ראשי > אקטואליה > יש כבר חומר לוועדת החקירה שתקום ב״שש אחרי המלחמה״

יש כבר חומר לוועדת החקירה שתקום ב״שש אחרי המלחמה״


ועדת חקירה ממלכתית -ויקיפדיהעוד לא מדברים על זה. לא מדברים בסגנון הזה בזמן מלחמה. יש סדרי עדיפויות. קודם כל נשיג את המטרות , גם אם הקברניטים מתקשים להגדיר אותן בבהירות. קודם יש לגרום להפסקת הירי ולהחזיר את החיים לשגרה. נראה אחר כך.

אבל וועדת חקירה תקום. תסמכו על התגובה הציבורית, גם על ההסברים והמסרים שהקברניטים מסרו לציבור , (כן, גם במסרים שלהם יש שאלות הדורשות הסברים), גם על המתנגדים למדיניות שנקטו רוה״מ ושר הביטחון , בעיקר אלה מצד ימין של המפה הפוליטית, כל אלה מהווים מרכיב מספיק להקמת הוועדה.

תיאורי ההישגים של צה״ל מפי הקברניטים, והשבחים לעמידת העורף הישראלי שהם מעטירים עלינו, אינם מצליחים להסתיר את הלחץ הגובר של מקבלי ההחלטות, נוכח מספר הנפגעים הישראלים מאז נכנסו כוחותינו קרקעית לעזה. גם המידע על כשלים של הפיקוד הצבאי בהכנסת ציוד מיושן ובלתי מתאים לחיילים , בשעה שיש כלים חדשים יותר היכולים להתמודד טוב יותר עם הירי האנטי טנקי של אנשי החמאס, אינם מוסיפים לאימון המוחלט של הציבור בצה״ל. (שימוש בנגמשים מיושנים שאינם מספקים מיגון הולם לחיילים במקום נגמשים מדור חדש הנמצאים בצה״ל). לא יעזרו ההסברים. העובדות לצערנו, הן כי נגרמו לנו אבידות כתוצאה משימוש מבצעי בציוד מיושן ולקוי ב שדה המערכה. נדרשות תשובות.

מאז הכניסה הקרקעית מתבשר הציבור מידי ערב על מספר החללים שלנו באותו יום. המספרים מצטברים ועוד לא הזכרנו את עשרות רבות של פצועים. רק טיפש משלה את עצמו כי אין לכך השפעה.

זה עוד לא הכל. לפתע פתאום נפלה עלינו פרשת המנהרות שחפר ופעל מהן החמס. לקברניטים ולפיקוד צה״ל אין תשובות. אבל לציבור יש שאלות. הרבה שאלות. נכון שאפשר לעלות על נס את מערכת כיפת ברזל ובצדק. אבל אין בכך תשובה מי התעלם מסכנת האיום האסטרטגי של המנהרות.

הטיעון שלא ידענו על ההיקף/שלא הפנמנו לא מחזיק. היה מידע, הייתה החלטה שזה לא בסדר עדיפות גבוה, (צפו בראיון עם הגיאולוג יוסי לנגוצקי  בנושא.) כבר היום בעיצומה של המערכה נשאלות שאלות ומיגוון התשובות מעיד על המבוכה של מי שנתפס בקלקלתו. לא ניכנס לבחינת התשובות . רק לאחת המעידה יותר מכל כי"אין חדש תחת השמש." אומרים לשעברים שונים (כמו ראש המועצה לביטחון לאומי בעבר ,יעקב עמידרור) כי אמנם היה מידע אך הוחלט שלא לנקוט בפעולה אגרסיבית לביעור המנהרות כי הסיכון להבערת האיזור היה גבוה מידי. זה היה על סדר היום אבל חיכו לשעת כושר.

הטיעון הזה מזכיר באופן מדהים את התשובות שנתנו בכירי מערכת הבנקאות והמימשל לוועדת החקירה הממלכתית בפרשת וויסות מניות הבנקים. הם טענו בלהט בפני יו"ר הוועדה שופט העליון משה בייסקי ז"ל, כי אמנם היו מודעים להמשך תופעת וויסות המניות ע"י המערכת הבנקאית. הפסקה יזומה של התופעה תייצר "משבר כלכלי קטן" בשוק ההון, אך זה יוביל למשבר גדול ובלתי נשלט שיסכן את המדינה והמשק. לכן הייתה רתיעה ממהלך יזום וחיכו להזדמנות מתאימה. השופט בייסקי זרק את הטענה לפח ושלח את הבנקאים, את כולם הביתה. כדאי שהיום מקבלי ההחלטות יפנימו.

כרגע הקברניטים מזיעים. הם יודעים כי אחרי כל מערכה/מבצע, יש ועדה ויש מי שמשלמים את המחיר הציבורי של אחריותם. הם רוצים לסיים את המלחמה מהר, אולי אפשר יהי לדחות את הגזירה.

אבל לא קל יהיה למחוק את השאלות .

יש מי שיראו בכך גם טרגדיה של הנהגה מדינית וצבאית.

  1. טל
    23 ביולי 2014 ב- 4:37

    באמת אינך יודע?

    התשובה לשאלות היא הגדלת תקציב הבטחון.

  2. 23 ביולי 2014 ב- 7:54

    מנחם, וודאי שכולנו יודעים שתקום ועדת חקירה. יודעים גם יודעים על מה ולמה. גם אם ועדת חקירה הפכה פשוט למסורת במקומותינו (מסורת המעידה דווקא על איכות הדמוקרטיה שלנו ולא ליהפך). מה חידשת כאן?

  3. 23 ביולי 2014 ב- 9:37

    הבעיה היא במחשבה.
    מנהרות קיימות מהעת העתיקה. נצורים חפרו מנהרות כדי לתקוף את כוח המצור או להפיל את איל הניגוח. בימי הביניים כיוון שלא היה עדיין תותחים זו הייתה אחת הדרכים למוטט חומה. הוייטקונג רישת את וייטנאם במנהרות, כלומר האמצעי ידוע מה פועל נגדו ומה לא גם ידוע.
    מכם חודר קרקע וכלים אחרים קיימים היה מספיק זמן ליישמם (כאמור חפירת המנהרות התחילה עוד שהיינו בעזה והשיא היה חטיפת גלעד שליט).
    למה לא עשו דבר כנראה הסיבה פשוטה זה מתחת לקרקע.
    ראשי ערים רבים משקיעים בגינון ובחידוש פני העיר ובנייה מעטים השקיעו (לפני שזה עבר לתאגידים) במים ובביוב. מדוע? כי אף אחד לא רואה! אם העיר לא תוצף במי גשמים או בביוב אף אחד לא יידע אם עשית או לא עשית. אין הזדמנות לתמונה ליחסי ציבור אין טעם להשקיע!

  4. 23 ביולי 2014 ב- 9:38

    הבעיה אינה בעיה תקציבית.
    שורש הבעיה הוא תפיסת עולם – מנהיג שמצהיר דבר אחד ולא עושה אינו ראוי להנהיג. מנהיג שלא עושה דבר כאשר אזרחיו מותקפים יום יום אינו מנהיג ראוי.
    המדינה הפקירה את תושביה שבקרבת הגבול עם עזה. הכינוי עוטף עזה עשה טוב גם לביבי וגם למתנגדיו מהשמאל. התקפה על מדינת עוטף עזה כונתה טפטוף. התקפה על אזרחי מדינת עוטף עזה לא הזיזה לא לביבי ולא לכל היוצאים היום לכיכרות בקריאה לחדול.
    תחת מעטה תורני הפכנו לעובדי אלילים. דם ילדים נדרש בכדי שהצבא יידרש לבצע את תפקידו. להגן על אזרחי המדינה. לולא רצח שלושת הנערים ביבי היה ממשיך לתעתע בנו עם אין פרטנר מצד אחד ועם גרעין אירני מצדו השני.
    מדיניות הפחדה הפכה לכלי לשמירת שלטונו. "רק ביבי יכול".
    מדיניות לא רציונלית יוצאת משליטה. מה שצריך להדאיג עכשיו זה עוצמת השנאה העצמית. אש השנאה שמלובה על ידי הנבחרים שבכנסת ובממשלה. מה שמפחיד אותי זה מה יקרה ברגע שהאש בעזה תפסק. דבק המלחמה הוא דבק זמני בלבד. אש השנאה היא אש תמיד. היא כבר החריבה שני בתי מקדש

  5. 29 ביולי 2014 ב- 10:42

    פרסם את זה מחדש ב-מנחם רבוי – הבלוגוהגיב:

    אפילו כתבים צבאיים מעיזים בימים האחרונים להעלות בזהירות ספיקות לגבי ניהול המלחמה של ישראל עם החמאס. אמנם הם ממשיכים להביא, בעיקר בשידורי הטלוויזיה, את מה שגורמים מדיניים וצבאיים מספרים להם , דהיינו הגענו להישגים משמעותיים מול החמאס. גרמנו לו נזקים אדירים, השמדנו מטרות רבות, הוא לא ציפה למצב הזה, רבים שם משוועים להפסקת בלוחמה, האוכלוסיה זועמת על החמאס ומאשימה אותו בחורבן התשתיות והשירותים ברצועה ועוד ועוד.

    תיאורי ההישגים, עם כל חשיבותם, מתבררים כבעלי השלכה מוגבלת על התוצאות, נכון למצב המערכה עד כה.

    צה״ל ואוכלוסיית העורף סופגים אבידות והן מצטברות. החמאס ממשיך להמטיר טילים,כרצונו, ומיליוני ישראליים במיוחד בדרום, רצים לתפוס מחסה, הוא גם שולף מפעם לפעם הפתעות אסטרטגיות באמצעות המנהרות ההתקפיות, בנוסף מתברר כי יצר גם ״עזה תחתית״ שמאפשרת לחמאסניקים לנוע לכל הכיוונים בלי לחשוף עצמם לכוחותינו.

    ככל שהתיאורים על עצמת המכות שצה״ל מנחית מתעצמים החמאס מגיב כאילו זה לא מזיז לו.

    מבחינת ישראל הכוחות הם במצב סטטי . החמאס בלוחמת הגרילה שלו שוחק אותם.

    במבצע ״עופרת יצוקה" יחס החללים שלנו היה אחד מול 100 הרוגים משל הצד השני. כיום היחס הוא 1 ל-10.

    חרף התיאור הלא פשוט הזה, קשה לבוא בטענות לצבא, אף כי במערכה התגלו מספר ליקויים לא קלים בניהול הפעילות.

    החמור הוא כי הדרג המדיני שלנו ,למרבה הצער , לא יודע מה לעשות. אין הגדרות ברורות של מטרות, יש הססנות. אין הנהגה שיודעת אשר לפניה.המחיר שכולנו משלמים כבד.

    בנוסף- מעל הכל מרחף מחדל המנהרות.

    יש על כן הצדקה להעלות שוב את נושא וועדת החקירה הצפויה לאחר המלחמה.

    הפוסט הזה פורסם ב 22.7.2014- ועולה שנית

  6. 29 ביולי 2014 ב- 12:45

    תירוצים יש למכביר למה לא להשתמש במכ"ם חודר קרקע כי הוא טוב רק ל 10 – 15 מ'. ופתחי הכניסה היציאה והאוורור גם הן מעל 15 מ' בתוך האדמה???
    מיקרופונים מושפעים גם מתנועה בשטח שלנו. ואם הם נותנים התרעת שווא אז לא בודקים???
    ומה עם ידידו הטוב של האדם הוא לא מסוגל לזהות חדירה?

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: