ראשי > אקטואליה > מה חסר בפרשת האסיר x

מה חסר בפרשת האסיר x


במידה של זהירות ניתן לומר כי עכשיו, מספר ימים לאחר שפרשת האסיר x בן זייגר נחשפה בחלקה, מתרבה הגלוי על הנסתר.

אבל יש עוד נסתר. לא ידוע כמה נסתר. לא בטוח שהנסתר הזה צריך להפוך לגלוי. אולי רק חלק ממנו.

מה שיותר ברור הוא כי המכה שנחתה על שירותי הביטחון – בראשם המוסד – היא מכה לא קלה ולא פשוטה. לא בשל הכשל שהיה כנראה בגיוס ובהפעלה של אותו בן זייגר. המכה היא בשל הדרך המטופשת בה טופל כל נושא צווי הפרסום, וניסיונות ההשתקה של התקשורת, גם לאחר שהפרטים החלו לדלוף ולהתפרסם.

בעקבות מאמצי ההשתקה וההסתרה שעכשיו, בדיעבד, רבים במערכת הביטחון מודים שהיו בהם טעויות, עלו שאלות רבות וביתר תוקף. אימון התערער, הספיקות עולים. ההבטחות ש״הכל היה על פי החוק״ נתקלות בשאלה: האמנם?

בזיכרון מתועדות פרשיות לא מעטות בהן השיבו ראשי השירותים שלנו תשובות כאלה, ולאחר זמן , תחקירים עיתונאיים וחקירות פורמאליות -התברר שלא בדיוק כך. לא בדיוק? הרבה מעבר לכך. כשתחושת העצמה והכוח מקננת בחשיבה, רב הפיתוי להיעזר בביטוי "ביטחון המדינה" על מנת להפעיל סמכויות דרקונית, כדי למזער נזקים ותוך כדי כך לטשטש כשלים אישיים המחייבים דין וחשבון.

הבולטת מבין פרשיות העבר הללו הייתה פרשת קו 300. ראוי לרענן את המידע בפרשה זו.

היום חסרים לנו כמה אישים,אמיצים דוגמת אלה שחשפו בזמנן פרשיה עגומה זו,אנשים כמו ראובן חזק, פלג רדאי ורפי מלכה. באותם ימים ממלאי תפקידים בכירים ואמיצים בשב״כ, שהעזו ויצאו נגד ״הראש״, שניצח על פעולות טשטוש,רמאות שקרים ובידוי ראיות שהעיבו בחומרתן על עצם המעשה. חסרים לנו אנשים דוגמת היועץ המשפטי דאז יצחק זמיר ועוזרותיו אז יהודית קארפ ודורית בייניש.

חסרים לנו אנשים אמיצים שלא יחששו לצאת נגד המערכת, גם אם זו תנסה לפעול נגדם, מעל ומתחת לשולחן. (פלג רדאי, ראובן חזק ורפי מלכה – נאלצו לפרוש מהשב"כ ומתפקידיהם הבכירים בו לאחר הפרשה – ולא כל כך מצאו מקומם מאז. יצחק זמיר אולץ לפרוש מתפקידו בשל עמדתו העיקשת לחקור את הפרשה עד תום. יהודית קארפ לא קודמה במערכת המשפט. הדמות החריגה היא דורית בייניש שהגיעה עד לצמרת העליון חרף מכשלות שהונחו בפניה בעקבות עמדתה בפרשה).

חסרים אנו אנשים דוגמתם. עד שכאלה ימצאו, נמשיך לשמוע סיפורי כיסוי והסברים מכובסים, גם מטעם מערכות שלטוניות בלתי תלויות ועצמאיות. כנראה שבמקרים מעין אלה הן רק לכאורה עצמאיות ובלתי תלויות.

מצד שני יש לנו בשפע – מסבירים, מצדיקים, אולי גם מטייחים. בעיקר יש לנו יושבי על הגדר – רגל פה רגל שם. בבוא העת יקפצו על העגלה הנכונה. אבל זה כידוע לא מספיק.

לא קל המצב.

  1. 17 בפברואר 2013 ב- 21:49

    תמיד טוב שיש בעתות משבר אנשים אמיצים. אבל לא צריך לייחל לאנשים אמיצים אלא לאנשים חכמים שיידעו לא להכנס למצבי מצוקה ולהתרחק ממשברים.
    שמעתי את מי שהיה שר הגמלאים ובעבר הרחוק איש צללים שסיבך את ישראל בפרשת פולארד. האיש אמר בצורה פשוטה ומטופשת שישראל נמצאת במצב מלחמה תמידי ומצב כזה מצדיק ומחייב מעשים מיוחדים – רוצה לומר כאלה שלא מגלים ולא מאפשרים לחשוף אותם. ההסטוריה הקצרה מראה בבירור שהמצב המלחמתי המתמשך ניזון לא מעט ממעשי חלם הנעשים במחשכים. אם עד עכשיו אוסטרליה לא הייתה עויינת הרי שבאיוולותנו כי רבה אנחנו הופכים אותה לאוייבת – ובכך מבטיחים את המשך קיומו של מצב המלחמה התמידי.
    אזרחי ישראל שהוכיחו בבחירות האחרונות שמה שהיה לא חייב להימשך ייטיבו לעשות אם יתנו דעתם גם לסוגיה זו.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: