ראשי > אקטואליה, תקשורת ופרסום > חתמתי על מנוי ל״מעריב״

חתמתי על מנוי ל״מעריב״


זה לא היה מתוכנן.בכלל לא. רק חדשים קודם לכן ביטלתי את המנוי, עליו התפתיתי לחתום ברגע של חולשה. תנאי החתימה היו די טובים ואף שדרך קבע הייתי דוחה הפצרות של אנשי מכירות שונים לחתום "בתנאים מיוחדים״ על עיתון זה או אחר, התפתיתי באותו זמן והסכמתי לחתום.

אחר כך כבר כעסתי על עצמי. גם כאשר הגיעו "המתנות" שהובטחו במסגרת ״התנאים המיוחדים״ של החתימה, לא נחה דעתי. אח"כ, בהזמנות הראשונה, הודעתי כי אני מבטל את המנוי. לנציג ״שימור הלקוחות"של מחלקת המנויים , שניסה לשכנע להמשיך, הסברתי כי לא העניין הכספי הוא הגורם המרכזי להחלטתי להפסיק את המנוי, אלא אכזבתי מהעיתון, מתכניו וגם מרוב כותביו. אין לי מה לקרוא אצלכם בישרתי לנציג. העיתון משעמם. לא רוצה. לא רציתי גם לקבל ״הטבות" נוספות. הנציג התאכזב ואז אחרי שלא הרפה ממני הודעתי לו כי אולי בכל זאת אסכים להאריך את ההתקשרות, אבל בתנאי אחד. איש המכירות כבר ״הריח״ ניצחון. התנאי שלי , הסברתי לו, הוא כי במקום להביא את העיתון לפתח הדירה – יזרוק אותו השליח ישר למכולת מיחזור פסולת הנייר המוצבת באיזור, זה יחסוך לי את הטורח לעשות זאת בעצמי.

הפעם הבין כבר נציג המכירות עם מי יש לו עסק והרפה.

כל זה היה לפני מספר חדשים.

ובכל זאת חתמתי היום פעם נוספת, ולא ,לא שניתי דעתי על העיתון. אני יודע כי לא אמצא בו חומר שיש בו עניין מיוחד. ברשת יש חמרים טובים יותר בתחום הניתוח והפרשנות, והדיווח על אירועים וחדשות מתקבל בדרכים מהירות יותר מאשר באמצעות העיתון.

…שיחת הטלפון מנציגת מעריב מנויים תפסה אותי ביום חמישי (20.9.2012) בעת עיון במאמרה של יעל פז- מלמד בדד צעדנו שפורסם ב״מעריב״ של אותו יום ועלה לרשת באתר האינטרנט של העיתון. שעה קלה קודם לכן שמעתי את איש מעריב קלמן ליבסקינד מטיח מילים קשות בהתנהלות בעל השליטה הטייקון דנקנר , כן זה שאינו יכול לעמוד בהתחייבויות החוקיות שיש לו לעובדים בעיתון ,

אח״כ האזנתי לגב׳ פז מלמד שחזרה על הדברים שפרסמה במאמרה, במסגרת ראיון בתכנית " הכל דיבורים״ עם איילה חסון. זו האחרונה, חוקרת שואלת בטון אמפתי ״מה מרגישים?״ ומה חושבים. מעניין מה תשיב העיתונאית פז – מלמד, שאמנם השכילה לפרוש כעובדת מן המניין מהעיתון כשעוד אפשר היה ״להציל״את כספי הפנסיה ולעבור לכתוב שם כפרילנסרית, חשבתי לעצמי. מעניין כיצד תשיב לשאלה החסודה של העיתונאית חסון – איך מרגישים. ופז-מלמד השיבה: ״מדוע עד כה לא ראינו את ציבור העיתונאים מתגייס בהמוניו למען הבטחת זכויותיהם של אלפיים איש שבאחת מושלכים לרחוב. מדוע רק מתי מעט מבין העיתונאים שמחוץ ל״מעריב״ התגייסו לתמוך?״

ואז חסון החסודה מסבירה כי העיתונאים, לא כולם, מתנהגים כמו חיות. איש איש לנפשו. ומוסיפה ואת יודעת מה, גם ב״מעריב״ היו עיתונאים ״ששפכו דמם״ של עיתונאים מכלי תקשורת אחרים על לא עוול בכפם, לא, לא את, היא מסבירה למרואיינת ההמומה, אבל היו. סתמה ולא פירשה. לא היה מי שיזכיר לה את האמירה " בנפול אויביך אל תשמח".

באותו רגע, צלצל הטלפון מ״מעריב מנויים״. הציעו לחתום על גליון סוף שבוע בלבד. תחילה דחיתי את ההצעה. מה כבר יש לחפש בעיתון שלא בטוח אם יופיע מחר ועוד לחתום על מנוי?

אבל דבריו של העיתונאי קלמן ליבסקינד בתכניתה של קרן נויבך על הופעת ניידות המשטרה,כוחות היס״מ ומאבטחים פרטיים שניסו לחסום התכנסות מחאה של עובדי מעריב, ודבריה של פז -מלמד שכנעו אותי כי צריך לעשות מעשה.

2000 עובדים יפוטרו, ספק אם יקבלו פיצויים מלאים, לא בטוח שהפנסיה שלהם בטוחה, ועיתון שהיה מסמלי הדמוקרטיה בישראל ייסגר?

טילפנתי ל״מעריב מנויים״ וביקשתי לחתום על גליון סוף השבוע. זה היה ברבע לשתיים עשרה בצהרים. ביקשתי שיזדרזו ברישום על מנת שיספיקו לצאת להפגנה של העובדים שעמדה להתחיל בעוד רבע שעה.

אח"כ שמעתי כי באו להפגין עיתונאים רבים מכלי תקשורת אחרים בנוסף לעובדי מעריב, והרגשתי טוב יותר.

  1. צביקה
    21 בספטמבר 2012 בשעה 10:19

    התפתיתי…..רגע של חולשה…….חסון החסודה……..מדוע עד כה לא ראינו את ציבור…..מתגייס בהמוניו……הבטחת זכויותיהם……
    מספר מילים שדליתי לשרשרת . מרגע זה המילים שלי ואת התחושה על התגובה שלי לא צריך אף אחד לקחת אישית.
    זו השרשרת שהובילה אותנו באף עד למצבנו הנוכחי.
    הגיע הזמן שנתחיל לפעול מתוך מחשבה עמוקה. "סמוך" ו"יהיה בסדר" כבר לא אתנו.
    פעם – עוד שהיינו פזורות בגולה – כל ישראל היו חברים. החשיבה היהודית הקיפה את כלל הקהילות. בזכות הדאגה לכלל שרדנו וגם זכינו להתקבץ לכאן מכל פזורותינו.
    כיום השנאה לאוייבים – אם אין אז כבר ממציאים – מכתיבה את עתידנו והשמחה לאיד מכוונת את חיינו. אין פלא שהרגשות השליליים הניבו מציאות חיים שלילית כל כך.

  2. 22 בספטמבר 2012 בשעה 2:05

    התקזזנו, כי אני בטלתי את שלי ביום רביעי.

  3. 24 בספטמבר 2012 בשעה 11:24

    כל הסיפור הזה עם מעריב – די מבאס מכל כך הרבה בחינות – ובעיקר חבל שעוד ענק נפל …

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: