ראשי > אקטואליה > שתי הערות ודיווח – משה לדור, יאיר לפיד, ניר ברקת

שתי הערות ודיווח – משה לדור, יאיר לפיד, ניר ברקת


עדכון בלוג הוא עניין תובעני. לא תעדכן לעיתים קרובות ינטשו  הקוראים. לכן, בהעדר נושא מרכזי להלן שתי הערות ודיווח.

פרקליט המדינה נגד מבקר המדינה

פרקליט המדינה ,כבעל עניין , אינו הסמכות לתת ציונים למבקר המדינה. הפרשנות של יאיר לפיד: דעה או מצע פוליטי. סקר בירושלים: ניר ברקת נהנה מתמיכה אבל של יותר חרדים ודתיים.

פרקליט המדינה, משה לדור, לא חיכה יותר מידי. יומיים לאחר פרסום חוות הדעת של מבקר המדינה בפרשת האזנות הסתר כינס אצלו עיתונאי ם ל"פגישה" ובה טען כי המבקר העצים את התופעה. אמנם הייתה טעות של הפרקליטות בשיקול דעת בנושא אמר , "אולי רשלנות ברמה נמוכה, אבל רשלנות אחרת לגמרי מזו שייחס לה המבקר, שהעצים את ליבת התקלה." כזכור קבע המבקר, בין השאר, כי פרקליטת מחוז ת"א והפרקליטה ששימשה תובעת במשפטו של חיים רמון, התרשלו  "התרשלות ממשית" בכך שלא העבירו מייד לסנגוריו של רמון את תוצרי האזנות הסתר שבוצעו ואשר נגעו בנושא בו הועמד השר לשעבר לדין.

פרקליט המדינה לא עשה בדבריו שירות טוב לפרקליטות המדינה. הוא לא יכול להכחיש כי הייתה תקלה מתוך רשלנות של התביעה, אבל הוא נותן לכך פרשנות מקלה. משה לדור אינו הגורם שמסמכותו לתת ציונים למבקר המדינה. במיוחד כמי שהוא בעל עניין מתוקף שייכותו לגוף המבוקר.

צריך לזכור כי הוא משמש כממונה על הפרקליטות ועל שתי הפרקליטות שלגביהן קבע המבקר כי התרשלו "התרשלות ממשית". רצונו לתת גיבו לפרקליטות מובן .אבל האם הוא לא מסוגל לראיה רחבה יותר, מעבר לצורך לתת גיבו לפרקליטות ש"סרחו" [ללא כוונת זדון]?. אפשר גם לשאול האם אין לפרקליט המדינה, כממונה על עבודת הפרקליטות,  אחריות עקיפה למה שגילה המבקר, ועוד שני שופטים בדימוס שבדקו בעבר את העניין. מאין הסמכות שהוא נוטל לעצמו לצאת נגד מסקנות המבקר ולקבוע כי המדינה לא תגן על ביקורת המדינה בעתירה לבג"צ שהגישו נגדה שתי המבוקרות.?

למרבה הצער, איש לא העמיד את פרקליט המדינה במקומו. היועץ המשפטי לממשלה מנע עצמו מטיפול בנושא ואינו מתייחס לתגובות הפרקליט המכובד לתקלות הקשות, שהתגלו לאחרונה בעבודת התביעה. הרשלנות הממשית שחשף מבקר המדינה, והתקלה בעבודת התביעה שתדרכה עדת מפתח של התביעה במשפט "ראשון טורס" של אולמרט וספגה נזיפה קשה מבית המשפט על התנהלותה בעניין זה.

דעה – או תעמולה

"חכם על חלשים" – זו הכותרת לטור פרשנות מיוחד של יאיר לפיד בסוף השבוע [2.7.10] על הצעה של שר הפנים להעניק מעמד של תושבות קבע רק ל – 200  ילדי עובדים זרים, מתוך  1200 ולפתוח בהליכי גרוש של היתר.

שאלת התאזרחותם של העובדים הזרים בישראל הפכה בשנים האחרונות לבעיה של ממש. כשניתנו ההיתרים להגעת מספר מסוים של עובדים כאלה לארץ איש לא העלה על דעתו שתיווצר פה תופעה של מיעוט בן עשרות אלפי איש, שהגיעו לכאן לעבוד על בסיס זמני מאוד, ועכשיו הם נאבקים על מנת להתאזרח כאן. כל זאת  משום שיחסית, תנאי החיים פה עולים על אלה שבמדינות מוצאם.

השאלה כיצד יש לנהוג באוכלוסיה זו הופכת לבעיה של ממש. הועלו הצעות שונות, אבל פיתרון של ממש עדיין לא נמצא.

יאיר לפיד בטור הפרשנות שלו יוצא נגד הצעת משרד הפנים שהיא לטעמו קיצונית, נטולת התחשבות ובקיצור –כמעט בלתי אנושית. הוא תוקף אישית את שר הפנים אלי ישי וקושר את ההצעה שלו לכך שהוא מנהיגה של ש"ס.

אפשר להתווכח על ההצעות השונות לטיפול בשאלת ילדי העובדים הזרים, התנהלות משטרת ההגירה ועוד. אבל  כשיאיר לפיד מנצל את טורו בעיתון לתקיפת חרדים ומפלגותיהם מתעורר החשד לגבי המניעים שלו. הוא כבר הכריז שהוא "שוקל" להיכנס לחיים הפוליטיים ולרוץ לכנסת. אח"כ כשהתעוררו שאלות בנושא, נוכח ההופעות הפומביות שלו בפני קהלים שונים, תוך הפעלת מעין מטה וגיוס תרומות לכיסוי ההוצאות, "הוריד הפרופיל" והצהיר שעדיין לא החליט ואם יחליט יודיע על כך לפחות חצי שנה מראש כדי לאפשר "תקופת צינון". על פניו נשמע תקין והגון.

אבל בכל זאת אי אפשר להימנע ממחשבה שהאיש כבר מחשב צעדיו . כבר הביע מספר פעמים דעתו כנגד התנהלות החרדים וסיעותיהם בצורה ברורה. כפרשן זה לגיטימי. אבל כמי ש"שוקל" כניסה לעולם הפוליטי,שימוש בכלי התקשורת  המרכזיים המעסיקים אותו על מנת להביע דעתו– בעייתי.

על כן למקרא טורי הפרשנות של לפיד צריך להתייחס אליהם בזהירות. זאת מפני שקיימת אפשרות שהם משמשים בסיס לגיבוש עקרונות רשימה  שהוא מתכוון לרוץ בשמה לחיים הפוליטיים.

אז מה בעצם המסקנה? שלפיד צריך להימנע מהבעת דעות המתייחסות לאקטואליה שבדיון הציבורי?  הרי בכך יעמעם את הפרופיל הציבורי שלו. התשובה, שלי לפחות, חיובית. לפיד הביא זאת על עצמו. כל זמן שהוא "שוקל" לרוץ, צריכים הצופים והקוראים שלו להתייחס בחשדנות לדברים שהוא משמיע.

סקר : ברקת מתקרב לחרדים , מתרחק מהחילונים

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, יכול להיות מרוצה אך רק בעירבון מוגבל. אולי מוגבל מאד. סקר שערכה ד"ר מינה צמח לבקשת העיתון המקומי "ידיעות ירושלים" [מרשת ידיעות תקשורת] שהתפרסם לפני ימים אחדים [2.6.10] בהבלטה, מעלה כי יש שחיקה בתמיכה החילונים בירושלים בברקת,אך הוא נהנה מתיכה גוברת של החרדים בעיר ותושבים המוגדרים כדתיים. תחת הכותרת "מתקרב לחרדים, מתרחק מהחילונים" מובאים ממצאי הסקר:80% מהנשאלים החילונים השיבו כי הרחקת מר"צ מהקואליציה העירונית ע"י ברקת, הייתה צעד רע,רק 4% מקרב החרדים סברו כך. בקרב המסורתיים סברו כך 53% ובקרב הדתיים 26%. המגמה "התהפכה" כשהשאלה הוצגה בניסוח אחר: 78% מקרב החרדים השיבו כי הרחקת מר"צ מהקואליציה העירונית הייתה צעד נכון, וכך השיבו גם 50% מקרב הדתיים ו -26% מקרב המסורתיים. רק 16% מקרב החילוניים השיבו כי הרחקת מר"צ הייתה צעד נכון.

בסיכום כללי 39% מקרב הנשאלים סברו שההרחקה הייתה נכונה, 47% סברו שהיא לא מוצדקת ו- 14% לא השיבו.

בנושאים אחרים רוב המשיבים תמכו בפעילות ברקת במזרח ירושלים. גם אלה שהסתייגו השיבו כי הוא לא צריך להפסיק אחרי שהתחיל.התשובות תואמות את "הפרופיל" הכללי של האוכלוסייה היהודית בעיר : לאומי/לאומני עם השפעה חרדית.

נתון מעניין נוסף:27% השיבו כי יצביעו בעד אריה דרעי אם ירוץ בבחירות לראשות העירייה [זאת עוד לפני שהכריז בכלל על כוונתו] ו-43% השיבו כי יתמכו בברקת. עוד נתון מתוך הסקר: 29% מהנשאלים השיבו כי המניעים העומדים מאחורי התנהלותו של ברקת הם הכשרת מסלול עבורו בפוליטיקה הארצית .48% השיבו על השאלה כי טובת העיר ותושביה הם המניע העיקרי ו7% השיבו גם וגם במידה  שווה.

  1. עדיין אין תגובות.
  1. 8 ביולי 2012 ב- 7:01

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: