ראשי > צרכנות וחברה > המקרה המוזר של חגורת הבטיחות במטוס חברת "איבריה"

המקרה המוזר של חגורת הבטיחות במטוס חברת "איבריה"


את זה לא צפיתי. אף אחד לא תיאר לעצמו שכך יתפתחו העניינים. אבל זה קרה. אם זה לא היה מעצבן, אז היינו צוחקים.

וכך התגלגל סיפור המעשה:

 בשבת בבוקר (11.2.2012) בשעה 06.00 אנו ושאר חברי הקבוצה, יחד עם עוד כ – 120 נוסעים ישובים דחוסים בתוך מטוס חברת "איבריה" האמור להמריא בעוד דקות למדריד, שם מחכה לנו טיסת ההמשך לריו דה ז'נירו – ברזיל. הייתה זו טיסת הפתיחה למסע מתוכנן בן 25 יום של קבוצת טיול מאורגנת מטעם חברת "פגסוס", לאתרים במספר מדינות בדרום אמריקה.( ראה חוויה דרום אמריקאית כאן).

סידורי הקרקע בדרך לעלייה למטוס לא היו קלים. צוות הקרקע עשה ככל יכולתו לצמצם את מספר תיקי היד שהנוסעים מורשים לקחת עימם לטיסה, בנוסף למזוודות הנשלחות לבטן המטוס. וכך תיקי יד בהם פריטים חיוניים, כמו תרופות, ספר קריאה, כלי רחצה וכד' שבדרך כלל נמנעים למשלוח לבטן המטוס מחשש שיהיה עיכוב בקבלת המזוודות,  הורדו ממספר נוסעים ונשמרו בצד. למה? פשוט מאוד. מטוס "איבריה" בקו ת"א מדריד הוא מטוס קטן וצר, ואין בתאי האחסון במטוס עצמו מספיק מקום. על כן הצוות מנסה, בנימוקים שונים ומשונים לשכנע חלק מהנוסעים לשלוח אותם יחד המזוודות לבטן המטוס.

אחרי שעברנו את זה, ותפסנו את מקומנו במושבי המטוס הצרים והמכווצים, התבקשנו כמקובל לחגור ולהדק את חגורת הבטיחות.

אני מושיט ידי לחגורה ומוצא רק את חצייה האחד בלבד. מבקש מהדיילת לעזור לי למצוא את החצי השני של החגורה. אולי נכנס בסדק בין המושבים, אולי מתחת לכיסא. היא נרתמת באדיבות למשימה, אך ללא הצלחה.

"מיד נסדר את העניין אדוני", היא מפטירה באדיבות. אתה מוכן לקום לרגע בבקשה? גם אז אין תוצאה. הדיילת כבר עצבנית קמעה קוראת לממונה.שתיהן מחפשות, ללא תוצאה. אז כבר קמים ממקומם שכנינו במושב. מה קרה? הם שואלים. "שום דבר" מרגיעה מנהלת השירות במטוס. "מייד נסדיר את העניין ונמריא."

זה לא קרה.

אנו יושבים וממתינים במטוס.עוברת כמחצית השעה, מגיע איש אחזקה לבדוק , והולך לדרכו. עוד כמה דקות והטייס מודיע כי בגלל קושי טכני קטן אנו מתעכבים ומקווים שעד מהרה נמריא. "תודה על הסבלנות ושיתוף הפעולה. "(באנגלית זה נשמע יותר יפה, יתכן שגם בספרדית)

בינתיים מודיע אחד החברים בשמחה כי מצא חלק מחגורת בטיחות לידו. אנו בטוחים שבכך נפתר העניין. אך הדיילת הראשית משיבה בצער כי מדובר בחלק מחגורת הבטיחות  המשמשת לדיילות בעת ההדגמה ואי אפשר. החברים האחרים כבר שואלים אותי: מה אמרת להם? אני משיב כי בסך הכול ביקשתי מהדיילת לעזור לי לאתר את החלק החסר ברווח שבין הכיסאות. מגיע הקברניט ובידו חגורת בטיחות שפירק כנראה מאחד ממושבי תא הטייס. מרכיבים את החגורה ומחכים לטכנאי החברה. הוא מגיע אחרי רבע שעה ופוסק: "לא חגורה תקנית לכיסא זה. אני לא חותם עליה." מחכים עוד.

אחרי שעתיים ויותר בהן ישבנו במטוס הצר והמלא מפה לפה וחיכינו על המסלול, מגיע הטכנאי ובידו חגורה תקנית מרכיב אותה ואנו מוכנים. חצי שעה נוספת עד שמגדל הפיקוח ישבץ את ההמראה מחדש ויוצאים לדרך.

תוצאות: איחרנו את טיסת ההמשך לריו. הקבוצה  הוסעה למלון במדריד על מנת להמתין לטיסה שתצא למחרת בצהרים.. פיספנו כחצי יום סיור בריו דה ז'נירו, אבל מדריך הקבוצה, שטרח להבהיר שהעיכוב לא באשמת "פגסוס", ניחם אותנו ואמר כי הסיור המוחמץ ממילא נועד לצורך"שריפת זמן" בל"ז הטיול, כך שממילא ההפסד שלנו מזערי.

תוצאת משנה המזוודות שלנו לא הגיעו לריו יחד עם מזוודות הקבוצה.קיבלנו אותן רק למחרת.

מסקנה: מישהו ב"איבריה" פישל קשות. אמנם הצוות נהג נכון כשעיכב את הטיסה עד לפיתרון הבעיה. אבל למה לקח להם כל כך הרבה זמן ? חוץ מזה הרי נהוג בבדיקת מוכנות המטוס להצליב את שני חלקי החגורה על המושב. מישהו שם לא שם לב.

עוד משהו – הטיסה ב"איבריה" בקו ת"א מדריד היא בתנאים גרועים במיוחד. המטוס קטן המושבים צפופים, בתאי המטען המקום לא מספיק האוכל גרוע. המחיר כנראה זול יותר. בכל זאת קבלו אזהרת מסע ב"איבריה".

 

  1. שמעון ויג
    13 במרץ 2012 בשעה 13:11

    אם זה לא היה כל כך עצוב, מרגיז ואידיוטי, אפשר היה לצחוק מזה.

  2. נפתלי גוטמן
    13 במרץ 2012 בשעה 14:18

    אבי נסע לפני 20 שנה לדרום אמריקה ממדריד לבואנוס איירס ובחזרה הוא נסע באיבריה באחת הטיסות הוא רואה שאחד מנועים רועד הוא פנה לכלכל (אבי היה דובר ספרדית) והפנה את תשומת לבו התשובה שהוא קיבל "זה כלום זה כבר הרבה זמן ככה".
    ממש עושה חשק לעלות עם מצנח למטוס.

  3. צביקה פלדמן
    14 במרץ 2012 בשעה 7:39

    קוריוז קטן הקשור להגעת המזוודות שלכם ושלנו באיחור של 28 שעות (נוספות)לריו : כשביקשתי ממדריכנו לטפל מול איבריה בזרוז הגעת המזוודות למלון תשובתו היתה : "אני אשאל אותם שאלות כלליות (???)ובכל מקרה אחרי 2100 לא אמשיך לטפל בזה כי יש לי מחר יום עבודה."….הבנתי מיד שאנחנו בידיים טובות ויש על מי לסמוך…

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: