ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > "כחול לבן" עם שדולה בכנסת אבל בלי איכות ומחיר מתחרה ביבוא

"כחול לבן" עם שדולה בכנסת אבל בלי איכות ומחיר מתחרה ביבוא


לפני מספר ימים [28.6.11] התקיים בכנסת יום "כחול לבן" שבמסגרתו "הכנסת תירתם למען התעשייה הישראלית על כל רבדיה ותציין את חשיבותה למשק הישראלי וצמיחתו. בנוסף, יתבקשו חברי הכנסת להצטרף לאמנת כחול לבן המעודדת צריכת מוצרים ישראלים, יתקיימו דיונים ציבוריים בוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה ועוד." – כך דיווחה התאחדות התעשיינים באתר האינטרנט שלה. 

 

עם כל חשיבותו של הנושא [ויש לו חשיבות] לא זכה האירוע לתהודה ציבורית וגם לא לאזכור בולט בתקשורת.

אולי היה זה דווקא לטובה. לרוע המזל נפל עיתוי היום המיוחד הזה בעצומה של הסערה והמחאה הציבורית נגד התייקרות מוצרי המזון, במיוחד מחירי תוצרת החלב , מחאה שנודעה כבר בשם "מחאת הקוטג".

כשהציבור זועם על היצרנים הישראליים, רשתות השיווק, והבעלים על הקפצת מחירים של מוצרים מתוצרת ישראל , ללא הצדקה, כדי לגרוף רווחים, אין לו סבלנות וקשב למי שמסבירים לו כי חשוב להעדיף מוצרים "כחול לבן". להיפך הוא מבקש לפתוח את היבוא המתחרה על מנת לגרום ליצרנים המקומיים להוריד מחירים. [אפילו אם לא תמיד הדבר מעשי]. מבחינה זו טוב שתשומת הלב התקשורתית לא כללה בסדר היום הציבורי את יום "כחול לבן" שהתקיים בכנסת.רק זה היה חסר למבצע ההסברתי הזה שמחאת הציבור תופנה נגדו.

אבל נעזוב לרגע את "מחאת הקוטג " ונגזרותיה. המטרה שביסוד מבצע "כחול לבן" היא חיובית במהותה וגם חשובה. קניית מוצר מקומי במקום מוצר מקביל מיבוא המיוצר בחו"ל, מחזקת את היצור המקומי חוסכת פיטורים, מחזקת את הכלכלה הישראלית ואת התעשייה המקומית.

ח"כ ד"ר נחמן שי מבין בודאי את החשיבות העקרונית שיש בעידוד רכישת מוצרים מתוצרת הארץ ועל כן הודיע כי הוא מקים שדולה מיוחדת בכנסת שתיקרא שדולת "כחול לבן". הוא אף נשא נאום מיוחד במליאת הכנסת בעניין זה . [הפרטים המלאים באתר של ח"כ ד"ר נחמן שי ]

מקובל להניח כי העבודה הציבורית – פרלמנטרית של חברי הכנסת אינה מתמצית רק בנאומים ובהנפקת הודעות לתקשורת על מנת "לתפוס כותרת",למרות שיש חכי"ם הנוהגים כך. על כן פנה חבר מערכת "עבודה שחורה" איתי אשר , לח"כ שי והפנה תשומת ליבו למספר נושאים שיש להקדיש להם תשומת לב בעת התמיכה בישום מבצע "כחול לבן". בין השאר דרושה הקפדה על כך שבמפעלים נושאי תו מטעם מטה "כחול לבן", יועסקו עובדים בתנאים הוגנים על פי חוקי העבודה והקפדה על נהלי בטיחות. עוד התייחס גם להגדרה של "מיוצר בישראל" של מוצר שרק 35% ממרכיביו מקורם בארץ, ולתופעה שמפעלים מקומיים מיצרים בחו"ל תחת שמות מותג ישראליים. איתי כלל בפנייתו קישור לרשימה בנושא שפרסמתי כאן בנושא תחת הכותרת "במכולת לא קונים עם גאווה לאומית".

אני הוספתי פנייה מצידי בנושא לח"כ שי בה הצבעתי על כך כי בקריטריונים לקבלת תו "כחול לבן" הושמטו נושאי האיכות [אישור מכון התקנים לאיכות ועמידה בתקני בטיחות] המחיר הסביר מול מוצר מתחרה מיבוא, וחובה להבטיח מערך שירות סביר וטוב. בהיעדר נושאים אלה בקריטריונים והחיוב לעמוד בהם כתנאי לקבלת תו מטעם מטה "כחול לבן", כל העידוד והגיבוי הממלכתי מחטיאים את המטרה ולטעמי מחטיאות בגדול.  

לאתר "עבודה שחורה"

מעוניינים לקבל הודעה אוטומטית על רשומה חדשה ולקבוע עצמאית את תדירות העדכון?? ציינו את הדוא"ל שלכם בסעיף "לעדכונים על רשימות חדשות" למעלה מצד ימין באתר והקליקו על "צרף אותי" .

  1. Gil
    4 ביולי 2011 ב- 22:42

    וכי למה בדיוק היא מחזקת בהכרח את הכלכלה המקומית? נניח לרגע מצב אבסורדי בו היו הישראלים קונים אך ורק מתוצרת הארץ. כמה זמן לדעתך היה חולף עד שהיינו מגיעים למצבה של צפון קוריאה? תוך כמה שבועות היה נפסק לדעתך כל הייצוא מישראל?

  2. 4 ביולי 2011 ב- 23:33

    כשמפעל מגביר מכירותיו מצבו משתפר. [הרי הוא לא מוכר בהפסד] כשמצב המפעלים המקומיים משתפר גם הכלכלה והמשק כולו מתחזקים . אין לזה קשר ליצוא ואין שום סיבה שהוא יפגע משום שהצרכן הישראלי יעדיף לקנות מתוצרת מקומית.מדובר כמובן במצב שבו המוצרים יהיו באיכות טובה, במחיר מתחרה מול תוצרת חוץ ויהיה להם שירות אמין וטוב. אם זה לא יקרה לא יעזור שום "מבצע". הצרכנים לא יקנו.

    • Gil
      5 ביולי 2011 ב- 8:37

      אוי מנחם, מנחם. אין קשר לייצוא? אם צרכן (כן, לעיתים כדאי גם לבחון את הזווית הזו) בוחר לקנות ריבה מתוצרת הארץ במקום מתוצרת חוץ הוא מקטין בכך את כמות הייבוא לישראל (במטי מעט, אבל מקטין). אם כל הצרכנים בוחרים זאת (כן, זה המקרה האבסורדי אבל הוא זה שיראה שהתמונה האמיתית אינה כפי שאתה מתאר) הרי שלא יהיה ייבוא כלל. בהעדר ייבוא גם לא יהיה ייצוא, ואתה מוזמן לעיין בהיסטוריה הכלכלית וגם בהווה ולמצוא את המדינות שאין להן ייבוא וייצוא (או שיש להן מעט מאוד) ולתהות האם היית רוצה להיות תושב שלהן. המקרה האבסורדי הזה מבהיר שבגבול הקיצוני הקטנת הייבוא היא מעשה איוולת ולכן (בהנחה שהכל משתנה כאן באופן רציף, וזו לא הנחה מופרכת) יש איזו נקודה שבה מאזני הכוחות משתווים.

      ובעניין הנוכחי, משק בית ממוצע בישראל מוציא 312 ש"ח על מוצרי חלב בחודש
      http://www.cbs.gov.il/publications10/households08/pdf/t07_02.pdf
      אם מחיר סל מוצרי חלב בישראל גבוה בכ-40% לערך מכפי שהיו לו היה כאן ייבוא (אלו ההערכות מול המחירים בחו"ל) הרי שמשק בית ממוצע משלם כ-90 שקלים בחודש "מס עידוד למשק החלב". המשמעות היא הוצאה נוספת של 1080 ש"ח למשק בית בשנה וכ-2.3 מליארד ש"ח בשנה לכלל משקי הבית (היו בישראל ב-2009 2.1 מליון משקי בית). יוצא שרק בתחום החלב אתה מצפה מאזרחי ישראל לשלם סכום עצום של 2.3 מליארד ש"ח כדי לשמר כמה אלפי מקומות עבודה (שאם היה ייבוא לא בטוח שהיו נעלמים. יכול להיות שחלקם היו נפגעים אבל לא הרוב). כלומר, אתה מצפה מאזרחי ישראל להוציא מדי שנה כמה מאות אלפי שקלים כדי לשמר מקום עבודה אחד ויחיד. וזה כבר ממש טירוף!

  3. 5 ביולי 2011 ב- 14:53

    גיל – כנאמר על ידך אתה מבסס תגובתך על מצבים קיצוניים/אבסורדיים שאינם רלבנטיים אצלנו. יבוא יהיה בכל מקרה .גם בתקופות בהם היה איסור אדמיניסטרטיבי על יבוא לארץ, פרט למוצרים שלא היה בהם יצור מקומי ,או כאלה שהותרו במיוחד, היה יבוא. הוא התקיים גם במכסים גבוהים במיוחד. עכשיו כשישראל חתומה על אמנות בין לאומיות של סחר חפשי ומגבלות אדמנינסטרטיביות על היבוא אסורות וחשופות לסנקציות בינלאומיות המצב שונה.באמת תחום החלב ומוצריו זוכה להעדפה כאן והחקלאים זוכים להגנה ממשלתית. התוצאה באמת מחירים גבוהים. היבוא בענף זה אינו מעשי ברובו ועל כן הפיתרון יבוא מכיוונים אחרים, אבל לא בכך אנו עוסקים ברשימה זו.
    מדובר במסע הסברה שיקרא לצרכנים להעדיף תוצרת הארץ, אבל כפי שנכתב ברשימה – העדפה לא בכל מחיר. לא כל המוצרים המקומיים יוכלו לעמוד בתנאי איכות שירות ומחיר מתחרה. יש גם מוצרים שאינם מיוצרים בארץ והצריכה היא רק מיבוא.על כן בתנאים אלה אם יהיו מוצרי יבוא ש"יפגעו" יהיה זה על רקע תחרות עם מוצרים עדיפים מיצור מקומי. האם לטעמך מן הראוי לא לעודד יצור מקומי, אפילו במסגרת האמנות הבין לאומיות ? מדינות רבות מעודדות בתמריצים ובתקנות יצור מקומי ומגבילות יבוא והדבר כרוך לעיתים בצעדי תגמול מצד צדינות אחרות. לא זה המצב בקשר ל"כחול לבן".כאן מדובר בעידוד הסברתי לרכישת מוצרים מקומיים באיכות ומחיר מתחרה.
    מכל מקום תודה על תגובתך.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: