ראשי > אקטואליה > ליברמן התפטר – עכשיו צריך תיקון חקיקה

ליברמן התפטר – עכשיו צריך תיקון חקיקה


ליברמן מול וינשטייןמשפטית, כנראה שלא הייתה לו חובה להתפטר. אבל מבחינה פוליטית ליברמן עשה נכון. בהתפטרותו משך,במידה רבה, את השטיח מתחת מי שחשבו לנצל את הפרשה לנושא מרכזי במערכת הבחירות.

קריאותיהם של ראשי מפלגות האופוזיציה לליברמן להתפטר, בעקבות הודעת היועץ ויינשטיין על סגירת התיק המרכזי נגד השר ועל החלטה להגיש נגדו כתב אישום בפרשייה שנגזרה מחקירות בתיק שנסגר,  התייתרו בעקבות הודעת שר החוץ כי יתפטר מתפקידו. כך גם הדרישות מנתניהו כי יפטר את השר אם זה לא יפרוש בעצמו.

הבג"צ שהוגש ע"י ראשת מר"צ בו התבקש הבג"צ לחייב את ליברמן לעזוב את תפקידו, התייתם. אין לו עכשיו שום משמעות.

משפטית, ישנה מחלוקת בין משפטנים, אם הימנעותו של ליברמן לדווח לגורמים שדנו במינויו של אותו שגריר בן אריה לתפקיד נוסף, כי המועמד הזה נגוע במעשה עבירה, תביא להרשעה בבית המשפט ואם כן כלל לא בטוח שתגרור עמה קלון. מביאים כבר דוגמה ממעשה דומה שעשה בזמנו צחי הנגבי שלא גרר הרשעה בדין אף שהובא לדיון בפני בית המשפט העליון.

כל האמור אינו בא כדי לומר שליברמן הוא אדם שלא דבק בו רבב, והוא משמש כשק חבטות של המשטרה והפרקליטות הרודפות אותו זה שנים על לא עוול בכפו. בניגוד למה שמצהיר השר לא הכול "גן עדן" אצלו. הקולות המוקיעים את התנהגותו האישית אינם גחמות של "וויברס פולניות" כדברי השר באחת מההתבטאויות המטופשות שלו. כנראה שיש בעיות רציניות בהתנהלותו.

התנהלות השר, מבחינה אישית ופוליטית תעמוד מן הסתם "לשיפוט הציבור" בבחירות הקרובות, ותעניק לשר הכשר כי ייבחר מחדש כחבר כנסת. בשיטה הפוליטית אצלנו – אין בחירות אישיות. נבחרות מפלגות/רשימות ואם המועמד מוצב במקום גבוה מספיק ברשימה והיא עוברת את אחוז החסימה, הוא נכלל ברשימת חברי הכנסת, לא חשוב מה באמת חושבים עליו רוב המצביעים.

עכשיו לאחר ש"פרשת ליברמן" הגיעה לאן שהגיעה, הר האישומים והחקירות הצטמק לכדי הודעה על הגשת כתב אישום שאיך שלא יהפכו בו הוא שולי בהשוואה למה שהטיחו בחשוד משך שנות חקירה רבות – מתחייב גם בדק בית במערכת אכיפת החוק. אי אפשר לעבור לסדר היום על ניהול חקירה משך שנים, ואולי ההגדרה הנכונה היא חקירה המתפרשת על מספר שנים דו- ספרתי .

גם אם גורמי החקירה מודים שהעניין התמשך ונגרר באופן בלתי סביר בעליל, גם אם הם מביעים צער על כך, מתנצלים, טוענים שיסיקו מסקנות למניעת תופעות דומות – אין לסמוך עליהם.

נדרשת חקיקה שתגביל את פרק הזמן לבדיקת חשדות נגד אישי ציבור ונבחרים, נאמר חברי כנסת, שרים ולמעלה מזה, וגם תקצוב לפרקליטות זמן לא ארוך להכריע אם להגיש כתב אישום אם לאו, בכלל זה גם פרק הזמן הנדרש לשימוע. לאחר מכן – אם לא התקבלה הכרעה – ייסגר התיק.

הנורמה המקובלת כי אנשי ציבור ונבחרים מחויבים בכללי התנהגות מחמירים יותר מאשר אנשים אחרים היא במקום. יש צורך לחדד ולחזק אותה. מאידך זכותם היא כי האשמות כנגדם ייחקרו במהירות ויוכרעו תוך פרק זמן לא ארוך. אי אפשר לגרור אותם על פני חדשים ושנים. העובדה שישנם מקרים רבים כאלה מחייבת שינוי בחוק. המקרה של ליברמן מהווה דוגמה להתנהגות רופסת של הרשויות. כל אתת מהן תרמה את חלקה – המשטרה ובאחרונה הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. הנגע פשה בכולם.

מסקנה – אין כאן בעיה אישית של פלוני. המערכת מתנהלת בנוחות ובשרירות שהחוק הקיים מאפשר לה. צריך אם כן להפסיק נוחות זו בחקיקה. אם כתוצאה מכך ייסגרו חקירות שזמן נוסף היה מאפשר לגבש בהן ממצאים, זו בעיה של רשויות האכיפה. מבחנם הוא ביכולת לסיים חקירות ולגבש ממצאים תוך פרק זמן קצוב, לא מעבר לכך.

  1. שמעון
    15 בדצמבר 2012 ב- 17:18

    הייתי מוסיף גם, שבהיות הפרקליטות הגוף הציבורי, כמעט היחיד, (להןציא משרד מבקר המדינה), שאינו מבוקר, מן הראוי גם שיוסדר הנושא הזה גם כן, במסגרת החוק.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: