ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > הרופאים התחרפנו, מפחיד לקבל מהם טיפול

הרופאים התחרפנו, מפחיד לקבל מהם טיפול


יש מידה רבה של צדק בתביעות השכר של הרופאים המתמחים והמומחים הצעירים בבתי החולים באזור המרכז. אבל אי אפשר לעבור לסדר,על התנהגות הרופאים כלפי ציבור המטופלים. יצליחו כמה שיצליחו לכפות תוספות שכר על המדינה – לבריאות להם, מגיע להם. אבל בדרך הם כמעט ואיבדו את צלם הרופא. קשה לומר זאת, אבל המצב הזה מתגבש והופך למציאות. אנא עצרו.

יש מידה רבה של צדק בתביעות השכר של הרופאים המתמחים והמומחים הצעירים בבתי החולים באזור המרכז [כולל בי"ח בחיפה].הסכם השכר שחתמה ההסתדרות הרפואית , הארגון היציג שלהם, עם האוצר מעדיף את הרופאים המשרתים בבתי החולים בפריפריה, בתוספות שכר, על חשבון תוספות השכר של רופאי בתי החולים באזור המרכז. יוצא שתוספת השכר לה יזכו – נמוכה. בהתחשב בכך שההסכם נתחם לתקופה של תשע שנים, במהלכן לא ניתן לשנות את התנאים – מובנת הרגשתם של רופאי המרכז כי מבחינתם הם קופחו.

הרופאים הללו החלו לפעול על מנת שגם הם יזכו לתוספות שכר. ברקע המאבק – תמיכה של בכירי הרופאים גם הם מבתי החולים באזור המרכז. גם הם – אין דרך אחרת להגדיר זאת – רוצים להגדיל את חלקם ,לשפר את תנאי עבודתם ובשורה התחתונה –עוד כסף!

אכן, רופאי אזור המרכז צודקים בדרישתם לשפר תנאי עבודתם ושכרם. מיותר לנמק מדוע. יש על כך הסכמה מצד כל הנוגעים בדבר. כאן צריך להוסיף כי הכוונה הטובה לשפר משמעותית את תנאי שכרם של רופאי הפריפריה, לא תוכל להתממש על חשבון רופאי המרכז. אין לאוצר ברירה אלא לאזן את התמונה ,ופירוש הדבר ע"י תוספות כספיות שלא תבאנה על חשבון סעיפים אחרים בהסכם.

עד כאן במונחים כלליים. אבל יש גם מציאות: אינטרסים, גאווה, חוסר אימון,יהירות וגסות.

האוצר – אין חדש בהתנהגותו. החדש הוא בהתנהגות הרופאים. הם שהחליטו לא לוותר והחריפו את מאבקם. מכתבי ההתפטרות שלהם יצרו מצב שקשה לאוצר להתמודד מולו. במהלך השתלשלות המאבק שהפך זה כבר ל"הורדת ידיים" בין הצדדים כל אחד ממציא תכסיס. ערב הדיון בבג"צ מחר יום ה' [17.11.11] הגישו רופאים מומחים, ביניהם בכירים, מכתבי התפטרות במחאה. כבר לא רק מתמחים. אבל כולם באזור המרכז. כשמשרד הבריאות הודיע כי לגבי חלקם הוא מוכן לקבל את ההתפטרות מייד – השביתו כליל בתי חולים בלי להתחשב במצב מאות החולים המאושפזים. בלי ועדות חריגים למקרים דחופים בלי כלום. השבתה טוטאל. למרבה המזל אח"כ הייתה התעשתות וחזרו לעבוד אחרי כמה שעות, תוך הפגנות מחאה הגורמות לשיבוש והאטה.

הרופאים שברו את הכלים. הם כבר לא מתביישים. בצד הדיבור על "דאגה למערכת הבריאות הציבורית" הדאגה לחולים, תנאי עבודתם הבלתי אפשריים, הם אומרים עכשיו: עברו הימים בהם פעלנו רק על פי העקרונות הללו. עכשיו הגיע הזמן לדאוג גם לעצמנו. השתנו הזמנים.

בזמן שדברים אלה נכתבים מדבר מישהו מהם ברדיו וטוען כנגד הפטור שניתן למשרתים בצבא ממס הבריאות. אז גם לנו מגיע. ליצמן נותן כסף לחרדים, הוא טוען , הוא לא מתעניין בנו. איזה מכשפה באוצר הוא טוען, מכתיבה לליצמן מה לעשות. המראיין מתערב: לא באמת מכשפה מה? המרואיין הרופא הבכיר מתעקש כן מכשפה. מי מוכן לחכות לאיזה ועדה שתבדוק ותחקור הוא מוסיף, הזמנים השתנו . אף אחד לא יחכה. עכשיו זה הסגנון [גם המעשה].

לא צריך להמשיך. הרופאים התחרפנו. כדי לדאוג לעצמם הם נוטשים את בתי החולים, את החולים במיטותיהם, במסדרונות . להבהיר ולהדגיש – בעת השביתה שהנהיגה ההסתדרות הרפואית לא נטשו באמת את חדרי הטיפול. היו שיבושים אבל השירות נמשך. בימים האחרונים המצב השתנה.

במה הם שונים מעובדי חברת החשמל לגביהם טוענים שהם מחזיקים את המדינה במקום רגיש כי בכל רגע הם יכולים "להורידה את השלטר"? הם שונים .עובדי חברת חשמל מאיימים אבל לא הורידו ממש את השלטר. מכסימום לא ביצעו עבודות תחזוקה, ולא ענו לטלפונים. גם עובדי תאגידי המים לא סגרו את הברז. אבל הרופאים? הם כן סגרו, את ברזי האינפוזיה כדי "להיאבק על הרפואה הציבורית" .

מה הפיתרון? קטונתי. ברור שהאוצר צריך ל"רדת מהעץ" ולהוסיף כספים אמיתיים,לרופאים במרכז ולשפר את תנאיהם.

מצד שני – אי אפשר לעבור לסדר, על התנהגות הרופאים כלפי ציבור המטופלים. יצליחו כמה שיצליחו לכפות תוספות שכר על המדינה – לבריאות להם, מגיע להם. אבל בדרך הם כמעט ואיבדו את צלם הרופא. קשה לומר זאת, אבל המצב הזה מתגבש ווהפך למציאות. אנא עצרו. גם כך יש פחד מסוים מהגעה לטיפול ואבחנה אצל רופא או רופא מומחה. כשברקע הידיעה על התנהגותם כיום ונטישת חוליהם זה פחד אלוהים.

  1. צביקה ארצי
    16 בנובמבר 2011 בשעה 16:04

    הרופאים הם שהתחרפנו? איך מגיעים לכזו מסקנה?????????????
    לא מדוייק לטעון כאילו הדיון נסב רק על שכר הרופאים.
    למה אין בתי חולים בפריפריה? שם לא גרים אזרחים שווי זכויות?
    למה אין ציוד מתקדם במעט בתי החולים שיש בפריפריה?
    מי שנוהג באחריות הם הרופאים. המתחרפנים נמנים עם המנצלים את מחוייבותם המוסרית של הרופאים פעול בהתאם לשבועת הרופא. הרופאים עובדים במשמרות בלתי אפשריות כמעט. הם מטפלים בחולים על טיפות הריכוז האחרונות שלהם.
    צריך לתמוך במאבקם. כל מי שחש שהוא צעיר ובריא צריך לזכור ולדעת שלא לעולם חוסן. רק כל מי שעשו לביתם יכולים לישון בשקט – להם יהיה בשעת הצורך את הכסף הנחוץ.

  2. איילת
    16 בנובמבר 2011 בשעה 16:36

    כל אדם שמוחזק במקום מסויים בניגוד לרצונו יתחרפן בסופו של דבר.
    מי שרוצה להתפטר, הדבר הכי חכם לעשות הוא לאפשר לו את זה – אחרת יקרה משהו שאף אחד לא רוצה שיקרה.
    כשאותו אדם ירצה לחפש עבודה שוב, אפשר מראש להגדיר בחוזה העבודה את התנאים או לא לקבל את אותו עובד לעבודה.

  3. טל
    16 בנובמבר 2011 בשעה 16:38

    הרופאים צודקים, אבל פועלים מתוך יהירות ומחשבה שמכיוון שאי אפשר לוותר עליהם לא יאונה להם כל רע. חוששתני שהם עלולים לגלות שהם טועים.

    בלי קשר, מצב המשק בכלל בכי רע ולאחרים אין את הכוח שממנו נגזרת גם היהירות מתוכה פועלים הרופאים.

    נקווה שאכן מערכת הבריאות הציבורית תתאושש, כי מצבה בשנים האחרונות בכי רע.

  4. צביקה ארצי
    16 בנובמבר 2011 בשעה 17:00

    מי אשם שמצבה של מערכת הבריאות בכי רע? אולי תגיד שגם בזה אשמים הם הרופאים?
    לטעון שהרופאים פועלים מתוך יהירות כדאי שיבדוק כי דבריו נובעים במקרה הטוב מחוסר זהירות וממחשבה שטוחה.
    בכל מקרה לא מצב המשק בכי רע. תקשיב גם לנתניהו וגם לפישר. מצב המשק איתן. מי שנמצא בתחתית הוא הסובל ונמצא ממילא בכי רע.

  5. טל
    16 בנובמבר 2011 בשעה 17:24

    אם נקשיב לנתניהו נחשוב שאנחנו בגן עדן, זה פשוט אנחנו ספציפית שלא בסדר. כל אחד ואחד מאיתנו.

  6. דודי
    16 בנובמבר 2011 בשעה 17:42

    ההסכם קובע בין היתר, שרופאים מומחים יעשו תורנויות, ובכך יפחת מעט הנטל מן המתמחים וישתפר השירות שמקבלים החולים בלילות ובשבתות. זו הייתה בעבר דרישה של המתמחים, אך כיום הם (לפחות החלק הקולני) מתנגד לה לפתע.

    גם הדרישה לשעון נוכחות מקוממת כנראה את אותם רופאים בכירים, שנוטשים את המחלקות לטובת קליניקות פרטיות בשעות העבודה (הדבר מופיע בדוח מבקר המדינה).

  7. צביקה ארצי
    16 בנובמבר 2011 בשעה 17:58

    כל מילה בסלע.
    מה נותר לעשות?
    לבדוק ולתקן!!! יבדוק כל אחד וכל אחת במה טעה ויתקן

    • טל
      16 בנובמבר 2011 בשעה 22:47

      גאוני. ביבי חותם על כל מילה.

  8. נפתלי גוטמן
    16 בנובמבר 2011 בשעה 18:05

    לצערי כל הצדדים פעלו לא נכון.
    בית הדין לעבודה פסל פעמיים את ההתפטרות וגרם לתסכול בג"ץ קבע שמותר להתפטר אבל עד החלטה סופית שלח אותם להתדיין עם האוצר.
    האוצר כמו תמיד פועל בשיטת או שהפריץ ימות או הכלב. אחרי כל ביטול פיטורים ירד מספר המתמחים שהתפטר מחדש ז"א נמשוך אותם עד שמספר המתפטרים יהיה אפסי.
    בדחיקת מישהו לפינה לא מתקבלות אף פעם תוצאות טובות גם לא למי שדחקו אותו לטובה.

  9. צביקה ארצי
    16 בנובמבר 2011 בשעה 18:05

    נראה כאילו אתה מדבר מגרונו של המיחצן התורן. האם בדקתה בכמה יפחת העומס מהמתמחים אם רופאים מומחים יעשו תורנויות?
    האם שעון הנוכחות הוא שיקבע את רמת התפקוד של הרופא? האם עלה בדעתך לבדוק מה היה קורה אם היו נותנים לרופאים בשירות הציבורי את אותם תנאי העבודה שיש לרופאים בקלינקות הפרטיות שלהם? בשירות הציבורי קוצבים לרופא זמן איכות מול החולה. חולה שיש לו כסף מוזמן להמשך טיפול בקליניקה הפרטית.
    אני מניח שיש בעיות מוסר עבודה אצל חלק מהרופאים. האם זו סיבה לשפוך את התינוק עם המים?

  10. צביקה ארצי
    16 בנובמבר 2011 בשעה 18:45

    איך כל הצדדים פעלו לא נכון? כל הצדדים זה כולל גם את המתמחים. נכון?
    כל מה שמסופר אחרי הקביעה שכלם לא בסדר לא שייך לרופאים הצעירים, אלא לכל מי שמתעמר בהם.
    יש פה שני צדדים עקביים. החולה שסובל והמתמחה שמטפל בו בעיניים עייפות.
    החולה פועל לא נכון מעצם היותו לא בריא והרופא המטפל פועל לא נכון מעצם הסכמתו לעבוד ברצף כל כך הרבה שעות.
    מי נשאר בסדר? ליצמן שבעזרת השם ונתניהו נשאר על כנו.

  11. 16 בנובמבר 2011 בשעה 20:25

    הרופאים צודקים בתביעתם לשיפור בשכר ובתנאי העבודה. אבל מאבקם הצודק בבסיסו הפך למאבק אכזרי. אכזרי מאד ועל גב החולים והמאושפזים. האם המטרה מצדיקה את כל האמצעים? לא בכל מקרה . יש דרכים אחרות.
    ראו גם את רשימתה של ד"ר נעמה כרמי
    http://naama-carmi.com/2011/11/16/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9A%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%95/

    • צביקה ארצי
      17 בנובמבר 2011 בשעה 0:16

      הבלוג שלך פתוח לתגובות. ישר כח. חבל שאתה מפנה לרשימה אמוציונאלית החסומה לתגובה. להלן התייחסותי למה שקראתי בקישור:
      לא יודע מהי תגובה עניינית ומכבדת. אני כותב את דעתי.
      לולא הייתי זוכר את אמירתו של אהוד ברק על הזקנה מהמסדרון הייתי מבין את אי הנחת כלפי מי מציבור הרופאים. אבל אני זוכר!!!!!
      כבוד החולים באשר הם – מרכז ופריפריה גם – כבר היה צריך למצוא את פתרונו ומזמן. אין זה מכבד להבדק על ידי רופא עייף.

      • 17 בנובמבר 2011 בשעה 1:06

        לצביקה ארצי – הבלוג של ד"ר נעמה כרמי פתוח לתגובות. עובדה שישנם שם מגיבים רבים. צריך רק להיכנס בשם וסיסמא של "וורדפרס" על מת להגיב. אני הפניתי תשומת לב לרשימה שם לא בגלל התגובות אלא בגלל הכתוב ברשימה. עצמה. אתה לא חייב להסכים.

  12. 16 בנובמבר 2011 בשעה 23:48

    הטענות שלך כלפי הרופאים אינן הגונות, והמאמר של נעמה כרמי, שאליו אתה מפנה, הוא בושה וחרפה. הרי כל הטכניקה של ראש הממשלה (שהוא גם שר הבריאות) והאוצר כלפי הרופאים היא נקיטת סחבת אינסופית כדי לשבור את כוח עמידתם. אין ניסיון של אמת לפתור את הבעיות שהם מעלים, וכשהם עומדים על שלהם אומרים להם שהם התחרפנו. או גרוע מכך (כמו שאומרת נעמה), שאסור להם בכלל לשבות.
    הממשלה והאוצר רוצים שקט תמורת גרושים, בזמן שנחוצה פעולה של ממש להצלת הרפואה הציבורית.

  13. 17 בנובמבר 2011 בשעה 0:55

    לנעם לסטר – "וכשהם עומדים על שלהם אומרים להם שהם התחרפנו. …" – כתבת. הדברים לא נאמרו כיוון שהם דורשים לפתח את ההסכם,ומעלים תביעות. הדברים נאמרו ברגע שהם נטשו את בית החולים על מאושפזיו ומטופליו ואפילו לא קבעו מנגנון שיחריג מקרים קשים. חיי אדם ומניעת נזק בריאותי בלתי הפיך קודמים לתביעות שכר. מאבק מקצועי בתחום הרפואה צריך להתנהל בכלים שונים מאלה בהם נוקטים הרופאים בימים האחרונים.[להבדיל ממה שעשתה ההסתדרות הרפואית]
    ישנן דרכים נוספות למאבק חוץ מהנפת "גרזן" על החולים. היום אפילו לא רצו לחכות יום אחד לבג"צ שם אמור להתברר צעד ההתפטרות שלהם. אפילו יום אחד לא. אז איך נכנה את הדבר אם לא התחרפנות, איבוד עשתונות ,או חציית קו -אדום זה לא אומר שטענותיהם אינן צודקות. זה לא אומר שהממשלה נהגה בהגינות או בתבונה. אבל זה אומר שאם אתה "שורף את המועדון" על מנת להשיג מטרתך תשיג בסוף את ההיפך.

  14. 17 בנובמבר 2011 בשעה 1:02

    לצביקה ארצי – הבלוג של ד"ר נעמה כרמי פתוח לתגובות. עובדה שישנם שם מגיבים רבים. צריך רק להיכנס בשם וסיסמא של "וורדפרס" על מת להגיב. אני הפניתי תשומת לב לרשימה שם לא בגלל התגובות אלא בגלל הכתוב ברשימה. עצמה. אתה לא חייב להסכים.

  15. צביקה ארצי
    17 בנובמבר 2011 בשעה 2:39

    ראשית על הסף אנחנו לא חייבים להסכים על דבר למעט על העקרון שכל אחד רשאי להביע את דעתו באופן חופשי ומכבד את זולתו.
    לעניין האישור המותנה להגיב אזי כותבת בעלת הבלוג שהיא מתנה תגובה ב"בלה בלה" בגלל תגובות מתלהמות של רופאים. איני מוכן לשתף פעולה עם חוסמים למיניהם.
    כבר חוויתי "סתימת פיות" באתרים המתיימרים לשמור על זכויות אדם. גיליתי שישמרו על זכויות אדם רק אם מסכים הוא לדעתם או שהוא תושב שטחים. אין שמירת זכויות על תנאי.

    לגופו של עניין הגיע כבר מזמן הזמן להפסיק לגרור חולים למסדרונות ורופאים מתמחים למשמרות ארוכות. כל התעסקות בשלב זה במצפונם של הרופאים היא לעניות דעתי צדקנות מתחסדת שאינה במקומה.
    למען גילוי נאות לא רק שאיני רופא אלא כאשר נזקקתי פניתי לרפואה פרטית.

  16. צביקה ארצי
    17 בנובמבר 2011 בשעה 2:46

    אתה צודק שמאבק מקצועי בתחום הרפואה צריך להתנהל בצורה אחרת – רוצה לומר אחראית.
    אם מוזכרות דרכים נוספות הייתי שמח לשמוע ולוא על אחת.
    לעניין הלא רצו לחכות אפילו "יום אחד", האם כבר שכחנו את שביתת הרעב של יו"ר הסתדרות הרופאים? האם זו היא הדרך הראויה לניהול משא ומתן אם רופאים?

  17. יואב
    17 בנובמבר 2011 בשעה 7:28

    עוד על השלכות התפטרות הרופאים על מעמד ההסכמים הקיבוציים כאן.

  18. צביקה ארצי
    17 בנובמבר 2011 בשעה 10:07

    ובכן, הלכתי קראתי וחזרתי לכאן אל הבלוגר הליברלי.

    שני עניינים שלובים כאן זה בזה. מצב הרפואה הציבורית ומעמדם של ההסכמים הקיבוציים. לאחר שיקול דעת ורפרוף בהסטוריה של שני אלה אני מוצא שבדרך נפתלת התהפכו כאן היוצרות.

    בימים לא רחוקים רק העשירים והחזקים הכתיבו את סדר היום הציבורי. העשירים והחזקים צברו עצמה (ממון ומעמד) תוך ניצול ציני של כח העבודה הזול, של ההמון. להמוני העם לא הייתה כל הגנה ולא ניתנה להם כל הזדמנות לשפר את מצבם. הם נולדו לתוך עוני וחולי ומתו כפי שנולדו. רק בעקבות מאבקים עקובים מדם התבססו חוקים המקנים זכויות גם להמוני העובדים. עיקרם של החוקים האלה לשנות את מעמדם של ההמונים ממעמד עבדים למעמד אזרחים עובדים. אזרחים הזכאים לחיות בבריאות ולעמול לרווחתם.

    משום מה כאן ועכשיו יש המנסים להפוך את הישגיהם של אבותינו על פיהם ולהחזיר את העבדות ליושנה – יש האוחזים בזכות הבסיסית להתארגן לשמירת זכויות כבשוט באמצעותו מנסים להבריח את העבדים חזרה למכלאות.

    טוב יעשה כל אזרח ואזרח אם יעמוד לצדם של הרופאים הנאבקים על זכותם לתת לנו רפואה שלמה שוויונית.

  1. 18 בנובמבר 2011 בשעה 18:19

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: