ראשי > אקטואליה > "עובדים עלינו" – כל הזמן. ברצף. [קינה לא רצינית לימים הנוראים]

"עובדים עלינו" – כל הזמן. ברצף. [קינה לא רצינית לימים הנוראים]


הקוראים העוקבים בקביעות אחר המתפרסם באתר זה, וגם רוב הגולשים המזדמנים. אינם זקוקים להסברים מלומדים הממחישים עד כמה המצב במדינתנו הוא "לא משהו" או לחילופין "משהו משהו". הם כבר ילדים גדולים המסוגלים להגיע למסקנה לבדם מבלי שיאכילו אותם בכפית.

האמור רבים, והכותב בכלל זה, נדרשים לעיון במתפרסם בתקשורת למיניה ולו רק לצורך התחושה שכך הם "בעניינים". בימי חג "העניינים" כוללים הרבה "ממבו ג'מבו" שההצדקה היחידה לקיומו היא עובדת הימצאותו בצורת טקסט משולב בתמונות, המשמש חומר מילוי בין מודעות הפרסום המשולמות…

בין לבין, לעיתים משתרבבים בתוך הלהג הזה דיווחים מפורטים או מרומזים, המציבים בפני הציבור שאלות מטרידות, קשות ומראה המציגה תמונה לא מחמיאה בלשון המעטה על "המצב". פעמים הרבה אין רצון להתבונן במראה זו. נוח יותר לעסוק ב"כוכב נולד" או "מאסטר שף"…

הקדמה, ארוכה מידי זו, מחייבת לגשת לעניין.

  • ההשתקה, הקונספירציה והעלילה

נסמן כאן שני תחקירים [לא חדשים במיוחד] שצצו שוב בימים האחרונים, ואמירה מעוררת שאלות של מבקר המדינה , כדי להצדיק את המסקנה כי "עובדים עלינו" כל הזמן. ברצף. תמיד.

באחרונה שודרה שוב בערוץ הראשון [בתקופת החגים חלק ניכר מתכניות הערוץ ממוחזרות] התכנית"מבט שני" – הסיפור האמיתי: מי רצח את אבא , על רצח הנספח האווירי בארה"ב אל"מ ג'ו אלון בחודש יולי 1973. ברשת אין כיום קישור לסרט המלא ועל כן נדרש לפחות תקציר: נספח חיל האוויר בוושינגטון אל"מ ג'ו אלון, נרצח ביריות בפתח ביתו ביולי 1973 . חקירת FBI לא העלתה דבר. 37 שנים אחרי, מנסות שלוש בנותיו של אל"מ יוסף אלון -דליה , רחל ויעל לגלות את הסוד מאחורי הרצח שמעולם לא פוענח. החקירה של האחיות אלון חושפת מידע חדש כשלעזרתן מתגייסים גם חוקרים רשמיים ולא רשמיים בארצות הברית.

בניגוד לפרסומי מחלקת התעודה של הערוץ הסרט אינו " שופך אור על התעלומה." הוא מעלה שאלות ודילמות אישיות, פליליות, מדיניות ולאומיות ומציב סימן שאלה גדול וקשה על התנהלות גורמי הביטחון בדרג הבכיר ביותר גם המדיני. ברור שיש כאן ניסיונות הסתרה והכחשה. ברור שמדובר בעניינים חמורים וחיוניים למדינה. ברור גם שמדיניות ההכחשה וההסתרה גם היום, פותחת שער רחב לתיאוריות קונספירציה .

על פי תיאוריה זו מדובר היה בתכנית שהגה ב -1973, שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר בעצה אחת עם משה דיין , לעורר את האפשרות שהמצרים והסורים יצאו נגדנו למלחמה. בתכנית דובר על כך שיעלה בידם לכבוש שטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. באופן זמני, עד להדיפת הכוחות. [על פי מי שהאמינו בתיאוריית קונספירציה זו – זו הייתה גם הסיבה להתנגדות דיין לדרישה לגיוס רחב של כוחות מילואים ולהצעות להנחית מכה מקדימה על מצריים] ההערכות המוקדמות של המזימה הזו, דברו על אבדן של כ200 חיילים ישראלים בקרבות שלאחריהן תצליח ישראל לנצח, אך תיפתח אפשרות לשיחות שלום עם מצריים לאחר ש"יוחזר הכבוד המצרי". השלום יושג באמצעות האמריקאים ובעקבותיו תחוסל גם ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון. [בפועל התרחיש הזה, דמיוני או לא, לא התבצע בשנת 1973, מלחמת יום הכיפורים, כפי שתוכנן….]

לנספח הצבאי אל"מ ג'ו אלון, נודע על הדבר ובזמנו חששו ב"חלונות הגבוהים" – כך תיאוריית הקונספירציה – כי לא ישתוק ויפעל לסיכול המזימה. משום כך חוסל. על מנת להשתיקו. כך בסרט. הובאו בו גם ראיונות של בעלי תפקידים בכירים באותה עת, בממסד הביטחוני הישראלי ובסוכנויות הביון בארה"ב, שתמכו בכיוון הזה.

נכון או לא – השאלה נותרה פתוחה. אבל בלתי נסבל הוא הנוהג להכחיש, לשתוק ולא למסור את הידוע וכנראה ידוע , אפילו לא למשפחה ואפילו לא בחלוף שנים.

קישורי רשת בנושא בסוף הרשומה.

תחקיר שני – גם כן לא חדש בבסיסו, אבל מביא פרטים שלא היו ידועים עד כה הוא חשיפת "הארץ" של הפרוטוקולים הגנוזים בפרשת קו 300. לקרוא [מומלץ] . אכן, דברים שלא יאומנו.

  • הביקורת, החיסיון והעבירות 

עניין נוסף: מבקר המדינה מגלה בראיון שהעניק לגליון סוף שבוע של מעריב [28.9.11] על חיסיון שהוטל על ממצאי דו"ח ביקורת שערך ואשר נאסר לפרסום, בעיקר ביוזמת המשטרה בנימוק של מניעת הלהטת הרוחות ומניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה. המבקר עצמו אינו סבור כך, ומוסר כי גם ראש השב"כ לא הביע התנגדות לפרסום. אבל החיסיון הוטל. הדוח לא פורסם.

מדובר בדוח ביקורת בנוגע לעבודות שביצע הווקף המוסלמי בהר הבית, עבודות שהביאו לפגיעה קשה בממצאים ארכיאולוגיים במקום.

אומר המבקר :  "התחלנו בבדיקות יסודיות כלפי היועץ המשפטי לממשלה בעת הבדיקה, מני מזוז, כלפי רשות העתיקות, כלפי עיריית ירושלים, שלא הפעילה את מה שהייתה צריכה להפעיל וכלפי משטרת ישראל, שלא מתערבת כפי שהיא צריכה ושכתוצאה מכל אלה נעשו חפירות ונמצאו אחר כך חרסים ועתיקות ששייכים להיסטוריה ושנזרקו החוצה. הייתה פה הצטברות של עובדות שהתקבלו ושחייבו תיקון דחוף. אפילו חצי העמוד שפרסמנו היה בוויכוח. גם את זה לא רצו שנפרסם. כל הגורמים, בעיקר משטרת ישראל, היו בדעה שפרסום הדוח עלול להלהיט את הרוחות".

ומסביר המבקר: כי המבוקרים אף פעם לא רוצים שהדוח עליהם יפורסם. "הם טענו שפרסום הדוח, שבו, נניח, אתה קובע שהמדינה לא פעלה ולא הפעילה את סמכותה בנושא מניעת פגיעה באתרים ארכיאולוגיים, עלול לפגוע בשלום הציבור. זו הייתה הגישה של כל הגורמים. גם של משרד החוץ". המבקר מגלה כי עמדת השב"כ בנושא הייתה: 'אנחנו לא מצטרפים אל מי שביקשו את החיסיון'. אף על פי כן הוטל חיסיון.

מה שברור מכל האמור כאן, הוא כי המדינה, המשטרה ומשרדי הממשלה האחרים לא פעלו כמתחייב בחוק וקיבלו לכך גם גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה. אולי מוצדק לא לפרסם את הפרטים אבל האם יש כאן הסתרה שלא הוסקו שום מסקנות כנגד מי שפעלו בניגוד לחוק? במיוחד כלפי הבכירים שבהם?

הקישור לראיון עם מבקר המדינה [מעריב 28.9.11] 

  • כפל הלשון של "העבודה העברית"

כל זה רק על קצה המזלג. כפל הלשון שנוקטים היום מקבלי ההחלטות בהתייחס למחאה החברתית וליישום מסקנות וועדת טרכטנברג , כמעט ונהיה נורמה בכל הראיונות וההצהרות. די ברור שאין שקיפות. האם גם כאן עובדים עלינו?

כל זאת רק על קצה המזלג . "הגשש החיוור" סיכמו זאת היטב עוד בשנת 1981. מתאים גם היום. שימו לב למילים.

 

 גמר חתימה טובה

קישורי רשת לפרשת ג'ו אלון. הסמוי עולה על הגלוי

גלי צה"ל

מי רצח את אבא על הקונצפיה ועל הקונספירציה

מי רצח את ג'ו אלון

בנותיו של ג'ו אלון ראויות להסבר משכנע יותר

ג'ו אלון נרצח בידי רוצח מקצועי

על תיאוריית הקונספירציה


  1. צביקה ארצי
    2 באוקטובר 2011 בשעה 15:41

    אין ספק שיש ניגוד עניינים מהותי בין זכות הציבור לדעת לבין חובת השלטונות לניהול ענייני המדינה. הפרות סדר אינן רצויות ואינן חבחבות על זרועות הביצוע.
    מכאן נובע שיש דברים שמוסתרים במתכוון מהציבור. הבעיה מתחילה כאשר כל העולם יודע ורק מר ישראלי לא מעודכן על ידי "השלטון". במקרים כאלה מתחילה חרושת השמועות ועולות גם תיאוריות קונספירציה.
    שני המקרים שבפוסט ממחישים לדעתי את "סופו של דבר". במקרה של ג'ו (יוסף) אלון לא צף דבר גם אחרי זמן רב כל כך. קרוב לודאי כי אין מה שיצוף. במקרה של קו 300 היה נסיון להטיל את האשמה על קצין בכיר בצה"ל במקום על גורמי השב"כ. למרות שמאחורי הנסיון עמד ראש הממשלה דאז לא חלף זמן רב והאמת יצאה לאור. היה דבר מה והוא צף ועלה.
    מעציב מאוד שאביהן של שלוש הנשים נרצח ועד היום לא נמצא הרוצח. אם כל האמפטיה איני חושב שבמקרה זה יש דבר שיכול לצוף. איני חושב שיש מי שמונע מהאמת לצאת לאור.

    • מנחם רבוי
      2 באוקטובר 2011 בשעה 16:20

      מאיפוא אתה יודע שלא יצוץ דבר לגבי ג'ו אלון? מהעדויות הנסיבתיות עולה שלא כך הוא. זאת מבלי לקבוע עמדה לגבי תיאוריית הקונספירציה עליה דיברו ב"מבט שני". בפרשת קו 300 יצאו הדברים לאור בגלל שלשה אנשים שסיכנו את עצמם,פרנסתם ובני משפחותיהם והיו גם בעלי ניסיון בתחום.זה לא קורה כל יום. לצערנו ההיפך הוא הנכון. גם עכשיו ניסתה המערכת לחסום פרטי פרוטוקולים והבג"צ כפה את הגילוי.
      חוץ מזה בפוסט מדובר על שיטות ההכחשה,ההסתרה וכפל הלשון שלצערנו מצויים כאן בשפע, ולא חסרות דוגמאות רבות אחרות. למשל "תנובה" במישור הכלכלי.

      • צביקה ארצי
        2 באוקטובר 2011 בשעה 17:10

        אין חולק שמצבנו לא משהו משום שדרכה של ממשלת נתניהו מאוד פתלתלה. ביבי מוכיח עצמו כל פעם מחדש כאותה זיקית המשנה עורה מרגע לרגע. במקום לנהל את המדינה מעדיף נתניהו לנהל את מערכת הלוחמה הפסיכולוגית ועוד כנגד אזרחי המדינה.זה לגופו של "המצב".
        לעניין ג'ו אלון איני מתיימר לדעת אלא מציין עובדה פשוטה, שעד רגע זה לא צץ בעניין דבר. המשמעות של רצח ג'ו אלון לא נופלת המהמשמעות של חיסול המחבלים. אם אז היו אנשים אמיצים ניתן להניח שגם במקרה ג'ו אלון היו נמצאים אנשים אמיצים. מאחר וחלף מאז כבר זמן רב מאוד אני מקיש שאם לא צץ כבר לא יצוץ.

  1. 11 באוקטובר 2011 בשעה 19:42
  2. 7 בנובמבר 2013 בשעה 14:32

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: