ראשי > אקטואליה, עניינים של כלום > קצרים באקטואליה: דן מרגלית נגד תום פרידמן

קצרים באקטואליה: דן מרגלית נגד תום פרידמן


תום פרידמן מחשובי הכותבים ב"ניו יורק טייסס", מבקר את התנהלות הממשלה. דן מרגלית מייחס לו התבטאויות שלא נכתבו על ידו . לא נכון ו"לא כוחות".

=-=-=-=-=-=-=-=-

העיתונאי תום [תומאס] פרידמן הוא יהודי. הוא גם אחד מחשובי הפרשנים והכותבים של ה"ניו יורק טיימס", הנחשב לאחד העיתונים החשובים בארה"ב ובעולם, יש הטוענים החשוב ביותר והמשפיע ביותר על מקבלי ההחלטות בארה"ב.

פרידמן הוא גם ידיד ישראל, מרבה לבקר כאן, מתקבל בכבוד ובהערכה, נפגש עם מקבלי ההחלטות הבכירים ויש לו גם חברים רבים בארץ.

אבל כל זה התעמעם במידה מסוימת אצל חלק מאלה שבעבר שיחרו לפתחו. הפרשן הנחשב פרידמן, כותב בחדשים האחרונים בנימה ביקורתית על התנהלות ישראל, ליתר דיוק ממשלת ישראל, בנושא  המדיני ובתחום היחסים עם הממשל האמריקני. הוא מבקר גם את  הרשות הפלסטינית. על התנהלותה בנושאים אלה. בקיצור הוא מבטא תחושה עמוקה של אכזבה ותסכול מתהליך השלום באזור. .

לקברניטי הממשלה בישראל בודאי לא נעים לקרוא את הדברים, במיוחד כשידוע שפרידמן מקורב מאוד לדרגי הממשל הבכירים בארה"ב ולנשיא עצמו. אבל הם לא יכולים להרשות לעצמם לצאת בגלוי נגד הכותב הבכיר של ה"ניו יורק טיימס", אף שדבריו מעוררים גם הד ציבורי שאינו מחמיא לממשלה, בישראל.

העיתונאי הוותיק דן מרגלית, אשר באחרונה קבע את האכסניה שלו בעיתון "ישראל היום" שאינו נמנה כידוע על מבקריה החריפים של הממשלה, מצא פיתרון לדילמה.

בטור האחרון שלו [ישראל היום 17.12.10] הוא מקדיש קטע לתום פרידמן  שהדיח, כדברי מרגלית, את רוג'ר כהן אף הוא איש "הניו יורק טיימס" אלוף ה"לא אוהבים" של ישראל עד כה, ותפס את מקומו. בכלל, כך מרגלית, "בעיתון החשוב בעולם לא נותרו יהודים התומכים בישראל". זכותו למתוח ביקורת אומר מרגלית, אבל מה, פרידמן היהודי מתעב את נתנייהו וכותב עליו בלשון משתלחת  "שנתניהו שיכור והסיוע למדינה יהודית הוא כמו מתן סם מסוכן". כך מרגלית האומר  שפרידמן לא היה מעז לנקוט בלשון כזו נגד אחמדיניג'אד או נסראללה.

דברים חמורים. חמורים מאוד.

בדקתי, ככל שיכולתי. לא מצאתי במאמריו של פרידמן את הביטויים בנוסח שייחס לו דן מרגלית.

במקום אחד קרא לממשל להפסיק את הסיוע לישראל ולפלסטינים הניתן בתמורה להתקדמות בהליך המדיני [ כאן הקישור למקור] ולאחר התקרית המביכה עם סגן הנשיא ביידן והתנצלויות הישראליות, כתב שהיה על סגן הנשיא  להפסיק את הביקור בארץ ולחזור לארה"ב ולשגר בכך מסר לידידים הישראליים.

דן מרגלית מול תום פרידמן – לא נכון וגם כמאמר הביטוי "לא כוחות". בכלל לא.

  1. צביקה ארצי
    19 בדצמבר 2010 בשעה 9:25

    דן מרגלית המתייחס לחוצפת העיתונאי היהודי מזכירה לי את כעסה של גולדה מאיר על קרייסקי ראש הממשלה היהודי של אוסטריה. היה זה ערב מלחמת יום כיפור.
    האם אנחנו שוב עוסקים בשטויות כאשר מלחמה נוספת כבר בפתח?

  2. רוני ה.
    19 בדצמבר 2010 בשעה 10:14

    בקישור שאתה הבאת:
    http://news.walla.co.il/?w=/2/1766618

    נאמר: "כבר מזמן הגיעה העת שנפסיק להיות סוחרי הקראק של הישראלים" – כך קובע הפרשן המדיני המשפיע תומס פרידמן.

    לידיעתך – קראק הוא סם מסוכן, סוג של קוקאין.
    http://www.medterms.com/script/main/art.asp?articlekey=13763.

  3. נפתלי גוטמן
    19 בדצמבר 2010 בשעה 10:36

    את מרגלית איני מעריך כעיתונאי אבל פרידמן ראוי לביקורת. קראתי את מאמרו הראשון והוא מלא התנשאות מהסוג שגורם לשנאת האמריקאים ברחבי העולם. פרידמן טוען שבגלל שארה"ב מעניקה סיוע לישראל ישראל חייבת לציית. התייחסות לישראל כאל ילד נזוף או כמשרתת של ארה"ב שצריכה לקפוץ לדום כי ביקשו ממנה היא פטרנליזם.
    סיוע החוץ של ארה"ב מהווה חלק קטן מהתקציב שלה ובסיוע הזה מאפשר לה מספר דברים. ראשית ממשלת ארה"ב ממנת רכישות נשק אמריקאי שהוא יקר יותר לו היא לא הייתה זאת היו קונים ממקו אחר הוא מייצרים בעצמם (ראה הלביא).
    שנית כאשר ישראל יכולה לרכוש נשק מתוחכם מארה"ב הדבר מאפשר לה למכור למדינות ערביות נשק מבלי להפר את המאזן הצבאי.
    פרידמן לא שם לב שההקפאה מטרתה להביא את הפלסטינים לשולחן המו"מ ונשאלת השאלה האם פרידמן משלם לילדים שלו כדי שיסכימו לבוא ולאכול ארוחת ערב.
    ולבסוף לדרוש תשלום על כל פיפס זו השיטה האמריקאית (מדינה שאתה מגיע לבית חולים דבר ראשון בודקים את הכיסוי הרפואי לטיפול). כן זה מרגיז שמישהו מחקה את המגרעות שלך.
    מה שעוד גרוע שפרידמן מתעלם שמדיניות של אובאמה נכשלה היא לא השיגה דבר. זה נראה כאילו פרידמן הופך לקולו של אובאמה.

  4. צביקה ארצי
    19 בדצמבר 2010 בשעה 13:06

    חא יודע אם המיניות של אובמה נכשלה או לא. לאמיתו של דבר יותר חשוב לי מה קורה אתנו במקרה והוא נכשל.
    אין לי שום ספק שללא הסיוע של ארה"ב – וטו באו"ם, נשק "חכם" ומענקי חינם נדיבים – לא יכולנו לשרוד כפי ששרדנו עד היום.
    אז כדאי להקשיב לתום פרידמן. כי אם אובמה יקשיב לו ואנחנו נתעלם מהאור הצהוב נחטוף מהצד ובגדול.
    המצב יותר מדי מזכיר לי את הימים שלפני מלחמת יום כיפור. מי שהציל אותנו אז היו גבורת הלוחמים ורכבת הנשק האמריקאי. אני חושש שהפעם נשאר רק עם גבורת הלוחמים.

  5. 19 בדצמבר 2010 בשעה 13:57

    לרוני- דן מרגלית קובע שפרידמן כתב כי "נתנייהו שיכור והסיוע למדינה יהודית הוא כמו סם מסוכן". ופרידמן [היהודי] לא היה מעז לנקוט בלשון כזו נגד אחמדיניג'אד או נסראללה. תרגום המאמר ב"וואלה" לא היה מדוייק לגמרי. הרי הקטע הרלבנטי מהמקור:

    Oil is to Saudi Arabia what unconditional American aid and" affection are to Israel — and what unconditional Arab and European aid and affection are to the Palestinians: a hallucinogenic drug that enables them each to think they can defy the laws of history, geography and demography. It is long past time that we stop being their crack dealers. At a time of nearly 10 percent unemployment in America, we have the Israelis and the Palestinians sitting over there with their arms folded, waiting for more U.S. assurances or money to persuade them to do what is manifestly in their own interest: negotiate a two-state deal. Shame on them, and shame us. You can’t want peace more than the parties themselves, and that is exactly where America is today. The people running Israel and Palestine have other priorities. It is time we left them alone to pursue them — and to live with the consequences".
    ביקורת קשה. אין ספק.אבל לא בניסוחים בהם מרגלית מאשים את פרידמן.הוא לא מדבר רק על הסיוע למדינה היהודית אלא על הסיוע לישראל ולפלסטיניים.[אגב, הוא לא מדבר על "קראק" אלא על סם הזיה.]

    אפשר לחלוק על פרידמן, אפשר להתווכח איתו. אבל להשתמש בביקורת הזו שלו, לצורך ניגוח אישי, וגם לא לדייק בציטוט זה לא נכון וגם נמוך מידי.

  6. 19 בדצמבר 2010 בשעה 14:29

    רוני – נכון. פרידמן משתמש גם במילה קראק, לצד המונח סם הזייה.זה מופיע גם במובאה שהבאתי מתוך מאמרו בתגובה למעלה.
    כל זה לא משנה לעניינינו. פרידמן לא מדבר רק על המדינה היהודית -ישראל, אלא גם על הפלסטינים. בניגוד למה שמרגלית טוען, וזה היה עניינה של הרשימה.

  7. רני
    19 בדצמבר 2010 בשעה 15:00

    הערה כללית. ראוי שהלחץ יהיה בארה"ב על מי שצריך. הנה רק חזר רבי פינטו מאשדוד, עכשיו ניו-יורק, וזמירות בפיו על סיכון נפשם וכספם של יהודים בגלל הרבנים הטפשים ואיסורי הנדל"ן שלהם. איך ומדוע לא יכולה ממשלת ארה"ב לתפוש כמה מהחלבים תומכי ש"ס, או תומכי ימין אחרים שם בארה"ב ולהסביר להם מה שנתניהו אינו מבין. J street שכנראה נוצר על ידי ידידי אובמה הנו פתרון גרוע. גם בישראל יש לממשל עדיין כלים טובים יותר ויעילים יותר מלבד כתבי פרידמן. דבר מה השתבש ביכולת המשילות של ארה"ב בארצה ובכל העולם וזה משמעותי יותר ומפחיד יותר ממאמר ב NYT שאת השפעתו המוגבלת ראינו בבחירות האחרונות בארה"ב. חוץ מזה כמי שחי שנים רבות בארה"ב מכיר את הארץ גם הרחק מניו-יורק וחלק ממשפחתו היגר לשם נתניהו בהתנהגותו מול ארה"ב ואירופה מסכן ממש את ישראל, ממש מסכן סיכון קשה וממשי, ללא צורך ללא סיבה ללא פשר.

  8. צביקה ארצי
    19 בדצמבר 2010 בשעה 17:11

    מה שכותב רני בסייפא הוא שצריך להדאיג אותנו ולא הויכוח על אמר או לא כתב זה או אחר – גם אם אם הוא פרידמן.
    בכל מקרה לא לחץ בארצות הברית הוא שנחוץ אלא התפכחות כאן ומהר.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: