ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > במכולת לא קונים עם גאווה לאומית

במכולת לא קונים עם גאווה לאומית


במטה "כחול לבן" השמיטו את דרישות האיכות, השירות והמחיר התחרותי, מהפרסום המטיף להעדיף קניית תוצרת ישראל. אבל הצרכן הישראלי אינו פראייר . כשהוא יוצא לקניות, במיוחד בימים אלה, הוא יוצא עם ארנק מצומק. לא עם גאווה לאומית.

 

בימים הקרובים ישובו משרד התמ"ס והתאחדות התעשיינים לנופף מול העיניים בדגלי ישראל ובדגלים דמויי הדגל הישראלי [בצבעים אחרים] ולקבוע כי "אם זה לא כחול לבן זה לא עובד". הכוונה כמובן למבצע השיווקי –פרסומי לעידוד רכישת מוצרים מתוצרת ישראל.

מטרת הפעילות , על פי ההגדרות הרשמיות, היא "יצירת מקומות עבודה באמצעות הסטת קניות לתוצרת מקומית ולהחדרת הגאווה הלאומית." כמו כל מבצע שיווקי פרסומי יש כבר אתר אינטרנט, לוגו , מדבקה "מיוצר בישראל" ומה לא.

עקרונית המטרה היא חיובית. קניית מוצר מקומי במקום מוצר מקביל המיוצר בחו"ל מחזקת את היצור המקומי וחוסכת פיטורים. אבל הכוונות הטובות צריכות להישען על משהו יותר מהצהרות וסיסמאות.חבל ש"הפרטים הקטנים" אינם תואמים לכותרת המבצע. לכן בשלב זה מדובר ב"רעש וצלצולים" ולא יותר.

נתחיל בהגדרה – מהו מוצר ישראלי. על פי משרד התמ"ס והתעשיינים, מוצר ישראלי הוא מוצר שלפחות 35% מעלות ייצורו בוצעו בישראל ונעשה שינוי מהותי במוצר . כלומר גם מוצר שרוב מרכיביו יוצרו בחו"ל נחשב לתוצרת ישראל. זהו חידוש לעומת התפיסה שרווחה בעבר שלפיה מוצר ישראלי נחשב כזה שלפחות 50% ממרכיביו יוצרו בארץ… מסתבר שרבים מהיצרנים המקומיים כאן אינם עומדים בהגדרה הקפדנית יותר ובעקבות לחצים שהפעילו הוגמשו הכללים [בין השאר אלה המחייבים להעדיף מוצרים ישראליים במכרזים של מוסדות ממשלה וציבור]

בפני הצרכן המעוניין למלא אחר "הצו הלאומי" ולרכוש רק מוצרים המיוצרים בישראל ישנו קושי נוסף – איך יזהה את המוצר הזה? הפרשן הכלכלי של הערוץ הראשון, עודד שחר, סיפר על בדיקה שערך לגבי שורת מוצרים בעלי שמות ישראליים וכאלה שהיה ידוע כי הם מיוצרים כאן, וגילה, להפתעתו כי הם מיוצרים במקומות שונים במזרח הרחוק וגם במזרח אירופה ,למרות שמם הישראלי. אז הם נושאים שם ישראלי מובהק, בעבר יוצרו בארץ ,אבל עכשיו הם מיוצרים ב"גולה", מן הסתם משיקולי כדאיות של היצרן שהפך ליבואן.

כל אלה הם בבחינת "פרטים קטנים". מה שבעיקר חסר ולא במקרה במסר של מטה "כחול לבן", ובמסע הפרסום מטעמו, זו ההדגשה כי העדפת הרכישה של תוצרת ישראל על פני תוצרת חוץ צריכה להיות אך ורק אם המוצר המקומי עומד בדרישות איכות, בטיחות ושירות ומחירו עומד בתחרות עם המוצר המקביל מחו"ל. אבל ההדגשות הללו אינן כלולות, משום מה, במסרים שמשדר מטה "כחול לבן" לציבור.

גם אם התגובה לנאמר כאן תהייה כי על המסר להיות קצר ופשוט ולכן לא ניתן לכלול בו את דרישות האיכות השירות והמחיר מפאת מורכבותן, אין לקבל זאת.

הבסיס לצרכנות נבונה הוא השוואת מחירים בין  המוצרים, איסוף מידע ככל הניתן על איכותם ועל רמת השירות והעדפת המוצר העונה על מירב הדרישות. לא צריכה להיות סתירה בין זה לבין המסר הקורא להעדיף מוצר מקומי על פני תוצרת חוץ. אם איכות המוצר הישראלי טובה, מחירו עומד בתחרות והשירות סביר, הצרכן הישראלי יעדיף אותו.לא משיקולי "גאווה לאומית", גם לא מתוך חובה לתרום לשיפור מצב התעסוקה.הוא יעדיף אותו משיקולי כדאיות. אישית, פרטנית.

חנה בית הלחמי כתבה ב"רשימות" על המיבצע: "אם זה כחול לבן זה לא עובד". עוד  קבעה כי מוצרי יבוא רבים איכותיים יותר ,וזולים יותר מהמוצרים הישראליים וכי המבצע הוא שימוש ציני ברגשות לאומיים לצרכי מסחר ….

לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך. מוצרי יבוא רבים אמנם זולים יותר אך אינם עומדים בתקני בטיחות ואיכות. למשל צעצועים מהמזרח הרחוק]. לעומתם,  יש מוצרים ישראליים רבים באיכות טובה. את רכישתם של אלה צריך לעודד.  מדינות רבות בעולם נוהגות כך .

בשל אמנות בין לאומיות של סחר חפשי המדינה אינה יכולה להטיל מגבלות חריפות על היבוא מחשש לצעדי תגמול כנגד היצוא הישראלי. אבל, בהחלט יש מקום לעודד רכישות של מוצרים מקומיים בסייגים של איכות, מחיר תחרותי ושירות סביר. מבצע המתעלם מאלה מעורר חשד שמטרתו לעודד את מי שאינם עומדים בסטנדרטים ראויים. [האחרים אינם נזקקים מן הסתם ל"מבצע" כזה]

אם התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ס יציגו רשימה של מפעלים מקומיים שמוצריהם עומדים בסטנדרטים כאלה ישיגו מטרה כפולה: גם עידוד לתעשייה הישראלית וגם חינוך לצרכנות נבונה . הציבור ידע להעריך זאת . כבר למדנו שהצרכן הישראלי אינו פראייר . כשהוא יוצא לקניות, במיוחד בימים אלה, הוא יוצא עם ארנק מצומק. לא עם גאווה לאומית.

 

  1. 23 בספטמבר 2009 בשעה 8:56

    אכן הפוסטים שלנו משלימים זה את זה. הבהרותיך חשובות ומעמיקות את ההתייחסות לנושא.
    לא ניתן לטעמי לעודד רכישת מוצרים ישראליים בסייגים של מחיר ואיכות, משום שאנחנו מדברים על עולם תאגידי וייצור תאגידי, שמתנהל דרך משבצת הרווח הנקי באקסל ושיעור הדיוידנדים לבעלי המניות. המדינה לא יכולה לשנות את זה, מה גם שקונסטלציות מורכבות של הון-שלטון אף מעודדות את המגמה. כפי שציינתי, לעמדתי – אותן קונסטלציות של הון שלטון יוצאות מורווחות מהקמפיין על חשבון כולנו, למרות שהכחול לבן הוא לא ממש כחול לבן. זה מסייע לתאגידי הייצור להרוויח על גבינו תוך שהם ממשיכים לייצר בסין ללא הפרעה. 35% מעלות המוצר פירושם כ- 10% ממחירו לצרכן. אנחנו קונים כחול לבן ש- 90% ממנו מחו"ל, ומעודדים בכך ממילא את היבוא. המדינה יוצאת בקמפיין למען היצרנים הגלובאליים. עבודה למובטלים זה לא יביא.
    "קנו כחול לבן" של ממש היה ריאלי בשנות השישים, ואינו ריאלי היום.

    בסיפא, אדגיש, שאני דווקא כמנהג קבוע בניהול כלכלת הבית שלי, מעדיפה מאז ומעולם יצרנים קטנים וחנויות קטנות (לא של רשתות), מתוך תפיסה בסיסית של לראות בעיניים את מי שמתפרנס ישירות או בעקיפין ולצמצם את שיעור התרומה לבעלי הון (למשל – חנויות באחוזה ברעננה ולא בקניון רננים, מכולת לקניות היומיום ולא "מגה בעיר" וכד'). זה לא שדם מציף את עיני בזעם כשאני רואה כחול לבן. פשוט, עולה לי הפיוז כשעולה קמפיין שנקודת המוצא שלו היא שכולנו מטומטמים ולא מבינים את המניפולציה הבזויה שמנסים לעשות עלינו.

  2. 23 בספטמבר 2009 בשעה 9:34

    חנה – אפילו אם רק 35% מעלות המוצר מקורם בישראל והוא מוצר איכותי ומחירו סביר יש מקום לעודד רכישותו בישראל.וזה כן תורם לתעסוקה. גם עלות של 35% דורשת תעסוקה,ואם הקניה היא של מוצר טוב מה איכפת לנו שמרכיבים רבים ממנו מקורם ביבוא הרי בכל זאת משהו מיוצר כאן ויש אנשים שמתפרנסים מכך.אבל במקרה שלפנינו יוזמי המבצע "שכחו"את דרישות הטיב,השירות,והמחיר המתחרה ובמקומם מנופפים בדגלים.זה לא מספיק.
    תודה על תגובתך.

  1. 4 ביולי 2011 בשעה 6:03
  2. 4 ביולי 2011 בשעה 18:53
  3. 4 ביולי 2011 בשעה 21:02

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: