ראשי > אקטואליה כלכלי - צרכנות > קופות הגמל: אצל השכן הדשא צהוב יותר

קופות הגמל: אצל השכן הדשא צהוב יותר


מאות אלפי חוסכים מקבלים בימים אלה דוחות על הפסדים באלפי שקלים. בנוסף הקופות גובות מאות שקלים מכל חוסך כ"דמי ניהול", גם על ההפסדים. כל אחת מהקופות מסבירה כי אצל המתחרים ההפסדים ודמי הניהול גבוהים יותר. האם נבחרי הציבור שיצרו במדיניותם את המצב הזה (דו"ח בכר) פועלים להגנת כספי החוסכים? הצחקתם אותם.

הימים הללו אינם הימים הטובים של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. בחודש זה הן אמורות לשלוח לקליינטים – ציבור החוסכים – את הדוחות התקופתיים על מצב החסכונות והכספים לתשעת החדשים הראשונים של השנה.

כמעט כל הקרנות והקופות הפסידו בתקופה זו . על כן הדוחות הנשלחים לציבור החוסכים מצביעים על הפסד נטו של סכומי כסף גדולים לכל אחד ואחד ממיליוני המבוטחים. ההפסדים נעים בין אלפי שקלים בודדים לחוסך, לאלפים רבים ויותר – הכול בהתאם לגובה ההפרשה של כל אחד .

על הסיבות שהביאו להפסדים לא נרחיב את הדיבור. המשבר העולמי – זו מילת הקסם המסבירה את הכול. זה נכון.  אי אפשר להתכחש לעובדה שהזעזועים הפוקדים את שווקי הכספים בעולם – באירופה ובארה"ב – השפיעו ולא לטובה על רווחיות ההשקעות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות למיניהן.

הלוואות ל"טייקונים"

אבל זה רק חלק מהסיפור. טיבו המקצועי של ניהול ההשקעות בקרנות אינו ראוי לתעודת הצטיינות, בלשון המעטה.. שורת ההפסד היא ההוכחה. נכון היו גרועים וישנם גרועים פחות. היו גם מנהלי השקעות שלא היססו מהעמדת מיליונים רבים כאשראי והלוואות לאנשי עסקים (היום קוראים להם "טייקונים") על מנת לאפשר להם לרכוש חברות שונות. כך  יכלו אמנם אותם אנשי עסקים להרחיב תחומי פעילותם ולצרף לאחזקותיהם חברות ועסקים, מהם הם מושכים דיווידנדים נאים. אבל מה? את החוב שלהם לקופות הגמל אינם מחזירים.

"המצב קשה" הם טוענים, אתם יודעים "המשבר העולמי" , הם מצטדקים ,זה לא אנחנו. ומה הפתרון? אתם רוצים שנחזיר את החוב? וותרו לנו על חלק ממנו ותקבלו לפחות משהו – הם מסכמים בנדיבות. (תשובה כבר אמרנו? בן דוב כבר הזכרנו?)

המנהלים בבתי ההשקעות המסחריים, אלה שנתנו את ההלוואות הללו ללא בדיקה ראויה של סבירות ההחזר, ממלאים עכשיו את פיהם מים. עדיין לא מצאו את הדרך להסביר לקליינטים שחלק לא מבוטל מההפסדים הוא בגלל הכישלון שלהם, שתפקידם לנהל את הכסף בתבונה ולהבטיח את ערכו.

אמנם, יש גם קופות גמל אחרות, אבל התוצאות שלהם לא טובות יותר. מדובר בקופות הגמל הסקטוריאליות,הענפיות, אלה החותמות הסכמים מרוכזים עם ארגוני העובדים על פי ענפי משק שונים. אלה אמנם לא הלוו ל"טייקונים" ודמי הניהול שהם גובים אינם כה גבוהים כפי שגובים בתי ההשקעות המסחריים , אבל ה"שורה התחתונה" שלהם לא טובה הרבה יותר.

אלה גם אלה הפסידו – בגדול.

מה עושים? מסבירים, מתרצים, מורחים.

*********

…כמו רבים, גם לביתנו מגיעים הדוחות התקופתיים של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שאנו רשומים בהם.

בכל אחד מדוחות אלה שורת הרווח היא במינוס –כלומר בהפסד. במצטבר מדובר סכומים לא זניחים שירדו לטמיון בגלל.. "המשבר העולמי" ו..אי הכישרון המקצועי של הניהול.

על זה נוספת עוד שורה – "דמי ניהול" – מאות שקלים בכל דו"ח.

מרגיז לא? לשלם להם על זה שהפסידו?

"מסבירים ומורחים"

על מנת להרגיע הקרנות מצרפות דברי הסבר. קופות הגמל של ההנדסאים צרפו הסבר צבעוני על נייר כרומו .מאוד מכובד ויוקרתי.  בתרגום חפשי הם מסבירים לי:

"ההפסד אצלנו הוא נמוך יותר מאשר אצל המתחרים. אנו מפסידים פחות, גם דמי הניהול שאנו גובים ממך בתמורה לכך שאנו מייצרים עבורך את ההפסד, הם נמוכים יותר שאשר אצל המתחרים. כדאי לך להשקיע אצלנו את כספך. (אולי גם להעביר אלינו מה שחסכת אצל אחרים)."

בקיצור: : "אנחנו מפסידים פחות".

החצופים ונבחרי הציבור

ואני אומר – אתם חצופים. תבדקו את מדיניות ההשקעה שלכם, ואת דמי הניהול תגבו בבקשה מהרווחים שתשיגו, לא מההפסדים. תפסיקו לטרטר שאצל השכן (המתחרים). הדשא צהוב יותר.

ונבחרי הציבור – שיצרו במדיניותם (רפורמת בכר) את המצב הזה, מה הם עושים? מתקנים בחקיקה? מחזקים את הפיקוח? הצחקתם אותם. הם הרי פועלים שנהייה יותר ציוניים, נתייחס למחאה החברתית "בפרופורציה", נשתוק ולא נעיז אפילו לבקר את התנהגותם. (מי שעושה זאת שיזכור – הוא פוגע בשמם הטוב של הנבחרים המסורים ולפי החוק החדש .. אתם הרי יודעים מה יעשה לו) 

פורסם גם ב"עבודה שחורה"

  1. שמעון ויג
    7 בדצמבר 2011 בשעה 10:09

    הכל מתחיל בחטא הקדמון – ועדת בכר.
    הבנקים מתחרים ביניהם על מגוון פעילות הלקוח, כאשר קופות הגמל וקרנות הנאמנות היו רק חלק מהן.
    חברות ההשקעה והניהול מתחרות ביניהן רק על קופות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות. הדרך היחידה למשוך לקוחות היא תשואה טובה יותר משל המתחרים. (דמי ניהול נמוכים יותר אינם מספיקים). כאשר התחרות היא על תשואה, הדרך להשיג אותה היא לקיחת סיכונים גבוהים יותר. ועכשיו כמעט הכל מובן.
    לצערי, אני חושש שאין דרך חזרה.
    שמעון

  2. מני
    10 בדצמבר 2011 בשעה 15:36

    יש דרך חזרה ולדעתי היא מותנת בהבנת הצרכן למול מה הוא עומד! דיי לביצוע פקודות, השקעות ופקדונות בדרכים לא דרכים של לחיצת כפתור במחשב או בנייד, שקולה של מזכירה אוטומטית מכוונת אותנו. הציבור צריך לדרוש את המידע שמגיע לו ולקבל יחס אישי מהנקאים אחרת נמצא את עצמנו בדיוק במצב העגום הזה של גידי המסכן מהפרסומת של הבדד!

  3. 26 בדצמבר 2011 בשעה 15:39

    בושה וחרפה מה שקורה במדינתיו , אנשים חיים ללא קורות גג ונאלצים לשם מכספם שהרוויחו למוסדות שגוזלים מהם את הכספים ללא ידעתם ושליטתם .

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: