ראשי > אקטואליה > הגנרל נגד הפרופסור

הגנרל נגד הפרופסור


 

 

תא"ל (מיל) עודד טירה יוצא כנגד הענקת פרס ישראל לפרופ' זאב שטרנהל  בגלל שדעותיו אינן מקובלות עליו * פסיקת בג"צ כי מניעת הפרס בשל הבעת עמדות יש לה אפקט של סתימת פיות – אינה מעניינת אותו* באחרונה גם דרש מהסופר עמוס עוז "לסתום את הפה" ולא להביע דעה בויכוח על כניסה קרקעית של צה"ל לעזה * זה לא בסדר מאד לא*

 

                                                          *     *      *

 

תת אלוף (מיל) עוד טירה אינו נח ואינו מרפה. ביום הזיכרון , ערב יום העצמאות ה- 60 , פרסם מודעה בעיתון "הארץ" בה יצא כנגד הענקת פרס ישראל בחקר מדע המדינה לפרופ' זאב שטרנהל.  זאת משום ששטרנהל, לטענת טירה, חתם , יחד עם חברי סגל אחרים באוניברסיטאות, על עצומה בזכות סטודנטים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים.

 

בשל חתימה זו על העצומה סבור טירה כי פרופ' שטרנהל אינו ראוי לפרס ישראל. טירה מנסח את דעתו בצורה שאלה: "פרס ישראל לתומך בסרבנות?.. האם פרופ שטרנהל ראוי לפרס ישראל.? אבל דעתו ברורה מאד.

 

פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפות ראשי המדינה. בנימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לחקר מדע המדינה לפרופ' שטרנהל נאמר:

 

" פרופ' זאב שטרנהל מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא אחד החוקרים המובילים בתחום המחשבה המדינית בארץ ובעולם. מחקריו החדשניים במדע המדינה, שתורגמו לשפות רבות, הביאו, בין השאר, לשינוי משמעותי בקהילייה המדעית בתפיסת תנועות אידיאולוגיות בכלל ותנועות רדיקליות בפרט. פרופ' שטרנהל הוא גם אינטלקטואל הנוכח בשיח הציבורי בארץ ובעולם, ודבריו, גם על נימתם הביקורתית לעיתים, נאמרים מתוך מחויבות עמוקה למדינה ולחברה בישראל. פרופ' שטרנהל העמיד תלמידים רבים ומעמדו הבינלאומי מוסיף כבוד לקהילייה האקדמית בישראל."

 

לאחר שפורסמה החלטת ועדת הפרס עתר "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" לבג"צ כנגד ההחלטה וטען כי יש לפסול את ההחלטה משום שפרופ' שטרנהל התבטא בראיונות שנערכו עמו בעבר בזכות הפלשתינאים וכנגד המתנחלים .

 

.בג"צ דחה את העתירה. בפסק הדין קבעו השופטים כי לא מצאו ממש בטענות כנגד תקינות הליך הבחירה וציינו כי ועדת השופטים הייתה ערה לעמדותיו מעוררות הפולמוס של פרופ' שטרנהל ולכך שיש מי בציבור שעמדות אלה לא ינעמו לאוזניו. ואולם, ציינו  השופטים יחד עם כל זאת הוועדה סברה כי יש לעמדות אלה מקום בשיח הציבורי.  בהחלטת בג"צ לדחות את העתירה נאמר עוד:

 

"בעוד פרס ישראל ניתן בגין הישגים מקצועיים ראויים להערכה, ההתבטאויות בהן מדובר על פי רוב נעשות מחוץ למסגרת המקצועית בגינה ניתן הפרס. במצב דברים זה קשה שלא לראות את מניעת הפרס ממי שנמצא ראוי לו בשל הישגיו המקצועיים, אך על בסיס עמדות שהביע, כפגיעה בחופש הביטוי, ולו באופן עקיף. תוצאה שכזו יש לה אפקט של "סתימת פיות" שאין לה מקום במשטר דמוקרטי, שהלוא מהו המסר המתקבל אם לא מסר של השתקה? עצם הידיעה כי הבעת דעה שאינה פופולארית עשויה לשאת כעבור זמן תוצאות במישור שיש לו היבט מקצועי, גם אם על דרך של הענקת פרס, אינה מתיישבת עם תרבות של חופש ביטוי במשטר דמוקרטי."

 

בחזרה לתא"ל עודד טירה. בעבר קצין תותחנים ראשי, ובאזרחות מי שכיהן כנשיא התאחדות התעשיינים.  אי ההסכמה של התא"ל במילואים לדעותיו של פרופסור שטרנהל לגיטימית לחלוטין. גם העובדה שממודעתו משתמע בבירור כי אינו מסכים  עם הכרעת בג"צ, היא במסגרת חופש הדעה בדמוקרטיה.  הפרסום של דעה זו במסגרת של מודעה בעיתון הוא בסדר גמור  במיוחד כשהתשלום בא מכיסו הפרטי   של החתום עליה. אבל עם כל הכבוד, הנאמר במודעה על ידי עודד טירה הוא לא בסדר. מאד לא. עודד טירה הוא אישיות בכירה. יש לו גם מעמד ציבורי (בעיקר בזכות תפקידו בהתאחדות התעשיינים) לפני כחודשיים פרסם מודעה בסגנון דומה ובה יצא כנגד התבטאותו של הסופר עמוס עוז (וסופרים אחרים) בזכות ניהול מו"מ מדיני אפילו עם החמאס על מנת להגיע לרגיעה ולא לצאת למבצע צבאי גדול בעזה. התא"ל (מיל) תבע מהסופרים לסתום את הפה,  בלשונו "הסו", ולא להביע דעה בנושא משום שאין להם ניסיון צבאי.(הגנרל נגד הסופר) עכשיו הוא תובע למנוע את מתן פרס ישראל משום שחתן הפרס חתם על עצומה שאינה נראית לו. (לטירה).

 

על טירה וחבריו להפנים כי דרישות בשם "החוסן הלאומי" ו"אושיות הדמוקרטיה", מאלו שאינם שותפים להשקפת עולמם,  לשתוק  או לפסול אותם מקבלת פרס הוקרה בשל דעותיהם בנושאים שאינם קשורים לנושא הפרס, היא זו המערערת את יסודות חופש הדעה במדינה דמוקרטית. לא הדעות האחרות. היעלה על הדעת, למשל, לערער על הלגיטימיות של הענקת פרס נובל לפרופ' ישראל אומן רק משום שדעותיו מזוהות עם עמדות הימין הפוליטי בישראל? אין צורך להמשיך ולפתח את משמעות דרישותיו ועמדותיו של עודד טירה. אפשר לחלוק, להתווכח לשכנע, אבל איסור על הבעת דעה  היא דרך המקובלת במשטרים וחברות, שלעת עתה הרוב בישראל אינו רוצה לחיות בהן. אני מקווה שאיני טועה בכך.

 

 

 

:קטגוריותאקטואליה
  1. דני בלוך
    8 במאי 2008 בשעה 7:22

    אינני יודע מה השקפותיו הפוליטיות והאידיאולוגיות של כל אחד ואחת ממקבלי פרס ישראל ואם נתחיל לבדוק לא יהא לזה סוף. השאלה היא האם בתחום שבעדו מוענק הפרס הזוכה עונה על הקריטריונים או לא.

  2. קובי
    8 במאי 2008 בשעה 9:46

    פרס ישראל ניתן כהוקרה של המדינה למי שהשיגו הישגים בתחומם. אין ספק ששטרנהל הוא היסטוריון חשוב, אבל זה עדיין לא מקנה לו את הזכות להוקרה מצד המדינה.

    מי שמייעץ למחבלים להפנות את נשקם כלפי אזרחים כאלו ואחרים של מדינת ישראל, לא ראוי לשום הוקרה שהיא.

    נכון שבג"צ לא היה צריך להתערב בהחלטת הועדה, וטוב עשה שגדר את תחום השפיטות שלו, מה שלצערי לא נעשה אצל שניצר ע"ה. אבל מי שטיפש בסיפור הזה היא הועדה, שלמרות ההתבטאויות המבישות של שטרנהל בכל זאת חשבה שהוא ראוי להוקרה.

  3. ארשיל
    8 במאי 2008 בשעה 11:01

    פרפסור שטרנהל אינו ראוי לפרס ישראל,וזאת גם אם הוא אחד מהחוקרים המובילים בתחומו, ואינטלקטואל.
    שטרנהל מהוה דוגמה שלילית ביותר.

  4. משה
    8 במאי 2008 בשעה 12:00

    מדינה חפצת חיים אינה יכולה להוקיר את מי שפועלים נגד עצם קיומה על ידי סירוב לשרת בצבאה, קריאה למלחמת אחים וייעוץ לטרוריסטים. יש כאן אבסורד המוביל לאבדון עצמי של המדינה

  5. דני בלוך
    9 במאי 2008 בשעה 7:54

    הייתם צודקים אילו היה מדובר בפרס על מפעל חיים. אבל לא במקרה הזה. לפי הקריטריון שלכם ניתן לפסול רבים ממקבלי פרס ישראל בתחומים שונים וכשאתה מתחיל – אין לזה סוף.

  6. מוטי שנאור
    9 במאי 2008 בשעה 22:01

    נא זכרו. אין זה סתם פרס. זה פרס הוקרה מטעם המדינה. המדינה הריבונית ששמה ישראל. הועדה במקרה זה אמורה לייצג את העם. את המדינה.

    אני סבור שרוב מוחץ של אזרחי המדינה אינם חשים הוקרה או חיבה, או איזשהו רצון לתת פרס לאדם הזה, פרופסור או לא פרופסור, חשוב או לא חשוב. דעותיו אינן רק דעות. הן מפורסמות והוא מעורב במאבק פוליטי הפוגע פגיעה כואבת מאד באזרחי המדינה.

    ובכן, אני לא רוצה שיתנו לו את הפרס, ואני רק ישראלי פשוט, מהנדס תוכנה, שירת בצבא, מוסיקאי, פיסיקאי, סתם אדם. לא רוצה שיתנו לו. אני מרגיש שהוא אוייב לי. שעבודתו נעשתה למען עצמו.

    יותר מזאת, כהיסטוריון, אני מזהה אותו בדיוק במקום שלא הייתי רוצה לראות את עצמי. פסאודו-קוסמופוליט, היורק לבאר ממנה הוא שותה. כאילו משקיף מלמעלה, ובעצם, שקוע במדמנה.

    אבל לא אוסיף על כך, נניח שצדקה הוועדה והוא עילוי שאין דוגמתו. עדיין איני רוצה לתת פרס לאויבי. גם לו זכה עזמי בשארה בשלושה פרסי נובל רצופים, לא היה ראוי לטעמי לקבל את פרס ישראל, וכמוהו זאב שטרנהל.

    המומר פעם אחת לנצרות, ופעם אחת לשמאלנות פוסט-מודרנית.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: