ראשי > אקטואליה > לא הכול באשמת פרידמן

לא הכול באשמת פרידמן


נשיאת העליון תולה את סיבת הירידה החדה באימון הציבור בבית המשפט בשר המשפטים. האם זו באמת תמונת המצב? האם להתנהלות מערכת המשפט ושלוחותיה אין חלק בירידת קרנו של בית המשפט? מה על השופטים שהסתבכו בפלילים, מה  על המריבות בין בכירים במערכת המשפט ומה על התבטאויות שופטים בכירים כנגד גורמים במערכת המשפט ומחוצה לה וגם כנגד גורמי אכיפת חוק אחרים?

                                            =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
הירידה החדה באימון הציבור בבית המשפט העליון בשנה האחרונה, כפי שנקבע בסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הובילה את נשיאת בית המשפט לתגובה מיידית עוד ביום פרסום הממצאים [10.6.08נאום בטכס חלוקת תעודות לעורכי דין חדשים].תמצית הדברים: הכול בגלל שר המשפטים וגם התקשורת.

הנשיאה התנסחה כמובן באופן שונה , כמקובל אצל כבודם: "חשוב שנזכור כי בשנה החולפת מצא עצמו בית המשפט לראשונה בתולדותיו במוקד של התקפות ישירות ונאלץ להתגונן מפני הרצון לכרסם במעמדו, מגמה שנתמכה בחלקה, כמנהג ימינו אלה, גם בגיבוי תקשורתי. צר לי על כך, כיוון שבית המשפט אינו יכול לרדת לזירת המחלוקת, אינו מבקש עימות פוליטי ואינו מצוי במצעד הרייטינג. בפני בית המשפט עומדות הכרעות בסוגיות הקשות ביותר". תגובת נשיאת בית המשפט העליון הייתה אמנם מיידית אך גם צפויה. לא בטוח שהייתה בה קריאה נכונה של תמונת המצב.

מן הנתונים: רב הציבור אינו מאמין בבית המשפט העליון

כמה עובדות: בשנת הסקר הקודמת, נהנה בית המשפט מאמון 61% של הציבור. בשנת הסקר הנוכחית ירד האחוז ב -12% והסתכם ב -49%. זו ירידה משמעותית. אמנם בשנים האחרונות ישנה מגמה של ירידה נמשכת באמון הציבור בבית המשפט, אך באחוזים נמוכים הרבה יותר והיו ששייכו זאת לירידת האמון הציבורי בכלל במוסדות המדינה. אבל ירידה בת 12% בשנה אחת, חורגת הרבה מקו המגמה ומורידה את אמון הציבור במערכת המשפט לשפל חסר תקדים. לראשונה מסתבר, כי 51% של הציבור אינם נותנים אמון במוסד המשפטי העליון במדינה.השופת בייניש בדברי התגובה ניסתה להפחית מחומרתם של הממצאים והצביעה על כך ש"מלבד צה"ל שגם בו ירד האמון, עומד בית המשפט בראש המוסדות הזוכים לאמון הציבור". כלומר, לא נורא

האמנם?

מנתוני הסקר אכן עולה כי בראש רשימת המוסדות הזוכים לאמון הרב ביותר צה"ל עם 71% – ירידה של 3% בהשוואה לשנה שעברה. במקום השני, כפי שאמרה השופטת בייניש, בית המשפט העליון עם 49%.  מספרית אכן מופיע ביהמ"ש העליון במקום שני , אבל ראו את הפער בין הראשון לשני. ועוד דבר. מידת האימון הציבורי בצבא פחתה בשנת הדוח ב – 3% בלבד. בבית המשפט העליון פחת האמון הציבורי ב -12%. כאן גם צריך לציין כי ברקע האימון/אי האימון בצבא עומדת מלחמת לבנון השנייה על כשליה. יהיו מי שיאמרו כי הפקת הלקחים ע"י הצבא בלמה את שחיקת האימון הציבורי בו.

בחזרה לעניינינו . דומה שאין חולק על עובדת השחיקה הניכרת שחלה באמון הציבור במוסד השיפוטי העליון  במדינה. התהליך נמשך כבר מספר לא מבוטל של  שנים. אך מה גרם לנסיגה הדרמטית באימון דווקא בשנה האחרונה? האם זו תוצאת פעילותו של שר המשפטים המצטייר ובצדק כמי שמבקש לצמצם את מעורבותו של בית המשפט העליון והבג"צ בנושאים שונים? מי שיקבל הנחה זו, כפי שגם עולה מדברי השופטת בייניש , עושה לעצמו מלאכה קלה.

האם למערכת המשפט אין חלק בשחיקה אימון הציבור

האם להתנהלות מערכת המשפט ושלוחותיה אין חלק בירידת קרנו של בית המשפט בעיני הציבור? האם לסגנון התבטאויות השופטים העליונים כנגד שינויים מוצעים אין השפעה? אז שופט אחד אומר כי מי שיציע משהו שהוא מתנגד לו אז הוא [ השופט העליון בדימוס] "יגדע את ידו" האחר טוען שההצעות הן סכנה לדמוקרטיה ואם תתקבלנה יהיה רע ומר. אלה תיאורים עדינים ומינוריים לדברים. גם הנשיא בדימוס של העליון [ברק] גם הנשיאה הנכחית משתתפים פעילים במצעד "קריאות הקרב", שמשמעותן אחת: התנגדות לכל שינוי שאינו מקובל על השופטים. שכחו שהם אינם הריבון ואינם המחוקקים.זכותם כמובן להשמיע את דעתם , אך הם מגייסים לעזרתם  את טיעון הקסם מפסקי הדין שלהם. ומה שלא נראה בעיניהם לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני" [איזה ביטוי יפה]
וכך, בעוד מלחמת ההצהרות מתנהלת ומחריפה ודברי השופטים זוכים להבלטה בתקשורת גוברת ההסתייגות של הציבור מהם. רב האנשים אינם אוהבים את ההתנהלות הזו הפומבית, כל שני וחמישי, של השופטים. עובדה. זה משתקף בנתונים.

שופטים שהסתבכו בפלילים; ומריבות בצמרת המשפט

אבל זה לא הכל: בשנה האחרונה אנו שומעים על שופטים שהסתבכו בפלילים, הועמדו למשפט או זומנו להליך משמעתי. זה אינו משפיע.? והסחבת בדיונים המשפטיים זה כלום? והמריבות בין נשיאת העליון לנשיאת בית  משפט השלום בת"א, התערבות נציבת תלונות השופטים בפרשה ומה שנאמר ע"י השופטת המעורבת על שיקולי הנציבה ונשיאת העליון, האם זה מעורר אימון יתר. ולא מדובר בגורמים זוטרים במערכת. ומה על הדלפות המשטרה כנגד השופט המחוזי טימן שזיכה נאשם ברצח בשל חקירה לקויה לטענתו, של המשטרה. [כך בפסק הדין] ותגובתו של השופט כי הוא חושש פן יפגעו בו פיזית בעקבות דברי גורמים במשטרה כנגדו.? וכיצד הציבור מתרשם מדברי ההתרסה של השופט טימן כנגד מערכת המשפט בכלל? ומה על חרם השופטים כנגד עורכי הדין שביקשו לבצע  סקר שביעות רצון בין חברי לשכת עורכי הדין בקשר לשופטים שהם מופיעים בפניהם? האם כל ההתרחשויות האלה מוסיפות לאמינות המערכת המשפטית בעיני הציבור? [אפשר להוסיף עוד ועוד דוגמאות מסוג זה.]

סיכומו של דבר – תיטיב מערכת המשפט לעשות אם תפנים את משמעות הממצאים ותפעל להגברת האימון הציבורי במערכותיה. יתכן מאוד שלצורך השגת מטרה זו נדרש שידוד מערכות ובדק בית רציני. אבל ההנהגה המשפטית צריכה להפנים: לא הכול באשמת השר פרידמן.

:קטגוריותאקטואליה
  1. מודי תולשששש
    20 ביוני 2008 בשעה 15:12

    לבייניש אין להאשים אלא את עצמה. אם המערכת היתה בסדר, גם פרידמן היה יורד מהנושא.

    ואמירות כאלה הן עוד דירדור של המערכת המשפטית

  2. דני בלוך
    20 ביוני 2008 בשעה 15:19

    שופטים שהסתבכו היו בעבר וסחבת היתה בעבר. מסע ההשמצות בניצוחו של פרידמן תרם תרומה מרכזית לירידה במעמד בית המשפט.

  3. גולדבלט משה
    20 ביוני 2008 בשעה 17:29

    לירידה באמון הציבור בבית המשפט סיבות רבות. מדובר בתהליך מורכב שהסקר הנוכחי רק מאתר מגמות ולא באמת יכול לרדת לעומק הבעיה. הייחוס של הבעיה לשר פרידמן חסרת שחר שכן כל הוויכוחים המרים התקיימו הרבה לפני שהשר היה מוכר למשהו חוץ מאשר באקדמיה.
    חלק מהתהליך הוא בלתי נמנע-ואינו קשור לירידה באיכות הרשות השופטת-להיפך השופטים כיום ברמה ממוצעת גבוהה באופן משמעותי מהשופטים שכיהנו לפני 25 שנה. קיים ציבור הרבה יותר ביקורתי והרבה יותר מעורב.
    כשישתחררו הכול מהרצון להתייחס לכל בעיה במימד האישי ויחליטו להתמקד בתהליכיםנהיה הרבה יור קרובים להבנת הבעיות

  4. שמעון
    20 ביוני 2008 בשעה 18:12

    הייתי מוסיף לסיבות שנמנו גם את הוטו של שופטי בית המשפט העליון למינוין של שופטות שלא מצאו חן בעיניהם בגלל שיש להן "אג'נדה".

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: