Archive

Archive for the ‘אישי, משפחתי, חברים’ Category

שובר שתיקה….. בבלוג

26 באוקטובר 2016 כתיבת תגובה

הבלוג הזה שתק מאז חודש אפריל. חידוש הכתיבה בו מצריך הסבר. לפחות מבחינת הנימוס כלפי אלה שנהגו לעקוב אחרי המתפרסם בו מעת לעת. התשובה פשוטה וגם לא . בדרך כלל האתר הזה התאפיין ברשימות שהתייחסו לתחום התקשורתי הפוליטי והצרכני. מעת לעת היו גם חריגות לעניינים אחרים.

אבל באחרונה, ככל שהעניינים במדינתנו הפכו מוזרים, הזויים במידה רבה, צרחניים וכיו' הגדרות – גברה ההרגשה שאין כבר מה לומר. השיח מאבד במהירות ממשמעותו, כבר לא שומעים מה יש לך לומר, אלא מבינים מה שרוצים לשמוע. התופעה מחריפה ומייתרת דיאלוג, או שיח. נותני הטון הם האוחזים בהגה השלטון. הנבחרים. עניינם הוא בהלהטת השיח. כשהלהבות תופסות גובה הם נרתעים במקצת ומנסים לתפוס מרחק… עד לפעם הבאה.

מדוע הם בוחרים בדרך הזו? פשוט מפני שאין להם איזה שהוא הישג של ממש. וגם זו הדרך הקלה להסיט את תשומת הלב מהדברים הממשיים.

התגובה מבחינת אתר זה הייתה להפסיק להתייחס. מפני שכרגע אין טעם. על כן הכתיבה בנושאים שאפיינו את האתר תתמעטו, לא מפני שאין על מה אלא מפני שאין טעם. יתכן שיש מקום להסיט את נושאי הכתיבה לעניינים אחרים. קוראי "רשימות" שהבלוג הזה משתייך אליו , הבחינו בוודאי כי בהשוואה לשנים קודמות התמעטה הכתיבה בנושאי "ענייני היום" והוסטה לעניינים אחרים.

הרשימה הקודמת שהתפרסה כאן "מה בעצם נשאר מכחלון" הייתה אמורה להופיע אחרי רשימה זו. אבל הסדר לא משנה. ההתייחסויות בנושאים המוגדרים כ"ענייני היום" לא כל כך רלבנטיות בימים אלה ,אלא אם כן הן גולשות לתחום האלימות המילולית, ניבול הפה וההסתה. וכאן זה לא המקום.

מתנצל שעייפתי אתכם. זה המצב .

בכל זאת נסיים בחיוך, אפילו מריר במקצת. מצאתי ברשת את הפזמון הבא מאת קובי אשרת ובביצועו, אבל אין קשר ישיר למילות הפזמון ולנאמר ברשימה זו……

 

הפזמון שהצית את הרשת בסוף 2013 וזכה ל – 300 מיליון צפיות


האם מישהו מביניכם הגולשים ש"פתחו" רשומה זו, יודע איזה קול משמיע השועל? האם הוא נובח ככלב?, מקרקר כתרנגול? גועה כפרה? מגעגע כברווז? האמת, שאלה זו לא עלתה אצלי ולא חשבתי עליה כלל. גם לא כשהשתעשעתי עם נכדי הקטנים בשאלות "איך עושה חתול, כלב, ברווז, אריה וכיוב'.

הפעם הראשונה שנתקלתי בנושא, הייתה לפני מספר ימים בעת ביקור משפחתי באנגליה. ילדי הבית הקטנים ערכו לכבודנו, האורחים מישראל , "הצגה". בין השירים שזימרו לנו היה מן פזמון משונה שבו חוזרת השאלה (באנגלית) WHAT DOES THE FOX SAY ?  והתשובה הייתה מיני הברות שונות ברצף מהיר, היוצרות משהו חסר משמעות. הקטנים זכרו את כל הצירופים, צחקו ורקדו.

אחד הנוכחים הסביר לנו שהילדים למדו את השיר בבית הספר. שם הייתה לפני זמן מה תחרות כישרונות, ואחד הילדים הופיע עם השיר הזה, שזכה להצלחה רבה. מישהו אחר הוסיף כי השיר מקורו ביו-טיוב והוא זכה במספר הצפיות הגבוה ביותר מאז הופיע שם. להמשך קריאה…

"לכתיבתך יש יכולת המשמרת עניין"


"כתיבתך היא בעלת יכולת המשמרת עניין Your writing has staying power! – המשך בכתיבה בנושאים אלה. אין לענות למייל זה." את הקומפלימנט הזה קיבלתי במייל שנשלח ללא מגע יד אדם – אוטומטית – על ידי המערכת הטכנולוגית המשרתת את פלטפורמת WordPress שעל בסיסה בנוי האתר של בלוג זה. להמשך קריאה…

הודעה מינהלית – וגם עדכון


הבלוג הזה פועל על התשתית הטכנית של פלטפורמת wordpress, לאחר שהעברתי אותו לשם על פי המלצת ובעזרת צוות "רשימות", שהוא " אוסף אתרים אישיים של כותבים מעניינים ומגוונים." – כנאמר בסקירה אודותיו המופיעה בדף הבית שלו.

האתר שלי משתייך לפרויקט "רשימות" הנ"ל . בכמה מאמרים שהופיעו כאן  התייחסתי לפרויקט הזה , שלהערכתי תרם וחידש משמעותית לבלוגוספירה בישראל. להמשך קריאה…

החיוך של הילדים

31 בדצמבר 2012 3 תגובות

מזה תקופה אני עוסק בפעילות התנדבותית ב"מרכז וראייטי ירושלים." על אופי הפעילות בעמותה זו אפשר ללמוד ע"י רפרוף באתר האינטרנט שלה. אפשר לקרוא שם על מערך גני הילדים המשלבים בתוכם פעילות של ילדים עם ליקויים שונים, על אשכול גני הילדים בחינוך המיוחד, על "צמיחה – המרכז להתפתחות הילד" , האבחונים הנערכים בו ומרכז הלמידה שהוא מפעיל ועל מועדוניות ההעשרה לשעות אחר הצהרים המשרתות מאות ילדים ומשפחות ויש עוד.  להמשך קריאה…

העיגול והמשולשים /פוסט אורח מאת עלמה

3 בדצמבר 2012 2 תגובות

עלמה לומדת בכיתה א'. עלמה היא הנכדה שלי. במסגרת לימודי הקריאה והכתיבה ביקשה המורה מהילדים  לכתוב כמה משפטים ,אולי אפילו סיפור. עלמה כתבה במחברת ובין מילה למילה היא מניחה את האצבע כדי שיהיה רווח . אמא שלה שלחה לנו.  מצא חן בעיני , איזה סבא לא יתפעל  מיצירות נכדיו? העליתי כפוסט אורח על מנת שגם אתם תקראו .

ביקשתי מעלמה לכתוב המשך לסיפור, אולי תסכים.

עכשיו מחכים להמשך

עכשיו מחכים להמשך

יום אחד, העיגול פגש את המשולשים.

העיגול אמר: למשולשים:

"אתם רוצים שאנחנו נתחבר ביחד לשמש"

כולסטרול -לא מה שחשבתם ומה שלא רוצים שתחשבו

2 באוקטובר 2012 4 תגובות

מנהג נפוץ למדי במקומותנו – להעביר במייל לחברים,ידידים , מכרים  -מסרים שונים , מצגות , סרטונים וכיוב' . מיני אייטמים שהשולח נתקל בהם במסגרת שוטטות ברחבי הרשת. רוב ההודעות הללו  – שגרתיות, הן גם חוזרות על עצמן כשהן מתקבלות מאנשים שונים , שהמקבל נמצא בין אנשי הקשר שלהם. בדרך כלל אני נוהג למחוק את הדואר הזה, אבל אם הוא מגיע ממי שאני מכיר אני מציץ בו. להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: