ראשי > אקטואליה, תקשורת ופרסום > שתי הערות על שליפות מהמותן: המשטרה ויובל דיסקין

שתי הערות על שליפות מהמותן: המשטרה ויובל דיסקין


המחוז הדרומי של המשטרה*המשטרה:     מי יכול להסביר את האסטרטגיה של חוקרי המשטרה, המבקשים להעמיד לדין משתתפים בהפגנת הבדווים הגדולה, שנערכה לפני מספר ימים, ליד הישוב הבדווי "חורה" בנגב. המחוז הדרומי של המשטרה החליט שלא לעבור על אירועי ההפגנה לסדר היום ולהעמיד לדין פלילי משתתפים בה שנקטו באלימות, חבלות ברכוש – פגיעה בניידות משטרה ובציוד- הבערת צמיגים ,התנגדות אלימה למעצרים וכל עניין נוסף שאפשר לסווגו בקטגוריה זו.

למשטרה ישנם עדים: השוטרים שהיו בשטח. יש לה גם תיעוד מצולם – במהלך ההפגנה פעלו כמה וכמה צלמי משטרה שהובאו במיוחד לשטח כחלק מכוח המשימה המשטרתי , על מנת לתעד את האירועים ולהשתמש בצילומים כעדויות משפטיות כנגד מפגינים האלימים ומתפרעים. .

הייתה עבודת מטה מקדימה. הכול היה מתוכנן.

אבל זה לא הספיק . החוקרים חששו כנראה כי העדויות שצברו לא חזקות מספיק , על מנת להגשי כתבי אישום במספר גדול. וגם כאלה שיגישו , חלקם לא יביאו להרשעות, כי סנגורי החשודים יפריכו אותם. על כן טיכסו עצה ומצאו פתרון. המחוז הדרומי של המשטרה ביקש וקיבל צו שיפוטי המורה לכל אמצעי התקשורת ,שנציגיהם היו בהפגה וסיקרו אותה, להעביר למשטרה את כל החומר הגלמי שצולם באירוע. "הוא דרוש לחקירה" זה היה הנימוק .עובדתית על פניו זה נכון. בעזרת הצילומים יוכלו החוקרים לזהות מפגינים נוספים על מנת לעצור אותם בחשד לאלימות , וגם לחזק ראיות שיש להם כבר נגד חשודים קיימים.

אבל השוטרים התעלמו מעניין "פעוט" . נציגי התקשורת אינם שלוחי המשטרה. אילוצם למסור את החומר שאספו במהלך הסיקור הופך אותם לשוטרים בפועל. כי במצב כזה מה ההבדל בין השוטרים שצילמו לבין צלמי התקשורת? דבר כזה הופך את הסיקור לבלתי אפשרי. מי יניח לשליח משטרה להתערבב בתוכו כשהוא מפגין?

החוק אמנם מתיר למשטרה לדרוש חומר נחוץ לחקירה מכלי התקשורת, אבל בית המשפט העליון קבע סייגים וכללים שצריכים להתקיים על מנת להצדיק דרישה כזו. אף אחד מהם לא התקיים במצב שלפנינו. הצו הוצא במעמד צד אחד בלבד – בלי לידע את נציגי התקשורת בכוונה להוציאו, ובלי לאפשר להם לטעון טענותיהם בנושא. המשטרה לא הראתה כי מיצתה את כל דרכי החקירה האפשריות, גם לא פרטה את חומרת העבירות שבגינן יש הכרח לפגוע במקורות עיתונאיים.

כלכך בלתי מנומקת הייתה הבקשה המשטרתית להוצאת הצו עד שמיותר להיכנס כאן לפרטים נוספים, פרט לעובדה שהתקשורת הקימה קול צעקה גדולה על השרירות של המשטרה. הוגש ערעור דחוך לבית המשפט ומספר שעות לפני הדיון  הודיעה המשטרה שהיא מבטלת ביזמתה את הצו, מפני שהתברר לה כי הוא "לא נחוץ לחקירה יש לה דרכים נוספות."

עכשיו השאלה היא האם לא ידעו במשטרה לפני שביקשו להוציא את הצו , מה שהתגלה להם אח"כ, שבעצם לא צריך את הצו הזה. מי החכמולג המשטרתי שהחליט על האסטרטגיה הזו.

האם חקירות המשטרה הן בשיטת"מצליח" ? (אם יפעל טוב מאוד , ואם לא אז לא, לא קרה כלום. ..) אז מה הפלא שאמון הציבור במשטרה אינו גבוה….

לא חכם, לא ענייני, לא ציבורי וגם לא מקצועי.

יובל דיסקין צילום דן בר-דוב

יובל דיסקין. צילום דן בר-דוב

*יובל דיסקין: איש אינו יכול לטעון שיובל דיסקין אינו מתמצא או אינו מבין בנושאי ביטחון מודיעין ואסטרטגיה בתחום. ההיפך הוא הנכון. בזכות שירותו הממושך בשב"כ, שם מילא תפקידים שונים עד שהגיע לראשות הארגון, צבר ידע מבצעי ותיאורטי רב בנושאים הלל,ו והוא גם מבין דבר או שניים בנושאים שלא היו בתחום אחריותו הישירה.

על כן כשהוא מתבטא בסוגיות אלה מקשיבים לו. מאז פרש לפני שנתיים- שלש מראשות השב"כ הוא אומר מפעם לפעם את דברו, ובנימה ביקורתית על ההתנהלות כיום של הקברניטים, בראשם ראש הממשלה, בתחומים אלה. דבריו של דיסקין מעצבנים מאד את ראשי המערכת המדינית , וזה די מובן. אף אחד אינו אוהב לשמוע בוקרת חריפה ממי שמילא בעבר תפקיד מרכזי בתחום ועכשיו מותח ביקורת. כי ברור שהוא נתפס ציבורית כמי שיודע מה הוא אומר. זה מטריד וגם מדאיג.

באחרונה מצאו נשואי הביקורת דרך להדוף "ציבורית" את הביקורת של דיסקין (ושל מקביליו שכבר אינם בשירות פעיל). התגובות לביקורת משתלחות באופן אישי. "הוא מונעת ע"י אינטרס אישי של רצוןן לנקום ולהכפיש. האיש ביקש תפקיד , לא קיבל, פרש ועכשיו הוא מגיב בביקורת…."  גם אם זה נשמע נכון עדיין דברי ההתרסה מחייבים מענה ענייני. אבל לכך לא טורחים להשיב.

לפני כמה ימים הופיע דיסקין בכנס כלשהו ושם מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש הממשלה . (אפשר לקרוא כאן). למקרא ומשמע הדברים שקיבלו הד תקשורתי רחב , לא כל יום דובר מסוגו של דיסקין מתבטא כך , התבקשה תגובת ראש הממשלה. נתניהו שלח "גורם בלשכת ראש הממשלה" להגיב.

התגובה לא התייחסה עניינית לדברים, ביטלה את הנאמר כי דיסקין "מנותק" ודבריו נובעים מתסכול . (אפשר לקרוא כאן). דיסקין התעצבן והגיב לתגובה. בשמו ובניסוח חד ,מושחז, חריף ופוגע. הוא פירסם את תגובתו האמורה בדף הפייסבוק שלו. . גם התגובה הזו זכתה להד בתקשורת.

תגובת יובל דיסקין דצ' 2013

אבל- דיסקין לעניות דעתי, טעה כאן. רבים יאמרו כי בתגובתו פגע "בול" , העמיד את ביבי בפינה ולימד אותו לחשוב פעמיים לפני שהוא שולח "גורמים" להשתלח בו במקום התייחסות עניינית. אולי זה נכון, במיה מסויימת, אבל הכעס הוא יועץ רע. ברור שדיסקין כעס על נסיונות ההכפשה נגדו. אבל עדיף היה אילו שמר על שתיקה במקרה הזה.

בתגובתו פתח דיסקין "את הדלת " לכריכת דבריו הענייניים עם התגובות המשתלחות ,משני הצדדים ,ל"קטטת רחוב". בכך תרם להשתקת ההתייחסויות הציבוריות בעצמה המתחייבת, לדברי הביקורת הענייניים שלו ,ובדיוק לכך התכוון נתנייהו.

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: