ארכיון

Archive for the ‘בחירות 2015’ Category

וגר חתול עם כלב


הפתעת תוצאות הבחירות עדיין משפיעה על השיח הציבורי, אבל בחסותה צצות תופעות שלפני מהפכת הבחירות ניסו להצניע אותן. עכשיו יונתן גפן חוטף מכות כי הוא “בוגד”, וברשתות החברתיות מודיעים על הסתלקות ממעורבות בעמותות ובמבצעים לגיוס כספים ותמיכה  בתושבים בפריפריה ובמשפחות עניות כי הן בחרו בימין  ולא כמצופה מהן….

בינתיים אנחנו מוצפים בדיווחים על קשיים במלאכת הרכבת הממשלה העתידית. השותפים    הפוטנציאלים מעלים דרישות שונות ומשונות, ובנוסח של אולטימאטום. הם רוצים נתחים גדולים מעוגת השלטון גם אם מספר המנדטים שהם מביאים עימם נמוך ,יחסית, לדרישות. "לא תיתן ,לא נתמוך".

זה לא שהם יקבלו מה שהם מבקשים, כי אי אפשר לתת לכולם את הכל. הם יודעים את זה אבל חושבים שזה מוסיף אם ינהגו כמי שהמפתח בידיו בלבד. בנוסף כבר צצות תכניות הפעולה: “נעשה סדר” בבית המשפט העליון, בתקשורת  במערכת החקיקה שלא מאפשרת “משילות”. זו רק ההתחלה.

כל השיח הזה  נעשה באווירה של התרסה ושנאה יוקדת כלפי הצד האחר, זה שאינו שותף לדעה.

האם לא ניתן אחרת? התשובה לשאלה, למרבה הצער,היא  לא גדול!. לא בישראל, לא בימים אלה.

מה שלא אפשרי כיום אצלנו, מתקיים לפעמים בעולם בעל החיים. הסרטון שלהלן מדגים שאפשר לכלב וחתול להתגורר בכפיפה אחת מבלי שיחשפו כל הזמן שיניים וציפורניים  אחד כנגד השני.

 

 

סיכום הפרשנויות וההערכות הפוליטיות: "ימים יגידו"


בחירות לכנסת 2013לאחר שהאזנו וקראנו את דברי החכמה של הכתבים הפוליטיים,הפרשנים הבכירים לענייני מפלגות, והסוקרים המלומדים בערוצי הרדיו,הטלוויזיה והעיתונות הכתובה, היה מקום להניח שעכשיו לאחר שתוצאות האמת בבחירות הפריכו את כל התחזיות והסקרים המלומדים – עכשיו תהייה לנו רגיעה מהם, מיודעי הכול,החכמולוגים.

אבל זה לא קורה.

הזמזום הפרשני יודע כל ,בעיני עצמו , נמשך.

הכותבים והפרשנים ממשיכים לטרטר." יש כמה אפשרויות", אומר פרשן בכיר . "מצד אחד יהיה כך. אבל ישנה עוד אפשרות ויהיה כך וכך". "זה לא הכל" מתנדב חברו להוסיף . "אפשר גם זה וגם זה."

כך נמשכת הדברת ואין לעניין סוף.

אבל, הנה היום (ה' 19.3.2015) היה שינוי. "ביומן הבוקר״ של רשת ב.

ישב המנחה יעקב אחימאיר ליד המיקרופון, ומולו נידב מאן דהוא לשידור, דברי פרשנות מלומדים.לאחימאיר נמאס, כנראה לשמוע מה אומרת ״אבן החכמים " שלצידו, וגם צריך היה לעבור לעדכון החדשות . אז הוא קטע את הדובר, וסיכם את הפרשן בשלוש מילים. כך אמר: ״בקיצור,ימים יגידו״

מילים בודדות אלה סיכמו היטב את מה שהיה לפרשן לומר. הם יפות כיום לכל סוג של פרשנות. אולי אפשר לאמץ אותן, במקום ל״נפח״ את השכל במילים ומשפטים שאין להן בסיס במציאות.

בחירות 2015: ליברמן אוכל מה שבישל ונתניהו מברבר עצמו לדעת


אחוז החסימהקרקס הבחירות אצלנו כבר בישורת האחרונה. הסקרים מבשרים על מגמה. לא בטוח שתתקיים. כבר היו הפתעות שהפכו את הקערה על פיה. "יום הכיפורים של הסקרים" קראו לזה. מצד שני לא כל יום פורים והמערכת הפוליטית מתנהגת כאילו הסקרים מבטאים מגמה שתתבטא בתוצאות הסופיות.

דבר אחד בטוח מפלגות כמו "מפלגת הכלכלה", בראשות דני ובני גולדשטיין לא יעברו גם הפעם את אחוז החסימה, ולדאבונם הרב של השנים ודומיהם. מאות ואולי יותר קולות, ירדו לטמיון. אבל כל זה לא חדש, כי זה קורה בכל פעם שאנו הולכים לקלפי.

ליברמן – מה שחדש הוא דבר אחר לגמרי. בחסות הצורך להגברת "המשילות" (למנוע פיצול סיעות בכנסת ולהביא ליצירת שניים שלשה גושים שיאפשרו, לפחות על הנייר, לגבש קואליציה יציבה שלא תרוץ כל שנתיים לבחירות חדשות) יזם ליברמן שינוי דרסטי באחוז החסימה. הוא אמנם רצה להעלותו מ -2% ל – 4%, אבל הסיעות הקטנות הרימו קול זעקה ובסופו של דבר נקבע כי אחוז החסימה יהיה 3.25%.

גם זה נראה היה גבוה לסיעות הקטנות אבל בסופו של דבר הקואליציה הכריעה. בדיונים שהתקיימו בנושא בכנסת, נטען כנגד השינוי כי מטרתו להשתיק ולהעלים מהכנסת סיעות חשובות המייצגות ציבורים גדולים במדינה, ולמנוע מהם ייצוג פרלמנטרי. נטען כי ליברמן מבקש לסלק בחסות השינוי את הסיעות הערביות מהכנסת, ולנצל לשם כך את הפיצול בין הסיעות הערביות. נטען גם שהוא מבקש לסלק מהכנסת גם סיעות שמאל בעיקר את מר"צ .

בכך על פי ליברמן יבוא לציון גואל.

בפועל מה שקרה הוא שהסיעות הערביות התאחדו לרשימה משותפת, שעכשיו עשויה להפוך למפלגה השלישית בגדלה בכנסת, ואילו ליברמן וסיעתו, בסיוע פרשיות השחיתות והשוחד שחברי סיעתו בכנסת היוצאת ומקורביהם מואשמים בהן, "מגרדים" את אחוז החסימה ויש ספק אם יכנסו לכנסת. גם מר"צ נמצאת באזור הסכנה….

כוונתו של ליברמן "התהפכה" עליו. . השינוי שיזם יגרום לסיעות הערביות להגביר כוח ולרשימתו להיות על סף היעלמות מהמפה הפוליטית. ספק אם לזה הוא התכוון.

כמו שנאמר בישל דייסה ועכשיו יאכל אותה.

ביבי בכל פרסום של סקר דעת קהל  לקראת הבחירות,  ביבי מתכווץ. נכון, יש מרווח טעות, נכון כבר היו הפתעות שטפחו על פניהם של הסוקרים, אבל בכל זאת קשה להתעלם מהמגמה. התרגילים, הנאומים, וההצהרות לא פועלים כמצופה, ובימים האחרונים ניכר שינוי דרמטי בהתנהלות הליכוד בתעמולת הבחירות. ביבי התחיל להתראיין, מתחנן לאוהדי הליכוד "לחזור הביתה." הוא מפריח ססמאות, מבטיח הבטחות, נעזר בשיטת ההפחדות (אם לא תצביעו בעדי יקרו דברים לא טובים.)

נתניהו עובד קשה. ההפסד נראה קרוב מאי פעם, אולי יצליח לעמעם את הפסדו בקלפיות.

יד על הלב, אם היום היו שואלים את ביבי האם הקדמת הבחירות הייתה כדאית והאם לא טוב יותר, מבחינתו, היה להמשיך,עם כל הקושי, מבלי לפרק את הממשלה ומבלי הבחירות, סביר מאוד להניח שהיה מודה כי המהלך היה טעות קשה.

כך או אחרת גם ביבי בישל דייסה ועכשיו הוא צריך לאכול אותה…

מירי רגב נגד מאיר דגן- לא כוחות


מספר המשתתפים הגדול בעצרת "ישראל רוצה שינו", ודבריו של מאיר דגן, ראש המוסד המיתולוגי כנגד הממשלה, במיוחד נגד התנהלות ראש הממשלה , במיוחד בסוגיות ביטחוניות קריטיות, אבל לא רק, הכניסו את הליכוד והעומד בראשו למגננה.

תגובה ישירה על הדברים – זה המהלך המקובל . אבל הבעיה הייתה איך מגיבים. מה אומרים כנגד. האיש מבין בנושא, בעת שרותו זכה לשבחים רבים ומחמאות גם מראש הממשלה על תפקודו הנהגתו את המוסד.הוא כבר אינו בתפקיד וגם אינו מחפש תפקיד, הוא אינו בריא, ואינו משולב במערכת הפוליטית. על פניו הוא נטול אינטרס ועל כן דבריו זוכים לתהודה ולהקשבה.

תגובות הנגד מטעם הליכוד, התנהלו בשני מישורים. היו כאלה שחלקו על עמדת דגן, אך הביעו הערכה לתרומתו למדינה בעבר. אבל עכשיו ,אמרו, הוא כבר לא במערכת ואינו מעודכן.. האיש פשוט טעה – טענו.

אבל היו גם מגיבים אחרים. אלה כנראה אינם מבחינים על מי ועל מה הם מגיבים. להם יש תגובה אוטומטית. משתלחת, מטיחה האשמות, ומעליבה. לא תמיד הם משיגים את האפקט שהם מצפים לו. לפעמים תגובתם פועלת דווקא כנגדם. אבל אלה לא כל כך איכפת להם. העיקר שמיהרו עם התגובה לתקשורת, וזו צוטטה והמנהיג רושם לפניו שהם מגינים עליו."שוכבים על הגדר עבורו" . (אח"כ הם יבקשו תפקיד בכיר…)

כזו הייתה תגובתה של ח"כ הליכוד מירי רגב (כפיים) לדבריו של דגן.. מייד בסיום העצרת אמרה בתגובה:

"העצרת מלאת שנאה. והסתה. כל תכליתה הייתה להפיל את נתניהו.

דגן אינו מתבייש לאחר שרצה פעם שלישת לשמש בראש המוסד , תחת אותה הנהגה שהוא מכנה אותה הנהגה שנכשלה , בא ומתריס מאינטרסים אישיים ,כנגד ראש הממשלה ומסתיר את עמדותיו המדיניות בעד חלוקת ירושלים והחזרת שטחים.

הגיע הזמן שהשמאל הקיצוני יבין כי הליכוד ימשיך בשלטון בראשותו של נתניהו. הציבור לא מטומטם."

צודקת רגב. מטרת העצרת הייתה להביא לסילוק נתניהו מתפקידו. המשתתפים אינם חייבים להריע לראש הממשלה. מותר להם לרצות בהחלפתו. ובדמוקרטיה זה מותר. במיוחד בבחירות.

אז מה נשאר? דגן  ביקש הארכה נוספת בתפקידו ולא קיבל. אז עכשיו הוא תוקף. אבל לאחר שנים בתפקיד לא כל כך הגיוני שמה שיפריע במיוחד לאיש הוא אי מינויו לשנה נוספת. אנשים המכירים היטב את רקע הדברים טוענים בתוקף שדגן לא ביקש שום הערכה. כך או אחרת, סביר יותר שעמדתו התקיפה נגד תקיפה ישראלית באיראן עמדה ברקע ההחלטה לסיים את כהונתו. עוד טוענת רגב:  יש לו " אינטרסים אישיים". איזה אינטרסים? רגב לא פרטה. כנראה שהיא לא יודעת , או לא יכולה להצביע עליהם, אז למה להאשים? ככה !. יש עוד: הוא מסתיר את עמדותיו המדיניות… לא חשוב שהאיש עומד ומפרט בראש חוצות את מחשבותיו וביקורתו. רגב טוענת שהוא מסתיר אותם. למה? ככה!

אם רגב רוצה שיתייחסו לתגובותיה שתגבה אותן בעובדות . אחרת , וזה כנראה המצב היום, ההתייחסות לתגובותיה דומה לתגובות שמקבל טוקבקיסט מתלהם. (כפיים)

בני גולדשטיין דני גולדשטיין – התשדיר הראשון של בחירות 2015


היום (ג' 3.3.2015) הוחל על פי חוק, בשידורי תעמולת הבחירות ברדיו ובטלוויזיה. מאז נקבעו הוראות חוק הבחירות עברו שנים הרבה. המציאות השתנתה. פעם, עוד בזמן ערוץ אחד, זה הישן ,כשכל עם ישראל היה צופה בהמוניו בשידורים כי היה רק ערוץ יחיד באוויר, וגם -צריך לציין זאת – כי תשדירי הבחירות היה בהם גם בידור (הגשש החיוור, ספי ריבלין) – היה בתשדירים עניין. במיוחד בימים הראשונים לשידורם.

עכשיו על רקע סרטוני היוטיוב של המפלגות ברשתות החברתיות – פתיחת שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה – נראית אנכרוניסטית, מיותרת  ובלתי רלבנטית.

חרף האמור אנחנו נחשפים למופעים משונים, מוזרים של גופים ואנשים, המופיעים ברשימת המפלגות המתמודדות בבחירות ושבמסגרת החוק חייבים לתת להם במה.

הנה דוגמא: צפו בתשדיר התעמולה הראשון שפתח את המשדרים בנושא זה. זה התוכן וזה המצע של מפלגת הכלכלה:

נאום הקוסם


ראש הממשלה המריא לארה"ב לשאת את "נאום חייו".  כאן בארץ נמשכות ההכנות לפורים. זה מתאים למערכת הבחירות כי שם כולם מתחפשים. בינתיים עולה לרשת ותופס תאוצה השיר/פזמון "בארץ אחת"… בביצועו המיוחד של דורי בן זאב. הכל יש בו: קצת מזה וקצת מזה. מצחיק? לא כי זה עלינו… לקרוא ולשתף…

 

בארץ אחת -הקוסם

 

 

לסיכום: מה שהיה הוא שיהיה ושום דבר לא משתנה.

27 בפברואר 2015 2 תגובות

ראש הממשלה נחוש לנסוע ולנאום בקונגרס בארה"ב. הוא עובד קשה. אבל כאן – יש כפויי טובה שלא מוכנים לאשר לו הגדלת בתקציב ההוצאות.

נכון, יש בעיות קשות. צריך לפעול (אבל בזהירות, באיפוק). גם אם יש כאן כאלה הדואגים לרווחתם, שלהם ושל בני משפחותיהם..

בכלל אין כאן עם מי לדבר. אז אם כך "אנחנו נגיד את האמת שלנו בכל מקום, גם אם הם לא נותנים לנו."

זהו. נגמר הטקסט לפוסט הזה. אין שום חידוש באמירות של "חכמי הבחירות" 2015. אנשי החמישייה הקאמרית אמרו את הדברים לפני עשר שנים ועוד קודם לכן.

שבת שלום. פורים שמח!

%d בלוגרים אהבו את זה: