ראשי > אקטואליה > שתיקתם של נציגי הציבור הערבי בישראל *

שתיקתם של נציגי הציבור הערבי בישראל *


 

 מדוע לא נשמע קולם של נציגי הציבור הערבי לאחר הפיגוע המזעזע בישיבת "מרכז הרב"? אפוא הח"כים הערבים? היכן ועדת המעקב העליונה? אפוא הארגונים הערביים הנאבקים על זכויות הציבור הערבי במדינה, עדאללה,למשל? כל אלה השתתקו. זו שתיקה רועמת.

 

 שעות לא מעטות כבר חלפו מאז הפיגוע הנורא בישיבת מרכז הרב בירושלים. הלוויות הנרצחים  תסתיימנה בשעות הקרובות, שידורי החדשות המיוחדים על המאורע ובעקבותיו, בארץ ובעולם, חדרו לכל בית בישראל וגם במדינות רבות מחוצה לה.
 
הזעזוע רב וקשה.
 
נשיא ארה"ב מגנה בזעם, גם מזכ"ל האו"ם יוצא נגד במילים חריפות, שרי חוץ ממדינות רבות טורחים ומטלפנים לכאן מביעים השתתפות בצער ומפרסמים הודעות גינוי, כל הפרשנים והכתבים , היודעים כל, כבר מיחזרו אין ספור פעמים את מה שהם יודעים וגם את מה שלא.
 
אפילו הרשות הפלשתינית באמצעות היו"ר אבו מאזן גינו את הפיגוע ומבצעו. הם כמובן הוסיפו כמנהגם גם הסתייגות מ"כל פעולת איבה".  אמנם בעזה הפגינו פעילי חמאס ועוברי אורח שמחה וצהלה ואף טרחו להצטלם בחלוקת הסוכריות לרגל האירוע ושמחתם עליו. אבל מה כבר אפשר לצפות מישות  הטרור של החמאס.
 
וקולו של מי לא נשמע? קולם של מנהיגי הציבור הערבי בישראל. אפוא הח"כים הערבים? היכן ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי? אפוא הארגונים הערביים הנאבקים על זכויות הציבור הערבי במדינה, עדאללה,למשל? כל אלה השתתקו. זו שתיקה רועמת.
 
הם לא מגיבים. לא מגנים, אפילו אינם מנצלים את האירוע כדי לקרוא להפסקת שפיכות הדמים, להדברות. ושלא תהייה טעות – כשצריך להגיב, מבחינתם,  הם יודעים יפה מאד להשמיע קול. רק לפני מספר ימים הם הסכימו בלחץ שאלות מהתקשורת הישראלית להודות שהם אינם מזדהים עם הקריאות "מוות ליהודים" שנשמעו בהפגנות שהיו בכפר אום אל פאחם על רקע האירועים בעזה. (לא , לא הפגינו שם למען הפסקת ההפגזות על שדרות ואשקלון). הם לא גינו רק "לא הזדהו" והיה להם , כמובן מה לומר על הפעילות הצבאית של ישראל שהיא בעיניהם לא פחות מפשע מלחמה.
 
הפיגוע בישיבת מרכז הרב בוצע על ידי תושב מזרח ירושלים, בעל תעודת זהות כחולה, הנהנה מכל הטבות מדיניות הרווחה של ישראל כמו קצבאות הביטוח הלאומי. הוא נהנה מיכולת תנועה חופשית, מאפשרות להתפרנס ולקיים רמת חיים סבירה בהשוואה לתושבים באזורי יו"ש ובודאי בהשוואה לאלה המתגוררים בעזה. הוא ביצע את זממו – בתוך ישיבה  – מוסד דתי ובתלמידים שישבו ולמדו בספרייה התורנית שם.
 
אבל חברי הכנסת ונציגי הציבור הערבי בישראל שותקים. כולם ממלאים פיהם מים. אז מה הם מתפלאים על דברי הח"כים מהימין כנגדם? נכון, הם חברי הכנסת הערבים  לא יצאו לחלק סוכריות לרגל האירוע ברחובות הישובים הערביים כמו שנעשה בעזה. אבל על זה בטח שלא מגיע להם פרס.
 
הערה:
* הדברים נכתבו בעיצומן של מסעות ההלוויות של הנרצחים. בתקווה שאולי מאוחר יותר יפרו נציגי הציבור הערבי את שתיקתם הרועמת.
 
הבהרה למי שמתעניין: הכותב אינו איש ימין.
 
 

:קטגוריותאקטואליה
  1. עמיר
    7 במרץ 2008 ב- 14:52

    מנהיגי הציבור הערבי, לא רק שמגנים, הם גם מזהירים והזהירו ששפיכות הדמים לא תשאר רק בגבולות עזה וקוראים להפסקת אש ולהידברות עם החמאס.

  2. דן
    7 במרץ 2008 ב- 14:59

    צודק. זה מעורר חלחלה. אל דאגה, הם לא יגנו. הם צוהלים בליבם. ואם הם מצטערים – זה רק בגלל שזה יקשה אולי זמנית על ההסתננויות שלהם אלינו.

  3. 7 במרץ 2008 ב- 15:27

    לעמיר
    לא הייתה עד כה שום התייחסות של נציגי הציבור הערבי לפיגוע בישיבת מרכז הרב.נכון שאת דעתם על "המצב"הם משמיעים בכל שני וחמישי. וזה רק מחזק דעתי שבמקרה הזה הם החליטו לשתוק…וזו כאמור שתיקה רועמת.

  4. יעל
    7 במרץ 2008 ב- 16:31

    גם באתר רשימות אין התיחסות (חוץ מהפוסט שלך )
    אולי כי הפיגוע היה במרכז הרב ,בישיבה ולא בתל-אביב …
    נקווה לימים טובים יותר .

  5. ערבי
    7 במרץ 2008 ב- 17:30

    שנהרגו בעזה? אני משער שלא. אה,אווווופס,זה היה בטעות.

  6. טלאפלא
    7 במרץ 2008 ב- 17:53

    נכבה2. זה הפרויקט אותו מקדמים ראשי הציבור הערבי.

  7. 7 במרץ 2008 ב- 18:36

    למגיב הערבי
    היו גינויים, הייתה ביקורת והסתייגות מפגיעה באוכלוסיה אזרחית ובילדים במסגרת התגובה של הצבא לירי הטילים על אזרחים באשדוד אשקלו ובישובי הדרום. הם באו ממחברי כנסת, מקבוצת סופרים ואנשי רוח.נכון יש ויכוח בישראל. יש כאלה הדורשים להחריף את התגובות .אבל עד כה עמדתם לא התקבלה .אבל מי שלא מוכן לגנות את הרצח בישיבה ומנמק זאת בכך שגם מהצד השני נעשות פעולות כאלה ואחרות -לי אין טעם בדיאלוג איתו.עמדה כזו מעוררת חשש כבד שאלי צודקים רק הקיצוניים מימין אצלנו וזה רק יחריף את המצב.

  8. 9 במרץ 2008 ב- 12:49

    שאין סימטרייה בגינויים של הפגיעה באזרחים בשני הצדדים. החל בירי הקסאמים שמכוון למטרות אזרחיות, וכלה בפיגועים. בעצם כל הלוחמה של הפלסטינים היא כנגד אזרחים, ועושה רושם שהדבר מתקבל בעולם וגם אצלנו כמחוייב המציאות, בעוד שכאשר אנחנו פוגעים באזרחים כולם מזדעקים. יחד עם זאת אני חושבת שהפגיעה באזרחים ובעיקר בילדים היא חמורה בכל מקרה, ושאנחנו צריכים להשתדל מאוד שהדבר לא יקרה. מובן שהייתי רוצה שגם הצד השני יפעל על פי אותם ערכים, אבל לצערי הרצוי אינו המצוי.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: