Archive

Archive for the ‘מקומי ירושלים’ Category

קצרים בתקשורת: ניר ברקת צריך לשלם מחיר ציבורי

31 בדצמבר 2015 2 תגובות

ברקת ניר ראש העיר ירושלים [ במקור צריך להיות ראש עיריית ירושלים] חוגג. במחי הודעה לתקשורת ושכפול 170 מכתבים לפועלי הקבלן באגף התברואה של העירייה , הוא "זכה" לתשומת לב תקשורתית. זה חשוב לברקת עכשיו, כי הוא אמור להיות עסוק בהתמודדות על תפקיד בכיר בליכוד: חברות במרכז והתמודדות על משרה בכירה ,אולי לתפקיד רוה"מ. תשומת לב תקשורתית חשובה בהקשר זה.

ברקת אמנם קיבל תשומת לב תקשורתית. אבל לא בדיוק כזו שציפה לה. הוא מודיע שבכוונתו לפטר אלפי עובדים מעבודתם בעירייה כי האוצר לא מעביר לעירייה כספים כפי שהיא דורשת . התוצאה  -"למרבה הצער" כדברי ראש העירייה – אין מנוס מפיטורים נרחבים ובעירייה קיצוץ עמוק בשירותים לציבור בירושלים  [כולל הגברת החשיפה לסיכונים ביטחוניים].

פוליטיקאים ציניים אינם נדירים במחוזותינו. [ובעולם]. אבל ברקת מגיע בהודעותיו לשיאים חדשים. ככל הזכור לא היה בירושלים ראש עירייה שנקט בצעד מסוג זה. נכון , היו פעולות התייעלות ופיטורים במסגרת "תכניות הבראה" , אבל לא בדרך כזו ולא בהיקף המתואר. ואלה לא התמקדו דווקא בעובדים שרמת שכרם נמוכה. אבל את ברקת זה לא מעניין. הוא זקוק לתשומת לב מיידית. ממילא הוא לא מתכוון לקשור את המשך פעילותו בעירייה. כבר קטן עליו.

התגובות לצעדו האחרון של ברקת היו שליליות. הן באו מכל קצות הקשת הציבורית והפוליטית. אבל זה לא מספיק. "כיכר השוק"  ברשתות החברתיות עדיין לא נכנסה לפעילות. היא צריכה להתייחס לצעדו הציני של ראש העיר ולהוקיעו. צריך לגבות מברקת מחיר ציבורי , על מהלכו  הציני. חלפו הימים בהם פטנט אשפוז הזקנים במסדרונות בתי החולים, כאמצעי לחץ על האוצר להגדיל את התקציב היה  נהוג אצלנו. [הפטנט על כך שמור לראש עיריית ת"א בעבר שלמה להט – צ'יץ]

הערה: מאבקי תקציב בין האוצר לעיריית ירושלים אינם חדשים. צרכי המדינה כולל המשמעות המדינית והביטחונית, בבירת ישראל גדולים על תקציבה של העירייה. עוד זכורה אמירתו, בהקשר זה, של ראש העירייה המיתולגי של העיר טדי קולק ז"ל שאמר כי "ירושלים בראש שמחנו אבל מבחינת הממשלה היא לא בראש תקציבנו". לא הוא ולא הבאים אחריו העמידו את העובדים כ"בני ערובה" מול האוצר…..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כשהעץ נפל על המכונית של ראש העירייה

8 בינואר 2015 3 תגובות

אתמול (7.1.2015) ,  בסיום היום הראשון לשלג "ולסופה הגדולה" השנתית בהרי הצפון והרי המרכז, לרוחות העזות, להתראות החזאים,להפקת הלקחים מהסופה אשתקד ולהתארגנות המחודשת של כל גורמי החירום וההצלה, הופיע ראש העיר ירושלים ב"מבט" המחודש, כדי לדווח למגיש המיתולוגי החדש יעקב אילון על המצב.

"נרגעת"? שאל המגיש, וראש העיר ניר ברקת לא כל כך ידע איך לענות. להמשך קריאה…

תערוכת הרכבות: חגיגה של בלגן וצפיפות

25 באוגוסט 2013 כתיבת תגובה

מתחם תחנת הרכבת הישנה בירושלים, לבש בשנה האחרונה פנים חדשות. לאחר שיפוץ פיזי, ישנם כבר במקום עשרות דוכנים ועסקים המציעים מגוון פעילויות ובילויים לכל המשפחה. המקום שוקק חיים, ומתחיל להיות נקודת בילוי לכל המשפחה במיוחד בסופי שבוע. (נכון , פתוח גם בשבתות ובירושלים! לזכותו של ראש העירייה ניר ברקת.)

אבל, זה לחוד ועניינו של פוסט זה לחוד.

להמשך קריאה…

ניר ברקת ב"גן המלך"

26 ביוני 2010 5 תגובות

לאחר אישור התכנית לפיתוח איזור "גן המלך" בירושלים ראש העירייה מרוצה. הוא השיג כמה מטרות וזרק מהקואליציה את מר"צ. עכשיו הוא המלך ב"גן המלך". האם חשב לרגע על משמעות הספר "בגדי המלך החדשים"?

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, יכול להיות מרוצה. ב"מכה אחת" השיג כמה מטרות:

להמשך קריאה…

ה"פטנט" של ניר ברקת: להכות בעובדים


לא בראש שלנו

על רקע חקירות המשטרה בעיריית ירושלים בפרשיות השחיתות, מצא ראש העירייה "פטנט" להתמודדות עם הנושא. לפתוח במבצע פיטורי עובדים שאינם קשורים כלל לפרשיות הללו אך מתברר כי הם לא "בראש שלנו". בדרך הוא מנסה גם לנטרל/ לסלק את היועץ המשפטי לעירייה

 

 

לא קל להיות עובד עיריית ירושלים בימים אלה. אלפי אנשים מועסקים שם, והיום כל אחד מהם צריך "להסביר" שאין לו קשר לפרשיות השחיתות בעיקר זו של "הולילנד" הנחשפות אט אט. אז נכון לא כל אחד מהעובדים צריך להסביר ולפרט שהוא לא קשור, אבל גם לשמוע מחבר או ממכר את הביטוי "טוב זה לא קשור אליך "…. זה לא נחמד.

במיוחד קשה מצבם של מאות העובדים ובעלי התפקידים המועסקים באגפים הפיזיים של העירייה. תכנון הבניה, רישוי, פיקוח על הבניה, תחבורה וכיוב'. אלה אינם יודעים אם בבואם היום,מחר    למשרד לא יקראו לתשאול אצל חוקר יאח"ה שיבקש לדעת פרטים על פעילותם, שלהם, של חבריהם ושל הממונים עליהם. הרוב המכריע של עובדים אלה אינם קשורים לפרשיות הנחשפות.אבל נוכחות חוקרי המשטרה מסביב והפרסומים כי "צפויים מעצרים נוספים" , אינם תורמים לשקט הנפשי של מי שאינם קשורים, אבל איתרע מזלם לשרת באגף שבסביבתו צמחו גידולי הפרא…

ברור שאסור להימנע מחקירה יסודית בכל הרבדים על מנת לחשוף את כל פרטי פרשיות השחיתות ואיש אינו צריך להיות חסין.

מאידך ברור גם לכל בר – דעת שרובם המכריע של העובדים אינם נגועים. אז אם הם דרושים לחקירה – אין מה לעשות הם צריכים להיחקר וצריכים לשתף פעולה.

כל זה אינו מוריד מהצורך ומהחובה של הנהלת העירייה בדרג הנבחר  לעשות פעולות שונות [בעיקר בתחום ההסברתי] על מנת להבהיר כי עובדי העירייה כציבור אינם נגועים בשחיתות, וכי הם נהנים מאימון מלא מצד ההנהגה הנבחרת ובראשה ראש העירייה. כל זאת בצד ההתחייבות לשתף פעולה עם רשויות החוק ככל שיידרש

לא בטוח שזה יעזור. עובדי העירייה בעמדות השירות לקהל ימשיכו לספוג במהלך יום העבודה כינויי גנאי של "כולכם מושחתים אחד אחד". בכל פעם שישיבו ריקם פנייתו של פלוני לקבלת פטור/הנחה /רישום למוסד חינוכי באזור מסוים וכיוב'. אבל פעולות גיבוי מהצמרת הנבחרת יכולות לסייע להתמודד, עם מציאות לא קלה.

לא זה מה שקורה  היום במסדרונות כיכר ספרא. למעט איגרת לעובדים מטעם המנכ"ל שפורסמה לפני מספר שבועות בפורטל העירוני הפנימי, ובה נקראו העובדים להמשיך במתן השירות לתושבים ולשתף פעולה ככל שיתבקשו , איגרת שניתן לראותה כניסיון להבהיר כי רב העובדים אינם קשורים לפרשיות האחרונות. אבל גם מסר בודד זה כבר נעלם מדפי הפורטל.. לגורמים אחרים בהנהגת העירייה יש "פטנט" חדש איך להתמודד עם הסיטואציה – לנצל הזדמנות ולפטר את מי שאינם "בראש שלנו".

בעיתון המקומי "ירושלים" פורסמה[30.4.10] על פני עמוד שלם תכנית "לניקוי אורוות" בעירייה. התכנית כוללת פיטורי עובדים שיטתי. כאלה שאינם קשורים כלל לפרשיות השחיתות.בשלב ראשון מדובר עובדים בכירים ש"שאינם עומדים בסטנדרטיים המקצועיים והמוסריים המתחייבים מתפקידם" התכנית מגובשת בלשכת ראש העירייה והיא כוללת רשימה של מיועדים לפיטורים מבין העובדים המועסקים בחוזים אישיים בעירייה [כ-150 איש]. ארגון העובדים שבעבר נאבק בתכניות כאלה, עומד הפעם מן הצד. אלה עובדים בחוזים אישיים,מסביר יו"ר הארגון ולכן הם אינם נהנים מהגנת הועד…

על פניו נשמעת התכנית סבירה. אבל עיון בפרטיה כפי שפורסמו, מעלה תמיהות ושאלות. דבר ראשון תשכור העירייה את שירותיו של משרד עורכי דין חיצוני שיתבקש לגבש קריטריונים שיאפשרו לעירייה לבצע את הפיטורים. היועץ המשפטי לעירייה והמחלקה ליחסי עבודה בלשכתו שצברו ניסיון רב בתחום – פשוט ינוטרלו. למה? ככה. ברקת בסכסוך מתמשך עם היועץ המשפטי הוותיק לעירייה מאז נבחר לראשות העירייה , כי זה האחרון מצביע בפניו על מגבלות חוקיות בביצוע או בהימנעות מביצוע של צעד כזה או אחר. דוגמה בולטת התעקשותו של היועץ כי העירייה תבצע את פינוי דיירי "בית יהונתן" בשכונת שיך ג'ארח  מהקומות העליונות של הבניין ותהרוס/תאטום אותן, על פי פסיקת בית המשפט.

אז איך יוכל היועץ המשפטי הזה לגבש קריטריונים לפיהם יוחלט כי עובדים אלה ואחרים "אינם עומדים בסטנדרטיים המקצועיים והמוסריים המתחייבים מתפקידם". האם התעקשות על ביצוע הוראות החוק ובית המשפט הוא סטנדרט מקצועי ראוי? אולי יטיב העובד לעשות אם יאפשר דחיות והשהיות כפי שניסתה הנהלת העירייה לעשות במקרה של "בית יהונתן"? ואיך אפשר לקבל ברצינות גיבוש כללים לפיטורים שיגבש עו"ד חיצוני ששכרו משולם ע"י ההנהגה הפוליטית של העירייה? אצלי מתעורר החשש כי יתפרו "קריטריונים" מנוסחים על פי מיטב הניסוחים אבל השורה התחתונה בהם תהיה מי שלא בראש שלנו –שילך! אתם חושבים שלא ימנו במקומם של המפוטרים בכירים חדשים? בטח ימנו, אבל הם יהיו כאלה שסגולתם המרכזית היא היותם "בראש שלנו." וכבר ארגון העובדים הודיע שלא יתערב במהלכי הפיטורים, אז איזה מעמד יהיה לו בקבלת עובדים בכירים חדשים ,גם הם בחוזים אישיים?

על פניה תכנית "ההתייעלות" חיובית. אופן ביצועה כפי שמתגבש  ב"מסדרונות העירייה" הוא שמעורר חשד. לכאורה נתפר כאן מהלך בעל כמה ראשים: לערוך "טיהור" של עובדים בכירים שאינם קשורים כלל לפרשיות השחיתות אבל מתברר שהם לא "בראש שלנו" , לנטל ולגמד סמכויות הייעוץ המשפטי בעירייה – הפעם של המחלקה ליחסי עבודה ה"חשודה" בכך שמתוך תמימות והרגל תנסה לפעול על פי  הכללים ששימשו את העירייה בנושאים אלה שנים רבות ואף גובו ע"י בתי משפט. בדרך לביצוע מאפשרים לארגון העובדים לפתוח תיק של התחשבנות פנימית עם עובדים.

כן עוד דבר, האיש שנימק הסביר ואישר לעיתון את פרטי התכנית הוא סגן ראש העירייה דוד הדרי – בעל השקפות פוליטיות ימניות מובהקות.אין בכך רע אבל כשזה מתחבר לניסיון לסלק את הייעוץ המשפטי של העירייה מהנושאים האלה אי אפשר לנתק את המחשבה מהעימות שפרץ עם נבחרי העירייה על רקע תביעת היועץ למלא את הוראות החוק. זה בהחלט מעורר שאלות.

ועל כל אלה שאלת העיתוי. אפוא הייתם עד עכשיו? האם המטרה היא דחיקתם של עובדי העירייה למצב בו הם למדים שבין אם הם חשודים בין אם לאו זה לא משנה. אם אתם לא בראש שלנו צריך לבצע בכם ניקוי אורוות.

כן עוד דבר, לא בטוח שהייעוץ המשפטי לעירייה צודק בכל עניין ודבר.אבל מעניין להיזכר בשמות שפעלו להצר צעדיו עד לפיטורים שבית המשפט פסל. אפוא הם היום, לופוליאנסקי,פולק, שמחיוף . היועץ המשפטי עצמו ממשיך "להציק" בחוות דעת כאלה ואחרות, ויש לקוות שהנבחרים לא יפילו עצמם בהתמודדות עימו.

ההתפרעויות שככו [בינתיים] ואיפה היה ניר ברקת? עידכון

19 ביולי 2009 3 תגובות

לאחר שהתפרעויות החרדים בירושלים שככו [בינתיים] אפשר לקבוע כי אין מנצחים רק מפסידים. נותרו שאלות שלא תינתן להן תשובה ולאן נעלם ניר ברקת?

הרשימה הזאת נכתבה כמה שעות לאחר שבית המשפט שיחרר למעצר בית את האישה החרדית שהואשמה בהתעללות בבנה בן השלוש,. לכאורה אפשר להתחיל לסכם וכמקובל במקומותינו לקבוע מי ניצח ומי הפסיד.
 
אבל ברשימה זאת אין סיכומים כאלה. כי בסופו של יום אין מנצחים. יש רק מפסידים. כולם הפסידו, החרדים בגלל תגובתם האלימה והפרועה , המשטרה שלא השכילה לטפל באירועים אלא בדרך של זרנוקי מים ודהרת פרשים, לשכות הרווחה שאפשרו למשטרה לעצור את האישה דווקא בצאתה מלשכת הרווחה העירונית, בית החולים, שנגרר למלחמת האשמות עם קיצוני החרדים, הפרקליטות שלא הבינה כי אזיקים ומעצר לא יסייעו להשיג הסכמת המשפחה לבדיקת האמא, והתעקשה על כך עד שבית המשפט הוריד אותה מהעץ . הפסידה גם העירייה שמתקניה ניזוקו  ועובדיה נפגעו . הפסיד הציבור הירושלמי שעליית המתח בין האוכלוסייה החרדית וכזו שאינה חרדית תפגע באורח חייו.
 
בצד רשימת המפסידים ישנה גם רשימת שאלות שחבל לעסוק בה משום שלא ניתן יהיה לקבל עליה תשובות. הרי שתי דוגמאות לשאלות: מי האחראי להפצה בתקשורת של צילום הזוועה של הילד החולה? מי רצה להוכיח באמצעות הצילום את צדקת טענותיו? מה חלקה של התקשורת בהלהטת הרוחות ובהעצמת המהומות?
 
לעומת זאת ישנה שאלה נוספת שיש טעם להעלותה : לאן נעלם ראש העיר ירושלים כשהרחובות בערו ? אולי פעל גדולות ונצורות להרגעת הרוחות, אבל קולו לא נשמע בפומבי , בזמן שבית החולים והחוגים החרדים החליפו האשמות ובזמן שמפקד משטרת המחוז דיבר על מוכנות כוחותיו. לאן נעלמה הקריאה  לריסון משני הצדדים, היכן היה הדיאלוג עם כל הגורמים? זה כמובן לא קל ולא פשוט. אבל זה מה שמצופה מההנהגה.  
 
אם נדייק צריך לציין כי בכל זאת שמענו את ראש העירייה במהלך ההתפרעויות. היה זה באמצעות הודעה לתקשורת שפרסם ובה הודיע כי עד החרדים יחדלו מאלימותם יושבתו כלל שירותי העירייה לשכונותיהם. אח"כ  הסביר כי נאלץ להורות על כך מחשש לביטחונם של עובדי העירייה הפועלים שם. אולי הצעד היה נכון אך האם היה זה צעד נבון לצאת בהצהרה גורפת כזו באמצע המהומות? לא יותר פשוט להוציא את העובדים בשקט ממקום האירועים? מוכרחים ללוות זאת ב"תרועות חצוצרה"? יהיו כאלה שיצדיקו את הצורך בהודעה הזו. מפני שבאמת ההתפרעויות של החרדים היו בלתי נסבלות. אבל כמו שאומרים לא מספיק להיות צודק.
 
יהיו בודאי גם מי שיחלקו על הנאמר כאן ויאמרו כי אי אפשר להידבר עם קיצוני החרדים המתפרעים ויש גבול למה שניתן לסבול במדינת חוק. זה נכון. אבל מדוע ההנהגה העירונית בירושלים לא יכלה להגיע להסכמות אליהן הגיעה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים?
 
עוד פרט: אחרי שבית המשפט אמר דברו והוריד את המשטרה , הפרקליטות ונציגי החרדים מהעצים עליהם טיפסו, אחרי שהאישה שוחררה למעצר בית והרוחות נרגעו, הבליח ניר ברקת ב"אולפן שישי" בטלוויזיה, הצביע על הצורך בהדברות והתלונן על כי איש משרי הממשלה לא התקשר כדי להזדהות ולתת גיבוי. הוא לא סיפר אם יזם פניה לממשלה לפעול, הוא לא סיפר על יוזמה שלו להרגעת הרוחות שביקש גיבוי עבורה, הוא רק התלונן שהממשלה אינה נותנת לצרכי ירושלים את המשקל הראוי.
 
ניר ברקת ניצב בפני תקופה קשה. הן החרדים, הן החילונים בוחנים את כושר מנהיגותו. המבחן הקרוב והמיידי שלו הוא המאבק על פתיחת חניון "קרתא" בשבתות. זה אינו המבחן היחידי.

 

תוספת ועדכון: בין התגובות שהתקבלו לרשימה זו, במקום המיועד לכך וגם בין אלו שהגיבו בע"פ [קורה גם זה] היו שלא הסכימו עם הנאמר.  רוח הדברים בתמצית: אין מקום לעשות הנחות לחרדים. התנהגותם בלתי נסבלת ויש להעמידם במקום גם בכוח. לדעתי אין מחלוקת שהתפרעויות יש לעצור גם בכוח. אבל לא זו הייתה השאלה שהוצגה ברשימה זו. התמיהה הייתה מדוע לא הוביל ראש העיר בפומבי מהלך שנועד להרגעת המשבר. לא מספיק לדבר על כך בחדרי חדרים, אם אמנם כך היה. הפעילות חייבת להיראות ולהישמע. זה לא קרה עד כה..
 
בינתיים נודע כי ביום ראשון [19.07.09] התקבצה קבוצה של חסידים מ"החצר" אליה שייכת המשפחה האומללה בה מדובר, עמדו מול לשכת הרווחה העירונית, ידו אבנים וקראו קריאות נאצה כלפי העובדים ובית החולים. המשטרה פיזרה אותם בכוח והעירייה מחשש לשלום העובדים, סגרה לכמה ימים את לשכת הרווחה הזו, הנמצאת בסמיכות לישיבה אליה שייכים חרדים אלה. הייתה זו פעולה נכונה וראויה. יש לקוות שרבני הקהילה יצאו בקול גדול נגד אירועים כאלה. יש גם לצפות ואולי גם לדרוש מנציגי הסיעות החרדיות במועצת העירייה לגנות את הפורעים, ולפעול אצל רבניהם להתייצב בפומבי נגד התופעה.
 
אף שראש העיר לא התייצב ראשון בפומבי בחזית המהלכים להרגעת הרוחות, אי אפשר להטיל עליו את כל המעמסה. שותפיו למועצה, בעיקר החרדים צריכים להתייצב גם הם.
 

פורסם לראשונה ביום 18.07.09 בשעה 08.45 עודכן ביום  19.07.09 בשעה 15.33

:קטגוריותמקומי ירושלים

חוצפת הסינמטק בירושלים

3 ביוני 2009 4 תגובות

סיפור קטן ומרגיז: הסינמטק בירושלים, מוסד תרבותי חשוב עבור חלק מתושבי העיר, בחר לפתוח את תכנית החודש בהקרנת בכורה מיוחדת למנויים של הסרט "ילדי דרך המשי". זאת לרגל פתיחת אירועי העשרים של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה "מעלה". מפיק הסרט ארתור כהן הוא ידיד ותומך בבית הספר  לקולנוע. קודם להקרנה המיוחדת למנויים התקיים באולם כנס לציון אירועי העשרים של בית הספר, כולל, כמובן, נאומי  מכובדים,תודות ותשואות..
 
זה סיפור הרקע – כשלעצמו חשוב וראוי.  אבל הסוף של אותו סיפור היה מרגיז ומעצבן, לטעמי לפחות.
 
המנויים שהסינמטק כיבד אותם בהצעה לצפות בהקרנת הבכורה החגיגית, התבשרו בהגיעם, כי מועד ההקרנה נדחה ב – 40 דקות "בשל אירוע". כלומר ההקרנה של הסרט תתחיל ב – 22.40  ולא ב – 22.00. אורכו של הסרט יותר משעתיים.
 
למי ששאל מדוע הדחייה, ענו בקופות ה"סינמטק" כי הדחייה היא בגלל שהשרה לימור ליבנת אורחת הכבוד, איחרה להגיע ונאומה התמשך ולכן "הכול זז אחורה."  לשאלות נוספות הייתה התשובה – "מה אתם רוצים – זה לא בשליטתנו" ואח"כ בחיוך "הפעם זה באמת לא בגללנו העובדים. לא היו עיצומים מצידנו בקטע הזה." [ זאת לדעת – עובדי הסינמטק בסכסוך/מחלוקת עם ההנהלה והודיעו על עיצומים במסגרת מאבקם]
 
התוצאה – רבים מהמנויים שהגיעו לכבוד ההקרנה עזבו ברוגז והתמרמרות את המקום. לא בא להם להמתין כמעט שעה לתחילת ההקרנה, ולא כולם  רוצים להתחיל לראות סרט בן שעתיים ב 11.00 בלילה.
 
יהיו שיגידו  "לא נורא, קורה ולא צריך לעשות עניין מכל דבר קטן". לא נכון. הסיפור הוא לא עצם הדחייה במועד הקרנת הסרט, אלא סיבת הדחייה. זה ששרת התרבות [זה שמו של המשרד שלה לא?] לימור ליבנת אחרה להגיע זה עניינה . אבל זה שהנהלת הסינמטק החליטה לפגוע בציבור המנויים על ידי דחייה של תחילת ההקרנה, בעוד היא מודעת לכך שמדובר בסרט ארוך מן הרגיל ומלכתחילה מועד ההקרנה לא שובץ כ"הצגת חצות" – אליה מגיע קהל שהתכונן לכך מראש – זו חוצפה הנשענת על זלזול בקהל שוחרי הסינמטק.

האם הצורך להתלקק לרמי מעלה ולשרה הממונה גובר על הצורך לקיים את ההתחייבויות כלפי ציבור המנויים? איזה הסבר יכול להיות להחלטה לפגוע בזכויות לקוחות הסינמטק מלבד הצורך "לרצות את הפריץ" על חשבון ציבור הצרכנים. רוצים להבטיח מסגרת זמן בלתי מוגבלת לאירוע – אל תקבעו  הקרנות סרטים באותו יום באולם הזה. אחרת, תדאגו לקיום לוח הזמנים . [אפשר למשל להתחיל באירוע מבלי להמתין שעה ארוכה לכבוד השרה, אפשר גם שלא להקרין באירוע סרט שתוכנן מראש ולשמור על מסגרת הזמן שתוכננה , אם דווקא מוכרחים להמתין ולשמוע את נאום השרה.]
 
בכל מקרה ההתחייבויות למנויים  ששילמו במיטב כספם ולרוכשי הכרטיסים גוברות על אילוצים אחרים.הנהלת הסינמטק חושבת אחרת  ומבחינתו של צופה מן השורה  – זו חוצפה שנשענת על זלזול בקהל.
 

:קטגוריותמקומי ירושלים
%d בלוגרים אהבו את זה: