ראשי > אקטואליה, תקשורת ופרסום > התחקיר שהתחפש לאריה טורף

התחקיר שהתחפש לאריה טורף


רק מצוקת חמרים חריפה והצורך לעטר את מוסף סוף השבוע של יום הכיפורים ב"סיפור" מיוחד ועסיסי, הביאו, כנראה, את מערכת הארץ לפרסם "כתבת דגל" מיוחדת בראש המוסף השבועי האחרון ערב  כיפור 13.9.2013).

"שאגת החתול" זו הכותרת שניתנה לתחקיר שערכו גידי וייץ ורויטל חובל, על מבקר המדינה יוסף שפירא.

מבקר המדינה במוסף הארץ 13.9.2013

הכותרות יומרניות : "מבקר המדינה יוסף שפירא הגיע לתפקידו בברכתה החמה של הצמרת הפוליטית, כדי לשבש את אופן הפעולה הנשכני שהנהיג קודמו. עד כה נראה שהתכנית הצליחה מעבר למשוער."

לאורך ששה עמודים ואלפי מילים, מנסים הכותבים להוכיח את טענתם כי מבקר המדינה עושה על מנת "למרוח" ולטשטש כדי שלא לפגוע חלילה ב"צמרת", ראש הממשלה,שרים, ובכירים אחרים.

הם גם מביאים דוגמאות, אבל מי שקורא את הנאמר – מעבר לכותרת – רואה כי מעבר לקריאה "זאב זאב" – אין שום זאב. יש שיקול דעת לגיטימי, וסגנון שונה שמותר ואפילו מוצדק לנקוט בו..

"שפירא ניהל מסע שתדלנות למען בחירתו…" אז מה? האם ישנו מועמד כלשהו שאינו פועל לקידום מועמדותו? שלא ייפגש עם מקבלי ההחלטות המבקשים להכירו טרם הבחירה? יותר טוב שיכתוב להם? שיתעלם מהם?

המבקר מתמקד בניסיונות לגשר ולפשר – לא טוב? אם אפשר להביא לתיקון בהדברות מה רע? המבקר ממנה אנ"ש לתפקידים בכירים. הפירוט שמציגים עורכי התחקיר דווקא מוכיח את ההיפך . כולם בעלי תארים אקדמיים, מצטיינים בתחומם וחטאו בכך כי אי פעם במרוצת הקריירה של המבקר הוא הכיר/ עמד בקשר עם האבא שלהם, אבל אותם לא הכיר על רקע זה. בעיני עורכי התחקיר זו סיבה מספיק טובה לפקפק בהתאמתם לתפקיד. טוב שהם (הכותבים) אינם בין מקבלי ההחלטות..

המבקר מעודד הקמת מקהלה של עובדי משרדו. אז מה? אסור? בעיני עורכי התחקיר ראוי לביקורת. "אולי הוא פשוט רוצה שכולם ישירו בקול אחד" פרסמו עורכי התחקיר כציטוט פרשני מריר מאדם שעבד במשך שנים במשרד המבקר… אכן, חשיפה נאה עליה שקדו עורכי התחקיר . אבל  על מה היא צריכה להצביע חוץ מאשר על  דלות החומר שלכבודו הטריחו אותנו…

חלק מהגדרת המונח "תחקיר עיתונאי " כפי שמופיעה ב"ויקיפדיה" היא:

"תחקיר עיתונאי נעשה על ידי עיתונאים המבקשים לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור. עבודתו של עיתונאי חוקר שונה מעבודתו של עיתונאי המדווח על התרחשויות. העיתונאי החוקר נרתם למשימה בדרך כלל בעקבות מידע על אירועים או תופעות הנראים על פניהם כמסתירים מחדלים או עבירות פליליות. עבודתו נעשית בחשאי כדי להגיע אל הפעילויות המרכזיות בנושאי התחקיר…."

הכותבים מתלוננים כי במהלך התקופה בה הכינו את התחקיר פנו מלשכת המבקר וניסו ליזום שיחת היכרות בינו לבין עורך "הארץ", אח"כ ביקש המבקר להעביר לכותבי התחקיר ידיעה עיתונאית בלעדית.

לא בסדר? לא ראוי שעורך ראשי של עיתון ייפגש לשיחת היכרות עם מבקר המדינה? האם עורך העיתון נמנע מלפגוש ממלאי תפקידים בכירים בממשלה,בכנסת, במערכת המשפט ובכלל? אם לא מדוע פגישה עם המבקר אינה ראויה? האם זו דרכם של הכותבים לרמז על ניסיון של המבקר להפעיל לחץ על העיתון על מנת למנוע את הפרסום? מה המשמעות של מסירת ידיעה ועוד ידיעה בלעדית לכותבי תחקיר מאת מושא התחקיר? האם הכותבים סבורים כי היה בכך ניסיון להשפיע עליהם? אם כן האם סרבו לקבל את הידיעה? אם לא, מדוע הם מפרסמים רמזים מסוג זה? בתחקיר אין תשובות. הפרחת רמיזות וקריצות יש!

עוד דבר, ולזכותם של הכותבים, הם ביקשו תגובות ממשרד המבקר על הטענות שהעלו. הם גם קיבלו תשובות. ממה שפרסמו עולה כי ה"אקדח המעשן", העובדות שיוכיחו את התיזה של התחקיר כי המבקר "מורח" על מנת לגונן על בכירים בצמרת , לא נמצא. אם יש כזה, התחקיר אינו מציג אותו.

עוד הערה לסיום:  הקישור הבא מוביל לידיעה שפורסמה ביום חמישי (12.9.2013) בחדשות ערוץ 2 ועניינה המאבק שמנהל מבקר המדינה נגד הממשלה על הכוונה לקצץ בסמכות הביקורת ולמנוע ממנה סמכות לבדוק תקינות הוצאות אישיות ואחרות של שרי הממשלה. הפרשן אמנון אברמוביץ' מביא את הסיפור ואומר כי: המבקר קובע בין השאר כי הצעד הזה של הממשלה מנוגד לאינטרס הציבורי ויש בו פגיעה בטוהר המידות.

הידיעה פורסמה יום לפני הופעת תחקיר "הארץ" . אבל בו אין זכר לכך אף שהנושא קשור ישירות לעניין המרכזי בו עוסקים עורכי התחקיר. האם הם לא ידעו על הנושא דבר? האם בחרו להתעלם מפני שהדבר לא עלה בקנה אחד עם התיזה שלהם? האם לא ראוי היה שיתמכו בעמדת המבקר מול הממשלה במקום להטיח בו שהוא מבקש לגונן על בכיריה? שאלות פתוחות.

מסקנה: תחקיר כושל, שאינו ראוי לפרסום. כותרות צעקניות שאין בהן ממש, טרחנות וארכנות מיותרת. התחקיר שניסה לדמות עצמו לאריה טורף לא היה אפילו עכבר. סתם עבדו על הקוראים.

  1. יאיר דקל, גני תקוה
    19 בספטמבר 2013 ב- 17:03

    הידיעה פורסמה בערוץ 2 יום לפני הופעת תחקיר "הארץ" והעתון לא ציין זאת בתחקיר. מנחם, ידוע לך שמוסף נסגר יומיים או יותר לפני הפצת העתון. כלומר, לא ניתן היה, טכנית, להוסיף את הידיעה לתחקיר שפורסם במוסף. אבל מן הראוי היה להכניס ידיעה, ולו גם קטנה, בעמודי החדשות של העתון ביום ששי

    • מנחם רבוי
      19 בספטמבר 2013 ב- 17:56

      צודק. אבל למה רק ידיעה קטנה?

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: