ראשי > תקשורת ופרסום > תחקירים עיתונאיים מתוזמרים?

תחקירים עיתונאיים מתוזמרים?


במאבק בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל הכול מותר והכול הולך. עכשיו באפנה תחקירים עיתונאיים. האם הם מתוזמרים ומוכוונים? אין בכך כדי להמעיט מחשיבות הגילויים. מכאן ועד למסקנות, ארוכה הדרך. עם כל הכבוד לפרשנים עדיף להמתין לממצאי מבקר המדינה.


בצה"ל היה אחד שהוא בעצם שטן שחור משחור. בועז הרפז שמו. הוא המשיך בביצוע מעשי השטנים שלו גם לאחר שהודח/שוחרר מהשירות הפעיל. זה הוא שהודה ואח"כ חזר בו כי זייף את "המסמך".

בפרשת המאבק בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל הכול מותר והכול הולך. עכשיו באפנה העיתונאית לפרסם תחקירים. [הקישור מתוך העיין השביעית 12.11.10 והקישור הזה מתוך הבלוג של Velvet Underground ] בחזרה לתחקירים:  קצת קשה לפרסם עובדות מוכחות ובדוקות כנגד הרמטכ"ל , אז הולכים "מסביב". שולפים קטעי חקירה משטרתית וקטעי ציטוטים של בכירים לשעבר בצבא על מנת להראות כמה מסוכן והרסני היה אותו בועז הרפז, וגם קושרים אותו ומעלליו לאשכנזי. איך קושרים? לרמטכ"ל אישית וללשכתו היה בעבר קשר הרבה יותר הדוק עם הבחור, מהרושם שנוצר תחילה, עם הגילוי שהרפז עמד אחרי  "המסמך". מכאן הדרך קצרה לשורת רמיזות והאשמות  הקושרות את "סביבת" הרמטכ"ל ואותו עצמו למעשים "חמורים ומזעזעים, ליצירת תופעה של השחתה והפקרות בצבא, אינטרסים אישיים, שקרים והונאה." [ארי שביט –הארץ 12.11.10].

האם הדברים נכונים? כנראה שחלק מהעובדות נכון. האם הפרשנות נכונה? זה כבר בעייתי. קשה להשתחרר מן הרושם שכל התחקירים הללו מתוזמרים על ידי גורם כלשהו. גם הפרטים המופיעים בהם , רובם חמרי חקירה שיש עליהם חיסיון,הגיעו ממקור כלשהו וכולם משרתים את המגמה.

למישהו במערכת יש אינטרס להסיט את ההתעניינות מגוף העניין [ הליך מינוי רמטכ"ל ופרשת יחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון] לאפיק אחר, כזה שהוא עצמו רווי פרטים מוכמנים, שמות קוד ומסתורין, אבל כזה שממנו אפשר לגזור פרשנויות מפלילות ומחשידות כלפי מי שיש עניין לפגוע בו. [מי? הרמטכ"ל]

אז מי לכל הרוחות "מבשל" את דייסת הפרסומים והתחקירים? קשה לחשוד ברמטכ"ל  או במישהו המקורב אליו כי הם עומדים מאחרי גל הפרשנויות כנגדם. הצד שכנגד שר הביטחון,לשכתו, מקורביו? ודאי שלא. איך אפשר להעלות זאת על הדעת? האם מי שלא היה מודע לשאלת החוקיות של הפיליפינית שהסתובבה בביתו יכול להיות מודע למסע העיתונאי כנגד צמרת הצבא? ברור שברק  לא יודע מכלום…

אין באמור כדי לזלזל או לגרוע מחשיבות הגילויים העיתונאיים בפרשה. גם לא משנה איזו מטרה ואת מי הגילויים הללו משרתים. די בחשיפתם.

אבל מכאן ועד למסקנות ארוכה הדרך. הגילויים חשובים. אבל צריך לקרוא אותם בביקורתיות וב"הרבה מלח" כמו שאומרים. עם כל הכבוד ליכולת הראיה הרחבה של כמה מפרשנינו ומסקנותיהם המלצת רשימה זו היא להמתין לתוצאות בדיקת מבקר המדינה.

  1. 13 בנובמבר 2010 ב- 22:07

    מנחם, אתה צודק שה"תחקירים" מתוזמרים על ידי אותו גורם.
    עובדה, הערוץ הראשון (אילה חסון), ערוך 10 (דרוקר ושלח), ידיעות אחרונות (רונן ברגמן) וגם ישראל היום – כולם מביאים בערך אותן עובדות. אולי גם מעריב, אינני יודע.
    ידוע לי מנסיוני – כאשר מופיעות כתבות דומות בשני אמצעי תקשורת, זה אומר שיחצ"ן עומד מאחריהן. כאן, יש מבול של כתבות וכולן דומות עד זהות. ברור שיש גורם שמפיץ אותן והוא לא תחקירן של עתון.
    אותו גורם – מפתיע, מפתיע – אינו רוצה בטובתו של הרמטכ"ל. נחשו מיהו…

  1. 22 בנובמבר 2010 ב- 17:39

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: