ראשי > אקטואליה > חברי הכנסת הערבים חיוניים לכנסת

חברי הכנסת הערבים חיוניים לכנסת


החלטת ועדת הכנסת לפגוע בכמה מזכויות החסינות של ח"כ חנין זועבי וכוונת הח"כים מהימין להצר צעדיהם של הח"כים הערביים, אינה משרתת את הדמוקרטיה הישראלית. צריך לזכור כי עצם ההשתתפות של ערביי ישראל בבחירות וחברותם בכנסת של נציגים ממגזר זה, רק מחזקת את אמינות הדמוקרטיה

ההשתלחות, הכמעט אלימה פיזית, של חברי הכנסת בח"כ חנין זועבי, לא הוסיפה כבוד לכנסת כמוסד. הסדרנים עשו עבודה טובה בהרחקת חברי כנסת מתלהמים מאולם המליאה, ובכך מנעו את הצורך בהזעקת משמר הכנסת, או יחידות היס"מ של המשטרה להשליט סדר.

גם הח"כים הערבים לא טמנו ידם בצלחת ותרמו להלהטת הרוחות, בצעקות וקריאות גנאי .

השתלחויות של אלימות מילולית בדיוני הכנסת אינם תופעה חדשה. ישנם ח"כים  שאמצו דרך זו, על מנת לזכות באזכור תקשורתי וכדי לזכות בתשומת לב ציבורית. הפעם הדיון חרג מצעקות, הפרעות לנואם  וכינויי הגנאי, וגלש לסף האלימות הפיזית בו השתתפו ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה כאחד. בלטו ח"כ אנסטסיה מיכאלי, שכמעט נכנסה לחילופי מהלומות עם הנואמת חנין זועבי, ח"כ מירי רגב שקראה בערבית לדוכן "לכי לעזה –בוגדת" [בטח עשתה חרות על שינון המילים קודם לכן] וח"כ יוחנן פלסנר   "לכי לעזה. נראה איך ינהגו בך שם? רווקה בת 38". מילא "לכי לעזה" , אבל מה הקשר הפוליטי לביטוי  "רווקה בת 38", אלא עם כן הח"כ הנכבד איבד את עשתונותיו ונתן פומבי לדעתו  [הכבושה בדרך כלל] על תפקיד הנשים בחברה.

אבל, למרבה הצער, הקרקס המכוער הזה בישיבת המליאה, לא הסתיים בכך. הוא נמשך בועדת הכנסת שהחליטה לשלול מזועבי כמה זכויות הנובעות מהחסינות הפרלמנטארית. כל זאת מדוע? על כך שחצתה קוים אדומים בהתבטאויות ובהשתתפות ב"משט השלום" לרצועת עזה על סיפון האוניה התורכית "מרמרה".

חברי הועדה  נרתעו מהחלטה על הסרת החסינות, משום שהוזהרו מראש ע"י משפטנים כי החלטה כזו לא תעמוד במבחן בג"צ  לכן, החליטו רק על שלילת זכויות הנלוות לחסינות. להחלטה אין משמעות מעשית.  היא גם כפופה לאישור מליאת הכנסת ולא בטוח שתאושר. בודאי שגם בג"צ יידרש להתערב.

כל זה פחות חשוב. להחלטה משמעות סמלית, כפי שאמרו יו"ר הועדה ח"כ יריב לוין ואיש  כ"ך בעבר ח"כ מיכאל בן אר"י. הם  גם מתכוונים לנקוט בהליכים דומים נגד יתר הח"כים הערבים שבפעילותם בכנסת חוצים את כל הקווים האדומים ומוכיחים כי אינם נאמנים למדינת ישראל  ומזדהים עם אויביה ומתנגדיה. למעשה, אם היו יכולים היו פוסלים את חברותם בכנסת של כל החכי"ם הללו, שלמעשה הם בוגדים במדינה. – כך לטענתם.

גם אם רבים מאד בציבור הישראלי ואני בתוכם מסתייגים ,שוללים ומתנגדים לאופן הפעילות של הח"כים הערביים, אסור להניח ליזמה זו להתממש. מה צריך לעשות? אם בפעילותם מבצעים הח"כים הערביים עבירות על החוק, יש להניח למשטרה לחקור ולפרקליטות להגיש כתבי אישום תוך הסרת החסינות הפרלמנטרית. כך יש לנהוג גם כלפי ח"כ זועבי. הרי היועמ"ש הודיע לחברי הכנסת כי המשטרה חוקרת את פעילותה של חברת הכנסת במשט ולאחר מכן תחליט הפרקליטות כיצד לנהוג.

זה צריך להיות המבחן. אם ישנה עבירה על החוק מצד חבר כנסת , יש להסיר חסינותו ולהעמידו לדין. לא צריך להיות שוני בעניין בין חבר כנסת יהודי או ערבי.

צריך לזכור כי חברי הכנסת הערבים , גם אם אין הם מתכוונים לכך , מוסיפים גוון של אמינות לדמוקרטיה הישראלית, בעצם חברותם בכנסת, לאחר תהליך בחירות בו השתתף הציבור הערבי. הצרת צעדיהם או פגיעה בחסינות של ח"כים אלה על רקע השקפותיהם מפחיתה מאמינות המשטר הדמוקרטי בישראל ועלולה להביא להחרמת הבחירות ע"י הציבור הערבי. זה יותר טוב? כל זאת מבלי להפחית מערנות מערכות המשפט והאכיפה לחקור כל מקרה של פעילות הנראית לכאורה כהפרת חוק ונקיטת צעדים בהתאם.

הרמת הכוסית בכנסת ע"י ח"כ בן אר"י לאחר קבלת ההחלטה כנגד חנין זועבי, יחד עם עוזרו בן גביר – אף הוא איש כ"ך בעברו יחד עם ח"כים מהימין בכנסת –  סיפקה להם נחת רגעית מפעילות הנקם שלהם בחברת הכנסת. היא לא תורמת לחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

  1. 9 ביוני 2010 ב- 15:09

    שאול סלע

    ישראל התקדמה בנושא הזה משום שהכל דיבורים. למאיר וילנר ז"ל תקע חבר כנסת מהליכוד סכין בבטן.

  2. 9 ביוני 2010 ב- 15:23

    אז תן לי להבין: אנחנו צריכים לתת להם להיות חברי כנסת, כדי שלא נפגע בתדמית ישראל כמדינה דמוקרטית? כלומר, מה שחשוב פה זה התדמית שלנו ומה יגידו עלינן הגויים ולא איזו מדינה אנחנו ובאיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות, נכון? בגלל זה ההצעה/איום מרומז בסוף: כל סימן קטן שבקטנים – ולכלא.
    אפילו הכותרת שבחרת לקטע מתאימה לכל התיאוריה הזאת כמו כפפה ליד.

  3. 9 ביוני 2010 ב- 15:34

    יש חשיבות לכך שהדמוקרטיה בישראל תכלול גם גורמים שאין הסכמה לדעותיהם מצד גורם זה או אחר.ההכרה כי "מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" יש לה ערך ולא רק כדימוי. הצרת צעדיהם של החכ"ים הערביים בגלל דיבורים וביטויים מעוררי הסתיגות והתנגדות תפגע בערך הדמוקרטי. אשר לפעולות שהן עבירה על החוק – באלה יש לטפל באמצעות המשטרה ובתי המשפט, היו כבר דברים מעולם. אין צןרך ליצור קגוריה מיוחדת לח"כים הערביים.

    חוץ מזה יש בעייתיות במתן סמכות לרוב שהיום הוא כזה ומחר הוא אחר,לקבוע מהו "הקו האדום".יש להשאיר זאת לרשויות החוק והמשפט.

  4. 9 ביוני 2010 ב- 16:47

    לו אני ערבי הייתי נעלב מכותרת הפוסט הזה שמשדרת יחס אינסטרומנטאלי כלפי מיעוטים.

  5. mr.globy
    13 ביוני 2010 ב- 22:04

    חיוניות
    על משקל הכותרת שלך ניתן לומר כי צריך שיהיה לאדם כאב ראש תמידי.
    אחרת איך יוכל אותו אדם לדעת כי יש לו ראש.
    יש מקום לחברי כנסת מכל שכבות האוכלוסיה ומיעותיה. אך !!!!
    יש אך גדול. אין מקום לאנשים אשר הולכים כנגד המדינה.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: