ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > אינפלציה ע"ש סטנלי פישר?

אינפלציה ע"ש סטנלי פישר?


מדד המחירים שזינק  בחודש אפריל בשיעור של 1.5%  ופורסם לפני ימים אחדים, הדהים/הביך את האנליסטים הכלכליים שצפו עלייה של עד אחוז במדד זה. אולי עכשיו ילמדו שלא להתנבא בעטיפה של מומחים.  הכישלון המקצועי של "המומחים" במירכאות אינו  העיקר. גם לא התגובה   תקשורתית/ ציבורית  לנתון הכלכלי.[ זו התרכזה בעיקר במדורי הכלכלה ולא טיפסה לכותרות הראשיות. ]

אבל שלא תהייה טעות, הנתון משקף התפתחויות שליליות במשק הנמשכות כבר מספר חדשים. עליית מדד חודשית בשיעור של 1.5% ורמת אינפלציה שנתית של 4.7% [לעומת יעד שנתי של בין 1% – 3%] מקבעת בנתוני המשק את העובדה כי האינפלציה בישראל היא על סף התפרצות. מיותר לחזור כאן עד כמה הרסנית אינפלציה גבוהה וכיצד היא משפיעה על האוכלוסייה ובעיקר על בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, זוגות צעירים , קשישים, נכים והרשימה עוד ארוכה.

 מכיוון שמרכיב הצפיות הוא מרכזי בהתפתחויות הכלכליות נפתח עכשיו במשק "חלון משברי עתידי". הניסיון הוכיח כי הרבה יותר קל לקפוץ מרמת אינפלציה של כ -5% ,שכבר הגענו אליה, לרמה של 10% , מאשר לרדת לאחוז נמוך יותר.

עכשיו העיניים נשואות לנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ולהחלטתו כיצד לטפל במצב שנוצר. נזכיר כאן כי יציבות המחירים היא יעד המדיניות המרכזי של בנק ישראל . לנגיד על פי חוק סמכויות פעולה עצמאיות בתחום המקצועי , יש לו כלים לפעולה, יש לו מעמד מקצועי מכובד,יוקרה בין לאומית ומוניטין. כל אלה מוטלים עכשיו על כף המאזניים.

פרופ' סטנלי פישר מונה ב – 1.5.2005 להיות נגיד בנק ישראל לקדנציה של חמש שנים. לאחר שלש שנות כהונה  בהן רמת האינפלציה הייתה נמוכה מאד , הגיע מדד אפריל והלם במשק, בכלכלנים ובמיוחד בנגיד הבנק המרכזי.
כי זאת לדעת: האינפלציה הנמוכה שררה בישראל בעשור האחרון הייתה פרי מדיניותו של הנגיד פרופ' יעקב פרנקל   ותוצאת שימור המצב על ידי הנגיד שהחליף אותו ד"ר דוד קליין. פרופ' פישר נהנה איפוא בשלוש שנות כהונתו הראשונות מפרי הישגם המקצועי  של שני קודמיו בתפקיד.

גם פרופ' פרנקל, גם מחליפו ד"ר קליין עמדו בפני לחצים וביקורת ציבורית ופוליטית לא פשוטה במהלך כהונתם וניסיונם לעמוד ביעד המדיניות העיקרי של בנק הבנק המרכזי. שניהם לא עמדו אמנם ביעד האינפלציה שנקבע על ידיהם ואושר בממשלה. רמת המחירים במשק בתקופת כהונתם הגיעה כמעט תמיד  לרמה פחותה מהיעד.  להגנתם טענו , במידה רבה של צדק, כי עדיף להחטיא ולהגיע לרמת אינפלציה נמוכה מהיעד מאשר להסתכן בהתפרצות כתוצאה מרמה גבוהה משמעותית מהיעד שנקבע.

מייד כשנודעו ממדי העלייה במדד המחירים החלו הטענות כנגד נגיד בנק ישראל. עדיין בנימוס , כנראה מתוך הערכה למוניטין הבין לאומי שלו ולידע המקצועי הרב שלו . אבל כבר מצביעים על כך שעליות המחירים בישראל, שהושפעו גם מההתייקרויות בשוק הסחורות הבינלאומי ומעליית מחירי הנפט קיבלו תנופה בשל הפחתות הריבית הרצופות, בחדשים האחרונים, עליהן החליט הנגיד, כדי לחזק את הדולר ולסייע ליצואנים. [החלטות אלה תרמו במקביל להוזלת מחיר הכסף בישראל ולגידול בהיקף הקניות וההוצאות של הציבור הישראלי].

פרופ' פישר ניצב בפני דילמה לא קלה. אם יחליט להעלות ריבית ישפיע המהלך על המשך החלשות הדולר והיצואנים יפגעו. אם לא יעשה כך, ימשך סחרור המחירים. כל כיוון בו יבחר לפעול ועצמת המהלך, יעוררו מערכת של ביקורות, לחצים והאשמות. המצב הפוליטי הנכחי מוסיף קושי – כי בתקופת בחירות או טרום בחירות אין לצפות לריסון תקציבי שיש לו השפעה תומכת לצעדי המדיניות של הנגיד.

עד כמה פישר לבד  מעידות גם הערות הביקורת שמשמיעים כנגד מדיניותו גורמי אוצר בכירים אך עלומים {בתקשורת}. אבל מנכ"ל האוצר החליט שזה לא מספיק ועל כן בתגובה לעליית המדד שיחרר  את ההתייחסות הבאה:
"אני בטוח כי בנק ישראל, האמון על המדיניות המוניטארית, ידע כדרכו להפעיל את הכלים הנכונים בצורה שקולה ומאוזנת כדי להביא את המשק לעמוד ביעדי האינפלציה שנקבעו, מתוך ראייה כוללת של טובת המשק הישראלי."

אף מילה  על שיתוף פעולה וסיוע מצד האוצר.

לי הזכירה הודעת מנכ"ל האוצר את הודעתו של ראש הממשלה, במסיבת העיתונאים  שכינס במוצאי יום העצמאות כדי להגיב על החשדות שהועלו כנגדו. כזכור הוא הודיע בהצהרתו כי בעניינים הכספיים טיפל עו"ד אורי מסר ול"מיטב ידיעתו", הטיפול הזה נעשה במגבלות החוק.גם מנכ"ל האוצר בטוח כי בנק ישראל ידע לפעול בצורה "נכונה ושקולה". אין צורך בפירושים נוספים.

סיכומו של דבר פרופ' פישר לבד. הוא ניצב בפני מבחן לא פשוט. בסופו של דבר מעבר לדיבורים וללחצים , פעולתו תקבע אם  האינפלציה ,שהרימה ראש בחדשים האחרונים, תרשם על שמו ותשויך לתקופת כהונתו בה היא התפרצה, או לחילופין תיזכר כהונתו כתקופה בה ידע הנגיד להתמודד ולרסן את ההתפתחויות השליליות. זה לא יהיה מהלך קל וגם לא מהלך קצר.
 

  1. משיח
    19 במאי 2008 בשעה 19:10

    אין זה הוגן להטיל על פרופסור פישר את האשם על עליית המדד. קיימות סיבות רבות ורעות לתוצאות העגומות: התייקרויות עולמיות של הדלקים, המזון, הפלדה, המלט ושאר חומרי הגלם. בארץ תרמה למדד עליית הפירות והיקרות בשל שנת השמיטה, הבצורת ועוד כאלה מטעמים.

    כעת צריך לפצות את השכבות החלשות (כולל ניצולי השואה) ולהעניק תוספת יוקר לשכירים. את זה ניתן לממן באמצעות העלאת הבלו על דלק, סיגריות ואלכוהול. כמו-כן צריך להחזיר את ביטול התקרה לתשלום ביטוח לאומי ולמס בריאות, להשאיר את שיעור מס ערך מוסף ואת מס החברות. מלחמה בהון השחור גם היא לא תזיק…

  2. 19 במאי 2008 בשעה 19:58

    למשיח- נכון שעליות המחירים בשוק העולמי השפיעו, אבל הפחתות הריבית שביצע בנק ישראל לא תרמו לריסון מגמת עליית המחירים בארץ.שנית – בעייתו של הנגיד היא איך להתמודד עם המצב שנוצר. אין חולק כי אחריותו המרכזית של בנק ישראל היא להבטיח יציבות מחירים בארץ.תוצאת מדיניותו מכאן ואילך תירשם על שמו של הנגיד הנכחי, לטוב או לרע. אני בטוח שאם יצליח יתנדבו רבים להיות שותפים, בעיקר באוצר. כרגע הנגיד לבד …

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: