ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > בנק ישראל נגד בנק הפועלים ולהיפך (עודכן)

בנק ישראל נגד בנק הפועלים ולהיפך (עודכן)


בתוך הקטטה בין הבנק המרכזי לבנק הפועלים עומד ציבור של מאות אלפים, אולי מיליונים בעלי פיקדונות  נבוכים. האם למשוך את הכסף ממקום "חולה" זה? עכשיו ברור כי הפעילות העסקית כיום של בנק הפועלים משותקת כתוצאה מצעדיו הפומביים של בנק ישראל כנגדו וכי  במהלכיו נטל הבנק המרכזי על עצמו אחריות על הנעשה מעכשיו בבנק הפועלים . חובתו הציבורית של הבנק המרכזי לסיים מייד את המשבר בבנק הפועלים. זה גם האינטרס העסקי של הבנק ובעלת השליטה בו.
 

 לשאלה אם מוסמך בנק ישראל להתערב בניהול בנק הפועלים עד כדי דרישה להחלפת הניהול הבכיר בו – ישנה תשובה ברורה וחיובית. הבנק המרכזי מוסמך לעשות זאת. יש לו גם כלים חוקיים לאכוף את דרישותיו על ההנהלה ועל בעלי השליטה. גם לשאלה השנייה – האם נכון עשו המפקח על הבנקים ונגיד הבנק כשהתערבו התשובה חיובית.
 
אף שבנק הפועלים – הבנק הגדול במדינה –  נמצא בבעלות פרטית לאחר שנקנה מהמדינה על ידי משפחת אריסון, הרי אין דינו של בנק אפילו הוא בבעלות פרטית, כדין עסק רגיל. בנק מחזיק אצלו פיקדונות ציבור בהיקפים גדולים, חסכונות, כספי גמלאות, השקעות וכספים רבים נוספים בקטגוריות  שונות. הפיקוח על הבנקים  בהיותו מופקד על שמירת האינטרס הציבורי מחויב ,מתוקף תפקידו וסמכותו החוקית להיות "כלב השמירה" של הציבור מול הנהלת הבנק ובעלי השליטה בו ולדאוג שינהלו את הפיקדונות שנמסרו להם בנאמנות, ביושר ומתוך התנהלות עסקית סבירה. אם מתרחשת חריגה כלשהי הרי מחובתו של הפיקוח להתערב לדרוש תיקון ולאכוף את ביצועו. על כן אין בכלל מחלוקת. בנק ישראל מוסמך להתערב בנעשה בבנק הפועלים. יותר מכך זו מחובתו לעשות זאת, אם העלו בדיקותיו חשש להתנהלות בלתי עסקית/בנקאית בלתי סבירה .
 
ה"מלחמה" התקשורתית
 
כבר הזכרנו כי אין דינו של בנק, אפילו הוא נמצא בבעלות פרטית כדין עסק רגיל. כבר אמרנו שלבנק המרכזי סמכות וחובה להתערב בנעשה בבנק אבל נוכח "המלחמה התקשורתית" (בינתיים) שפרצה בסוף השבוע וכמה ימים קודם לכן בין בנק ישראל לבנק הפועלים, מתעוררת דאגה ושאלה האם הדרך והצורה בה בחר הבנק המרכזי להתערב  הייתה הדרך הנכונה.
 
המידע בדבר הסיבות להתערבות בנק ישראל בנעשה בהנהלת בנק הפועלים אינו מצוי במלואו. בתקשורת פורסמו עד כה חלקי מידע בלבד וגם זאת לא על ידי גורם בלתי תלוי. על כן אין לנו אלא להסתמך  (בלא ראיות ודוגמאות של ממש) על דברי בנק ישראל כי התנהלות ההנהלה ודירקטוריון בנק הפועלים היו כל כך בלתי תקינים עד שהנגיד בכבודו ובעצמו נאלץ לזמן את בעלת השליטה בבנק גברת שרי אריסון ולדרוש ממנה לפעול להחלפתו ללא דיחוי של יו"ר הבנק. 

עדכון: רק היום (חמישי 30.4.09) יפרסם בנק הפועלים את הדו"ח של המפקח על הבנקים בו יפורטו ממצאי המפקח נגד התנהלות הבנק והדירקטוריון שלו בעניין מינוי של מנכ"ל מחליף( ציון קינן המכהן עד כה כמ"מ המנכ"ל) למנכ"ל הפורש של הבנק צבי זיו שהודיע על התפטרותו . יתכן ולפרסום המסמך של המפקח על הבנקים תצורף תגובת בנק הפועלים לטענות. צריך לציין כי המפקח על הבנקים הגיש את הדו"ח שלו לבנק הפועלים רק בערב יום העצמאות (יום הזיכרון). הפרסום יהיה בעקבות הוראת הרשות לניירות ערך לבנק .  לאחר  הפרסום אפשר יהיה לבחון את טענות המפקח ואלו מחדלים חמורים הוא מייחס ליו"ר הדירקטוריון , עד כדי כך שהוא תובע להדיחו ומייד.

 מבוכת ציבור המפקידים
 
הפעילות של הנגיד כנגד בנק הפועלים לא הייתה  בצנעה, ללא ליווי תקשורתי. היא נעשתה תוך מתן פומבי ובגדול , מצד הבנק . גם לעצם הפגישה וגם לתוכן הדרישה. קדמו לכך דרישות המפקח על הבנקים לעכב כניסתו לתפקיד של המנכ"ל המיועד לבנק, שמונה על ידי הדירקטוריון, לאחר שהמנכ"ל הקודם הודיע על התפטרותו.
 
מה פירוש הפעילות הזו בעיניו של לקוח הבנק? המסקנה המתבקשת היא שבנק ישראל סבור שבנק הפועלים ברמות ההנהלה הבכירות ביותר מתנהל בצורה בלתי תקינה, עד כדי כך שהיא מסכנת את עצם יציבותו וכספי המפקידים. לא משנה אם זהו המצב בפועל. זה הרושם המתקבל. ולא זו בלבד אלא שבנק הפועלים ובעלת השליטה בו הודיעו כי למרות דרישות נגיד בנק ישראל יש להם אימון מלא ביו"ר הדירקטוריון. זה שהנגיד דורש במפגיע את החלפתו.
 
בתוך הקטטה בין הבנק המרכזי לבעלת השליטה בבנק עומד ציבור של מאות אלפים, אולי מיליונים מתושבי המדינה שיש להם פיקדונות ועסקים עם בנק הפועלים . הם נבוכים. האם למשוך את הכסף ממקום "חולה" זה? (חולה על פי הגדרות הנגיד והמפקח על הבנקים – הרי אלה האחרונים לא יפתחו במהלך ללא סיבה מספקת, אומרים לנו). בינתיים , למרבה המזל, יש רושם שהמלחמה – לא פחות, בין שני המוסדות, עדיין אינה מקרינה על התנהגות רב בעלי החשבונות בבנק.
 
 
הפעילות העיסקית משותקת ; מעכשיו בנק ישראל אחראי
 
כך או אחרת  עכשיו ברורים  שני דברים : האחד –  הפעילות העסקית כיום של בנק הפועלים משותקת כתוצאה מצעדיו הפומביים של בנק ישראל כנגדו. לא צריך להיות מומחה בבנקאות על מנת להבין כי כתוצאה מהמצב שנוצר מתנהל בנק הפועלים רק בהפעלת השירותים הפיננסיים הטכניים שגרתיים ולא יותר. הרי לא ניתן לצפות מדירקטוריון שהנגיד מטיל ספק בכשירותו, מיו"ר שהבנק המרכזי דורש להדיחו, ממנכ"ל שהתפטר ומכהן עדיין, וממחליף למנכ"ל שהמפקח על הבנקים מבקש לעכב את כניסתו לתפקיד כי ינהלו פעילות עסקית פעילה, פעילות יזמית במטרה להעלות את הבנק על פסים רווחיים יותר.
 
העניין השני – במהלכיו נטל בנק ישראל על עצמו אחריות על הנעשה בבנק הפועלים כבר עכשיו. כל פעולה , מחדל כישלון , הפסד של הבנק, ירשמו מהשבוע האחרון ולפני כן על שמו של בנק ישראל כאחראי, שהרי בפעולותיו הפקיע למעשה מהדירקטוריון, מהיו"ר שלו וגם מבעלת השליטה בבנק את אפשרות הניהול, גם הניהול היום יומי.
 
נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר הוא אישיות בין לאומית בעלת שם .חזקה עליו כי פעל בנושא בנק הפועלים כשרק טובת הצרכנים/בעלי הפיקדונות בבנק וטובת המשק לנגד עיניו. ככל הזכור דרישה פומבית  להעביר/להדיח מהתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק ולעכב מינוי מנכ"ל, שכבר הוחלט על מינויו, התרחשה בישראל רק לאחר פרסום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין משבר המניות הבנקאיות , בראשות השופט משה בייסקי ז"ל. הוועדה המליצה להפסיק כהונתם של מנהלי הבנקים המעורבים ולהרחיקם מעיסוק בנקאי בעתיד . חלקם סרבו אז והנגיד הטרי דאז פרופ' מיכאל ברונו ז"ל דרש מהם פומבית לנטוש כורסאותיהם והחל בהפעלת הסמכויות הנתונות בידיו. הוא השיג את מטרתו. מאז לא התנהלה פעילות דומה בפומבי. טוב שכך. בדרך כלל פעילות בנוסח "פיל בחנות חרסינה" אינה בריאה ליציבותו של בנק. היום המצב שונה. אין אלה ימים רגילים נוכח המשבר הכלכלי בעולם ובישראל והתמוטטות בנקים בעולם המערבי. גם התוצאות העסקיות באחרונה, של הבנקים ובראשם "הפועלים" אינם נושא להתפאר בו.
 
חובתו לציבור של הבנק המרכזי לסיים מייד את המשבר בבנק הפועלים. זה גם האינטרס העסקי של הבנק ובעלת השליטה בו.
 
מעבר לכך תישאר פתוחה השאלה – כיצד בעלת השליטה בבנק הפועלים תוכל לתפקד בעתיד מול בנק מרכזי ונגיד בנק בעל מוניטין בין לאומי כסטנלי פישר – שהוציאו לפעולותיה ולשיקול דעתה כרטיס אדום (כמעט). 
 
פורסם לראשונה ביום 26.4.09 עודכן ביום 30.4.09

  1. אזרח.
    26 באפריל 2009 ב- 20:06

    לציבור הרחב.ששותף בהן , אם באמצעות קנייה ישירה של המניות, ואם באמצעות ההשקעות של קרנות הפנסיה של הציבור במניות.שרי אריסון ,בעלת השליטה בבנק, מחזיקה רק בכ-20% מהמניות.

    http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=662&company_group=142

    http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=662&company_group=142

    ההנהלה והדירקטוריון של בנק הפועלים מלווים את כספי הציבור לטייקונים, אשר משתמשים בכסף ,שחלקו , ולעתים אף רובו , כלל לא שייך להם, ומבזבזים אותו על תשלום משכורות עתק זה לזה, קניית מטוסים פרטיים ,ועסקאות של בעלי עניין.

  2. 27 באפריל 2009 ב- 15:29

    בנק ישראל חייב היה להתערב ואולי עשה זאת מאוחר מדי.
    הבנק המרכזי ניסה לפעול במגעים שקטים והדבר לא צלח. פנה הבנק המרכזי לדיון פומבי ומיד שלח בו הבנק את דובריו ואנשי יחסי הציבור המקצועיים שלו ואלה החלו לפזר מידע בדוק יותר או פחות, מהימן יותר או פחות. אסור לשגות לפרסומים מטעם.
    שרי אריסון ירשה מאביה הון רב ושליטה בבנק. יום אחד החליטה הנהלת הבנק לפטר 300 עובדים בבת אחת. הביקורת הציבורית היתה רבה ושרי אריסון באומץ רב – אך בחוכמה מועטה – יצאה חוצץ וקבלה את האחריות על הפיטורים. לי זה נראה מטופש.
    אחר כך פוטר שלמה נחמה, שעמד בראש הבנק. אחר כך פוטר פרופ' אמיר ברנע, אחד הנחשבים בתחום הכלכלי. אחר כך מינתה שרי אריסון דירקטורים שזכו לביקורת רבה. אחר כך התגלו השקעות שגויות. אחר כך חזרה שרי אריסון ונתנה גיבוי אישי לכושלים בהנהלת הבנק.
    לבנק ישראל יש מחוייבות לפעול כאשר מי שמחזיר במניות בנק אינו מוכיח את החוכמה הדרושה לשם כך.

  3. רחמים
    30 באפריל 2009 ב- 21:40

    אי אפשר להאשים את הנגיד בחוסר נסיון או במערכת קשרים עם 20 המשפחות. הנכס היחיד שבידו מלבד משכורת וחסכונות הוא שמו הטוב. יש דברים בגו.ראוי לזכור, ניתן היה להפריט בדרך של מכירת מניות לכלל הציבור הישראלי כולל עובדי הבנק. אנשי האוצר – שברור היכן הם עובדים היום, מנעו זאת בכל דרך אפשרית וקבעו שההפרטה תהיה למעשה גרעין שליטה או דבר מה כזה. כלומר העברת הבנק לטיקונים במניפולציות שונות. ההפרטה בסגנון נערי האוצר הביאה למצב הנוכחי שבו יש שליטה על מידע פנים [זה הסיפור למעשה אם הציבור לא קלט זאת עד הרגע] ושליטה על מדיניות הלוואות למי שהוא בעל עניין מובהק. כלומר סמכות מירבית אחריות מזערית ואינטרסים סמויים אין סופיים. האם למר דנקנר יש עסקים שקבלו הלוואות בבנק פועלים? האם מישהו מחבריו ידידו ומקורביו של דנקנר עשה הון ממידע פנימי?ברור שלנגיד יש ביד סיפור קשה מאוד שבגינו הוא פרסם את העניין. אם ומתי נשמע את הסיפור במלואו זו השאלה .

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: