ההתנגדות למבצע בנק לאומי לטובת העמותות אינה מוצדקת

בנק לאומי והעמותות

אמנם יש ליקויים רבים בהתנהגות העסקית – צרכנית  של הבנקים, וכספי התמיכה בעמותות הן "טיפה בים הרווחים" ,אך זו אינה סיבה לעמותות נזקקות לדחות תרומה וחשיפה ציבורית

בנק לאומי מקיים בימים אלה תחרות בשם "מליון סיבות טובות". בתחרות משתתפות עמותות שונות בתחום החברתי, מהמגזר השלישי . 50 העמותות הראשונות, מתוך כלל העמותות המשתתפות בתחרות, שיקבלו את מירב קולות הגולשים באינטרנט , יזכו בפרס/תרומה של בנק לאומי בסכום כולל של מליון ₪.

לצורך ההשתתפות בתחרות התבקשו העמותות המעוניינות להשתתף, להפיק כל אחת, סרטון קצר על פעילותה ולהעלותו לאתר היו –טיוב של הבנק . הגולשים ברשת שיכנסו לאתר הבנק מתבקשים להצביע בעבור העמותה המועדפת עליהם ו -50 העמותות הראשונות בדרוג יזכו בפרס התרומה. [החל מ -200.000 ₪ ועד ל -10.000 ₪ לעמותות שיזכו בדרוג נמוך].

לא צריך לחשוד בבל"ל שהוא מקיים את הפעולה מתוך נדיבות לשמה ללא שום כוונה לקבלת תמורה. המבצע כלול במסגרת תכנית השיווק והפרסום של הבנק שמטרתה לחזק דימוי של מעורבות חברתית חיובית ועזרה לקהילה ולציבורים החלשים בה. כל זאת על רקע הדימוי השלילי שיש לבנקים ובכללם גם ללאומי, בשל גובה העמלות,משכורות הבכירים,ועוד ועוד.

אבל, למגמת הפעילות השיווקית- חברתית של "לאומי", קמו מתנגדים,[ למשל הכותב שוקי גלילי וגיא יוחנן באתר "עבודה שחורה"] בינתיים מטעם עצמם בלבד. נימוקיהם, על קצה המזלג, הם: המבצע כולו והתרומות שמבטיח לאומי לעמותות החברתיות, אינן אלא חלק ממסע שיווק עצמי של הבנק, שבהוצאה שולית יחסית, מבקש לזכות בתואר של מעורבות חברתית שאינו זכאי לה, בשל התנהגותו האנטי צרכנית בנושאים רבים. לדעתם,  מערכת הבנקאות אמנם היא חלק חיוני בכלכלה המודרנית, אבל המבצע של לאומי הוא למעשה ניסיון "לעבוד" על הציבור. הבנק פועל לעשיית רווחים מהציבור . הוא אינו ידיד בניגוד לנאמר בסלוגן הפרסומי מהעבר..

ההתנגדות הזו אינה במקומה. נכון יש ליקויים רבים בהתנהגות העסקית של הבנקים. נכון התמיכה/תרומה בעמותות שהעמיד לאומי במסגרת המבצע היא טיפה בים מכלל רווחיו/הכנסותיו. האם זו סיבה לעמותות שרב פעילותן החיובית מבוססת על תרומות, לדחות את הסיוע המוצע להן? המבצע אמנם מכוון לחיזוק דימוי חיובי של הבנק, אך  באותה מידה הוא מאפשר חשיפה ציבורית גדולה לעמותות שקודם לכן איש לא שמע על פעילותן המבורכת.

המתנגדים מעלים נימוק נוסף. כיצד תוכל עמותה להביע ביקורת על הבנק אם היא נטלה חלק בפרויקט? תנוח דעתם. גם העמותות, גם הציבור, יודעים גם יודעים להבחין בין תרומה לבין התנהגות המקפחת צרכנים.

ועוד משהו – רוב התרומות וההכנסות שעמותות המגזר השלישי נהנות מהם מקורן בגופים עסקיים. בלעדיהן קרוב לודאי לא היו יכולות לפעול ולסייע לאלפי נזקקים ומוגבלים. ידוע גם כי חלק מנימוקי התורמים העסקיים נשען על הצורך ל"כבס" התנהגות עסקית שאינה מעוררת אהדה ציבורית.

למרבה הצער העמותות אינן יכולות להרשות לעצמן לדחות בסיטונות תרומות ותמיכה. על כן לעיתים "סותמים את האף" ולוקחים. זאת כמובן במצב שהמטיפים לבררנות יתרה אינם יכולים/מוכנים למלא את מקום התורמים שידחו. לא בהיקף הכספי וגם לא בכמות המספרית.