ראשי > אקטואליה > בתום טקסי הזיכרון התקשורתיים…

בתום טקסי הזיכרון התקשורתיים…


מבול תכניות הזיכרון שהציף אותנו מייד לאחר שנודע על הבהלתו של אריק איינשטיין במצב קשה לבית החולים , פטירתו, עצרת הזיכרון ההמונית לכבודו והלווייתו – עלו בתקשורת כולה תכניות מיוחדות. רובן במסגרת "גל פתוח" ושידורים חיים , ומייד אח"כ גל של תכניות מיוחדות אודותיו , הסרטים בהם כיכב, השירים אותם ביצע ואין ספור של סיפורים עליו ואורחות חייו בנוסח "חברים מספרים על…" כל זה כבר נרגע וכמעט חלף,  בראשיתו של השבוע אחרי.

בהקשר זה שתי הערות:

  • "זה משקף אפליה עדתית . זה גזעני"

כל כמה שזה מפתיע ואפילו מקומם לא מעט, הלך המחשבה הזה קיים והוא צץ ועולה. זה קורה בטוקבקים ברשתות החברתיות ומתבטא  בתכניות הדיון והאירוח בטלוויזיה וברדיו וגם בעיתונות המודפסת.

כבר נכתב על התופעה באתר כאן תחת הכותרת "תפסיקו עם זה…" נוסיף רק כי במאי הסרטים והטלוויזיה רון חכלילי, המשיך "לרכב על הגל" שבזכותו, כנראה, הוזמן להשתתף בתכניות האמורות ו"להרוויח" את זמן המסך שלו. בתכנית "המטה" בערוץ 10 אתמול (30.11.2013) המשיך לטעון כי קיימת התעלמות ואפליה כנגד התרבות והזמר המזרחי , ומכנים אותה תת- תרבות. הוא לא שמע בכלל את רבקה מיכאלי שנראתה נדהמת מעט נוכח הטענות, ואת יגאל סרנה. שניסו להעמיד אותו על טעותו ואמרו כי לא כל מי שמבקר רמה נמוכה של זמר אפילו הוא מזרחי לוקה בגזענות עדתית . לא עזר ליגאל סרנה שאמר כי הביקורת היא לרוב גם על אורח החיים הראוותנית, הפמליות הנוצצות, הלימוזינות וכיוב' שמצליחני הזמר המזרחי מנפנפים בהם – ולא על יצירות תרבות מזרחיות. חכלילי בשלו. "אתם קוראים לכל זה תת- תרבות. אני גאה להיות תת-תרבות…."

גם רונן אלפר ב"הארץ" (1.12.2013) נותן הד להלך הרוח זה.. כותרת מאמר הדעה שלו "אינשטיין גיבור מדינת אשכנז" אומרת הכל.

כנראה שאי אפשר להיפטר מצלילי לוואי צורמים אלה . הם ימשיכו ללוות אותנו וירתקו אליהם טרמפיסטים שונים שירכבו באמצעותם על הגל. ספק אם אריק היה רוצה בכך. אבל מי כבר שואל אותו היום….

  • "הוא צלצל אלי. היינו מדברים הרבה…וגם רגע לפני שאושפז…"

גל התכניות על אריק איינשטיין ושפע הדוברים בהן יצר את הרושם שמי שאריק לא טילפן אליו בשנים האחרונות לא נחשב ואין לו משקל. על פי התיאורים אין כמעט אחד במדינה שלא קיבל מתי שהוא טלפון מאריק. וכמה ערני וחד הוא היה, וכמה ידע ועקב, ואיך זכר ואיך התעניין ומה אמר ומה לא…

אין ספק שאריק היה אישיות מיוחדת. טוב ללמוד שחרף התרחקותו מהבמה והסתגרותו בד' אמות ביתו (גם בשל אילוצים רפואיים) המשיך להיות ערני ומעודכן. אבל לריכוז ההופעות של מדווחי ה"טילפן אלי ודיברנו .." כפי ששמענו וצפינו בתקשורת, לבש ממדים מגוחכים מעט.

כנראה שזו מעין תופעה (ישראלית?) . הנה גם אחרי רצח רבין היו סיפורים בסגנון דומה שהמדינה הוצפה בהם. עד כדי כך שהתופעה זכתה למערכון מיוחד של החמישייה הקאמרית הזכורה לטוב.

מתאים גם לימינו אלה.

אני הייתי האחרון שראה אותו…"

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: