ראשי > אקטואליה > פחד בחירות (ב') – אולמרט

פחד בחירות (ב') – אולמרט


הנה נמצא נושא למקד בו , בשבוע האחרון , את המלל והפרשנויות האמורים להבהיר לציבור את הנושא המרכזי העומד בפניו להכרעה במערכת בחירות זו.

אולמרט – ירוץ או לא, יהיה או לא? זו השאלה, שהציבו במוקד הדיון הציבורי מיני הפרשנים שצצו בנושא. מצד אחד רק הוא זה שיכול ל"תת פייט" לנתניהו. מצד שני הוא הורשע בעבירה פלילית של הפרת אמונים זה לא מכבר, וקיימת אפשרות שהפרקליטות תערער על גזר הדין שזיכה אותו בשני סעיפי אישום אחרים. אולי יתקבל הערעור , אם יוגש, אולי יוטל עליו קלון , אולי יוחמר העונש. חוץ מזה אולמרט הוא אחד הנאשמים במשפט "הולילנד" המתנהל עכשיו. אולי יורשע?

אז אולי הוא היחיד שיכול "לתת פייט" רציני לנתניהו, אולי הוא יכול לסלול את הדרך לחילופי שלטון, לפריצת הקיפאון המדיני –אולי. אבל יש לו הרשעה בפלילים, נאמרו על התנהגותו מילים קשות ע"י בית המשפט. אולי עוד יורשע במשפט המתנהל נגדו – איך אפשר להניח לו להתמודד עכשיו בבחירות?

בשאלה זו צפוי שהפרשנים "יטחנו" עוד ועוד. גם פוליטיקאים משני צידי הקשת הפוליטית "ירכבו" על הנושא בניסיון לזכות בכמה נקודות זכות, או לא.

במצב דברים זה תיטיב הפרקליטות לעשות אם תזדרז לקבל החלטה בדבר ערעור לבית המשפט העליון על גזר הדין והכרעת הדין של בית המשפט המחוזי במשפט נגד אולמרט. על הפרקליטות, אם תחליט להגיש ערעור לבקש מבית המשפט להחליט בנושא בהקדם. אם יתקבל הערעור, יסתיים הויכוח הציבורי . אולמרט יהיה מחוץ לזירה הציבורית. אם הערעור ידחה אזי המתנגדים, להתמודדות אולמרט בבחירות, יאלצו להשלים בצורה זו או אחרת עם ההחלטה, גם אם תהייה למורת רוחם.

הימנעות הפרקליטות מהחלטה מהירה בסוגיית הערעור, לכאן או לכאן, תפגע בראש ובראשונה בה עצמה ותפתח פתח לטענות שונות ומשונות – החל מחיפוי והשלמה עם מעשי שחיתות ציבורית, ועד לרדיפה ונקמנות אחרי איש ציבור.

עוד דבר ולא בשוליים המכוון לכל מי שיוצאים בשצף קצף כנגד האפשרות שאולמרט יחליט להתמודד – הדיון בנושא אינו תיאורטי . אם אולמרט יחליט באמת להתמודד, מתחייב כי מי שחושב שצריך לאסור על האיש להתמודד שלא יסתפק בדיבור בלבד. יפנה בטובו לבג"צ ויבקשו לעשות מעשה ולאסור את התופעה והמעשה.

צריך להבהיר בנוסף כי יש שוני בין מי שטוענים כי יש לאסור את ההתמודדות בבחירות בכלל לבין מי שמודיעים כי יסרבו להשתתף בקואליציה עם האיש או לכהן בממשלתו. הראשונים טוענים כי צריך בכלל למנוע מהאיש לבקש אמון מחודש של הציבור בבחירות דמוקרטיות, האחרים נוקטים עמדה פוליטית – מוסרית אבל נמנעים מהדרישה לאיסור אדמיניסטרטיבי.

מבחינתי כל מי שמבקש לאסור את ההתמודדות של אולמרט בתקנה או חוק , חייב לפנות לבית המשפט העליון בנושא. אפילו בדרישה לקיים דיון בהרכב שופטים מורחב . אם לא יעשה כזאת ירשם הדבר לחובתו. כי דיבורים אינם מעשה הם לכל היותר צביעות.

  1. נפתלי גוטמן
    13 באוקטובר 2012 בשעה 15:44

    אותי מעניין אלו אנשים מצביעים עבור אולמרט. גם מי שמאמין שאולמרט לא עבר על החוק הוא הולך תמיד על הקו הדק שבין חוק לעבירה. הוא מינה את הירשנזון לשר האוצר את פרץ לשר הביטחון ובנוסף גם הצליח להפסיד במלחמה.
    כיצד יש אנשים שחושבים שהוא מועמד ראוי???

  2. מר טרול
    13 באוקטובר 2012 בשעה 15:51

    אם היה מדובר בבחירות לועד הבתולות היה מקום לבדוק את הקרום הדק שמבדיל בין מי שעוד לבין זו שכבר לו.
    הבחירות נשוא הדיון אינן לועד הבתולות וגם לא על המקום ה 36 שיתפנה בקבוצת הל"ו. הבחירות הן למנהל המפעל הציוני. הקריטריונים אם כן צריכים להיות:
    א. האם הוא בעל כישורי ניהול
    ב. האם הוא אוהד המפעל או לא
    מאחר והאיש כבר עמד למשפט ומאחר והציבור כבר יודע פחות או יותר במה הדברים אמורים ומאחר והציבור הוא זה שישא בתוצאות אני חושב שאת ההחלטה צריך להשאיר לציבור.

  3. 13 באוקטובר 2012 בשעה 16:15

    רצוי להכיר את הרקע המשפטי. פסיקת בג"ץ קבעה שראש ממשלה חייב לפטר שר שהואשם בעבירה שיש עמה קלון מכוח סמכותו לפטר שרים[הלכת דרעי] הלכה זו אינה אומרת דבר ביחס למצב בו ראש הממשלה עצמו מואשם. יש בעייתיות עצומה ברעיון שהפרקליטות בהחלטה להגיש כתב אישום גוזרת על פיזור ממשלה ואולי על בחירות. גם ההלכה המחייבת להדיח שר שרק הואשם היא בעייתית מבחינה חוקתית.
    באשר למועמדות לכנסת-אין מניעה חוקית לרוץ-זה לא מעניין את אולמרט-גם לא מעניין אותו להיות שר.
    מכל מקום כל פניה מוקדמת לבג"ץ כעת תידחה על הסף בהיותה מוקדמת מדי

  4. מנחם רבוי
    13 באוקטובר 2012 בשעה 18:01

    משה גולדבלט צודק. אין היום כללים ברורים בנושא . אבל מכורח הנסיבות הגיע הזמן שיקבעו
    כללים מחייבים . אני מעדיף שבג"צ יקבע אותם בשלב זה ולא פוליטיקאים שהם בעלי עניין . אשר לאולמרט, נכון שעכשיו טרם החלטתו, פניה לבג״צ מוקדמת מידי , אבל לדעתי מתחייב שכל מי שחושב שיש לאסור על אולמרט להתמודד שיפנה לבג״צ , ויעשה בכך מעשה במקום סתם לברבר. לחילופין שיניח לציבור לומר את דברו בקלפי. בישראל יש לא רק פוליטיקאים ולא רק שופטים. יש גם ציבור בוחרים שבסך הכל יש לו כלים לקבוע עמדה ולהכריע.
    ״

    • צביקה
      13 באוקטובר 2012 בשעה 18:54

      גם אם משה גולדבלט צודק, האם כל אותם שצודקים אתו מהווים רוב מספיק על מנת לקבוע איך מתקדמים מכאן? אני טוען שממש לא.
      מנחם רבוי אני גם לא מסכים עם ההצעה שלך.
      כל פניה לבג"צ במקום להעמיד את הדברים לשיפוט העם כלו יש בה סכנה גדולה למעמדו של בית המשפט העליון כמי שמייצג את שלטון החוק במדינה.
      מנחם רבוי פוליטיקאים הם לא רק מה שאתה מציג. הצורה בה אתה שם את הפוליטיקאים יש בה חשש לשיבוץ במשבצת של הלא ראויים לחוקק. גם אם לרגע מסויים זה נכון אסור לעשות זאת אלא צריך לבדוק למה בחרנו בלא ראויים ולתקן זאת בבחירות הבאות.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: