ראשי > אישי, משפחתי, חברים > בלי פעולות שיווקיות

בלי פעולות שיווקיות


שעות לפנה"צ המוקדמות 7 לאוקטובר 2011 ,ערב יום הכיפורים תשע"ב. השקט המאפיין את היום כבר מסתמן. עוד לא הגיע זמן כניסת החג – עד כמה שאפשר לקרוא ליום הזה חג – וכבר מורגשים סימני השקט.

זה עיתוי לא רע כדי לנסות ולהעלות רשומה נוספת ובה סיכומון קצר- לא בענייני השעה – אלא בענייני הכתיבה ברשת.

אתר זה עלה כאן ב"וורדפרס" ממש בסוף 2009. קודם לכן ביתו היה בפרויקט "רשימות". המעבר התחייב לאחר הודעת מנהלי "רשימות" כי לא יוכלו להמשיך ולתחזק את הפרויקט במתכונתו הנוכחית ובעלי האתרים מתבקשים למצוא אכסניה אחרת ברחבי הרשת. הם המליצו על פלטפורמת "וורדפרס" וסייעו טכנית למעבר. יחד עם זאת עדיין נשמרה מסגרת כלשהי למשתתפי "רשימות" והיא נשמרת עד היום. דף הבית של הפרויקט עוצב מחדש והוא משמש עתה כאינדקס/מאגר של קישורים לרשימותיהם של משתתפי הפרויקט באתרים ברחבי הרשת.

כך נכתב ברשימתי הראשונה שפורסמה כאן ב"וורדפרס". לא כל התקוות התממשו. אבל עיקרי הדברים שנאמרו אז נכונים גם היום.

תוצאות המעבר ל"וורדפרס", עבור אתר/בלוג זה, לא היו פשוטות. טכנית הכול עבר חלק, לא במעט בשל עזרתם והדרכתם של מנהלי "רשימות". אבל מבחינת מספר הקוראים – היה שינוי. מספרם קטן לעומת היקף הכניסות ב"רשימות". אף כי האתר מקושר, גם כיום, לדף הבית של "רשימות, וכל רשומה חדשה העולה בו – כותרתה מופיעה בדף הבית של "רשימות" עם הפנייה לכאן. טכנית אין הבדל, אבל בכל זאת יש.

לכאורה זה אינו ממצא חיובי. אבל מסקנתי שונה, בניגוד מוחלט ל"טיפים" שמחלקים מומחים כיצד להגביר תנועת גולשים באתר. צריך להשתחרר מהצורך לעקוב אחר מספר הכניסות לאתר. הכתיבה אינה אמורה להיות מושפעת מהן. גם לא הנושאים. 

  • לא אבחר לנסח את הרשימות באופן פרובוקטיבי או בוטה בשאיפה לגרור גולשים להיכנס, או על מנת להגביר מספרן של תגובות.
  • לא אכתוב בתדירות קבועה או גבוהה לצורך שמירת האתר "בעניינים", אלא רק בהיות נושא שיש בו עניין מבחינתי.
  • לא אשתדל להרבות בתגובות באתרים אחרים ולשלב בהן קישורים לרשימות רלבנטיות באתר זה- כדי לרכז עניין.
  • לא אנפח רשימה של " חברים" בפייסבוק על מנת להפוך את הדף שלי שם לכלי הפצה של רשימותיי  

בקיצור אין לי צורך בכל העצות של מומחי רשת לעשות פעולות אלה ואחרות על מנת להגביר את תנועת הקוראים באתר.

מי שמוצא עניין מוצא את הדרך לכאן. יש כאלה. יש גם מגיבים. לא הרבה אבל לעניין. אני מודה לכולם. תודה של אמת. אבל הכתיבה מבטאת את המחשבה והצורך שלי בלבד להבעת דעה. זה כשלעצמו מחזק ונותן כוח וזה מספיק.

בקיצור – האתר הזה אינו בעל תפוצת רשת גדולה. הוא אף אינו מתיימר להגיע לכך. אין בו פעילות שיווקית, ואין בו צורך להתבלט. הוא מנסה להביע דעות שקולות וענייניות. לא יותר. מי שמוצא בכך עניין – ברוך הבא.

 

 

גמר חתימה טובה

 


  1. צביקה ארצי
    18 באוקטובר 2011 בשעה 1:52

    מנחם רבוי ישר כח,
    אני קורא את שאתה מעלה וגם מגיב. לך בכוחך זה ועשה חיל למען השקט הנפשי שלך ושל קוראיך (לפחות שלי). כניסתי לעולם הוירטואלי הייתה ערב יום כיפור שנה שעברה.
    יום כיפור מהווה עבורי יום אותו הקדשתי לחשבון נפש עם עצמי ועבורי. אני צם ביום זה וכך אני משוחרר מכל מיני אילוצים מבזבזי זמן כמו הענות להזמנת אשתי אל השלחן או ביקורים של ידידים או אפילו בני משפחה – הרי הוא צם ואיך יוכל לארח אותנו. אין לי כל סכסוך עם בורא עולם (המקום) וגם אם ברואיו אני חי בשלום. אם אני פוגע בשוגג איני מהסס להתנצל. אם אני טועה איני מתבייש להודות בטעות.
    דעתי לא הייתה נוחה ממה שקורה. חיפשתי דרכים ללקט וללכד את הבודדים המהווים את ציבור הרוב הדומם. הגעתי למסקנה כי האינטרנט הוא "ככר השוק" של פעם. קיויתי שכל אחד יוכל להביע את דעתו ולהשמע כמו שהיה ביון העתיקה. כמעט והתבדתי. כמעט ונואשתי מהטחת ראשי בקירות שהקימו סביבם וירטואלית בלוגרים נפוחי חשיבות ורדודי מחשבה. אנשים שבניגוד אליך כוחם בחסימת מי שמעלה דעה שונה משלהם וחמור מכך שאין ביכולתם להדוף בנימוק הגיוני.
    אמרתי שכמעט נואשתי, עד שקרה מה שצפיתי שחייב לקרות. ברחבי המזרח התיכון התחוללו סערות משנות פני עולם. בודדים נחושים הקהילו באמצעות האינטרנט המוני אדם אל ככרות המזרח התיכון וההמשך ידוע.
    המחאה, ששטפה את ככרות ישראל וגלשה גם אל הרחובות, גם היא תוצאה של סף יאוש של בודדים. רק באמצעות האינטרנט הצליחו אלה להגיע אל רבבות מבני עמנו. להפתעת הכל הם הצליחו לגרום לרבבות לחרוג מבועת היאוש הפרטית ולצאת ולתמוך במקימי המאהלים.
    השינוי כבר כאן. רוחות השינוי כבר מנשבות. עוד ארוכה הדרך אבל באמצעות האינטרנט יוכלו הבודדים להשפיע על הכוון של המגמה. גם מה שנכתב על ידך מנחם רבוי חשוב. הדרך בה אתה מנהל את ה"אתר" שלך ראויה לשמש דוגמא. אני רוצה לקוות שכך יהיה.
    גמר חתימה טובה.

  2. מנחם רבוי
    18 באוקטובר 2011 בשעה 10:09

    תודה על תגובתך ועל מעורבותך

  3. צביקה ארצי
    18 באוקטובר 2011 בשעה 10:39

    חן חן
    לאמיתו של דבר אני עושה ואעשה שלא אל מנת לקבל לא פרס וגם לא תודה. הכל נעשה למען עתידם הבטוח של ילדי ונכדי

  4. 26 בדצמבר 2011 בשעה 16:08

    כל הכבוד על היוזמה . המשך דרך צלחה

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: