ראשי > אקטואליה > כשהבריטים מעניקים פרס לאמנית ישראלית

כשהבריטים מעניקים פרס לאמנית ישראלית


חדשות טובות? לא בהכרח. מהפרטים על המיצגים בזכותם הוענק הפרס עולה שגם ההחלטה הזו נגועה בעמדה פוליטית מובהקת.

חדשות טובות. השבוע פורסם כי פרס "ארטס מונדי 4" –הפרס הבריטי וולשי היוקרתי יוענק השנה לאמנית הישראלית יעל ברתנא.את הפרס על סך 40.000 ליש"ט מעניק זו הפעם הרביעית המוזיאון הלאומי של קארדיף.

הפרס נוסד בשנת 2003 ו"נועד לתת פלטפורמה לאמנים עכשוויים מבוססים בארצותיהם שזכו להכרה מועטה בלבד בבריטניה". 25.000 מבקרים צפו במיצגי המועמדים לפרס  שהוצגו במוזיאון. המועמדים האחרים לקבלת הפרס היו אמנים מאלבניה ,בולגריה, קירגיסטאן, רוסיה וטייוואן.

בהחלטת השופטים שבחרו להעניק את הפרס היוקרתי ליעל ברתנא נאמר "כי לעבודותיה יש מחשבה ממריצה באופן עקבי על המצב האנושי המוסיפה להבנה שלנו על האנושות."

מבט ראשון על הידיעה הקצרה בדבר הענקת הפרס שפורסמה בעיתון מעורר תחושה טובה. סוף סוף  משהו חיובי  על אמנות ישראלית ועוד מבריטניה . לא החרמות, לא גינויים אלא פרס יוקרתי של הערכה וכבוד.

עיון שני בידיעה מגלה פרטים נוספים: המיצגים שהוצגו בתערוכה במוזיאון בקארדיף ובגינם הוענק הפרס  היו שני מיצגים מתוך ה"טרילוגיה הפולנית" של ברתנא [בנושא השואה] והסרט "הצהרה".

מיצגי ה"טרילוגיה הפולנית" הוצגו עד לאחרונה בגלריה בת"א. המיצג "הצהרה " כנראה לא הוצג [לפחות על פי המשתמע מהידיעה העיתונאית].

הפרטים הנוספים על המיצגים בזכותם הוענק הפרס לאמנית ברתנא  העיבו, מבחינתי לפחות, על  התחושה שמדובר בחדשות טובות שאינן קשורות דווקא בעמדות פוליטיות. מסתבר , לצערנו, שאין דבר כזה. גם ההחלטה בדבר הענקת הפרס נגועה בעמדה פוליטית מובהקת.

הסרטון "הצהרה" אחד  המיצגים הבולטים של יעל ברתנא ואשר בין השאר בזכותו זכתה  בפרס הבריטי הוא בעל מסר פוליטי ביקורתי חריף כנגד ישראל. בסרטון/המיצג – מצולם "סלע אנדרומדה"  – המצוק בים מול חוף יפו – שעליו מתנוסס על גבי תורן דגל ישראל.ממרחק נראית סירת משוטים צבועה ירוק שעליה מונח עץ זית וחותר שרירי מנווט אותה לכיוון המצוק. הסירה הירוקה מגיעה ליעדה. החותר השרירי מעמיס על גבו בקלילות את עץ הזית מטפס לפסגת המצוק, שולף ממקומו את התורן ועליו דגל ישראל ובמקומו  נוטע את עץ הזית. אח"כ הוא מתיישב מול העץ וצופה בו ארוכות. סוף.

המסר חד וברור –  השלום [עץ הזית] אינו יכול לצמוח ולהתקיים יחד עם מדינת ישראל . אם חפצי שלום אנו יש לעקור את מדינת ישראל [דגל ישראל] ואז יגיע השלום [עץ הזית]… פרט נוסף –  צבע הסירה הנושאת את עץ הזית הוא ירוק שהוא הצבע השולט במוטיבים פלסטיניים. בראיון שנערך בזמנו עימה הסבירה ברתנא כי את ההשראה לדמות החותר שאבה מסרטי ההסברה שהופקו בזמנו  בישראל ובהם הוצגה דמותו של "הישראלי החדש" החזק .[בהשוואה לדמות הישראלי בגולה] . היא בחרה בדמות כזו שתייצג את הצד השני ,הפלסטיני, כדי לעשות את המעשה הנכון…

יעל ברתנא מתמקדת בעבודותיה במיצגים המורכבים מקטעי וידאו קצרים כל אחד תחת כותרת שונה. .אלה מהם העוסקים בנושא הישראלי פלסטיני צולמו בארץ. ניכר כי עבודת הצילום והעריכה נעשו במקצועיות. ברתנא עצמה מבקרת לעיתים מזומנות בישראל, אך אינה מתגוררת כבר שנים כאן. זו  כמובן זכותה המלאה. בשנים האחרונות מקום מושבה הוא באמסטרדם. בראיונות שונים שפורסמו עימה היא מגדירה את עצמה כ"אוהבת מאוכזבת של מדינת ישראל" . בעבודותיה ובעמדותיה בראיונות שונים,ישנה ביקורת חריפה על ישראל ומדיניותה. גם זו זכותה המלאה .צריך לציין כי היא לא לבד.  ביקורת על ישראל ומדיניותה היא באפנה היום. הממשלה, האופוזיציה, הכנסת, הצבא, מערכת המשפט, התקשורת ומי לא "הרוויחו" את התוצאה הזו בעמל וביושר.  אבל ברגע שהביקורת מערערת על עצם הלגיטימיות של הקיום – נפסק הדו שיח . זה בדיוק מה שעשתה יעל ברתנא במיצג הוידיאו שלה – במיצג הזה ישנה כאמור הכרזה שאין מקום למדינת ישראל   אי אפשר ליהנות או לקבל אמנות המבוססת על דה לגיטימציה . ביקורת יכולה להיות רחבה וחריפה. אך חכמת המבקר היא לשמור שלא לחצות את הקו הבלתי נראה שמעבר לו נפסק הקשר בין הביקורת לבין מי שהיא מבקרת אותו..

אם זה הרקע להענקת הפרס היוקרתי הבריטי, או אז החדשות אינן כל כך טובות.ברתנא היא דוגמא לקבוצה של אמנים ישראלים הזוכים להכרה בין לאומית, מוזמנים לסימפוזיונים, זוכים בפרסים כשברקע ביקורתם החריפה לעיתים קיצונית על מדיניות ישראל ולעיתים גם על עצם קיומה. לא בטוח שאמנים אלה היו זוכים ליוקרה ולמעמד  וממנו הם נהנים כיום אם עמדתם הייתה שונה.

עוד משהו לסיום: כמו אמנים רבים עבודותיה של ברתנא ובראשם המיצג "הצהרה" והמסר הפוליטי שהוא נושא עימו , נודדים בתערוכות שונות בעולם. בחסות חופש הביטוי וחרות הביקורת הם מגיעים גם לארגונים גלריות ומוזיאונים,ששמו להם למטרה לעודד אמנות ישראלית ויהודית. אשתקד תפס המיצג "הצהרה" מקום של כבוד במוזיאון היהודי לאמנות עכשווית בסן פרנציסקו..

כך "נודד לו הניגון", הפרסים מוענקים והמסר מחלחל…

ו..אין כאן קריאה לשר החוץ להתייחס לתופעה…

  1. 24 במאי 2010 בשעה 21:16

    היצירה ניתנת לפרשנויות

    אני שואף ומייחל להתאדותן של ההסתדרות הציונית,הקרן הקיימת והסוכנות היהודית. מדובר במוסדות שהפגינו גזענות,ניחשול וקיפוח כלפי מזרחים. כבר ב בסוף 1949 הוחלט בסוכנות היהודית להעביר את האשכנזים ישירות למגורי קבע במרכז ואת המזרחים לעיירות הקיפוח והניחשול כדי להיות כח עבודה זול.

    המהגרים מברית המועצות קיבלו ב 1970 דירות חינם ומכוניות חינם והמזרחים המשיכו עוד יותר בבוץ אליו דחף אותם המימסד של מפאי. יהודי חדש ? לא רוצה להזכיר את הגרמני החדש

    כמו שאף אחד לא מכריח אותי לשמור שבת מותר לי ואני כופר בשאט נפש בניסיונות של הציונות להתערב בהגדרה העצמית שלי.

    הציונות הוכיחה את עצמה בהמצאת נראטיבים שקריים בכך שדיברה על כך שהעליה לארץ הקודש התחילה ב 1882 ע:י הבילויים כאשר העליה היתה הרבה קודם לכן.

    היצירה של ברתנא יכולה להתפרש כהצגה בוטה של הפרות הבאושים של המפעל הציוני.

  2. 25 במאי 2010 בשעה 1:16

    חבל שהמסר כל כך חד וברור לך ולרבים נוספים. ברצוני להציע לך פרשנות שונה:
    האמנית מציעה מצב היפוטטי הפוך למצב הקיים- עקירת עצי זית- (שהם אולי אחד מסמלי התרבות הפלשתינית, אבל גם סמל מכונן בתולדות האמנות הישראלית-עציה של אנה טיכו),למטרת כיבוש ותקיעת דגל, תוחלף בעקירת דגל ושתילת העץ מחדש.
    שתילת העץ מהווה אקט בלתי אלים ובעל אופי רומנטי. לעץ עתיד, לדגל לא.
    הדגל הוא לא בהכרח מדינת ישראל, אלא סמל בלבד, ביטוי לאומי למדינה שהדגל קטן מלהכילה.
    בהצעה של האמנית להחליף את הדגל בעץ זית אין איום על קיום המדינה. ברתנא מציעה לוותר על המרדף אחר רעיונות גדולים ומופשטים כמו לאומיות ולבחור באנושי וקרוב.
    בנוסף, ברתנא ידועה בסרטיה הציניים והנאיביים בהגזמה מייאוש. כתוצאה מכך, צורם לנו הרעיון שמציעה האמנית, אבל גורם לנו להביט בעצמנו ולבחון את התנהלותנו בצורה מחודשת (גם כשבוחנת רעיונות ציוניים כמו היהודי החדש).
    אני רואה ביצירתה את אהבתה וחרדתה למדינת ישראל. ברתנא מבקרת את התנהלות המדינה מתוך האכזבה והאהבה שלה למדינה ומתוך המחויבות החברתית שלה כאומנית לנקוט עמדה ולפעול.

    לסיום, התלהמות כמו שאתה מפנה כאן, וכמו שהופנתה מ"גבוהה" כלפי אמנים כמו רועי רוזן, יעל ברתנא ועוד, פוגעת במדינת ישראל וממעמדה כמדינה דמוקרטית ופלורליסטית. כדי שיתנו לקולות המושכלים האלה להשמע.

    • 25 במאי 2010 בשעה 9:06

      תודה על התגובה.
      אפשר כמובן להציע פרשנויות שונות למיצג.יתכן ואלמנטים מהגירסא המוצעת בתגובתך יכולים להשתלב במשמעויות המיצג של ברתנא.אבל הם לא יכולים ,להערכתי, להפוך למסר המרכזי כי בכך יעמעמו את המשמעות המרכזית של המיצג: עץ הזית הסמל הפלשתיני אינו יכול לשכון בכפיפה אחת עם הדגל הישראלי, הסמל של מדינת ישראל.כדי לאפשר ל"עץ הזית" לצמוח יש לעקור את דגל ישראל. מדוע אין הם יכולים לשכון זה בצד זה?
      ברתנא אכן מאפיינת את יחסה לישראל כאהבה.אבל במיצג שלה אין היא מקבלת את האפשרות שהסמל הלאומי של המדינה יכול להתקיים בצוותא עם עץ הזית [הפלשתיני].במיצג שלה הפלשתיני עוקר את הסמל הלאומי של ישראל ומחליפו בסמל פלשתיני. המסר הזה חד ,ברור ועמעומו בפרשנות אחרת מוציאו מההקשר שהוא מכוון אליו.
      יותר מאשר ביקורת חריפה על ההתנהלות הישראלית יש לטעמי במסרים של המיצג יאוש והרמת ידיים מהלגיטימיות של דגל ישראל על כל המשתמע מכך מחד, ומאידך קריאה להחליף אותו במשהו אחר.

      הצבעה על כך אינה התלהמות.לא הוצע ברשימה להחרים את ברתנא או לצנזר את מיצגיה.אבל עצם הצגת הביקורת על מסרי המיצג כפגיעה בדמוקרטיה ו"סתימת פיות" משקפת את חולשת הטיעון.

  3. אחד שפוי
    25 במאי 2010 בשעה 8:37

    הציבור השפוי צריך בארץ להחרים את כל ה"אמנים" החלאות שונאי ישראל – לא לקנות יצירות שלהם, לא ללכת לתערוכות שלהם, לא להתייחס אליהם

  4. 26 במאי 2010 בשעה 22:12

    מדוע באמת לא יוכלו לשכון זה בצד זה? מדוע עוקרים את עצי הזית? שאלה.

  5. 26 במאי 2010 בשעה 22:30

    שאלה במקומה. לא צריך לעקור את עצי הזית וגם לא את דגל ישראל . ראוי שישכנו זה בצד זה. אבל על פי המיצג זה לא אפשרי ועל כן יש לעקור את דגל ישראל ולהחליפו בעץ זית.חבל שזה המסר. מצער שזו ההצהרה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: