ראשי > אקטואליה > רציתי לכתוב נגד המלחמה…

רציתי לכתוב נגד המלחמה…


רציתי לכתוב נגד המלחמה  מיד עם פרסום ההודעה על תחילת הפעולה האווירית. מלחמה – אתה יודע איך היא מתחילה אבל לא איך היא מסתיימת. רציתי לכתוב נגד ולא יכולתי.  כי איזו תשובה אחרת יכולה להיות כנגד מי שיורה טילים ובכמויות, על אוכלוסיה אזרחית.
 
אח"כ ראיתי את התגובות של כותבים ב"רשימות" נגד הפעולה , עם ה"סטיקר" שהוציאו ועם הקריאות להפגנה . [היה גם  מי שהזדרז לקרוא לסרבנות גיוס ]. אז  כתבתי. אבל לא נגד המלחמה אלא נגד תגובות הנגד האוטומטיות – כן אוטומטיות למרות כל הנימוקים וההסברים – שדומה כי נשלפו מאיזה מדף שם המתינו מוכנות לעיתוי מתאים.
 
מלחמה זה משהו רע.  מי יכול להישאר אדיש נוכח המספרים על הפגיעה באזרחים ובילדים בעזה. אבל יש גם אצלנו הרבה פגיעות באזרחים וילדים ובמשך שנים חייהם אינם חיים. ואצל אלה ראינו עכשיו גם תקווה שבעתיד, אחרי שיגמר יהיה טוב יותר. אולי. לא בטוח בכלל. אולי רק לתקופה לא ארוכה. 
 
רציתי לכתוב נגד המלחמה כי מלחמה זה דבר רע. אבל לא יכולתי. לא יכולתי גם לכתוב בעד. כי מתעוררות הרבה שאלות על הצורה בה העסק מתנהל. " לגרום לצריבה תודעתית "  "לשנות מן היסוד את המוטיבציה" ועוד. ביטויים כאלה נראים ככיסוי לפעולה שאין לה מטרה מוגדרת.
 
בכל זאת יש כמה דברים שאני מוכן לכתוב נגדם: נגד שידורי "הגל הפתוח" בערוצי הטלוויזיה השונים, נגד הפטפוט הבלתי נלאה של הכתבים והמגישים, נגד דברי "המומחים" הגנרלים בדימוס ושאר ירקות מסוגם. וגם נגד ההופעות של ציפי לבני בכל ערוץ ולפני כל מיקרופון שמזמין אותה. יש לקוות שאהוד ברק לא יסחף אחריה, כי הוא עושה סימנים שהוא בדרך….
 
אז נכון שהרשימה הזו אינה מגובשת, כי לא יכולתי לכתוב נגד המלחמה ולא רציתי לכתוב בעדה. כי מלחמה, איך שלא תסתכל עליה היא דבר רע.  אז נכון שיש מצבים של אין ברירה ומוכרחים להפעיל אמצעי רע. כרגע הרושם הוא שגם אם יהלמו חזק יותר לא ישיגו תוצאה טובה יותר.
 
צריך לדעת מתי להתחיל ועוד יותר חשוב מתי לסיים. 

 

פורסם לראשונה ביום 5.1.09 , עודכן ביום 7.1.09

 
 

:קטגוריותאקטואליה
  1. אזרח.
    5 בינואר 2009 ב- 19:02

    של התקשורת,למשל ?

    http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/paper_review_040109_there_are_no_men_more_brave_daring_and_determined_than_our_commentators.aspx

    שדומה כי נשלפו מאיזה מדף ,שם המתינו מוכנות לעיתוי מתאים.

    כתבת:

    "מלחמה זה משהו רע. מי יכול להישאר אדיש נוכח המספרים על הפגיעה באזרחים ובילדים בעזה. אבל יש גם אצלנו הרבה פגיעות באזרחים וילדים ובמשך שנים חייהם אינם חיים "

    אפשר להזדהות גם עם ילדי ואזרחי ישראל,וגם עם ילדי עזה ואזרחיה .

    אורן פרסיקו שואל: האם יש ילדים רק בישראל ?

    http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/paper_review_31122008_only_israel_has_children.aspx

  2. נעמי
    5 בינואר 2009 ב- 22:50

    רשימה כזו רציתי לקרוא

  3. 6 בינואר 2009 ב- 3:32

    אתה כותב "אז נכון שהרשימה הזו אינה מגובשת". דווקא לדעתי זו הרשימה הכי *כן* מגובשת בנושא שקראתי מאז התחילה המלחמה.

    אני מזדהה עם חוסר היכולת לגבש דיעה. האם על כל דבר אנחנו צריכים שתהיה לנו דיעה, גם אם אין לנו מושג מה קורה או מה צריך לקרות? גם אם אין לנו כלל כילים להגיע למסקנה?

    מסכים עם כל מילה על רמת הפרשנות שמעניקים לנו ה"מומחים". אני חושב שהסיבה לכך היא שבמלחמת לבנון השניה היה כרכור מתמיד של לובשי מדים סביב עיתונאים, מה שאולי הציג את צה"ל בצורה מגוחכת אבל סיפק הרבה "מטעמים" לתקשורת. הפעם הלקחים בצה"ל כנראה נלמדו, והקשר עם התקשורת נעשה בצורה מסודרת וצנועה הרבה יותר. כך התקשורת מקבלת הרבה פחות אינפורמציה, הרבה פחות ראיונות ופחות שידורים מתוך השטח. בשביל למלא את הוואקום צריך להכניס ברברנים למינהם כפי שתיארת. באופן אישי אני מעדיף לסבול את הרדידות של אלה מאשר הביזיון סר הטעם של המפקדים הששים אליי כתבת פרופיל ממלחמת לבנון השניה.

  4. 7 בינואר 2009 ב- 13:43

    טוב לקרוא, יש ספקות, הדברים גבוליים לפעמים, אי אפשר תמיד לדעת הכל באופן מוחלט, זה טבעי לגמרי, תודה על הפוסט
    ומזדהה גם אני עם משפטים כמו:
    נגד הפטפוט הבלתי נלאה של הכתבים והמגישים, נגד דברי "המומחים" הגנרלים בדימוס ושאר ירקות

  5. 7 בינואר 2009 ב- 14:31

    מלחמה היא רעה חולה. יפה בטאת לא מעט גם את הלכי רוחי.

  6. עדן
    7 בינואר 2009 ב- 14:59

    החכם באדם:
    עת מלחמה, ועת שלום.
    כשצריך להלחם, מלחמה זאת הברירה היותר נכונה, גם אם קשה.

  7. הלל
    7 בינואר 2009 ב- 15:15

    מעודד לראות קול שפוי, ירבו כמותך.

  8. דרורית
    7 בינואר 2009 ב- 16:32

    גם אני שותפה לחשש מה, מתי ואיך יהיה הסוף
    אבל לא תמיד זאת סיבה מספיק טובה לא להתחיל כלום האם ההמתנה עד שנקבל חבטת מחץ במפתיע ממי שאימנו חיילים, אגרו טילים (מכל סוג) הייתה דרך טובה יותר

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: