ראשי > תקשורת ופרסום > העיתונאים נופלים בקונספירציות, במניפולציות ובשטויות

העיתונאים נופלים בקונספירציות, במניפולציות ובשטויות


לדיון הציבורי הנמשך בדבר אמינות ועצמאות התקשורת והעיתונאים, נכונותם לבדוק טענות וסיפורים ותלותם בבעלי עניין,  נוספו בימים האחרונים מספר עדויות, חלקן מכלי ראשון, המאשרות את הנטען כנגד התקשורת ועיתונאיה שקל להטעות אותם ולהפעיל אותם ע"י מניפולציות.

בחלקו השני של הטור השבועי שלו חושף בן כספית [מעריב16.9.2011] איך שימש ככלי "במניפולציה קונספירטיבית" שהופעלה עליו לפני שנים. [עלילות "החייל מספר 1"] הוא טוען שלמד את הלקח אבל אחרים לא. לראייה, כך הוא טוען, הדיווחים של כתבת הערוץ הראשון איילה חסון בפרשת אשכנזי –הרפז. [ההזיות של ערוץ1].

כספית הוא אחד הכותבים הבכירים של "מעריב". ככזה הוא נחשב לבקי ויודע דבר או שניים מהמתרחש במסדרונות הממשל, במיוחד בדרגיו הגבוהים ביותר, ובעיקר במה שסמוי מעינו ואזנו של האזרח הפשוט. טוריו זוכים להבלטה בעיתנו על בסיס ההנחה שמה שכתוב בהם משקף את המצב וחושף בפני הקורא גם פרטים ומשמעויות שהממשל מעוניין להסתיר או להצניע.

כשאחד כזה כותב כפי שכתב כספית, צריך להתייחס לדברים בהתאם.

למי שאין זמן או סבלנות לקרוא את הדברים במקור[דרך הקישור] הנה תמצית: לכספית שבעבודתו כעיתונאי נחשף לחמרים ופרטים הקשורים להתנהלותם של אישים במערכת הפוליטית, הוצע ע"י קבוצת אנשים להשתתף בכתיבת סדרה של ספרים פוליטיים. הוא אינו מפרט מי היו אנשים אלה. הוא אומר שהיו בקבוצה שלושה אנשים, "אחד עיתונאי לשעבר, השני סוג של עורך ספרותי, השלישי מו"ל עצמאי." אז, הוא טוען, "עוד לא ידעתי שמדובר בכנופיה".

כספית ממשיך ומתאר:

"זה קרה למחרת בחירות 1996, והספר הראשון היה "ההתאבדות", שסיקר את הפסדו של שמעון פרס באותו קמפיין…. בדיעבד, גיליתי שיש בספר עוד כמה פרקים שהכינו החבר'ה הנוספים. בפרקים האלה חוסל חיים רמון, וסומן כאחראי להפסד, והוכתר אהוד ברק, שסומן כזה שהתריע, אבל לא הקשיבו. מילא. לא הייתי ער לזה מספיק. הספר היה באמת טוב, קיבל ביקורות מצוינות, ואנחנו עברנו הלאה….  הספר הבא היה על נתניהו. "הדרך אל הכוח".  גם כן, ספר לא רע. אני לא ידעתי אז, שהתוכנית הזו סדורה, מחושבת, מתוכנתת מראש לפרטי פרטים. לא ידעתי שאני חלק ממנה. הייתי תמים, אולי על גבול הטיפשות. כי הכל היה מכוון לקראת הספר השלישי. "חייל מספר 1". אהוד ברק. כאן, כבר התחלתי לחשוד. הודעתי שאני כותב רק את החלק האחרון של הספר, מרגע שברק פשט מדיו. רק את החלק הפוליטי. שלושה-ארבעה פרקים.…. כמה חודשים לאחר צאתו של הספר לאור, התקשר גידי וייץ. עיתונאי חרוץ שעבד אז ב"כל העיר" הירושלמי. הוא שאל אותי אם אני יודע שהספר שאני חתום עליו (עם אחרים), זויף. נדהמתי. לא ידעתי. לך למהדורה השנייה, אמר וייץ, קרא אותה ותראה שקטעי הביקורת מהמהדורה הראשונה נעלמו. .. הלכתי, קראתי, צדק. אפילו קטעי ביקורת קטנים וחביבים, כמו, לדוגמה, העובדה שברק אוהב לנשנש מזון מצלחות של אחרים, נעלם כלא היה. הם עשו את זה מאחורי גבו של המחבר, בלי להודיע, בלי לקבל רשות. מה עשיתי? שום דבר לא עשיתי. בלעתי…. חלפו עוד כמה חודשים. התקרבנו לבחירות 1999. הספר תורגם לרוסית. נעלמו ממנו עוד כמה קטעים, בעיקר בקטע המדיני (כמו הקטע שברק מביט במזרח ירושלים ואומר שאלה שטחים שלא יישארו שלנו), והוא חולק, בחינם, לכל בית אב של יוצאי ברית המועצות בישראל. הספר הזה היטה את הכף בקרב העלייה הרוסית. הספר הזה, המזויף, ניצח בשביל אהוד ברק בבחירות. הוא נכנס לקמפיין בפיגור עצום בקהל הרוסי, וגמר אותו ביתרון אדיר. שם חלה ההתמוטטות של נתניהו, שם קרתה ההמראה שלו. וזה הסיפור האמיתי.

לא מזמן, 12 שנה אחרי, התקשר אליי מישהו שהיה בתוך החדר, וסיפר לי איך, פיזית וגם לוגיסטית, הם "תיקנו" את הספר. מי זה הם? מי שאתם חושבים. ככה זה שם, אצל ברק. החברים מסיירת מטכ"ל יודעים לייצר מציאות מסובכת, מורכבת, שבה אף אחד לא יודע איפה הדברים מתחילים ואיפה נגמרים, מי המשטה ומי המשוטה, וגם מי השוטה."

כספית קושר את הקורות אותו לשיטות העבודה של מקורבי ברק וטען כי כך פועל שר הביטחון גם בפרשה המכונה כעת "אשכנזי – הרפז". לטענתו מחנה ברק מפעיל באחרונה מבצע תקשורתי נרחב שמטרתו למקד את הזרקור הציבורי באופן שלילי בגבי אשכנזי –וכל זאת לקראת הפרסום המתקרב של דו"ח מבקר המדינה הבודק את ההתרחשויות השונות בפרשה זו.

כספית טוען שהערוץ הראשון משתלב במסע הזה שמנהלים מקורבי ברק נגד גבי אשכנזי. הוא מכנה את הגילויים האחרונים שפורסמו ב"יומן", תכנית הדגל של חדשות ערוץ 1 על ידי הכתבת איילה חסון, "הזיות" וטוען שאין בהם ממש. לטענתו אף "שכל המעורבים בפרשה מצדו של הרמטכ"ל לשעבר עברו בהצלחה בדיקה במכונת אמת (כולל רעייתו). מה שאי אפשר להגיד על המעורבים בצד האחר (יוני קורן, למשל, [מנהל לשכתו של ברק] נכשל בגלאי שקר. אבל את זה לא מדווחים בערוץ הראשון)".

כספית ממשיך בטיעוניו וסיפוריו עוד ועוד ומי שמעוניין ימצא אותם בקישור לרשימתו בשלמותה.

הבהרה: רשימה זו אינה מתיימרת לקבוע עמדה מה האמת בפרשת אשכנזי – גלנט – הרפז- ברק , שהנסתר בה רב על הגלוי . אבל תיאוריו של כספית חושפים מציאות קשה על המתרחש בצמרת . בכולה. חלקם של העיתונאים במכלול הזה אינו ברור. כנראה שיש כאן מרכיבים של תמימות רשעות ונהנתנות, גם יחד.

דוגמא שנייה לנאיביות, טיפשות ועצלות של העיתונאים המספקים לנו, לציבור, מידע  – נחשפת בדוגמא הנוספת הבאה. אם זה לא היה משעשע במידה מסוימת זה היה עצוב, אפילו מאוד.

אפשר לקרוא על על כך בכתבה ד"ר מור ומיסטר וילצ'רסקי מאת עינת טורס ["זמן מעריב" , רשת העיתונים המקומיים של מעריב, 18.9.2011] כותרות המשנה: "הקומיקאי עידן מור שבר שיא נוסף: לאחר ששלהב את המפגינים מול עיריית ת"א, כשהוא שוב מחופש לדמות הבדיונית "גדי וילצ'רסקי", הוא נעצר ללילה שלם. בריאיון כפול – בשני כובעיו – נזכר מור איך "נולד" וילצ'רסקי וכיצד התחזה במשך חודש ל"אחד ממנהיגי המחאה". לצפות, לקרוא ולהתגלגל מצחוק"

צחוק צחוק, אבל בכתבה מספר האיש כיצד הצליח בקלות יחסית לשטות בשורה של כתבים בערוצי הטלוויזיה ולעלות באמצעותם לשידור חי כאחד "ממנהיגי המחאה", תוך שהוא משמיע תוך כדי שידור וראיון משפטים חסרי משמעות ואלה מתקבלים ללא הרהור וערעור. התוצאה, מבחינתו, הייתה שקיבל עוד כמה הזמנות להופעות הסטנד –אפ שלו ויותר פרסום. [לבריאות]

מה שמטריד זו הקלות בה הצליח האיש לשטות בכתבים ולהופיע שוב ושוב במשדרים. גם אחרי מופע "המתיחה" של "השרוף" הזמר חיים צינוביץ שניסה והצליח לעבוד על ערוץ 2 וכלי תקשורת אחרים, על מנת לקבל חשיפה ופרסום והצליח תוך שהוא מביך את הכתבים שרימה – לא למדו המערכות והכתבים לקח , ובלחץ התחרות ולוח זמנים דחוק הם נופלים שוב ושוב לפרסום שטויות וסיפורי בדיות.

מסקנה: ההמלצה לא להאמין לנאמר בתקשורת – מקבלת חיזוק נוסף. הנאמר בכלי התקשורת – לצערנו בכולם – הוא בבחינת תיאור המשקף אינטרס, אישי של הכותב, עסקי של המו"ל או הבעלים, פוליטי של מפלגה, או של נושא משרה בכיר או שילוב של כל הגורמים הללו או חלקם. רצוי להשלים או להצליב את המידע בתקשורת הממסדית, הציבורית והמסחרית -בנאמר בקישורים רלבנטי ברשת. [גם כאן ביותר מקישור אחד].

בקיצור -אולי רק בחינת התנהלות הגורם עליו מדווח/מסופר לאורך זמן יכולה לספק תמונה אמינה יותר. גם זה לא תמיד.


  1. שאול סלע
    20 בספטמבר 2011 בשעה 23:38

    בן כספית יצק דלק למנועיה של ישראל ביתינו שניסתה להרעיל את הדמוקרטיה עם זכויות אדם נוסח ברז'נייב

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: