ראשי > עניינים של כלום > "..אמא לא הכירה את יונתן שפירא"

"..אמא לא הכירה את יונתן שפירא"


הערת עידכון: פעיל השמאל/ סרבן השירות, מיוזמי "מכתב הטייסים" , כבר לא מפתיע. בימים אלה עלה על ספינת הטיולים "איירין" יחד עם עוד תשעה אנשים, חלקם יהודים, לצורך ביצוע משט לעזה במטרה להביא למקום ציוד וחמרים כעזרה הומניטרית כהגדרתו. זה שכבר ניתן להעביר את הסחורות לעזה בדרך היבשה לא רלוונטי בעיני הפעילים . מטרתם "לפרוץ את הסגר הימי." אם חיל הים יתערב – הודיעו- הם לא יתנגדו וימלא אחר ההוראות. אבל העיקר שהעולם ידע על הניסיון שלהם לפרוץ את המצור. שפירא, האמון כבר על דיווחים לתקשורת שיגר לפני ובמהלך המשט, לתקשורת הישראלית והזרה ,הצהרות על מטרות נסיעת הספינה, ועל השקפותיו בגנות הממשלה והמדינה. לאחר השתלטות חייל הים על הספינה ללא אלימות כפי שטען דובר צה"ל, מסר שפירא כי מפקד הכוח השתמש נגדו ב"שוקר" חשמלי ללא כל סיבה. כתב חדשות 10 שהיה על הסיפון בעת ההשתלטות אישר את הדברים. לדבריו החומר שצילם והמצלמה נלקחו ממנו ולא הוחזרו. דובר צה"ל לא הגיב בינתיים על הטענות.

למי ששכח זה לא כבר ריסס בחורנו כתובות גרפיטי על מבנה הרוס בגטו ורשה, ועורר עליו בכך זעמם של ארגוני ניצולי השואה. וגם, הוא האיש עליו נכתב לפני שנים להיט גדול שעדיין מושמע, שוזה אינו משתלב כל כך בפעילותו הנכחית. להלן תזכורת מרשימה שפורסמה כאן בנושא לפני כמה חדשים: [יולי 2010]


יונתן שפירא, זה שריסס כתובת גרפיטי –  "ישוחררו כל הגטאות, ישוחררו עזה ופלסטין" – על חורבות מבנה הרוס בגטו ורשה הוזמן לשיחה בשב"כ על פעילותו. "פעילותו הגרפית" על קירות הגטו עוררה תמיהות בתקשורת ומחאות חריפות בקרב ארגוני ניצולי השואה. המסר של שפירא לא עבר.

משום כך,ואולי מסיבה נוספת שתוזכר בהמשך , הוא עושה מאמץ להבליט ולהדגיש פעילותו ע"י דיווח לתקשורת כי זומן לשיחה עם נציגת השב"כ. מדיווחו עולה בבירור המאמץ שלו להסביר כי זימונו לשיחה הוא "רדיפה פוליטית בגלל דעותיו ". …

גם זה לא כל כך תפס. אולי בהמשך הדרך….

למקרא הדיווחים האחרונים בתקשורת על הגרפיטי בגטו והשיחה בשב"כ שנשאו אופי של דיווח על פעילות תימהונית  בעלת מרכיבים פיקנטיים – ולא בטוח  שלכך כיוון אותו שפירא – נזכרתי שכבר  בעבר היו פרסומים אודותיו.

הבחור בעבר טייס מסוקים בחיל האוויר היה בין הפעילים שעמדו מאחורי מכתב טייסי המילואים  משנת 2003 בו הודיעו כי הם מסתייגים ויסרבו לקחת חלק בפעילות התקפית של חיל האוויר באזורי אוכלוסיה אזרחית . בזמנו עורר המכתב סערה גדולה וויכוח ציבורי סוער. חלק מחותמי המכתב שעדיין שרתו שירות פעיל במילואים בכללם גם שפירא הודחו מהחיל.

אבל  מה שקיבע את יונתן שפירא –  פעיל השמאל המפגין נגד מדיניות הממשלה ופעילות הצבא – בתודעה הציבורית לא הייתה,  אולי למורת רוחו,  פעילותו זו. מה שנחרת בזיכרון הציבורי הוא אזכורו בפזמון –הפופ "יונתן שפירא" שחיברה והקליטה הזמרת איה כורם, חברתו לספסל הלימודים בבית הספר בעבר הרחוק.

הפזמון היה להיט הסטרי מיד לאחר שהופיע . מה שהפך אותו ליותר מסתם להיט הייתה השורה המסיימת "הלב שלי דופק חזק מתחת לבגדים, יונתן שפירא, תעשה לי ילדים".

מספר בתים מתוך הטכסט:
בת עשרים וארבע, מטר ושישים וקצת,
עיניים ירוקות ושיער שחור כמעט,
מחפשת ת'אחד ומחכה להתרגש,
דרוש חתן, שמלה כבר יש.

בת עשרים וארבע, מעוניינת בחבר,
גבוה ומבין עד גיל שלושים אולי יותר,
והוא יכול להיות טייס, והוא יכול להיות נווט,
כי זה לא משנה, לי לא אכפת.

ואמא, היא תמיד אמרה לי
"
כל גברים אותו דבר,
אם אחד ילך היום
אחד אחר יבוא מחר",
אבל אמא לא הכירה את יונתן שפירא.

שפירא עצמו יודע היטב כי השיר נכתב עליו. בכתבה  "טוס לנו מהעיניים" מאת  מירון רפפורט, שפורסמה בזמנו במוסף הארץ , הוא מספר כי  יונתן שפירא, הטייס-הסרבן, ידע זאת מהרגע הראשון. את כורם הכיר כשלמדו יחד ב"רימון", בית הספר למוזיקה. היא סיפרה לו שהיא עומדת להקליט עליו שיר, הראתה לו את המלים, והם שניהם, כך הוא אומר, ראו בזה סוג של בדיחה. שפירא לא האמין שהבדיחה הפנימית הזאת תהפוך ללהיט הקיץ של גלגל"צ.

אבל זה קרה. ומאז הפזמון הלהיט רודף את פעילותו הפוליטית, ובמידה מסוימת מגחיך אותה.

הלהיט יונתן שפירא בביצוע איה כורם :

  1. 21 ביולי 2010 בשעה 15:53

    אם ההזמנה של יונתן שפירא לשב"כ היא לא חקירה פוליטית אז מה כן? הבקשה ממנו לדווח על פעילותו בבי די אס היא רדיפה פוליטית. זכותו של שפירא להיות פעיל באיזו תנועה פוליטית שירצה ללא שיציקו לו על כך בשב"כ. מי שיוצא מגוחך מכל הפוסט שלך הוא אתה שבמקום להתמודד עם המציאות אתה מנסה להסית את הדיון לפרשנות פסיכולוגית בחצי שקל שהמצאת לאדם שאתה לא מכיר.

  2. 21 ביולי 2010 בשעה 17:36

    לא הבעתי דעה על הזמנתו של שפירא לשיחה בשב"כ. כתבתי שהוא הזדרז לדווח עליה לתקשורת ולהודיע שלדעתו זו רדיפה פוליטית. משהו לא נכון כאן? ציינתי את הגרפיטי שריסס על מבנה הרוס בגטו ורשה וגם מה כתב. משהו לא נכון כאן? דיווחתי שארגוני ניצולי שואה מחו על פעולה זו. משהו לא נכון כאן? האם חייבים להזדהות עם דעותיו ופעולותיו כדי לחסוך תגובות כמו שלך? לא כתבתי אמנם כי במקרים בהם הוזמן לראיון ברדיו על פעילותו בגיבוש "מכתב הטייסים" השמיעו בפתיח את הפזמון וקשרו אותו אליו.

    אין לי עניין להשתתף בוויכוח על פעילותו ופעילות חבריו. אבל מצאתי לנכון לציין כמה עובדות בפוסט זה בקטגוריה "עניינים של כלום", כולל הבאת הפזמון. לא פזמון יפה?

  3. יאיר דקל
    21 ביולי 2010 בשעה 20:59

    אינני רואה כל פסול בכך שהשב"כ מזמֵן פעיל קיצוני לשיחה. תפקידו של השב"כ לעקוב אחרי תנועות קיצוניות. כבר היו פעולות אלימות של יהודים שהצדיקו את חקירות השב"כ.
    אם יונתן שפירא לא עשה עבירה – ואני מאמין שלא עשה עבירה – אז מה אם נחקר? המשטרה לא חוקרת המון אנשים שטוענים שהם "חפים מפשע". אף אחד מהם לא טוען שאסור לחקור.
    להיפך, צריך לחקור. בתקווה שלא תהיה פעילות עבריינית.
    לבועז יניב "להסיט" לא להסית.

  4. 22 ביולי 2010 בשעה 12:00

    לא הצגת את העובדות, והיתממותך תמוהה.
    כתבת: "משום כך,ואולי מסיבה נוספת שתוזכר בהמשך , הוא עושה מאמץ להבליט ולהדגיש פעילותו ע"י דיווח לתקשורת"- כלומר ניסית לתת הסבר לדיווח המהיר של יונתן שפירא בכלי התקשורת, אך ניסית לעשות זאת בצורה כזאת שתרדד את פעולתו לתגובה ילדותית. כמובן שהפתרון הפשוט והקל לא ברור לך: יונתן שפירא דיווח על הזמנתו לשב"כ כדי שאזרחים ישראלים (המעטים שעוד מתעניינים בדמוקרטיה) יוכלו לדעת כיצד מתנהל מנגנון השיטור הפוליטי. זה לא באמת צריך להפתיע את אזרחי ישראל, לאחר המעצרים הפוליטיים בזמן פעולות עופרת יצוקה, וצווי האיסור פרסום שנשלפים פה על ימין ועל שמאל.

  5. מנחם
    22 ביולי 2010 בשעה 14:27

    לבועז יניב
    אין לי עניין להיכנס איתך לויכוח פוליטי, חרף מאמציך. גם לא אביע דעה[ויש דעה] אם דרכי המחאה ההתרסה של שפירא הן ילדותיות או לא.
    דבר אחד כדאי לציין, אם השב"כ, או מי שלא יהיה, היה מעוניין למנוע את דיוחיו של שפירא בעקבות השיחה שקיימו איתו ודאי היה עושה זאת.

    ועוד דבר,מומלץ לך למעט בחלוקת ציונים והטחת כינויי גנאי, גם אם אתה חולק על הנכתב.

  6. Boaz Yaniv
    22 ביולי 2010 בשעה 14:37

    כמובן שאתה ממשיך לטעון שעצם הפוסט הזה אינו פוסט פוליטי, למרות שהוא בבירור כזה (וגם העמדה שלו די ברורה). יכולת להתמודד עם טענותי לגבי הפוסט שלך (לא טענתי דבר לגבי פעילותו של שפירא), אך בחרת שלא. מצטער שהטרדתי את שלוות בלוגך בתגובותי.

  7. Boaz Yaniv
    22 ביולי 2010 בשעה 14:39

    וליאיר: תודה על תיקון שגיאת הכתיב שלי, זהו מעשה נדיב!

  8. אזרח.
    23 ביולי 2010 בשעה 7:45

    בועז,נראה לי שעלית על הנקודה מה בעצם רוצה הפוסט לומר.

  9. מנחם
    23 ביולי 2010 בשעה 8:37

    לאזרח – לא כל רשימה חייבת להסתיים במסקנה ובאמירה. מותר להשאיר את הדברים פתוחים למחשבה ולהתייחסות מי שקורא. במקרה שלפנינו הרשימה מצביעה על סיטואציות בהן פעילות המחאה נתפסת -בצדק או לא – על רקע הפזמון הלהיט המקרין עליה. אי אפשר להתעלם מכך.יחליט כל קורא איך הדבר משפיע על התייחסותו למצב כזה. שדה התגובות פתוח.  

  10. דרור בל"ד
    23 ביולי 2010 בשעה 16:16

    אמנם לא כל רשימה חייבת להסתיים במסקנה ובאמירה, אך כאשר רשימה כלשהי כן מסתיימת באמירה, וכאשר כותב הרשימה מכחיש כי כך הוא, הדבר מלמד על אי הבנת הנקרא (את מה שכתב בעצמו) או על חוסר יושר אינטלקטואלי.

    הנה דעה: "המסר של שפירא לא עבר". ייתכן כי תאמר שמדובר בעובדה, אך לדעתי המסר של שפירא כן עבר (וראה תקשורת זרה), אחרת לא היה מוזמן לתחקור בשב"כ.

    הנה עוד דעה: "משום כך…הוא עושה מאמץ להבליט ולהדגיש פעילותו ע"י דיווח לתקשורת כי זומן לשיחה עם נציגת השב"כ".
    את המאמץ להבליט בתקשורת את דרכי פעולתו של השב"כ עושה עמירה הס. זוהי חובה מוסרית ואזרחית ועתונאית עליונה, ומצער כי אינך מבין זאת ולא פועל כמוה.

    הנה עוד דעה: "אבל מה שקיבע את יונתן שפירא – פעיל השמאל המפגין נגד מדיניות הממשלה ופעילות הצבא – בתודעה הציבורית לא הייתה, אולי למורת רוחו, פעילותו זו. מה שנחרת בזיכרון הציבורי הוא אזכורו בפזמון –הפופ "יונתן שפירא" שחיברה והקליטה הזמרת איה כורם".
    זוהי דעה והצגתה כעובדה, תעלול ציוני ידוע של הסחת דעת וזריית חול בעיניים. כדי להדגיש זאת ייחסת לא פחות מחצי מגודלה של הרשימה, כולל הבאת מילות השיר וכולל קטע וידיאו מיו טיוב, ולאחריו הוספת, כאילו כבדרך אגב: "הפזמון הלהיט רודף את פעילותו הפוליטית, ובמידה מסוימת מגחיך אותה".

    לפחות אל תספר סיפורים. אם יש לך דעה על מעשיו של שפירא, אנא כתוב עליה. אם אין לך דעה, אדרבא, אדם לא חייב שתהיה לו דעה על כל דבר ועניין. אם יש לך דעה ואתה מצהיר שאתה לא כותב את דעתך, אלא "רק מציין עובדות", אל תתפלא כי אנשים יגיבו על דבריך בביקורתיות הראוייה להם.

  11. 23 ביולי 2010 בשעה 19:22

    למנחם רבוי – ניסית להתחכם ולהלעיג על יונתן שפירא. במצב שאליו התדרדרה הדמוקרטיה הישראלית, דבריך ממקמים אותך בעמדה לא מחמיאה.

  12. מנחם
    24 ביולי 2010 בשעה 0:08

    לבועז יניב,לדרור בל"ד ולנועם:
    מצאתי עניין בתגובותיכם מפני שלראשונה אני נתקל במגיבים/פרשנים המנתחים כל תג ברשימה שכתבתי ותולים בה משמעות בהתאם להשקפתם, תוך כדי הפרחת כינויי גנאי כלפי הכותב.[מדוע אגב, לא להביע דעה מצד המגיב במקום להתפלמס עם הכותב על מה שנראה למגיב שהכותב התכוון…]

    אבל, שחרור קיטור הוא דבר לגיטימי ושדה התגובות כאן פתוח בדרך כלל.

    נראה כי בכל זאת הרשימה דרכה למישהם על יבלת. כנראה שאין זה מקרה שרוב המגיבים לרשימה היו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית שניסו להציג השקפתם ולנגח מי שלדעתם אינו מזדהה איתם.

  1. 16 באוגוסט 2010 בשעה 19:25

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: