ראשי > אקטואליה > שלי יחימוביץ – לאן ברחה, היכן הסתתרה

שלי יחימוביץ – לאן ברחה, היכן הסתתרה


סיעת העבודה בהנהגת שלי יחימוביץ' הגישה הצעת אי אימון בממשלה. במועד ההצבעה נטשו כמעט כל חברי הסיעה וגם שלי את הכנסת. זוהי אופוזיציה לוחמת?

נושא רשימה זו הוא בעל חשיבות מועטה, אפילו שולית, מבחינת ההשפעה הפוליטית שלו. אבל במישור היושרה הציבורית יש לו משמעות, שלילית למרבה הצער. לפעמים מעשה/מחדל בשוליים, מניב הארה בוהקת על הבטחותיו ואמינותו של עושה המעשה.

לעניינינו- מושב החורף של הכנסת נפתח אתמול [31.10.2011]. ראש הממשלה נשא נאום מדיני/בטחוני ושילב בו גם הערות כלכליות חברתיות ברוח הזמן. ראש האופוזיציה התנגחה עימו על פי מיטב המסורת הפרלמנטאריות וחמש הצעות אי אימון בממשלה כבר הונחו על השולחן להצבעה. לא שמישהו מהמגישים חשב שיש סיכוי ל ממש להפיל בהצבעה את הממשלה. אבל שיהיה.

בין הצעות אי האימון הייתה גם הצעה של מפלגת העבודה "החדשה". כן, זאת שלאחר בחירתה של היו"ר החדשה והצהרות הבכירים במפלגה על שיתוף ועל התחדשות.

הנה המפלגה "החדשה" צוברת פופולאריות ומנדטים בסקרים. "שלי" מאפילה על "ציפי". עצבנות ב"קדימה" סקרנות בליכוד ובמפלגות האחרות .

על רקע אופטימי זה, נכנסת הסיעה לכנס מושב החורף וכבר מניחה הצעת אי אימון על השולחן, לאור המחאה החברתית ודרישותיה.

סיעות שונות נוהגות מפעם לפעם להגיש הצעת אי אמון בממשלה. בדרך כלל אין להן סיכוי לזכות ברוב ועל כן הן מעוררות התרגשות מעטה בכל זאת הצעת אי אימון נחשבת לאירוע בעל חשיבות. מעין שיא של פעילות פרלמנטארית, בוודאי שלא פעולה שבשגרה. הסיעות אף מוגבלות,בהתאם לגדלן, במספר ההצעות שהן יכולות להגיש בכל מושב, על מנת שלא ישתמשו בכלי הפרלמנטארי הזה לרעה.

הצעת אי אימון בפתיחת מושב כנסת בולטת מעט יותר מהצעה "רגילה" במהלך המושב. בכל זאת פתיחת מושב היא בעלת אופי חגיגי משהו בחיים הפרלמנטאריים ואי אימון בעיתוי זה אמור לזכות בתשומת לב רבה יותר.

אבל כשהגיע תור ההצבעה בכנסת על הצעת האי אימון של מפלגת העבודה החדשה התברר דבר מוזר. כל חברי הסיעה לרבות היו"ר החדשה, הדינמית, הנמרצת, שהבטיחה להוביל אופוזיציה נחושה דינמית ו"נושכת" , נעלמו מאולם המליאה . הם עזבו את בניין הכנסת. באולם נותר מבויש יו"ר הסיעה ח"כ איתן כבל לבדו.

מה קרה? שום דבר מיוחד. הדיון בכנסת התמשך, הנאומים התארכו וכשהגיע תור ההצבעה על הצעת אי האימון של העבודה השעה הייתה כבר 21.00. החברים התעייפו ועזבו. ממילא לא היה להצעתם סיכוי לזכות ברוב .

אז למה בכלל הגשתם הצעה כזו למליאה. מה חשבתם שאתם מבטאים בפעולה הזו? ל"דפוק" כרטיס נוכחות ואח"כ להבריז? הרי הבטחתם כי מעכשיו לאחר ההתחדשות והמנהיגות החדשה תהיו סיעה שתטביע חותם. אז זה החותם שאתם מבקשים להטביע?

עוד דבר. איפוא מנהיגת המפלגה? היו"ר החדשה. היא אמנם נאמה בפתיחת המושב לאחר ביבי וציפי. נשאה נאום חוצב להבות כדרכה. חכו, חכו, עלה מדבריה. אנחנו נראה לכם מה זה אופוזיציה .

אבל בהצבעה על הצעת האי האימון שהגישה סיעתה, היא כבר לא הייתה. עזבה, נטשה, הבריזה -תבחרו את הביטוי המתאים.

"היו לה [לשלי]התחייבויות קודמות" – נאמר בתגובת המפלגה . אז נשאלת השאלה, האם התחייבויות קודמות אלה, חשובות יותר מההצבעה על הצעת אי האימון הראשונה, שהיא מגישה כיו"ר המפלגה?

בסיעת קדימה תקפו כמובן את ההתנהגות הזו חלק מחברי סיעה זו נמנעו מהצבעה על הצעת העבודה –על מנת להגחיך אותה ואת מציעיה.

לא שווה להתעסק בתגובת "העבודה" על תגובת "קדימה".

העבודה בורחת אפילו מעצמה. חבל.

  1. 1 בנובמבר 2011 ב- 16:53

    חבל שלא שמעת אותה מגיבה היום
    היא אמרה מפורשות שכיוון שידעה שהצבעה תיפול הוחלט להגיש אותה רק כאקט סימבולי…

    כמי שמנוה על הבלוג שלך מספר חודשים רב מאוד אני מצטערת שעליי לעזוב, נהיה לי קצת מגמתי העניין… שיהיה לך כל טוב

  2. 1 בנובמבר 2011 ב- 17:23

    אכן לא שמעתי אותה מגיבה. באמת חבל. אם אמנם הסבירה כפי שכתבת, אולי הייתי מתנסח ביתר חריפות. גם אם הגישו את ההצעה כאקט סמלי מתוך שידעו שלא תזכה לרוב, האם זה מצדיק נטישת האולם בעת ההצבעה על הצעתם? שהם לא יצביעו בעד הצעתם הם?
    לא ברור מתגובתך אם את חושבת שהאקט הסמלי הזה וביצועו, הוא מעשה ראוי ונכון. דעתי היא שלא ראוי היה לנהוג כך.

  3. צביקה ארצי
    1 בנובמבר 2011 ב- 17:53

    התגובות של שניכם אמוציונאליות יחסית למצבנו.
    במצב הנוכחי מה שהכי הכי זה ראש בריא ופעולות ענייניות.
    לברוח מעימות של? דווקא אם מצאת מגמתיות חשפי אותה ותקפי אותה.
    לעסוק בקטנות מנחם רבוי? אם הייתה לה התחייבות אחרת אזי שיקולה היה נכון וענייני. עדיף לעסוק בעיקר ולא לבזבז זמן על השולי.
    הרי אחת הבעיות, שיש לציבור הישראלי גם עם שר הבטחון וגם עם ראש הממשלה, היא חשש שהם לא פועלים לגופו של עניין אלא על מנת לשמר את מעמדם.
    לעניות דעתי שלי יחימוביץ' הפגינה נחישות עניינית.

  4. צביקה ארצי
    1 בנובמבר 2011 ב- 17:53

    ראה תגובתי לשל

  5. 1 בנובמבר 2011 ב- 18:13

    לצביקה ארצי – איני ודע איזה "התחייבות קודמת " בלו"ז מצדיקה היעדרות יו"ר מפלגה מהצבעה על הצעת אימון בממשלה שהגישה סיעתו. זו צריכה להיות התחייבות בעלת משמעות ציבורית, לאומית המצדיקה לכאורה את ההיעדרות. הצעת אי אימון אינה הצעה "רגילה" לסדר היום.
    אבל מה יכול להצדיק היעדרות של שבעה מתוך שמונה חברי הסיעה מההצבעה? לכולם היו "התחייבויות קודמות" כאלה?
    אני מטיל ספק בכך.
    הם עזבו כי חשבו שמכיוון שאין ממילא רוב להצעה לא נורא אם יעזבו. אבל לדעתי גם במצב כזה, חובתם הייתה להישאר – מתוך כבוד להצעתם ומשמעותה ולא לעזוב. לכן העיסוק בכך אינו בדיוק "קטנות" אף שבפועל אין לו השפעה מעשית כלל.
    כל האמור אינו קשור כלל לביקורת על התנהלות הממשלה, ראש הממשלה או שר הביטחון.

  6. צביקה ארצי
    1 בנובמבר 2011 ב- 18:42

    מה שחשוב זה שנבחרי הפעלו "על אמת". אני מניח שאיני היחיד שנקעה נפשו מניהול מדיניות של "כאילו כזה". הגשת הצעת אי האמון אמורה לרתק את השרים וחברי הכנסת של הקואליציה לכנסת. בזמן עד ההצבעה על אי האמון שיעסקו בעבודתם – חקיקה ומעקב אחר פעולות הממשלה.
    לשאלתך מה יכול להצדיק את ההעדרות אזי הנה השערה טובה שלי. לכולם היו פגישות מתוכננות עם פעילי שטח. מאחר ואין להם כדבריך סיכוי במליאה אזי זו חובתם ואחריותם לעשות כל מאמץ על מנת להשיג עמדת השפעה (אחרי ובעקבות הבחירות הבאות).
    וכן התייחסותי ממש קשורה לביקורתי על התנהלות המנהיגים שהזכרתה. לצערי לכל "הקטנות" שהם עושים יש השפעה על חיינו. בזבוז זמן על ריק אינו לכבודו של אף אחד. אני מצפה מנבחרי לפעול באמת ובשקיפות ולא לעסוק בספינים שכל מטרתם לכסות על מחדליהם או כשלון מעשיהם.
    איננו חייבים להסכים. אבל רצוי שנבין זה את דעתו ועמדתו של זה.

  7. רני
    1 בנובמבר 2011 ב- 20:07

    רבוי צודק. נקודה. ח"כ מקבל משכורת ממני עבור עבודת ח"כ.
    זה התפקיד החשוב שלו. הצבעה היא שיא התפקיד. הצבעת אי אמון
    היא השיא של השיא של התפקיד. מי שהביא הצעת אי אמון ידע והכיר את סדרי הכנסת וחייב היה להיות שם לעשות את עבודתו שעבורה אני משלם לו. היתר הנו בסגנון לקחו לי, לא ידעתי, היו לי דברים חשובים יותר, הכלב אכל את המחברת, האוטו של אבא לא התחיל, היה לי כאב בטן ראש רגליים גב וכ"ו.
    כל ההתפלספות חשוב לא חשוב שיחות עם מצביעים צבירת כוח ידעתי לא ידעתי אלו דברים בטלים. באשר לסימבוליזם סימבוליות ושאר ירקות הסימבוליזם של בריחה מהעבודה שעבורה מקבלים משכורת מהציבור זועק לשמים.

  8. צביקה ארצי
    1 בנובמבר 2011 ב- 20:35

    רני כרגע יש רוב לדעתו של רבוי.
    מעניין מה יהיה אם וכאשר תהיינה תגובות נוספות. אם של לא הייתה מצביעה ברגלים היה מצב תיק"ו.
    הנה דוגמא נהדרת איך פתק לבן עלול להיות לטובת המתנגדים לדעת בעל הפתק הלבן.
    בדמוקרטיה לא ה"נקודה" קובעת אלא הפתקה שבמעטפה.

  9. Dodge41
    6 בנובמבר 2011 ב- 12:33

    זהו עיסוק בקטנות ?? הפעילות בכנסת היא הבמה היחידה של מפלגות באופוזיציה , במיוחד
    "מפלגונת" כמו מפ. העבודה כרגע והצבעת אי אמון היא הנשק החזק ביותר במערכת זו .
    צודק לגמרי רבוי שהמעשה עלוב למדי ולא ניתן לתירוץ.
    CD

  10. צביקה ארצי
    6 בנובמבר 2011 ב- 12:49

    לפי ה"שנת המודל" אתה כבר עתיר נסיון. בגילנו כבר למדנו שהזמן קצוב והמלאכה מרובה – במיוחד אם אתה נציג מפלגה במיעוט.
    אז נכון שהפעילות "הנראית", בטלביזיה למשל, היא אכן מעל ספסלי המוחים כנגד מעשי הממשלה. אבל אם יעסקו רק בזה כפי המומלץ אזי ישארו מספיק זמן במיעוט הזועק עד שגרונו ניחר.
    החברה הצעירים של המחאה ראו והבינו ולכן יצאו לכיכר. ביום שגם ה"מודלים שלנו" יבינו, יואץ תהליך הבאת השינוי הנדרש.

  11. ת.
    12 בנובמבר 2011 ב- 12:27

    מנחם רבוי צודק מאוד.
    או שהם ברחו כי ידעו שאין סיכוי ואז בשביל מה הגישו ההצעה?
    או שבאמת לא תכננו את הזמן ולחלק מהם היו התחייבויות קודמות ואז מדובר באמת שאנשים לא רציניים ולא אחראים.
    להיות חכ זו עבודה וכנראה עם שעות נוספות!
    ייתכן ובאמת לשלי יחימוביץ היתה מחוייבות-נניח חתונה של בת של חברה מאוד טובה שלה…שזה חשוב-איפה היו השאר?
    מצטערת ,זה מעיד על חוסר אמינות חוסר רצינות ואכזבה גדולה.
    המורה הלכה אז אפשר ללכת היא לא רואה….
    חבל שהם לא קוראים בלוגים כאלה ,כי זה גם חלק מהעם
    לא רק הצועקים בכיכרות העיר
    אני מאוכזבת כי זה אומר משהו לבאות!!

    • צביקה ארצי
      12 בנובמבר 2011 ב- 13:50

      זה לא אומר דבר בקשר לבאות.
      למה אכזבה? ממה? אומרים כי גודל האכזבה כגודל הציפיה. אז למה הציפיה?
      ניחוש שלי. שיקשיבו לכל אלה שמציעים להם הצעות לשחיקה עצמית. האכזבה שהם הולכים בדרכם.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: