ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > קטטות השבוע: ברק נגד שטייניץ, יחימוביץ נגד פרץ ולהיפך

קטטות השבוע: ברק נגד שטייניץ, יחימוביץ נגד פרץ ולהיפך


אל תחשבו שהמחלוקות המוזכרות בכותרת היו הקטטות היחידות השבוע. אצלנו כמעט כל יום ישנו ויכוח חדש ובדרך כלל שלובים בו גם עלבונות וכינויי גנאי לצד השני ולהיפך.

רוצים דוגמאות?

· תשובה נגד אלה שהוא רוצה שיוותרו לו על החזר החובות שהוא חייב להם ובמקום זאת הוא מציע להם תשלום חלקי בלבד. ("תספורת" כך קוראים לזה).

· שכירי "הטייקונים" (הלוביסטים מטעמם, והכלכלנים המכובדים שנשכרו ) נגד חברי ועדת הריכוזיות,  וחברי הכנסת התומכים, בהם ודורשים להטיל מגבלות שונות על מי שמרכזים בידיהם יותר מידי כוח עסקי ומעורבות כלכלית  בה גלומים ניגודי עניינים.

· המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ותמיכתה במסקנות ועדה שמינתה ובה נקבע כי הפקולטה לממשל ומדעי המדינה (או כל ששם אחר שבו היא נקראת) מוטה ומתנהלת  עפ"י השקפה פוליטית של המרצים בה.

ואיך אפשר בלי –

· חכ"ים נגד עמותות חברתיות "שמאלניות" "לא ציוניות"

· רשות השידור (ואולי לא) נגד קרן נויבך

· ראש המוסד היוצא נגד "המחליטים"

וזה רק לקט קטן.

לא, לא שכחנו את ההתנגשות בין חברי כנסת ושרי ממשלה עם בית המשפט העליון ונשיאתו. עימות שהגיע לשיא בסוף השבוע (1.12.11). אבל זה לא כלול ברשימה. לא מדובר כאן ב"קטטה". זה הרבה מעבר לכך, ומקומו ברשימה אחרת ובהתייחסות שונה.

אהוד ברק נגד יובל שטייניץ

הקטטה הזו מתנהלת כבר תקופה מסוימת מאז פרוץ הפגנות המחאה החברתית. תחילה היה נדמה שבלחץ ההפגנות יקבלו צה"ל ומערכת הביטחון על עצמם את ההכרח בקיצוץ תקציבי והפניית הסכומים שיחסכו למטרות חברתיות אזרחיות. זה כמובן, לא קרה. עד מהרה החל שר הביטחון במסע ההתנגדות. כיום הוא בעד תוספות כספיות למטרות חברתיות אבל תוך כדי הגדלת התקציב והגירעון וגם… תוספות לתקציב הביטחון. מנגד האוצר ושר האוצר באמירותיהם שאי אפשר לשמור על גדלו של תקציב הביטחון ולהוסיף לשירותים החברתיים. אחד בא על חשבון השני. כל זה אינו חדש. בשבועות האחרון הויכוח שינה צורה והפרך לקטטה פומבית – אישית –  בין אהוד ברק ליובל שטייניץ. כל אחד מהם, בנוסף לטענותיו בזכות עמדתו, גם הוסיף כינויי גנאי וזלזול בשני.

לשני הצדדים נימוקים בעלי משמעות ומשקל. שניהם צודקים אבל, דומה ששר האוצר צודק יותר, ולו רק בשל טענתו שתקציב מערכת הביטחון אינו שקוף ולא ניתן לבקר אותו בזמן אמת. ותמיד, אבל תמיד, הצבא חורג מהמסגרות שאושרו לו ואינו עומד בסיכומים. שר הביטחון מכחיש בתוקף , אבל שקיפות ובקרה על התקציב אין, וזו עובדה.

איך זה יגמר, כבכל שנה.. ההחלטה תדבר על קיצוץ. האוצר יכריז על הישג, והתקציב יגדל, כמו תמיד ובדלת האחורית. אפשר לראות את זה גם כאן.

שלי יחימוביץ נגד עמיר פרץ

גם הקטטה הזו לא התחילה בשבוע האחרון אבל הגיעה בסיומו לשיא. מפלגת העבודה בהובלת המנהיגה החדשה יחימוביץ החליטה כי מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני וסיעתו "עוגן" כשירוצו לבחירות הקרובות להסתדרות, יעשו זאת בשמם,כמובן, וגם בשם מפלגת העבודה. עמיר פרץ התנגד בתוקף ועמדתו נדחתה.למה החליטו כך? שלי יחימוביץ מסבירה כי זו החלטה דמוקרטית. טוב לא נתווכח על כך. אבל מדוע נרתעת מפלגת העבודה מהתמודדות על ראשות ההסתדרות בשמה? למה היא צריכה ל"התחבא" מאחורי סיעה אחרת? עופר עיני הוא אמנם חבר ב"עבודה" אך בהתמודדות בהסתדרות הוא מעדיף לעשות זאת בשם סיעה עצמאית, כדי לא להיות מזוהה עם העבודה/מפא"י שיש לה עוד דרך לעשות בשיקום תדמיתה.

לשלי יחימוביץ ולעופר עיני ברית פוליטית – שניהם ביריבות עם עמיר פרץ. יחימוביץ הצליחה להעביר בוועידת מפלגתה החלטה לתמוך בעיני. עמיר פרץ חטף בכך סטירה פוליטית מהדהדת. כמוהו גם ח"כ איתן כבל שרוצה להתמודד על תפקיד מזכ"ל ההסתדרות. פרץ זועם. יחימוביץ אומרת כי הייתה זו החלטה דמוקרטית ומה כבר היא יכולה לעשות? לא לקבל אותה? 

אפשר להבין את פרץ הזועם. יחימוביץ, מצידה, צודקת פורמאלית. אבל דומה שפרץ צודק יותר באופן בסיסי. לעופר עיני יש מספיק גייסות משלו. הוא לא מוכרח את מפלגת העבודה מאחוריו. לעמיר פרץ ציבור תומכים גדול ונאמן. אמנם אלה לא בדיוק חברי מפאי מרעננה והרצלייה, שאינם נמנים על אוהדי הפריפריה, בכל זאת אם העבודה רוצה לשוב ולתפוס מקומה בצמרת המפה הפוליטית אין לה אפשרות להתעלם מהם – מפרץ ותומכיו . חוץ מזה מה ל"עבודה החדשה" ולעיני מגדולי תומכיו של אהוד ברק ובעל בריתו הפוליטי עד לאחרונה? (לא נעסוק כאן בידיעות על התנהלותו האישית – אתם יודעים החוק החדש…)

  1. צביקה ארצי
    4 בדצמבר 2011 בשעה 11:27

    שבוע טוב
    הפולמוס סביב מעמדו של תקציב הבטחון בתוך סך כל תקציב המדינה אינו חדש. לותיקים אזכיר את הויכוח בין דיין שר הבטחון במיתולוגי לבין יצחק בן אהרון מזכ"ל ההסתדרות המיתולוגי.
    דיין טען שלא ניתן להניף במקביל את שני הדגלים – גם הבטחוני וגם המעמדי. כמו בהרבה דברים טעה דיין גם בזה.
    ההתמקדות בסוגיה הבטחונית הביאה עלינו גם את המחאה וגם את קול באשה ערווה. שיח בענייני המדינה צריך להתנהל בשקיפות עניינית נקי מסיסמאות.
    חדשות טובות אינן נחשבות לחדשות למרות זאת שמחתי לשמוע הבוקר ראיון עם אשה מהמחנה הדתי/נושק חרדי העומדת בראש תנועה פמיניסטית. אשה היא אשה ומעמדה צריך להיות קרוב ללבו של כל גבר. כך גם צריך להיות מעמדו של כל חלש בחברה מול כל "גבר גבר" שיש לו סדר עדיפויות ברור ובו רק סעיף אחד אותו הוא שם בראש סדר העדיפויות – הבטחון.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: