בכניסה לעיר, בדרכה להמשך התוואי בשדרות הרצל.  הגשר בגרסתו הנכחית ישמש כמסלול לרכבת הקלה, ויחליף את הפתרון הפונקציונאלי של גשר עילי מעל לכבישי אזור הכניסה לעיר עליו דובר מלכתחילה..
 
ישנן דעות שונות על משמעותו האסטטית של המונומנט בכניסה לבירה. ישנן שאלות נוספות הקשורות בעלות האחזקה וביציבות הפרויקט. אבל אין ויכוח כי ההוצאה מתקציב הציבור על הקמתו תפחה מעלות של 70 מליון ש" ח ל-270 מליון.
 
טכס חנוכת הגשר נקרא בלשון מערכת ההסברה העירונית " הללויה". הוא יערך כמובן בנכחות שר התחבורה וראש העירייה שיישאו דברים, יברכו ויצטלמו . זמרי העילית דוד דאור ודודו פישר ישירו. יהיו בטכס גם תזמורות ומקהלות, אמני רחיפה ואקרובטיקה ומופע ענק של זיקוקי דינור. בקיצור חגיגה אמיתית. [כבר היו "לשונות רעות" שטענו כי הטקס המפואר מהווה פתיחה למערכת הבחירות העירונית]
 
טוב לא בדיוק חגיגה. לרגל הטכס שוב יחסמו כבישים רבים בירושלים והתושבים בעיר הקודש יעמדו פעם נוספת בפקקים. גם הכניסה הראשית לעיר תחסם  ו"אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית עקב המופע".
 
בהתאמה כמעט מושלמת  לעיתוי החגיגה המפוארת, מודיעה חברת "אגד" לתושבי הישובים סביב לירושלים על הרעה באיכות השירות לעיר הבירה. מראשית השבוע כבר שונו מסלולי הנסיעה של האוטובוסים הנוסעים ממבשרת ציון לעיר. המסלול קוצר . האוטובוסים שוב לא יגיעו למרכז . הם יסיימו את הנסיעה בכניסה לעיר. מי שירצה להגיע למרכז ירושלים יאלץ לעלות לאוטובוס נוסף. כך הלוך וגם חזור.  שינויים דומים יערכו גם בקווים ממעלה אדומים , אבו גוש, קריית יערים, אורה ,עמינדב ושאר ישובי פרוזדור ירושלים. אפשר יהיה לרכוש כרטיס מעבר מוזל בעלייה לאוטובוס שיהיה יפה לנסיעה מהכניסה לעיר למרכזה. למה השינוי? כי במסגרת העבודות על תוואי הרכבת הקלה לא יוכלו האוטובוסים לנוע ברחוב יפו. אבל, כך נאמר על ידי היחצנים,  "בעתיד הלא רחוק תושבי ירושלים ומבקריה ייהנו ממערכת תחבורה יעילה ומודרנית…"
 
בלי שהתכוונו לכך המחישו קברניטי העירייה את מצבה הבעייתי של העיר אשר בניהולם. מצד אחד ריבוי אירועים,טכסים ופסטיבלים, ומאידך התדרדרות באיכות החיים בעיר . מצד אחד הקמת מונומנט ענק השולח תורן אצבע זקורה לשמי העיר וטכס מפואר לכבוד הסמל הארכיטקטוני החדש, ומאידך הרעה בתנאי התחבורה הציבורית לתוך העיר. אגב, הטכס המפואר יערך השבוע במקביל, כאמור, לשינויים בקווי התחבורה  הציבורית, אבל השימוש  המעשי בגשר לצרכי הרכבת הקלה יהיה לא לפני שנת 2010.
 
כך זה  בכל רחבי העיר. זה שנים סובלים תושבי ירושלים משיבושי תעבורה חמורים בשל עבודות הרכבת הקלה. אם לא די בכך עבודות התחזוקה השוטפות של מערכת הכבישים נעשות בהיקף נמוך מהצרכים בשל מצוקה תקציבית. מבטיחים לתושבים שהמצב ישתפר משמעותית עם השלמת העבודות, אבל אלה נמשכות ומתארכות על פני שנים רבות. בינתיים העיר מלוכלכת, הדיור יקר והתעסוקה מוגבלת כמעט כולה למגזר הציבורי המקצץ בתקנים. התוצאה – תושבים עוזבים לפרברים או למרכז. מעל לכל מרחפת הדעה שקנתה לה אחיזה שהכול בגלל שהחרדים השתלטו על העיר וכופים על תושביה החילוניים את אורח חייהם. האשמה זו אינה נכונה. אבל חלקים ממנה בכל זאת יש להם אחיזה במציאות.  העובדה המעיקה ביותר היא התדלדלות מערכת החינוך הממלכתי והממלכתי דתי בירושלים. בכל שנה פוחת מספר התלמידים. אין כבר מספיק ילדים על מנת להצדיק אחזקת גן חובה חילוני בשכונות רבות בעיר. כך גם המצב בכיתות הנמוכות של בתי הספר. המבנים המתרוקנים מפתים את עסקני החינוך החרדי לדרוש כי יועברו לרשותם. יותר ויותר שומעים בעיר על מוסדות חינוך חילוניים  וגם בחינוך הממלכתי דתי, הנאבקים למניעת סגירתם והעברת המבנה בו הם שוכנים לרשות החינוך החרדי. יותר ויותר מוסדות חינוך כאלה נאלצים להסביר כי המשך קיומם חשוב אף שמספר הנרשמים אליהם יורד.
 
התופעה הזו של ירידה מתמדת במספר תלמידי מערכת החינוך הממלכתית היא אור אדום של ממש בפני ראש העיר וחבריו. כי בעקבות התלמידים הולכים גם ההורים. באתר האינטרנט "סקופ" פורסמה רשימה בה נטען כי הסיבה לעזיבה של ירושלים היא היעדר פרסום חיובי ותדמית רעה. דווקא יחסי ציבור טובים לא חסרים לעיר. מערכת ההסברה של העירייה לא תחמיץ שום אירוע על מנת להציג באמצעותו את החיים בעיר כסיפור של הצלחה. יש אירועי תרבות יש קידום תיירות, יש פסטיבל ישראל, יש פאבים, יש מסעדות. 
 
אבל העיר ירושלים, שאוכלוסייתה ענייה, מוציאה עשרות מיליוני ₪ מתקציבה  על הקמת מונומנט ראווה בכניסה לעיר {היתרה מתקציב משרד התחבורה]  ואינה מסוגלת לספק שירותי חינוך נאותים גם לא שירותי רווחה לתושביה.  העובדות הן כי מגמת העזיבה של תושבי ירושלים היהודים את העיר נמשכת ומתגברת, לעומתה גובר הלחץ מצד התושבים הערבים מסביב לעיר להיכנס פנימה ולהיאחז בה כתושבים.
 
האם "גשר המיתרים" יסייע לשנות את המגמה בעזרת תורן האצבע הזקור לשמיים,מתנשא מעליו ומוחזק על ידי 70 כבלי פלדה דמויי מיתרים משני צידיו?
 
 

כרזה בלי ראש לכבוד חגיגות איחוד ירושלים


הכותרת נראית לכם משונה במקצת? גם לי. אבל, מה לעשות היא משקפת במדויק את העובדות. הקדמה קצרה: השנה מציינים 40  שנה לאיחוד ירושלים. התאריך  משמש מנוף למגוון רחב של אירועים בכל התחומים.
החגיגות החלו במאי השנה ויתפרשו על פני שנה תמימה. עיריית ירושלים, המשרד לענייני ירושלים , משרד התיירות וגורמים נוספים כמו משרד החוץ בנו סביב התאריך מסכת שלימה . עיריית ירושלים השיקה שני אתרי אינטרנט מיוחדים: האחד לגולשים מישראל: www.40jerusalem.org.il והשני לגולשים מכל רחבי העולם: www.40jerusalem.coml .מונה מנהל מיוחד לחגיגות והוקמה ועדת תיאום בין משרדית. כמעט כל אירוע המתקיים בעיר בידיעתו/ בהשתתפותו/ בתמיכתו של גורם עירוני/ציבורי נושא את הכותרת "במסגרת חגיגות ה- 40 לאיחוד ירושלים".
לא כל כך ברור מהי תרומתם נטו של האירועים בסימן איחוד ירושלים לגידול במספר התיירים והמבקרים בעיר. אבל ברור שהוא  עלה משמעותית השנה. לפני מספר ימים התקיימה בעיר צעדת ירושלים בסימן 40 שנה לאיחוד, וזכתה להשתתפות רבה של צועדים מהארץ ומחו"ל. (תושבי העיר הרגישו את ההצלחה הזו בשיבושי התנועה הנרחבים שפקדו את העיר משך מספר שעות, אבל זה כבר סיפור אחר). עיריית ירושלים פרסמה כי מצפים לביקור של מליון איש בבירה בחג הסוכות. כך או אחרת, עם עובדות לא צריך ואי אפשר להתווכח. מופעי תרבות ובידור, אמנות, עיון וספורט בירושלים מושכים השנה קהל גדול .זו בהחלט הצלחה. לא חשוב לעניין זה אם העיר באמת מאוחדת ואם החגיגות הן גימיק מיותר.
הירושלמים, התיירנים הסוחרים צריכים לברך על ההתעוררות הזו . צריך לקוות שהמגמה תימשך. (חרף שיבושי התנועה, מצוקת החנייה, והעומס על אגף התברואה העירוני שלא תמיד מצליח להתמודד עם כמויות האשפה והפסולת).

כרזה בלי ראש לכבוד 40 שנות איחוד ירושלים

לפעילות המתוארת לעיל ישנה גם תוצאת לוואי: שלל דפדפות, חוברות הסברה פרסומים וכרזות. בהקשר הזה ולא בשוליים הערה המתחברת לכותרת הרשימה.
הכרזה המובילה את פרסום חגיגות ה -40 לאיחוד בירושלים הופקה בעשרות עותקים  (אולי אף יותר) והיא מעטרת מקומות מרכזיים רבים. בכניסה וביציאה מהעיר מתנוססות  שלש או ארבע כאלה בגדלים שונים. על רקע חומות העיר העתיקה ושמיים כחולים עליהם הכיתוב  ירושלים חוגגת 40 שנה לאיחודה בולטת דמות גבר אתלטי בחולצת טי שרט לבנה וקצרת שרוולים שעליה סמל עיריית ירושלים  בלבן על רקע אדום , לידו על רקע כחול, הלוגו של חגיגות 40 שנה לאחוד ירושלים ובצידו בצהוב כתום וכחול המשפט: "קיץ ירושלמי – קיץ מיוחד לכל אחד, עיריית ירושלים מזמינה אתכם לאירועי הקיץ" .  בתחתית הכרזה- באנגלית ובערבית – "ברוכים הבאים לירושלים".

הכרזה יפה, ערוכה בטעם וממלאת יעודה. ובכל זאת:  הדמות המובילה בחולצת הטי שרט שבמרכז הכרזה היא דמות בלי ראש. הראש, כפי שאפשר לראות בתמונה נקצץ מעל לצוואר. האם הדבר קרה בהיסח הדעת. לא הגיוני. אז מדוע? גורמי הסברה עירוניים מסבירים כי הכוונה הייתה למקד את תשומת לב הצופה בחולצת הטי שרט  ובסמלי העירייה,  חגיגות ה -40 לאיחוד ואירועי הקיץ. בשלב מסוים חשבו "להלביש" את החולצה ועיטוריה על מגדל דוד ולא על דמות אנושית, אבל במחשבה שנייה ירדו מהרעיון והחליטו על הדמות שבכרזה. אבל מדוע לקצץ את ראשה?  האם בכך ממקדים את תשומת הלב בחולצה? אולי מעוררים את המסתכל לתהות על הדמות חסרת הראש שנבחרה להוביל בכרזה את האירועים לציון 40 שנה לאיחוד בירת עם ישראל?

פרשנים יכולים להעלות סיבה נוספת ל"עריפת" ראשה של הדמות בכרזה. הרי ירושלים פנים רבות לה ועדות מסורות תרבויות ודתות שונות באוכלוסייתה. נשים וגברים, חרדים, חילונים ודתיים מסורתיים. גם ערבים, נוצרים קתולים ונוצרים יוונים. האם מעצבי הכרזה לא ידעו להחליט כיצד לאפיין את ראש הדמות שבכרזה? האם יהיה חילוני או חרדי? אולי דתי מסורתי? ערבי? גבר? אולי אישה?. אז מצאו פתרון פשוט: הורידו את הראש ושלום על ישראל.
בכיר בעירייה עמו החלפתי מספר מילים בנושא, חייך ואמר בתגובה שאם הכרזה מצליחה לעורר תשומת לב ולגרום לכך שיעסקו בה – יש בכך רווח . אחרים יאמרו שהם מוותרים על רווח פרסומי שכזה.

אורי לופוליאנסקי – גם חצי כוס מלאה


אז מי יציג את הדברים בצורה מאוזנת? אנשי האופוזיציה בעירייה יאמרו שאין זה תפקידם.. התקשורת מעוניינת בראש ובראשונה בחשיפת לקויים וחילוקי דעות, ביקורת העירייה? היא מתמקדת , בצדק בחצי הכוס הריקה. הנהלת העירייה?  היא בעלת עניין ועל כן יגידו שאין לסמוך על תמונת המצב שהיא מציגה.  אז מי יאמר את הדברים? אולי חלק מהם נאמרו ברשימה בלתי מייצגת זאת.

                                 =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

האם יש חדש בירושלים. תמיד. לא בעיריית ירושלים . שם עולם כמנהגו נוהג. במיוחד, בפוליטיקה העירונית. ראש העירייה אורי לופוליאנסקי עדיין מתמודד עם צילם של קודמיו. טדי קולק המיתולוגי שהטביע חותמו על העיר משך עשרים ושמונה שנות כהונה, ואהוד אולמרט ( היום ראש ממשלה) ובעבר הלא רחוק, "רק" תשע שנים בראשות העיר, אותה הכניס לקדחת של פיתוח בתחום תשתיות התחבורה.  .

לופוליאנסקי, מייסד ויו"ר ארגון "יד שרה" שקנה לו שם בסיוע לאנשים במצוקה, שהגורל לא הטיב עימם ( על פעלו זה זכה גם ב"פרס ישראל"), נכנס לעיריית ירושלים כשסיסמת הבחירות שלו הייתה "ירושלמי בראש טוב",ברוב גדול נבחר. מיו"ר יד שרה ציפו התושבים לניהול יעיל של הפעילות העירונית ועשייה למען מענה  סביר לצרכים היומיים של האוכלוסייה על כל מגזריה. משימה לא קלה כלל,  במיוחד בירושלים.         

כניסתו לתפקיד של ראש העירייה החרדי הראשון בירושלים, לוותה בלא מעט חששות וציפיות. האם ידע לאזן בין צרכי המגזר החרדי/דתי לבין אלה של החילונים? מה עם בילויי השבת? האם יסגרו כבישים לתנועה בשבתות ובחגים? איך יתמודד עם צרכי הכלכלה והתיירות. ומוסדות החינוך? איך יאזן בין הצרכים השונים והתקציבים הנקצצים? וזאת רק על קצה מזלג.

משנתפזר "אבק הבחירות" וגובשה הקואליציה העירונית, החלו מאבקיו של ראש העירייה החדש במציאות הירושלמית. האופוזיציה ובראשה אנשי מר"צ, שכמעט נכנסו לקואליציה, וניר ברקת, המועמד שהפסיד בבחירות, וחלקים מסיעתו הובילו. לא חשוב מה יעשה ראש העיר, מיד נמצאו נימוקים לביקורת עליו. הנימוק המרכזי – הוא עושה לסיפוק צרכי המגזר החרדי על חשבון החילוניים. (לא חשוב שבמגזר החרדי נשמעו טענות הפוכות). האם עשה ראש העיר משהו חיובי?  על פי האופוזיציה העירונית התשובה היא לאו מוחלט.

עד מהרה נמצאו שותפים ל"מנגינה" הזו בתוך המנגנון העירוני. בשנים האחרונות מתמחה היועץ המשפטי לעירייה בהנפקת חוות דעת המציגות את פעולות העירייה וממילא את העומד בראשה  כמי שפועלים בניגוד לחוק. ברוב המקרים היועץ אינו מצביע על דרכים חלופיות לביצוע. באותם מקרים בהם הוא עושה זאת, הוא מצביע על דרכים בלתי מעשיות. ביקורת העירייה תורמת את חלקה.(כאן יטענו כי זה תפקידה). תוצר לוואי לכך היא התדמית השלילית..

אין באמור כדי לחלוק על ממצא כזה או אחר העולה מחוות הדעת או מהביקורת. מה שקובע הוא לא הליקוי הנקודתי אלא הטון המערכתי העולה מהן. גם האופוזיציה וגם גופי הבקרה אמורים למקד מבט ב"חצי הכוס הריקה". אבל , צריך לזכור כי לכל חצי כוס ריקה יש גם חצי מלא.

נמנה מעט על קצה המזלג ורק על מנת לסבר את האוזן:

  • קודם כל התבדו החששות – לא נסגרו מקומות בילוי לא נסגרו כבישים בשבתות; עסקים שפעלו בשבתות בעבר לא נפגעו.
  • שיפור איכות השירות. מייד עם כניסתו לתפקיד העמיד לופוליאנסקי את הנושא בראש סולם העדיפויות של המינהל העירוני. נעשו גם פעולות. הוכנה אמנת שירות לחלק גדול מיחידות העירייה הביצועיות ובה מחויבות לתת שירות בפרק זמן קצוב, ניתנים פרסי עידוד לעובדים שהוכיחו עצמם במתן שירות טוב, יחידה עירונית מבצעת מעקב ובדיקה אחר המענה הטלפוני של עמדות השירות בעירייה , ישנם מדים ייצוגיים למקבלי קהל , ישנו קבלת משוב מאזרחים וכיוב',
  • נעשו פעולות לעידוד התיירות.-  השנה הושג שיא במספר התיירים המבקרים בבירה. בתי המלון מלאים. התיירנים מרוצים. נכון גם למצב הביטחוני ששופר בעיר יש השפעה, אבל נא לא להמעיט בפעולות לעידוד התיירות שהפעילה הרשות העירונית., והתוצאה מדברת בעד עצמה.
  • עידוד לסטודנטים – בהקלות ומענקים כהשתתפות בשכר דירה. הנהנים העיקריים סטודנטים מהמגזר החילוני שמחוץ לירושלים.
  • מצוקת חנייה באזורי בילוי  לאחר שהמועדונים, הבארים והפאבים בירושלים הגיעו לשיאים במשיכת קהל מבלים אליהם, נעשתה פעולה רחבה להקלת מצוקת החנייה באזורים אלה בשעות הלילה.
  • הנחות בארנונה לאזרחים ותיקים  – בשל אילוצים תקציביים הנחתה הממשלה את הרשויות המקומיות לבטל הנחות ופטורים בארנונה העירונית. במסגרת זו בוטלו גם ההנחות מארנונה לאזרחים ותיקים. בעקבות המחאה התערב ראש העירייה ובתיאום עם גורמי הממשלה הוחזר חלק גדול מההנחה. גם בתקופת הקיצוץ, אזרחים ותיקים שמצבם הכלכלי הצדיק זאת נהנו מהקלות. היום כאמור ההנחה הוחזרה והורחבה לכלל האוכלוסייה בעיר .
  • ניקיון העיר – נערכת פעולה עקבית לשיפור מצב הניקיון ברחבי העיר.(יש עוד הרבה מה לעשות בנושא זה) באחרונה הוחלט לבצע הפרטה של הניקיון בעיר העתיקה והוצאת הנושא במכרז לקבלן חיצוני על מנת לשפר. עובדי העירייה שעסקו בכך, במספר לא מספיק, יועברו למשימות ניקיון באזורים אחרים. כל הנושא סוכם להפעלה בשיתוף עם ועד העובדים בעירייה. נושא לא קל אשר מהווה עילה לשביתות ושיבושים במקרים אחרים.

יש כמובן עוד נושאים רבים אחרים למנותם, בראש ובראשונה התקציב המאוזן של העירייה. המעוניין ברשימת הנושאים המלאה מוזמן לפנות למערכת הדוברות העירונית.

מטרתה של רשימה זו היא לאפשר מבט חטוף לחצי הכוס המלאה שמחזיק עימו ראש עיריית ירושלים. (בהמשך תתכנה רשימות שתתמקדנה בחצי הריק של הכוס..)הדוגמאות שנמנו לעיל ממחישות כי אורי לופוליאנסקי אינו עוסק בנושאים מיגזריים חרדיים כפי שמנסה האופוזיציה העירונית להדביק לו. הוא מתעסק בנושאים כלל עירוניים לרווחת כל המגזרים. הדוגמאות ממחישות שיש תגובה בלשכת ראש העיר גם לטענות ציבורים שונים    (סטודנטים,בליינים, אזרחים ותיקים ).

אורי לופוליאנסקי יודע שלמילוי התפקיד דרושה סבלנות רבה.  הוא מתכוון להמשיך ולדחוף קדימה את נושא איכות השירות בעיריית ירושלים. לדעתו הפעילות צריכה להתבסס בין השאר ובעיקר על "משולש שירות" שקדקודיו הם המוקד העירוני (106) ששודרג  בשנים האחרונות, נציב התלונות העירוני (המורשה לטיפול בתלונות), הפועל במסגרת אגף ביקורת העירייה , והיחידה לאיכות השירות שהוקמה בשנים האחרונות, ומתמקדת בפעולות הסברה והדרכה בקרב עובדי העירייה וקבלת משוב מהציבור. בכוונת ראש העיר לפעול לחיזוק מעמדם של גורמים אלה במגזר העירוני ולדחוף להגברת שיתוף הפעולה ביניהם כשכל אחד מהם שומר תוך כדי כך על יחודו.

בשיחה שקיים איתי באחרונה, אמר לופוליאנסקי כי אם לאחר סיום תפקידו יאמרו תושבים בעיר כי השירות הניתן להם בעירייה הוא סביר ולעיתים יותר מכך –או אז יהיה זה הישג גדול עבורו.

ואחרי כל הנאמר : האם כל כוס הפעולות מלאה וחיובית? רחוק מכך. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום ולתקן ליקויים. ראש  העיר הוא הראשון לדעת זאת. אבל חשוב מאד הוא "הניגון" שבו מוצגים הדברים. אז מי יציג את הדברים בצורה מאוזנת? אנשי האופוזיציה בעירייה יאמרו שאין זה תפקידם.. התקשורת מעוניינת בראש ובראשונה בחשיפת לקויים וחילוקי דעות, ביקורת העירייה? היא מתמקדת , בצדק בחצי הכוס הריקה. הנהלת העירייה?  היא בעלת עניין ועל כן יגידו שאין לסמוך על תמונת המצב שהיא מציגה.  אז מי יאמר את הדברים? אולי חלק מהם נאמרו ברשימה בלתי מייצגת זאת.

=-=-=-=-=-=-=-=-

גילוי נאות: הכותב שימש בתפקידים שונים בעיריית ירושלים משך כ -20 שנה. תחילה כדובר העירייה ויועץ לראש  העירייה טדי קולק ז"ל. לאחר מכן כאחראי לטיפול בתלונות הציבור בעירייה, במסגרת אגף ביקורת העירייה. היום כבר לא שם. הדעות ברשימה זו מתבססות על היכרות קרובהשל הכותב  עם המינהל העירוני ודרכי הפעולה של העירייה.