ההתנגדות למבצע בנק לאומי לטובת העמותות אינה מוצדקת


בנק לאומי והעמותות

אמנם יש ליקויים רבים בהתנהגות העסקית – צרכנית  של הבנקים, וכספי התמיכה בעמותות הן "טיפה בים הרווחים" ,אך זו אינה סיבה לעמותות נזקקות לדחות תרומה וחשיפה ציבורית


בנק לאומי מקיים בימים אלה תחרות בשם "מליון סיבות טובות". בתחרות משתתפות עמותות שונות בתחום החברתי, מהמגזר השלישי . 50 העמותות הראשונות, מתוך כלל העמותות המשתתפות בתחרות, שיקבלו את מירב קולות הגולשים באינטרנט , יזכו בפרס/תרומה של בנק לאומי בסכום כולל של מליון ₪.

לצורך ההשתתפות בתחרות התבקשו העמותות המעוניינות להשתתף, להפיק כל אחת, סרטון קצר על פעילותה ולהעלותו לאתר היו –טיוב של הבנק . הגולשים ברשת שיכנסו לאתר הבנק מתבקשים להצביע בעבור העמותה המועדפת עליהם ו -50 העמותות הראשונות בדרוג יזכו בפרס התרומה. [החל מ -200.000 ₪ ועד ל -10.000 ₪ לעמותות שיזכו בדרוג נמוך].

לא צריך לחשוד בבל"ל שהוא מקיים את הפעולה מתוך נדיבות לשמה ללא שום כוונה לקבלת תמורה. המבצע כלול במסגרת תכנית השיווק והפרסום של הבנק שמטרתה לחזק דימוי של מעורבות חברתית חיובית ועזרה לקהילה ולציבורים החלשים בה. כל זאת על רקע הדימוי השלילי שיש לבנקים ובכללם גם ללאומי, בשל גובה העמלות,משכורות הבכירים,ועוד ועוד.

אבל, למגמת הפעילות השיווקית- חברתית של "לאומי", קמו מתנגדים,[ למשל הכותב שוקי גלילי וגיא יוחנן באתר "עבודה שחורה"] בינתיים מטעם עצמם בלבד. נימוקיהם, על קצה המזלג, הם: המבצע כולו והתרומות שמבטיח לאומי לעמותות החברתיות, אינן אלא חלק ממסע שיווק עצמי של הבנק, שבהוצאה שולית יחסית, מבקש לזכות בתואר של מעורבות חברתית שאינו זכאי לה, בשל התנהגותו האנטי צרכנית בנושאים רבים. לדעתם,  מערכת הבנקאות אמנם היא חלק חיוני בכלכלה המודרנית, אבל המבצע של לאומי הוא למעשה ניסיון "לעבוד" על הציבור. הבנק פועל לעשיית רווחים מהציבור . הוא אינו ידיד בניגוד לנאמר בסלוגן הפרסומי מהעבר..

ההתנגדות הזו אינה במקומה. נכון יש ליקויים רבים בהתנהגות העסקית של הבנקים. נכון התמיכה/תרומה בעמותות שהעמיד לאומי במסגרת המבצע היא טיפה בים מכלל רווחיו/הכנסותיו. האם זו סיבה לעמותות שרב פעילותן החיובית מבוססת על תרומות, לדחות את הסיוע המוצע להן? המבצע אמנם מכוון לחיזוק דימוי חיובי של הבנק, אך  באותה מידה הוא מאפשר חשיפה ציבורית גדולה לעמותות שקודם לכן איש לא שמע על פעילותן המבורכת.

המתנגדים מעלים נימוק נוסף. כיצד תוכל עמותה להביע ביקורת על הבנק אם היא נטלה חלק בפרויקט? תנוח דעתם. גם העמותות, גם הציבור, יודעים גם יודעים להבחין בין תרומה לבין התנהגות המקפחת צרכנים.

ועוד משהו – רוב התרומות וההכנסות שעמותות המגזר השלישי נהנות מהם מקורן בגופים עסקיים. בלעדיהן קרוב לודאי לא היו יכולות לפעול ולסייע לאלפי נזקקים ומוגבלים. ידוע גם כי חלק מנימוקי התורמים העסקיים נשען על הצורך ל"כבס" התנהגות עסקית שאינה מעוררת אהדה ציבורית.

למרבה הצער העמותות אינן יכולות להרשות לעצמן לדחות בסיטונות תרומות ותמיכה. על כן לעיתים "סותמים את האף" ולוקחים. זאת כמובן במצב שהמטיפים לבררנות יתרה אינם יכולים/מוכנים למלא את מקום התורמים שידחו. לא בהיקף הכספי וגם לא בכמות המספרית.

18 תגובות על ״ההתנגדות למבצע בנק לאומי לטובת העמותות אינה מוצדקת״

  1. אני מאמין שאין לבדוק שיניו של סוס מתנה. אלא שכאן אין מתנה אלא קנייתה.
    יכבד הבנק את יעדן של העמותות ולא יאלצן להשקיע כספי תורמים בקידום עסקיו. רוצה לומר יקציב הבנק לעמותות סכום כסף זהה. בסכום זה יכינו העמותות את הסרטון שייעלה לתחרות.
    אני למשל הייתי מתרעם אם כספי תרומתי לא היו הולכים למטרה המוצהרת. יש גופים שהפסקתי לתרום להם כי סטו קלות בהתחלה עד שידרדרו למצב שהתרומות תחזקו רק את המנגנון. חטאת לפתח רובצת. יש להקפיד בגדולה כקטנה כשמדובר בעמותה המתקיימת מתרומות.

  2. תרומת מיליון שקל לחלוקה בין עמותות היא מכובדת וראויה לתודה . מרבית הגופים העסקיים התורמים ( פרט למתי מעט ) מנצלים מעורבותם ותרומתם לפרסום עסקיהם . כך זה היה וכך זה ימשיך .בנק לאומי עלה על תרגיל מעניין ומעודד עמותות , גם כאלו שאולי לא נחשפו לעין הציבור להתמודד ותוך כדי ליצור עבור עצמן ועבור התחרות סרטון שווקי . הייתי מעדיף כמובן שהתחרות תתקיים בשני שלבים – בראשון יוגשו רעיונות ותסריטים , אותם יבדוק גוף כלשהו שקשור לבנק ולגורמי המגזר השלישי ומתוך התסריטים שיבחרו ושלהם יתן הבנק מימון לצילום התסריט יקבעו הזוכים . נקווה שכך יעשה הבנק בפעם הבאה .אך גם בשיטה הנוכחית יש להודות על כל תרומה שגוף מסחרי נותן ולא לנשוך את היד הנותנת

  3. מנחם שלום,
    אכן אני מתנגד מטעם עצמי ואינני מיצג אירגון כלשהו. אין בכך פסול, אולי אפילו להיפך.
    לא אפרוס כאן את כל היריעה של דעתי על יחסי הממשלה, המגזר העסקי והצגזר השלישי. אסתפק בכך שאציין כי אם סותמים את האף כשמסריח, סביר להניח כי הרקבון יתפשט הלאה, ואנו עדים לתהליך זה מדי יום.

    נקודה נוספת הראויה לציון היא קביעתך כי "רוב התרומות וההכנסות שעמותות המגזר השלישי נהנות מהם מקורן בגופים עסקיים". אשמח לדעת מה המקור לקביעה זו.
    על פי הלמ"ס: "54% מכלל הכנסות המלכ"רים בשנת 2009 הן מהעברות ממשלה , 29% ממכירת שירותים, 16% מתרומות שהתקבלו ממשקי בית ומעסקים, ועוד 1% מהכנסות מריבית ומרכוש."

    נראה כי אנשי היח"צ ששוכר המגזר העסקי אכן עושים עבודה טובה.

    1. גיא שלום

      אי הסכמה עם דעתך איננה לסתום את האף בגלל סרחון . יותר מכך – מהלך שיסתכם בנתינה של מיליון שקל לעמותות שונות בודאי שאיננו סרחון . אני מסכים שחיינו הציבוריים מלאים תחומים , מעשים ודברים המעוררים ביקורת . כמי שחי באותה חברה כמוך אני חש שיש ביקורת ויש גם השפעה לביקורת . יחד עם זאת בל נשפוך את התינוק עם המים . ראוי להעזר בתרומה הנדיבה . שבוודאי תיצור לבנק לאומי יחסי ציבור חיוביים ולהציע את שיפור המהלך בשנים הבאות.

      ולבסוף – אכן אנשי יחסי הציבור ששוכר המגזר העסקי עושים עבותם טוב . בוא לא נירק אנחנו לבאר שאנו שותים ממנה ונעשה עבודתינו רע

      1. גיא ואריה אני מסיק מאופן תגובותיכם שיש לכם איזה עניין מעבר לעניין. לי אין אלא את דעתי הפרטית המתקוממת נגד עשיית הון על גבו של אביון.

        יכבד בעל ההון להזמין מהעמותה תמורת תשלום מיצג לתערוכה/תחרות. יפעיל אז המזמין את שיקול דעתו ויבחר לתגמל את מי שיחפוץ כאשר ידבנו לבו.
        זה מקרה קלאסי של אין בודקים שיניו של סוס מתנה.

        בצורה שהנושא הוצג בעל ההון מנצל את רעבונו של המסכן לקנות ממנו בארית כספו את הזכות לכרכר סביבו במטרה לזכות באיזה פרור משלחנו.
        זה מקרה קלאסי של לעג לרש.

      2. האם יש למשהו מושג כמה משלם בנק לאומי למשרד פרסום תמורת העלאת קמפיין? איני מעוניין בסכום המדוייק אלא בסדר הגודל (עשרות אלפים? מאות אלפים?)

  4. זהו עצם העניין כאן קבור הכלב
    "בכך שאציין כי אם סותמים את האף כשמסריח, סביר להניח כי הרקבון יתפשט הלאה, ואנו עדים לתהליך זה מדי יום."

  5. לגיא – תודה על תגובתך. גם אם אתה מדבר בשמך בלבד,אין בכך כדי להמעיט מדעתך.אני מסכים אתך שאולי ההיפך הוא הנכון. אבל,דעתי שונה וכתבתי אותה.
    הנתונים הסטטיסטיים שהבאת לא כל כך רלבנטיים כאן. סעיף המלכרי"ם הוא סעיף כוללני המכיל בתוכו גם את העמותות החברתיות. אני מעריך שאם נבודד אותן הרי תתקבל תמונה שונה לגבי אחוז התרומות שהן מקבלות מגורמים עסקיים או מפרטים בעלי מעמד ותפקיד בכיר בגופים עסקיים.בכל מקרה זה אחוז נכבד.
    כל זה ,כאמור לא כל כך חשוב.תרומה הניתנת לעמותה חברתית גם אם היא מתקבלת מגורם עסקי כחלק מאסטרטגיה שיווקית או מאיש עסקים במטרה לשפר דימוי – היא תרומה שיש לקבל ולכבד. הביקורת שיש על התנהלות הגורם העסקי אינה הופכת את תרומתו לפסולה מחד, ואינה מכשירה את התנהלותו, עליה יש ביקורת , מאידך.התנגדות לשמה אינה משרתת מאומה. וזה שאנשי יחסי ציבור עושים עבודתם זה לדעתי בסדר גמור.

  6. נדמה לי שהבעיה, או לפחות אחת מהבעיות, היא שהבנק תורם את הכסף שלנו, ועוד עושה על גבי זה רווח תדמיתי. כשתאגיד תורם כסף הוא תורם את הכסף שהוא הרוויח, בין היתר על ידי גבייה גבוהה מהנדרש עבור שירותים. אם כך, למה שהוא לא יוריד את העלות של השירותים שהוא נותן, ויתן לנו לתרום את הכסף שלנו לאן שאנחנו רוצים? או במילים אחרות, למה שהכסף שלנו יעבוד בשביל הבנק ולא בשבילנו?

    1. חגי זכותו של הבנק להרויח וזכותו לעשות בכספו מה שבא לו.
      אנחנו צריכים לדרוש מנציגינו בכנסת וגם בדירקטורים שייצגו אותנו כיאות ויודאו שלא "חוגגים עלינו".
      מנחם רבוי תרומה היא תרומה כאשר היא נתנת ללא תמורה. זה לא המקרה כאן.
      אם הבנתי נכון הבנק דורש מהעמותות לממן את אותו המייצג שיוצג בפניו לתחרות בה יחליט הבנק כיצג תתוגמל כל עמותה ועמותה. לעניות דעתי זו מסכת עניינים פסולה מעיקרה. ראשית ובלי משים כספים שלי כתורם מופנים שלא בהתאם למטרת……לגבי השאר בטרם אתייחס כבר שאלתי ועדיין לא נענתי, כמה מקבל משרד יחסי ציבור בגין קמפיין מסוג זה? ובעצם מה העלות של הבנק לקמפיין מסוג זה?

  7. לצביקה ארצי- הכנת סרטון על מנת להעלותו ליו טיוב אינה כרוכה בעלות מיוחדת. אפשר לעשות זאת באמצעות מצלמת וידאו פשוטה או גם במצלמה ביתית. כך שאי אפשר לקבוע כי הבנק דורש מהעמותות להשקיע כספים בסרטון. דרושה אמנם השקעה בתוכן הדברים הנאמרים ובהצגת מטרות העמותה אבל אין זו השקעה כספית.
    לעניין תקציב הפרסום – כיוון שאיני קשור לבנק איני יודע. אבל צא מהנחה שתקציב השיווק והפרסום הכולל של הבנק אינו קטן. קח בחשבון גם שפרסום ברשת אינו יקר. זה לא כל כך משנה לעניין התרומה לעמותות החברתיות, שבעיני היא חיובית. לסיכום: העמותות אינן משקיעות, חלקן תקבלנה תרומה,רובן גם חשיפה, והבנק מצידו מקווה לקדם תדמית של מעורבות חברתית. אם יצליח – זו כבר שאלה אחרת.

    1. מנחם רבוי – איני מעוניין להתחפר. עלות היא עלות. אין דבר כזה עלות מיוחדת כשמדובר בכספי התרומות שלי או של כל תורם תמים אחר.
      איני דואג לבנקים כלל וכלל. אני כן דואג לתדמית של העמותות. כל חשיפה בהקשר הזה עלולה לצערי רק לקדם את ענייני הבנק על חשבון עמותה זו או אחרת.
      אנחנו מבינים זה את זה. אנחנו לא חייבים להסכים.

  8. 1. לעניין "אינם יכולים/מוכנים למלא את מקום התורמים" ישנה כבר יוזמה (של שחר אבן דר מנדל) של גולשים החותמים על התחייבות לתרום 100 שח לעמותה הראשונה שתפרוש מהמירוץ.
    אם יהיו מספיק חותמים הפרישה תשתלם כלכלית

    https://menachemraboy.wordpress.com/2010/12/13/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95/

    2. אתה מתעלם מהעובדה ששיטת "כוכב נולד" גם משפיעה מאוד על התנהלות העמותות, משום שהיא מכוונת אותן להשקיע יותר מאמץ באריזה נוצצת של יח"צ מאשר בתוכן – הטיפול באוכלוסיית היעד. באותו אופן אני מניח שתסכים שיש הבדל עצום בין זמרים שגדלו בתוכנית כוכב נולד ובין אלו שלמדו באקדמיה למוסיקה.

    גם כך הצורך של עמותות להתבסס על שנור מוביל לעתים קרובות להשקעה מיותרת ביחצנות לסדר עדיפויות לקוי בהשקעה. לדוגמה, התורם רוצה בניין חדש על שמו או לזכר אימו המנוחה, העמותה זקוקה הרבה יותר להכפלת מצבת העובדים ו/או לתשלום שכר הוגן לעובדים כך שיבואו אנשים טובים. מה יקרה בסוף? יבנו בניין

  9. בתגובה שמעליי הופיעה הפנייה של איתי ליוזמה שלי (שלא ממש תופסת, יש להודות) לגייס תרומות לעמותות שתודענה על פרישה מהמרוץ הזה.
    כן, אני בהחלט יכול להבין שיקולים של עמותה דלת-תקציב שתצטרף לפרויקט הזה בתקווה לקבל סכום לא מבוטל (כדאי לזכור עדיין שרוב העמותות המשתתפות לא תקבלנה אפילו שקל), אבל שיטת ההצבעה היא מקוממת ומופרכת. הציבור הרחב, על סמך סרטון תדמית ביוטיוב, מכריע איזו עמותה ראויה לקבל את הכסף. אף אחד מהמצביעים לא בודק, ולא יכול לבדוק ברצינות, את פעילותה של העמותה בשטח, את התקציב שלה ואת התנהלותה לאורך שנים. זו צורת הכרעה פסולה לטעמי, מצטער. מה גם שבאופן ידוע מראש (ומקומם לטעמי) עמותות של טיפול בבעלי חיים מצליחות לזכות ביחסי ציבור נפלאים, כי חתול חמוד מצטולם יופי ביוטיוב (נניח, לא באמת צפיתי ברוב הסרטונים).
    אבל בסופו של דבר מה שהכי מרגיז הוא שמחלקת יחסי הציבור של לאומי יכולה לסמן וי גדול על נושא התומה לקהילה. לו היו מחליטים בלאומי לתרום מחר מיליון ש"ח לאחת העמותות החשובות האלה הם היו זוכים לאזכור מחמיא בידיעה עיתונאית בשולי החדשות, לשלט תודה במיקום בולט במשרדי העמותה (או באיזה מתקן חשוב) ורוב הציבור לא היה יודע בכלל. עכשיו בלאומי יכולים להירגע. לא צריך להזיע כל כך הרבה בשביל יחסי ציבור, הנה כבר הזמינו אותם לראיונות מחמיאים בכל מיני תכניות טלוויזיה.
    בניגוד למבקרים אחרים אני לא רוצה לפסול כל תרומה של לאומי, בטח לא במצב הקיים, אבל אני לא רוצה לראות את לאומי מקבל יחסי ציבור לא פרופרציונליים כאלה.

כתוב תגובה לחגי לבטל

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.