ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > חובות א.די.בי: המפקח על הבנקים ירד למחתרת

חובות א.די.בי: המפקח על הבנקים ירד למחתרת


התנהלות הבנקים במתן אשראים במאות מיליוני ₪ לתשלובת החברות של נוחי דנקנר,  החלה כבר לחרוג מכותרות התקשורת הכלכלית ומגיעה גם לכותרות הראשיות. הדיון הציבורי התלהט כשנודע על הסדר פריסת חובות מתגבש בין התשלובת לבין בנק לאומי שבמסגרתו יסכים הבנק למחיקת חובות של דנקנר בהיקף של יותר ממאה מיליון ₪ ובתמורה יתכן ויוכל להציל חלק נוסף גדול יותר של חובות שיוחזר בהדרגה.

התגובות השליליות כנגד ההסדר והבנק היו קשות במיוחד והבנק התקפל. בדיון שהתנהל השבוע, בנושא אחר אך קשור בבית המשפט בתביעת מחזיקי אגרות החוב של אי.די.בי להעביר אליהם את השליטה בחברה, על מנת להבטיח שהיא תעמוד בהתחייבותה למחזיקים, קבע השופט המחוזי איתן אורנשטיין קביעה קשה , השולחת אצבע מאשימה :

"בית משפט זה הדן בהליכי חדלות פירעון, לא נתקל במקרה כה קיצוני, שבו ניתנו אשראים על ידי מוסדות פיננסיים, קל וחומר בסכומים כה ניכרים, ללא כל ביטחונות ומבלי שניתן הסבר לכך, ולא הוצגו החלטות של ועדות האשראי של אותם גורמים שבהם הוחלט להעמיד את האשראי ללא ביטחונות, ורב הסתום על הנגלה. אין ספק כי התנהלות זו מחייבת בדיקה ובחינה של הרשויות המוסמכות, ולכן אני מבקש להעביר את החלטתי למפקח על הבנקים".

קביעתו של השופט כלפי הבנקים שהעמידו את האשראים, שעכשיו ישנה שאלה אם בכלל תוכל התשלובת להחזיר אותם, מעלה את השאלה אפוא היה הגורם המפקח – בנק ישראל במקרה של הבנקים. צריך להדגיש– לא רק בנק לאומי מעורב בעניין . ישנם גם בנקים נוספים . (פועלים, מזרחי..)

זה שהיו כשלים חמורים בהחלטות הבנקים וראשיהם די ברור כבר בשלב זה. עוד מעט (אולי כבר עכשיו )– יתחילו לומר שזה לא הם אלא קודמיהם וכו'.. אבל מה עשה המפקח על הבנקים והממונה עליו נגיד בנק ישראל בעניין כשכל זה קרה. לא עכשיו. (עכשיו הוא כבר הודיע שינהל בדיקה איך התרחשו הכשלים.)

תפקידו החשוב של הרגולטור זה לא לנהל בדיקה בדיעבד אלא בזמן אמיתי, ויש לפיקוח על הבנקים את הכלים לעשות זאת. אז מה עשה ולמה לא מנע את הצרה הזו החוזרת עכשיו לאנשים שהפנסיה שלהם מושקעת באג"חים של הקונצרן…

הבנק המרכזי מסביר בכל הזדמנות, שתפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות מערכת הבנקאות. לשם כך הוא אמור לפקח על התנהלותה הראויה. יש תקנות והנחיות לרוב. יש נוהל בנקאי תקין שהבנקים מחויבים לו בהנחיית הרגולטור. בנק ישראל מסביר בשפתו המעודנת כי על מנת להבטיח את היציבות צריכים הבנקים להרוויח, בכלל זה גם מהעמלות שהם גובים. משום כך אי אפשר לשחוק את הרווח שלהם מסעיף זה על ידי הפחתת העמלות.

יוצא שהבנקים מחלקים אשראים במאות מיליונים באופן די מופקר ומכסים את ההפסד מהחובות האבודים ע"י עמלות מופרזות שהם גובים. כנגד טענה כזו עונים הבנקים שזו סתם השמצה. יש להם נהלים, ועדות אשראי, נוהל בנקאי תקין ומפקח על הבנקים ש"נכנס להם לעצמות" על כל צעד ושעל.

אז כל הנהלים והכללים של הבנקים לא פעלו, לכאורה, הכל לכאורה , והמפקח אפוא הוא היה? זה לא ידוע. בנק ישראל נמנע לפי שעה מתגובה/ הסבר לתמיהה הזו.

הוא לא יכול להמשיך להתחבא. הוא חייב תשובה. הכישלונות של המערכת הבנקאית אינם יכולים להישאר יתומים.

  1. נפתלי גוטמן
    1 במאי 2013 ב- 15:16

    איך הוא יפקח???
    היום הוא עובד בבנק ישראל מחר בבנק מסחרי.
    האבסורד שסטנלי פישר נקט צעדים להקטנת הסיכון לבנקים מהלוואות משכנתאות, כאשר מעולם לא להעניק בנק משכנתה הגדולה מערך הנכס וניתן לעקלו במקרה של חוסר תשלום ולאור העלייה המתמדת במחירי הדיור גם ערך הנכס הממושכן גדל בהתמדה.
    זה תוצאה של מחדל הנובע מהשקפה כלכלית שפעילות הבנקים חיונית לצמיחת המגזר העסקי ויש להקל עליה ככל האפשר כדי לאפשר את הפעילות הכלכלית.

  2. 1 במאי 2013 ב- 22:30

    מנחם, הצגת שאלה טובה לגבי העבר. האם היום המצב שונה?
    עו"ד שלמה נס, המומחה לפירוקים, אמר בתוכנית לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 כי כשליש מן החברות במשק נמצאות במצב של קרוב לחדלות פרעון (ציטוט מן הזיכרון). האם המפקח הנוכחי על הבנקים פועל עכשיו למנוע קטסטרופה בעתיד?

  3. 2 במאי 2013 ב- 20:52

    הכותב בוודאי זוכר מי הייתה המפקחת על הבנקים בזמן משבר המניות הבנקאיות שהוביל להלאמתם-נכון גליה מאור שכיהנה אחר כך כמנכ"ל וכיו"ר בנק לאומי והכתירה את יורשתה-גם אז אף אחד לא שאל היכן היה הפיקוח-הוא לא היה

  4. 2 במאי 2013 ב- 21:20

    נכון. גליה מאור כיהנה כמפקחת על הבנקים כשנה בעת שוועדת החקירה הממלכתי בראשות השופט עליון משה בייסקי ז״ל החלה בעבודתה. עד אז כיהנה כמשנה למפקח. הוועדה דווקא שאלה מה עשה הפיקוח בתקופת משבר המניות הבנקאיות. במסקנותיה הצביעה הוועדה על אחריות שהייתה למפקח שכיהן משך מספר שנים בתפקיד-עודד מסר ז״ל. הוועדה לא המליצה על מסקנות אישות כנגדו משום שבמועד פרסום ההמלצות כבר לא היה בתפקיד. הוועדה לא המליצה המלצות אישיות כנגד גברת מאור משום כהונתה הקצרה בתפקיד ומפני שהתמקדה בראשי המערכת הבנקאית דאז באוצר ובבנק ישראל. גם נגד שר האוצר של אותה תקופה לא היו המלצות אישיות בגלל שכבר לא היה בתפקיד.
    מאז הוספו הרבה הנחיות מטעם הפיקוח ופורסם גם נוהל בנקאי תקין שהבנקים מחוייבים לו.
    אבל המציאות היום מצביעה על כשלים שהיו ובעובדה הפיקוח על הבנקים לא מנע אותם כפי שתפקידו מחייב .
    על כן הוא מחויבי בהסבר ,ולא להסתתר מאחורי ״סודיות בנקאית״ מכובסת.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: