ראשי > אקטואליה - כלכלה, צרכנות, חברה > בנק הפועלים מוביל בהפסדים וגם מעלה משכורות למנהליו

בנק הפועלים מוביל בהפסדים וגם מעלה משכורות למנהליו


 

נוכח ההפסדים עולה שוב שאלת הביטחון של פיקדונות הציבור ואיך זה שדווקא בתקופה זו מכנס הבנק אסיפה כללית [ב -20.3.08] שתתבקש לאשר שיפורים והטבות בתנאי השכר של יו"ר הבנק* שאלה נוספת – כיצד מתכוון הבנק לטפל ב"מצנח הזהב" שהעניק ליו"ר הקודם, שפרש לפני מספר חדשים ואשר בתקופתו נעשות ההשקעות שהניבו הפסדים כל כך גדולים

 

 

בנק הפועלים הוא בנק גדול. הוא מתיימר גם להיות בנק מוביל. זה נכון. אבל באחרונה מתברר למרבה הצער כי הבנק מוביל גם בהפסדים.

 

לפני מספר ימים הודיע הבנק לבורסה ולציבור על הפסד נוסף בסכום של 350 מליון דולר כתוצאה מהשקעות בלתי מוצלחות שלו בשוק המשכנתאות (בתחום הסאב-פריים) בארה"ב. ההפסד "החדש" שדווח עתה, מצטרף להפסד נוסף בהיקף של 150 מליון דולר עליו דיווח הבנק לפני מספר שבועות. הדיווח הנוסף נובע, לדברי הבנק, מהערכה מדוקדקת של השקעותיו בסעיף זה שבוצעה בשבועות האחרונים. סה"כ ,מדווח הבנק, ההפסד הצפוי בגין השקעות אלה מסתכם בכ – 500 מליון דולר. (1.8 מיליארד ₪).. כשנמסר הדיווח הראשון על ההפסדים נאמר על ידי הפרשנים למיניהם כי הבנק יאלץ לבצע מחיקה בסך של קרוב למיליארד ש"ח מהונו העצמי. עכשיו עם העדכון אומרים כי ההפסד יצריך את הבנק לדווח על מחיקה של 8% מהונו העצמי. (תרגום האחוזים הללו לסכום המחיקה בשקלים די מפחיד . כך גם בדולרים).

 

ל"מזלו" של הבנק ההודעה האחרונה שלו נמסרה בעיצומה של הטלטלה הפוקדת את שווקי הכספים בעולם ובארץ שבמהלכה קרס ערכן של מניות וניירות ערך רבים ובנקים מובילים בארה"ב התמוטטו. במצב כזה דיווח על הפסד נוסף של כמה מאות מיליוני דולר  זוכה לתהודה צנועה יחסית. [ "ברוך השם הבנק ממשיך בפעילות סדירה ואם כך אז לא נורא", יהיו כאלה שיאמרו כשברקע התמוטטות בנקים בארה"ב]  לא נכון. לא צריך להתייחס להפסדים אלה של הבנק כאירוע רגיל. הפסדים  של חצי מיליארד דולר אינם "הולכים ברגל" . גם לא בארה"ב או באירופה. בודאי שלא בישראל.

 

הפסדים ב"פועלים" ובבית ההשקעות  "פריזמה" – הכול יחסי

 

הפרסום האחרון על ההפסדים של בנק הפועלים בא בסמיכות להתפוצצות פרשיית ההפסדים בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות "פריזמה", שצברו תשואה שלילת של 8% בחודש אחד, שיעור כפול מהפסדי קרנות הנאמנות בבתי השקעות אחרים. סמיכות האירועים כבר הולידה אמירה חצי מבודחת אצל מי שרגילים לכנותם "מקורבים לשוק ההון". אלה אומרים כי בנק הפועלים הצליח בגדול [בהפסדיו] במקום בו בית ההשקעות "פריזמה, הצליח בקטן. [הפסדי קרן הנאמנות "חרמון" של בית ההשקעות הגיעו "רק" ל -80 מיליון דולר].

 

יש הסבר נוסף לשקט היחסי שהציבור מקבל בו את הידיעה על ההפסדים הגדולים מאד של הבנק. אמנם הציבור בישראל אוהב ל"שנוא " את הבנקים, בגלל העמלות המנופחות שהם גובים, בגלל ריבוין,  בגלל גובה ריביות החובה במיוחד ריביות החריגה, בגלל שאין הם משלמים, בדרך כלל, ריבית זכות על פיקדונות ובגלל המרווח השמן בין ריבית החובה לריבית הזכות , כשכבר משלמים. לא אוהבים את הבנקים גם בשל המשכורות הגבוהות שהם משלמים בעיקר למנהלים.  בכלל, הציבור לא אוהב לשמוע על הרווחים של הבנקים המסתכמים במאות מיליונים ולעיתים יותר. אבל כששומעים שהבנק מפסיד ובגדול מתעורר חשש לביטחון הפיקדונות, גם אם כל המומחים מפזרים דברי הרגעה  וגם אם הם נכונים, החשש נשאר.שורה תחתונה שגם מי שלא אוהב את הבנק יסכים לה –  יותר טוב שהבנק ירוויח.

 

נחזור להפסדי בנק הפועלים: אם הבנק יכול היה להעלים את הפסדיו וכישלונו בודאי שהיה  עושה את זה. אבל  הוא לא יכול  כי הוא חייב, על פי חוק, לדווח על כך בדוחות הכספיים שלו. על כן ההנהלה הייתה צריכה להחליט מתי להודיע על ההפסד. ההודעה הראשונה נמסרה בינואר ועתה באה הודעת ההמשך ששויכה להודעה הראשונה (נקווה כי לא תהיינה עוד הודעות המשך כאלה) עיתוי ההודעה הראשונה שנבחר ושיוך ההודעה הנוספת, כמה שבועות מאוחר יותר, להודעת ההפסד הראשונה, נוח יחסית, למנהלים הנכחיים של הבנק. היו"ר הקודם (שלמה נחמה) פרש מהבנק ומנהל החטיבה העסקית (שי טלמון) גם הוא כבר אינו בבנק. על כן קל ליו"ר החדש להחליט ל"נקות" את השולחן, להודיע על ההפסד וליחס אותו לפורשים. מה שנכון, אבל נכון גם שהמנהלים הנוכחיים היו בתפקידים בכירים ביותר בבנק ולא מנעו את ההחלטות שהובילו להפסדים.

 

דברי הרגעה

 

אבל הקביעה מי אחראי , עם כל חשיבותה, אינה מסלקת את השאלה מה הלאה. הנהלת הבנק מרגיעה ומסבירה כי ההשפעה הכוללת  של ההפסד על הבנק תתבטא רק בהקטנה מסוימת של רווחיותו.. לא נורא. ובכלל ההפסדים נובעים ממשבר ה"סאב פריים" והמשכנתאות בארה"ב ולא כולו תלוי היה בהנהלת הבנק… (לא מדויק . עובדה ישנם בנקים שלא שקעו בסעיף זה בהפסדים כה עמוקים.)

 

דברי ההרגעה  בכללותם נכונים, גם כיום לאחר הפרסום בדבר ההפסדים הנוספים. אבל לא לגמרי מרגיעים. האם ההפסדים  עליהם מדווחים לנו בהמשכים, ומדובר בסכומי עתק, הם כל ההפסדים? אולי ישנם עוד הפסדים הטמונים בקפלי הדוחות הכספיים והבנק בחר שלא להודיע עליהם בעת הזו? האם לגורמים המפקחים ישנו מידע אמין ובלתי תלוי בנושא?

 

צריך לזכור: באחרונה היו בעולם לא מעט בנקים שנקלעו לקשיים ולא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם. בבריטניה אחד הבנקים הגדולים למשכנתאות הודיע פתאום כי בגלל "המצב" הוא נקלע להפסדים כבדים. למחרת נאלצה ההנהלה לנעול את השערים כי לא היה באפשרותה לעמוד מול דרישות אלפי המפקידים שרצו למשוך את הפיקדונות שלהם. (רק התערבות הבנק הממלכתי של בריטניה שהזרים כספים יצבה את מצבו של בנק זה. לא בטוח שהתאושש לגמרי.) זכורה לרע פרשת ההפסדים הכבדים שספג בנק בצרפת באחרונה כתוצאה מפעולות נמהרות של אחד מפקידי ההשקעות שלו. גם בארה"ב פורסם על שורת בנקים שנאלצו לסגור בגלל הסתבכות שלהם בהשקעות פיננסיות שמושפעות משוק האשראי והמשכנתאות. האחרון [נקווה שכך הוא] הוא בנק ההשקעות הענק "ביר סטרנס" שקרס בגלל הסתבכות בהשקעות כושלות ולא רחוק מאוד מכך היה גם בנק האחים ליהמן .

 

בטחון הפיקדונות

 

אבל, אחרי כל הנאמר, נראה על פניו שההפסד הנכחי בבנק הפועלים , כל כמה שהוא גדול ממדים, אינו פוגע מהותית ביציבותו של הבנק.. אמנם הרווחיות תרד, אמנם הבנק שהוביל שנים רבות את ענף הבנקאות בישראל, מפנה מקומו בטבלה לטובת בנק לאומי מתחרהו הוותיק, אמנם ההפסד יביא להקטנה משמעותית בבונוס השנתי של עובדי בנק הפועלים המחושב על פי שיעורי הרווח, אמנם האמינות העסקית של הבנק נפגעה (על פי ניתוחי האנליסטים הפיננסיים, שפורסמו בעקבות ההודעה על ההפסד) אמנם ואמנם.

 

בכל זאת כבר מתעוררות מספר שאלות שהראשונה בהן היא האם פיקדונות הציבור בבנק והשקעותיו באמצעותו, בטוחים על רקע היחלשותו והפסדיו? חשוב לזכור כי בישראל , בניגוד לארה"ב ולמדינות נוספות, אין ביטוח פיקדונות מטעם המדינה. כך שבמקרה של משבר הציבור חשוף להפסד ונתון להחלטת המדינה אם תערוב לכספים ותחלץ לעזרת המפקידים או לא. עד כה המדינה התערבה במשברי בנקים בישראל. אבל לא תמיד במלוא שיעור הנזק שנגרם למפקידים.

 

השאלה השנייה היא היכן הפיקוח על הבנקים בפרשה.  בסוגיה זו לא התפרסמו פרטים רבים. . על פי דברי נגיד בנק ישראל, בעקבות הפרסום על הפסדי בנק הפועלים, בינואר 2008 "בנק ישראל עוסק באיסוף הנתונים". התקווה היא כי מאז השלים הבנק המרכזי את איסוף הנתונים ונקט בצעדים הדרושים ויש לו סמכויות לכך. העובדה שלא היה פרסום לפעולות אלה, אם ננקטו, יש בה מן החיוב , בהנחה כי אכן ננקטו הצעדים המתחייבים. לא תמיד פרסום רעשני מביא לתוצאות הרצויות.

 

ישנה עוד שאלה שאמנם אינה קשורה ליציבות הפיננסית של הבנק אך אין מנוס מלהעלותה משום היא משפיעה על מעמדו ואמינותו של הבנק בציבור ובקרב לקוחותיו. .

 

איך זה שדווקא עכשיו מחליטים להעלות שכר ליו"ר

 

איך זה שבתקופת הפסדי ענק כאלה מזמן הבנק אסיפה כללית ליום 20.3.08 שתתבקש לאשר העלאת שכר ובונוס שנתי וגם פיצויים מוגדלים ליו"ר הבנק מר דני דנקנר לכשיסיים כהונתו בתפקיד. . על פי פרסומים עיתונאיים  תגיע משכורתו המשופרת של היו"ר בתוספת למענקי בונוס ואופציות לסכום כולל של 10 -11 מליון ₪ לשנה . נכון שלסכומים אלה אין השפעה על יציבות הבנק וגם לא על רווחיותו. אבל יש להם השפעה על מעמד הבנק ואמינותו בעיני ציבור לקוחותיו. נכון שמנהלי הבנק ובכיריו זכאים לקבל שכר הולם ואפילו גבוה בהתאם לכובד האחריות המוטל עליהם. אבל גם לביצועי המוסד הבנקאי צריכה להיות השפעה על התגמול שהם מקבלים. השאלה היא – האם עכשיו הוא העיתוי הנכון לאשר שיפורים בשכר המנהלים נוכח ההפסדים הכבדים. אולי נכון יותר להחליט דווקא על הפחתה בתגמולים למנהלים. הרי גם הבונוס לעובדים יקטן בעקבות ההפסדים.

 

שאלה נוספת הקשורה בשאלה האחרונה: כיצד מתכוונת הנהלת הבנק  לטפל ב"מצנח הזהב" שהעניקה ליו"ר הבנק הפורש שלמה נחמה . הוא קיבל מענקים, פיצויים, הסתגלות ועוד כספים תחת שמות כאלה ואחרים במיליוני שקלים. מילא אם הבנק היה מגדיל רווחיות. אבל עם הפסד ענק כזה בתקופת כהונתו?

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. דון קישוט
    19 במרץ 2008 ב- 18:31

    לא נורא, עכשיו ישלם הלקוח הקטן במשק הבית עמלות גבוהות יותר והבנק יגדיל את המרווח הפיננסי (בין ריבית החובה והזכות) – ובלבד שהבנק לא יפסיד, חלילה. הרי איננו רוצים להפסיד את כל ההשקעות שלנו בגלל פשיטת רגל…

    בפעם האחרונה, כשהבנקים עמדו להפסיד (בשנת 1983), זה עלה למשלם המסים 7 מיליארד דולר (כ-25 מיליארד ש"ח, שזה בערך פי 100 מהגדלת התקציב לסל הבריאות…

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: