הרוחות התלהטו בעימות משודר שנערך בעיצומה של שביתת פרקליטי המדינה, בין הממונה על השכר אילן לוין ובין חברת ועד פרקליטי המדינה עו"ד הדס פורר. [קול ישראל 1.12.10 במשדר "בחצי היום"].
כמו בכל סכסוך עבודה כל צד מציג את עמדתו וטוען כי הצד השני אטום/מתעלם מהצרכים/מושך זמן/בלתי מתחשב/וגורם נזק למדינה ולציבור. כך גם במקרה שלפנינו.
אבל ברבים מהמקרים משתדלים הצדדים לשמור בכל זאת על ערוץ פתוח. הרי בסופו של דבר יצטרכו להגיע לסיכום ולכן לא טוב "לשרוף את כל הגשרים" בשיח שלפני הסיכום, גם אם ישנם חילוקי דעות.
במקרה שלפנינו זה לא כל כך התקיים. הממונה על השכר קבע ששביתת הפרקליטים מכוונת "לשבור את מדינת ישראל", שהם מתנהגים במו"מ כ"מורמים מעם", שגם להצעות שהוגשו להם בדיון בו השתתף גם מזכ"ל ההסתדרות לא השיבו בחיוב ועוד.
נציגת הפרקליטים טענה שרובם נשארים בתפקיד אף שיכלו להשתכר יותר בסקטור הפרטי, ואם המדינה רוצה כוח אדם טוב בשירותה, הפועל מתוך הרגשת שליחות, שתשלם בעבור השליחות הזו.
היא השיבה רק בעקיפין לקביעת ושל הממונה על השכר כי פרקליטי המדינה השובתים נהנים מזכויות יתר שאין לעובדי המגזר הציבור כמו 35 ימי חופשה שנתית כשלאחרים רק 27 ימים. "הצענו להם בין השאר אמר – לקבל תוספת שכר תמורת פדיון ימי חופשה עודפים אלה. הם מרוויחים בכל הדרגים יותר מעמיתיהם המשפטנים האחרים בשירות המדינה. שכר מנהל מחלקה לחודש מגיע לכ- 44 אלף ₪. בדרישותיהם הם מערערים את כל מבנה השכר בשירות המדינה.."
נציגת הפרקליטים : לא נתפשר. הציעו לנו כל מיני תוספות. כאן ושם, אבל מבקשים שנוותר על זכויות [כמו ימי החופשה השנתית בתמורה]
וכאן נתנה עו"ד פורר את שורת המחץ שלה בויכוח: "בטח שאנחנו מרוויחים יותר מהעובדים הסוציאליים. כי המדינה משלמת להם [לעובדים הסוציאליים] שכר רעב."… והויכוח נמשך.
פה צריך לעצור לרגע. גם אם באמת שכרם של העובדים הסוציאליים נמוך וצריך לשפרו, מדוע הפרקליטים המכובדים צריכים בטח להשתכר יותר. למה כל כך בטח?. עובד סוציאלי מוסמך, משכיל פחות מהם? עבודתו קלה יותר? חשובה פחות? מה זה ה"בטח" הזה.
אפשר לתת הרבה הסברים לחשיבות עבודתם של פרקליטי המדינה בשמירה על שלטון החוק, ולנמק גם דרישה כזו או אחרת לתוספת תגמול.
אי אפשר להסביר את ההתנשאות והרגשת המורמים מעם שהוקרנו בביטוי הקצר הזה של נציגת הפרקליטים בויכוח הפומבי עם הממונה על השכר. אולי בכך גם טמון הקושי בהשגת סיכום חיובי אתם.
*קצרים באקטואליה מדור חדש באתר זה שיביא הערות תגובה עדכניות ומיידיות בענייני היום
מנחם רבוי - הבלוג 
אני קורא בצורה שונה את מה שאמרה עו"ד פורר. היא התרעמה על השכר הנמוך של העובדים הסוציאליים אותו הגדירה שכר רעב.
כל דיון על שכר של סקטור אחד מלווה בנתונים שאינם תורמים לעניין. שכר חריג של בכירים או השוואה לשכר של אחרים. צריך לזכור שבסופו של יום כל שכיר הולך הביתה עם הלוקש שלו. אם יש חריגות שכר צריך לתקן ולא על חשבון המשתכרים מעט. אין מה לעשות על רקע העיצומים השוואת בין לבין.
מה שעומד על הפרק זה תפקודם של משרתי הציבור. שכר נמוך מדי מסיח את דעתם ממהות תפקידם. תפקידו של הממונה על השכר לנהל את השכר כל הזמןולא את המשברים.
מסכים אתך שבזמן דיונים על תביעות/חידוש הסכמי שכר משתרבבים נתונים שאינם תורמים לדיון.במקרה שלפנינו התרעמה כנראה נציגת הפרקליטות שמא תעלה השוואה לשכר העובדים הסוציאליים וקבעה שאלה משתכרים משכורת רעב. ולכן בטח שהפרקליטים משתכרים יותר. אבל במשדר הזה השווה הממונה על השכר את שכרם הגבוה [לטענתו] של הפרקליטים לשכרם הנמוך יותר של משפטנים בשירות המדינה שאינם פרקליטים הוא לא דיבר על עובדים סוציאליים ולא על מורים.
נציגת הפרקליטים דווקא היא שבחרה להשיב ע"י דחיית ההקבלה לשכר העובדים הסוציאליים. וקבעה ש"בטח" אנחנו [הפרקליטים] מרוויחים יותר. בצדק אפשר לטעון שזו אינה השוואה רלבנטית. אבל נציגת הפרקליטות היא שעשתה שימוש בטכניקת התנצחות מסוג זה שנימת התשנאות משולבת בה.למעשה לא השיבה עניינית לטענות הממונה על השכר.
הנתונים המוצגים על-ידי משרד האוצר הם מוטים ושגויים. עזבתי את אחד המשרדים הגדולים במשק כדי לעבור לעבוד בפרקליטות. חברי מהמשרד הפרטי הרוויחו פי 3 ממני, לא פחות (וזה בשוטף. אני לא מתייחס למשכורת 13, ולבונוסים – מושגים שאינם קיימים בפרקליטות, אבל כמעט כל עו"ד בשוק הפרטי מכיר אותם). בנוסף, האוצר אינו מספר שהסדרי הפנסיה של הפרקליטים, החל משנת 2000, הם פנסיה צוברת, כשהפרישה היא בגיל 67, עם הפרשה סטנדרטית, כשהמשכורת לפנסיה היא 2/3 מהמשכורת בפועל שכן חלק ניכר מהשכר נובע מתוספת כוננות ובעיקר משעות נוספות. מצד שני, עבדתי בלחץ לא פחות מעמיתים במשרדים הפרטיים. טיפלתי בכמות תיקים שאין לה אח ורע במגזר הפרטי. בהרבה תיקים הופעתי בבית המשפט לבד, כשבצד השני ארבעה עו"ד, שלושה מתמחים ועוד. נשאתי באחריות כבדה הרבה יותר, ובעיקר נאבקתי למען האינטרס הציבורי, שכה רבים מנסים לכרסם בו. אז נכון, לא הרווחתי שכר רעב. הרווחתי שכר סביר. אבל אלמלא ראיתי בתפקידי שליחות, לא הייתי נשאר בפרקליטות המדינה יום אחד. הייתי יוצא החוצה, ומוצא את מקומי בשוק הפרטי, כפי שהוצע לי לא פעם על-ידי בעלי משרדים פרטיים. ולגבי ההתבטאות של עו"ד פורר, כמי שמכיר את הציבור היקר והחשוב של העובדים הסוציאליים, ועבד איתם לא פעם, לא יכול להיות ספק שהם מקבלים "שכר רעב" וראוי שמדינת ישראל תתגמל אותם בצורה הולמת, מהר ככל הניתן.
כל הכבוד ליובל ולכל שאר החיילים, השוטרים, הכבאים, המורים….שמחרפים נפשם למען עתידנו תמורת שכר מביש.
אני מצטרף לקריאתו של יובל לתגמל אותם בצורה הומת וטובה שעה אחת קודם.
מסכים עם צביקה שצריך לשפר את השכר לעובדי ציבור המשתכרים שכר נמוך, גם כמובן השכר של העובדים הסוציאליים. אין זה אומר שמוצדק להעלות את שכרם של כל עובדי השירות הציבורי.
אם יש פרקליטים בשירות המדינה היכולים לקבל שכר גבוה יותר בשוק הפרטי, הרווי בעורכי דין איש אינו עוצר אותם. בנוסף, כפי שכותב יובל יש בשירות המדינה אלמנט נוסף תחושת השליחות, יצוג הציבור ואני מוסיף גם הכח השלטוני, שאיננה מאפיינת עבודה במגזק הפרטי.
זה לא אומר שיש להתעלם מדרישות להעלאת שכר, אבל ללא תחושת העליונות ו"אי אפשר בלעדנו…"
כבודו של כל עיסוק במקומו, וצריך לשמור על האיזון הראוי. משימה לא קלה בכלל.